בשנים האחרונות, שוק השעונים החכמים קצת משעמם - וזה לא בהכרח דבר רע. אחרי כמה שנים של חדשנות תמוהה בתחילת העשור הקודם, אז יצרנים רבים ניסו לייצר שעונים חכמים מודרניים בלי באמת לדעת מה המשתמשים רוצים, כיום רובנו כבר מבינים מה אנחנו רוצים מהשעון, והיצרנים שמחים לספק לנו את זה. מעקב אחר מדדים, התראות משירותים חברתיים, תשלום ב-NFC, שיחות, עוזרים חכמים - בין אם אתם עם אפל ווטש או עם גלקסי ווטש, עם שעון של גרמין או של פיטביט, סט היכולות שלהם מאוד דומה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
כן, יש הבדלים, חלקם אזוריים. רוצים לשלם באמצעות השעון בישראל? תוכלו לעשות את זה רק עם אפל או גרמין. ולא כל שעון שמסוגל לבצע בדיקת אק"ג או לחץ דם, יאפשר לכם לעשות אותה בארץ. וזמן הסוללה של שעונים חכמים נע בין יום אחד למספר שבועות. אבל באופן כללי, תתקשו למצוא היום שעון שמתיימר להיות גם מסך טלוויזיה זעיר, או אחד שמנסה להלהיב אתכם באמצעות משחקים שיש עליו.
השאלה עליה ננסה לענות היום היא האם הגענו לעידן השיפורים המינוריים בשעונים חכמים, שיימשכו עד קפיצת המדרגה הבאה בתחום הטכנולוגיה האישית, או שמא גם בשנים הקרובות נראה שיפורים מהותיים.
הסוללה
הסוללה היא אחת מנקודות התורפה המהותיות של שעונים חכמים כיום. אם יש לשעון שלכם מסך מהסוג ששמים בטלפונים סלולריים, בגודל סביר, רוב הסיכויים הם שהוא לא יכול לשרוד יותר מיומיים בלי להתחבר למטען. יש דרכים להאריך את זמן הסוללה, ובראשם שימוש במסכים יעילים יותר (אך בהירים פחות, ועם תנועה חלקה פחות). השעונים האלה יכולים לשרוד שבועות על גבי שבועות בלי לראות מטען, אבל כאמור, זה בא במחיר של חוויית שימוש.
מדי כמה שנים מבטיחה לנו חברה כזו או אחרת מהפכה של ממש בתחום הסוללות, אבל השיפורים שאנחנו רואים בינתיים הם בעיקר בטכנולוגיות הטענה. החידוש המעניין ביותר של התקופה האחרונה מגיע מכיוון חברת Sila Nanotechnologies, שמשיקה עכשיו את הגרסה המסחרית הראשונה של הסוללה שלה בחיישן כושר חדש של חברת Whoop. בזכות הטכנולוגיה החדשה, הצליחה Whoop לשמר זמן סוללה של 5 ימים תוך צמצום האריזה ב-33 אחוז. אם הסוללות של Sila יוכיחו את עצמן, יוכלו היצרניות לבחור בין שעונים קטנים יותר לבין חיי סוללה ארוכים יותר באותו המארז.
מעקב רפואי (ולא רק)
מדי שנה, מזיזות היצרניות של שעונים חכמים את רף השימושיות שלהם בכל הקשור לניטור מדדים. דופק, שינה, אק"ג, לחץ דם - יותר ויותר מידע רפואי עלינו נאגר באפליקציות ושירותים שנמצאים מאחורי השעון שעל היד שלנו. בשנים הקרובות, נראה שתי מגמות מקבילות שקשורות לתחום הזה.
המגמה הראשונה היא המשך הרחבת היכולות של השעונים. חיישן חדש של חברת Rockley - והכוונה כאן היא לרכיב חיישן, לא מוצר צרכני - מתיימר למדוד שינויים ברמת הגלוקוז ולגלות התייבשות. זו גרסה מאוד ראשונית של הטכנולוגיה, אך אם היא תתברר כמדויקת, ניתן להניח שבתוך כמה שנים נראה אותה בעוד ועוד שעונים חכמים.
לפני כמה שבועות, דיווח הוול סטריט ג'ורנל על החידושים עליהם עובדת אפל בתחום. הרשימה הארוכה של יכולות שעשויות להגיע לשעונים של אפל בשנים הקרובות (ועלולות גם לא להגיע, היות ומדובר בניסויים שטרם הוכיחו את עצמם) כוללת מדידות חום ולחץ דם, מעקב אחר המחזור החודשי, זיהוי דום נשימה בשינה ועוד מגוון רחב של בדיקות.
המגמה השנייה היא העברת המידע הזה הלאה. נכון לעכשיו, מעטים הם הגופים הרפואיים שיכולים לקלוט מידע משעונים חכמים בצורה טובה. בתוך כמה שנים, אל תתפלאו אם האפליקציות של קופות החולים יהיו מחוברות לשעונים ויקלטו כל הזמן את המדדים שלכם - במטרה להתריע על בעיות אפשריות.
תת-מגמה אחרת בתחום העברת המידע אולי תראה לכם פחות חיובית - שימוש במדדים לצרכי קביעת דמי ביטוח, למשל. יש לא מעט שירותים בהם הספק ישמח לדעת כמה בריאים אנחנו כדי להעריך את הערך והסיכון שאנחנו מהווים. אלה עלולים לבקש גישה למידע בתמורה להטבות כאלה ואחרות - דבר שכבר קורה היום, אך בצורה מוגבלת למדי.
המחשב האישי יותר
נכון להיום, מרכז החיים הדיגיטליים של רובנו הוא הסמארטפון - מחשב עוצמתי שמתחבר לעולם שסביבנו ונכנס לכיס שלנו. אך מה קורה כשאין כבר צורך במסך, פשוט כי אחד כזה נמצא כל הזמן מול העיניים שלנו? בעולם כזה המחשב שעל היד יכול בהחלט להספיק.
כבר כיום יש לא מעט שעונים חכמים עם קישוריות סלולרית, שמאפשרים לכם לצאת לריצה או לקניות בלי לקחת אתכם את הטלפון. אבל כשאתם צריכים מסך גדול, או אפליקציות מתקדמות, השעון לא באמת עונה על הצורך. אפילו וואטסאפ אין בשעונים החכמים של 2021.
כל זה עשוי להשתנות כשטכנולוגיית המציאות הרבודה (AR) תבשיל. כשכולנו נסתובב עם משקפיים או עדשות שמציבות מסך מול העיניים שלנו, השעון יוכל להיות המוח שמאחוריהם - פשוט כי מזעור של מוצר עם כוח עיבוד משמעותי לתוך מסגרת משקפיים הוא עניין בעייתי.
