הנה טעימה ממה שהספיק אילון מאסק בחודשיים האחרונים: חתך את שווי החברה שלו, טסלה, בכ-14 מיליארד דולר בעזרת ציוץ אחד; הכריז כי הוא מוכר את כל הנכסים הפיזיים שלו; הודיע כי הוא שוקל להטמיע משחקים כמו מיינקראפט במכוניות טסלה; קרא "לשחרר את אמריקה" ממדיניות הסגר סביב נגיף הקורונה; הכריז על צילומי סרט קולנוע בחלל בכיכובו של טום קרוז; וגם קיבל בזרועות פתוחות את בנו, השישי במספר, שזכה לשם הבלתי אפשרי X Æ A-12, והכריז כי בכוונתו לגדל אותו בצורה א-מגדרית.
"בת הזוג שלי אחראית על השם ברובו", הסביר היזם האקסצנטרי בשבוע שעבר, כשהתארח בפודקאסט של ג'ו רוגן - שבו לפני כשנתיים עורר סערה תדמיתית קשה לאחר שהדליק ג'וינט במהלך ריאיון. מאסק הסביר את משמעות השם כמיטב יכולתו, אבל אז התברר שהאב והאם בכלל לא מבטאים אותו באותו אופן (מאסק אמר ש-Æ נשמעים כמו "אש"; ואילו גריימס, בת הזוג שלו, טענה כי הם מבוטאים כמו צמד האותיות AI).
קל למהר ולהניח שלקט האירועים הזה מקורו בטרלול זמני שנובע ממגפת הקורונה, ומההשפעות שלה על העולם המערבי וכנראה גם על השקט הנפשי של מאסק. אלא שגם בימים כתיקונם, היזם בן ה-48 מרבה להעסיק גופי תקשורת בכל העולם, לא מעט בזכות חשבון הטוויטר הנפיץ שלו. ב-2018 צייץ שבכוונתו להפוך את טסלה לחברה פרטית, מה שהוביל לחקירה של הרשות האמריקאית לניירות ערך, להדחתו מתפקיד יו"ר החברה ולקנס של 20 מיליון דולר.
ובכל זאת, משהו הפעם נראה חריג גם ביחס לעצמו. בסוף השבוע שעבר פורסם בוול סטריט ג'ורנל מאמר מקיף שצולל לכיסו של מאסק, השווה היום 39 מיליארד דולר על הנייר - אך מתגלה כעני למדי במזומנים. לפי הפרסום, מאסק שקוע בחובות - תוצר ישיר של אורח החיים שלו, והוא נוטה לפנות לעזרת חברים כשהוא צריך כסף מזומן. מאסק סיפר כי מאז ההכרזה על מכירת הנכסים הפיזיים, העמיד שלושה בתים למכירה בקליפורניה בסכום כולל של 75 מיליון דולר, וכי בכוונתו להעמיד ארבעה בתים נוספים.
בשבוע האחרון הוא יצא למלחמה פומבית נוספת: מאסק איים להעביר את מפעל טסלה המעסיק כעשרת אלפים עובדים מקליפורניה לטקסס, והכריז כי הוא תובע את רשויות מחוז אלמדה על העיכוב במתן האישור לחזור לפעילות על רקע משבר הקורונה. עד כה הספיק לכנות את מדיניות הסגר "פאשיזם", טען כי היא מנוגדת לחוקה האמריקאית והסביר כי ההתמודדות עם מגפת הקורונה היא לא יותר מפאניקה מוגזמת של הרשויות. במהלך הלילה צייץ כי הוא מתניע מחדש את העבודה במפעל בניגוד להנחיות, וכי בכוונתו לעמוד על פס הייצור יחד עם יתר העובדים. "אם מישהו ייעצר", כתב, "אבקש שזה יהיה רק אני".
למרד שלו במדיניות הקורונה, הוא מצא גם צידוק פילוסופי. באולפן של ג'ו רוגן בשבוע שעבר, הודה מאסק כי הוא מזדהה עם רעיונות של אנטי-גלובליזציה, וטען כי העולם שבו אנו חיים הוא מחובר מדי, וכי באינטרנט ההבחנה בין מדינות מיטשטשת לגמרי. לדבריו, המצב הזה מוביל ל"ווירוס מוחי", המאפשר לרעיונות להיות מופצים בצורה מהירה מדי במרחב המקוון. מאסק טען כי אנחנו צריכים לפתח חיסון נגד הווירוס הזה, שימנע הפצה קלה כל כך של רעיונות שגויים, מהסוג שמוביל את המלחמה בקורונה.
על-אף שמאסק ידוע באמירות שנויות במחלוקת, שלא לומר מוטרפות, המתקפה שלו על המאבק בנגיף הקורונה ועל קובעי המדיניות היא חסרת תקדים. מצד אחד - קשה להאשים אותו. בחודשים האחרונים מאסק נאלץ להתמודד עם סגירת שני מפעלי טסלה - בארה"ב ובסין, בשל מדיניות הסגר ותקנות בריאות הציבור. ומנגד, יכול להיות שדווקא בגלל התדמית המסוימת שלו - גם את הדברים האלה צריך לקחת בעירבון מוגבל. אם מוסיפים לכל אלה גם את ההתנהלות הכלכלית התמוהה, התיאוריות על וירוסים של המוח ופילוסופיית הנכסים החדשה, מקבלים תמונת מצב מדאיגה של המיליארדר המוזר.
