"האינטרנט הוא אמנם מאגר המידע הגדול שאי פעם נוצר, אבל הוא לא הנגיש או השקוף ביותר. המשתמשים באייפון רואים תמונה אחרת מהמשתמשים במחשב האישי, וכשרוצים להזמין כרטיס טיסה לפריז, בכל מדינה מקבלים מחיר אחר" - כך אומרת בריאיון ל-ynet קרן פייקס, שעומדת בראש The Bright Initiative, יוזמה שמנגישה מידע מהאינטרנט לשלל מוסדות וארגונים ללא עלות, במטרה לייצר אימפקט חברתי חיובי.
עוד בנושא:
היוזמה נולדה ב-2020, מתוך חברת ברייט דאטה, שעוסקת גם היא בהנגשת מידע גלוי מהאינטרנט, אך בדגש עסקי. בברייט דאטה עובדים מעל 300 איש, היא הוקמה ב-2014 בישראל, ונרכשה לאחר שלוש שנים ב-200 מיליון דולר על-ידי חברת ההשקעות הבריטית EMK קאפיטל. "דאטה היום מניע את העולם. חברות שרוצות להתחרות חייבות מידע בזמן אמת, למשל לדעת מה המחירים שהמתחרות מציעות, או מה נעשה בעבר בתחום שרוצים לפתח בו מוצר חדש. בברייט דאטה אנחנו עובדים עם מעל עשרת אלפים לקוחות בתחומים כמו קמעונאות, תיירות, אבטחה, שיווק ורפואה", מסבירה פייקס, שמכהנת גם כסמנכ"לית שיווק ותקשורת בברייט דאטה, ועבדה בעברה כעיתונאית ב-BBC במשך כעשור וחצי. ואם הנגשת מידע מהאינטרנט לחברות מסחריות נשמע לכם כמו מדרון חלקלק, פייקס מתחייבת כי כל מי שרוצה להשתמש בשירות עובר בדיקה על מנת לוודא כי המידע לו הוא זקוק והשימוש שיעשה בו הוא לגיטימי. The Bright Initiative פועלת כארגון נפרד, הממומן על-ידי ברייט דאטה, ובו חמישה עובדים בלבד.
למרות מספר העובדים המצומצם, נכון להיום היוזמה מסייעת למעל 340 ארגונים, ולדברי פייקס, מקבלת לפחות 2-3 בקשות לשיתוף פעולה באופן יום-יומי. היוזמה הוקמה בעקבות תחילת התפשטות נגיף הקורונה: "במרץ 2020 התחלנו לעבוד על מחקר עם אסותא ו-AWS (חטיבת שירותי הענן של אמזון) ישראל, ואחריהם פנו אלינו עוד המון חוקרים שרצו נגישות למוצרים שלנו כדי לאסוף מידע מהרשת", מספרת פייקס. "ראינו שיש צורך קריטי והחלטנו להנגיש את כל המוצרים והפלטפורמות שלנו עבור גישה למידע סביב הקורונה. למשל היה מחקר שבחן איך הציבור בארה"ב מגיב לקורונה על רקע הבחירות לנשיאות".
בסוף אותה שנה היוזמה כבר החלה לפעול רשמית, והוגדרו לה ארבעה מוקדים - רווחת הציבור והסביבה; שקיפות הרשת, במסגרתה היוזמה משתפת פעולה עם ארגוני אבטחה וארגונים שמאתרים אתרים זדוניים; פיתוח אסטרטגיית דאטה, הנוגעת לאתיקה, שיתוף מידע ועוד, עם ממשלות וגופים ציבוריים, בהם ממשלת בריטניה; וקידום כישורי דאטה, מאחר שיש מחסור עולמי במומחים בתחום. "במסגרת זו אנחנו מעבירים הכשרות וסדנאות, מדברים עם סטודנטים בתחילת דרכם ומנסים לדחוף אותם לתחום, ועובדים עם ארגונים לאוכלוסיות מוחלשות", מוסיפה פייקס.
הארגונים שמשתפים איתם פעולה פועלים בתחומים מגוונים. כך למשל פייקס מספרת כי בעמותת על"ם הישראלית, שמסייעת לנוער בסיכון, פנו אליהם לאחר שגילו כי נערים שחווים התעללות מינית במשפחה משאירים לרוב "עקבות דיגיטליים". על"ם מפתחת מערכת שתאתר אותם על סמך מידע זה, כדי לנסות לפנות אליהם ולסייע להם. "אנחנו נותנים להם נגישות לכמויות של מידע לפי האשטגים ומילות מפתח שמצביעים על אפשרות של מצוקה, בשלב זה המערכת עדיין בפיתוח", מסבירה פייקס. באופן דומה, לאחרונה פנה אל היוזמה ארגון שמעוניין לנסות לשכנע ממשלות להשתמש בדאטה כדי להציל נשים שסובלות מאלימות במשפחה. "הם הוכיחו ששימוש נכון ואחראי בדאטה יוכל לעצור פשעים כאלה, כי יש להם אינדיקציות ברשתות חברתיות ומקומות אחרים שאפשר לעלות עליהן".
