ספקיות אינטרנט ישראליות הן שמספקות למעשה את התשתית האינטרנטית ברצועה, כמו גם ביהודה ושומרון, על בסיס עסקי. לפעמים ישירות, לפעמים דרך חברה שלישית. תעבורת האינטרנט לעזה מישראל ואליה מתבצעת דרך סיבים פיזיים וגם באלחוט, באמצעות אנטנות מסוג מיקרוגל, שמוצבות משני עברי הגבול. בתחום הסלולר - ישראל מקצה לרשות הפלסטינית תדרי סלולר, מכוח הסכמי אוסלו, ומאפשרת לחברות סלולר ישראליות להתקשר עם החברות הפלסטיניות בהסכמי נדידה (שמאפשרים הפעלה של מנויים שלהן בישראל).
עוד בנושא:
"פלטל" - השייכת לאחים המיליארדרים מוניב וסביח אל-מסרי - היא קבוצת התקשורת הגדולה בשטחים ומספקת תקשורת קווית ואינטרנט, וחברת הבת שלה, "ג'וואל", מספקת תקשורת סלולרית. מטה הקבוצה נמצא ברמאללה. ברצועה פעילות ספקיות אינטרנט רבות, כמו "אלפאנט", "ספידקליק", "נטסטרים", "היינט" ו"פיוז'ן", וכן חברת סלולר נוספת בשם "אורידו" (שהיא למעשה "ווטאנייה" הכווייתית).
ריפרש
המלחמה עם חמאס מגיעה לרובלוקס / עם יונתן רז-פרידמן
23:49
בימים כתיקונם, מהירות הגישה לאינטרנט דרך מחשבים בעזה יכולה להיחשב סבירה, ורשויות חמאס אף מנטרות את הרשת וחוסמות גישה לתכנים הנחשבים כפוגעים בערכי האיסלאם. לעומת זאת, איכות האינטרנט הסלולרי בסיסית לגמרי: התדרים העומדים לרשות העזתים מאפשרים שימוש בדור 2 ו-3 בלבד, מה שאומר שהאינטרנט בסמארטפונים איטי עד מקרטע. דווקא בחודשים שקדמו למלחמה נרשמה התקדמות במגעים עם משרד התקשורת הישראלי מול נציגי הרשות לקראת הרחבה לתדרי דור 4 ו-5.
אבל מאז החלה המתקפה המאסיבית של חיל האוויר, הגישה לאינטרנט ולסלולר בעזה משובשת לחלוטין. כבלים, אנטנות סלולריות, משרדי החברות ותשתיות אחרות ניזוקו או נהרסו בכאוס הכללי. על-פי נתוני ארגון תשתיות האינטרנט Ripe Network Coordination Center,שמונה מתוך 11 הרשתות בעזה כבר לא גלויות לאינטרנט העולמי, והשאר מספקות כ-15% בלבד מן הקישוריות הרגילה. ביום שישי בערב קרסה הרשת לחלוטין, אך ביום ראשון החיבור לאינטרנט החל לחזור בהדרגה - לפי דיווחים, בעקבות לחץ אמריקאי על ישראל.
בעיתונות הבינלאומית מצוטטים תושבי הרצועה, שמתלוננים כי אינם מצליחים ליצור קשר עם בני משפחה וחברים, ועובדי חילוץ שטוענים כי העדר התקשורת עולה בחיי אדם. עיתונאים הפועלים בעזה מספרים כי לעתים לוקח להם יום שלם להעלות כמה תמונות לרשת. לפעמים, אמרו, הם "מאבדים את הסיפור בגלל האינטרנט". חלקם הפכו את בתי החולים והאזורים הסובבים אותם למשרדים מאולתרים, בהנחה שהסיכוי שישראל תפגע בהם נמוך. לפי מגזין Wired, בבית החולים "נאסר" בחאן יונס הקימו יותר מ-150 עיתונאים מחנה בשטח בית החולים; רק שם הם מצליחים חלקית להטעין טלפונים ומצלמות ולקבל גישה לאינטרנט.