שיתוף פעולה מתחום אחר לחלוטין שמדגיש כיצד הנגשת דאטה יכולה להביא לתוצאות בשטח היה עם ארגון בשם Find the shot. "כשהחיסון נגד קורונה יצא בארה"ב, המון אמריקאים לא הצליחו להשיג תורים. האתר הזה קם ושיתף פעולה איתנו כדי לסרוק את כל בתי המרקחת בארה"ב, לגלות איפה יש תורים, ולהנגיש את המידע בזמן אמת", מסבירה פייקס. "מאות אלפים מצאו תורים פנויים בעזרתו והיו אנשים שנסעו שש שעות כדי לקבל חיסון".
דוגמאות נוספות כוללות שיתופי פעולה של הארגון עם מספר ארגונים שנלחמים בסחר בנשים, בהם HTI Lab. "זה ארגון שהתחיל מכמה סטודנטים שעלו על זה שיש פרסומות סקס באתרים כמו קרייג'ס ליסט בארה"ב, שמאחוריהן יש סחר בבני אדם, בעיקר נערות. בעזרתנו הם סורקים את האינטרנט כדי למצוא את הפרסומות האלה, ומודיעים לרשויות. היו להם כבר מקרי הצלחה של ארגונים שנתפסו בדרך הזו".
מספר ארגונים, בהם האו"ם, פועלים עם היוזמה על מנת לאתר הפרות זכויות יוצרים באינטרנט. "בדרך כלל מי שמפר זכויות יוצרים יודע מאוד מהר גם לטשטש עכבות. המערכת שלנו סורקת כמויות ענקיות של דאטה, ולכן מאפשרת לעלות על זה במהירות", מסבירה פייקס. גם קידום גיוון אוכלוסיות במקומות עבודה הוא תחום שהיוזמה תומכת בו במספר פרויקטים, בהם של סטארט-אפ קנדי בשם MATHISON, שבנה בעזרת הטכנולוגיה של ברייט דאטה מאגר ענק של מועמדים מקבוצות פחות מיוצגות, אותו הם מציעים לארגונים שונים מסביב לעולם שמגייסים בעזרתם. שיתוף פעולה אחר של היוזמה הנוגע לעולם העבודה הוא עם ארגון ג'וינט ישראל-תבת, שהקימו בסיועה עם משרד העבודה את מאגר המידע "עבודאטה" שמאפשר לעקוב אחר מגמות בתחום התעסוקה, ועוזר למחפשי עבודה למצוא מקומות עבודה או הכשרות.
החזון: אקדמיה לדאטה
בין המוסדות האקדמיים הישראלים שאיתם היוזמה ביצעה מחקרים או הכשרות נכללים הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן. היא שיתפה פעולה גם עם תיכון אורט נתניה, שמציע תכנית לימודים שמוקדשת למדעי הנתונים (Data science).
ומה לגבי תכניות לעתיד? פייקס אומרת כי "יש המון צורך בדאטה למחקרים אקדמאיים, היום עובדות איתנו 112 אוניברסיטאות, ומתוכן המובילות בעולם - פרינסטון, אוקספורד, בראון. לאחרונה קיבלתי בקשה מעניינת מאוניברסיטת הוואי שרוצה לבדוק עד כמה שיר בטיקטוק בהוואי שמעודד בני נוער לשתות אלכוהול באמת משפיע עליהם. אבל באופן כללי, היום הביקוש גדול ממה שאנחנו יכולים כרגע לתת. לכן אנחנו רוצים להקים מרכז מחקר, ולייצר סטים של נתונים מוכנים, כי יש הרבה דברים שחוזרים על עצמם, והיום אני מחפשת מדען נתונים שיקים אותו. אנחנו גם רוצים ליזום מחקרים משלנו. עכשיו למשל אנחנו עושים מחקר על שינויי האקלים, לגבי חברות שמצהירות שהן מחויבות לנושא - כדי לבדוק מה עומד מאחורי ההצהרות האלו בפרקטיקה. אלה דברים שמעניינים הרבה מאוד ארגונים ואנחנו רוצים לעזור. אנחנו מקווים מאוד גם לפתוח אקדמיה גלובלית שתתמקד בתחומי הדאטה השונים. בנוסף, התחלנו תהליך הפיכה לקרן. אני מזמינה ארגונים בישראל לפנות אלינו, וגם חברות שרוצות לשתף איתנו פעולה בהעברת הכשרות לאוניברסיטאות".
