חברות טכנולוגיה רבות מכינות את עצמן לעתיד שבו האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו ייוולד מחדש בתור ה"מטאברס" - מרחב וירטואלי שמאפשר חוויות אימרסיביות בהרבה וישנה הכל - מהאופן שבו נפגוש חברים, ועד לדרך שבה ייראו פגישות העבודה שלנו. אמנם החזון האידיאליסטי של המטאברס גורס כי הוא לא יהיה שייך לאף אחד, אבל כשמכניסים למשוואה הזו את האגו והרצון של חברות הטכנולוגיה להרוויח, והרבה, עולה התהייה אם בכל זאת תהיה חברה שתשלוט או לפחות תתבלט מעל לשאר. קשה לצפות את העתיד, וייתכן כמובן שסביב ההזדמנויות החדשות יקומו חברות חדשות לגמרי שיטרפו את הקלפים. אבל נכון להיום, אלה השחקניות הדומיננטיות בדרך להקמת המטאברס.
הדרך למטאברס - כתבות נוספות בסדרה:
5 צפייה בגלריה
האווטארים של מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג
(תמונה: אנבידיה, מטא, עיבוד תמונה)
מטא (לשעבר פייסבוק)
מארק צוקרברג הוא האיש שהביא את הדיון על המטאברס לסדר היום הציבורי, כששינה את שמה של החברה שייסד מפייסבוק למטא, כדי להדגיש עד כמה שאיפותיו רציניות. מעבר לשינוי השם, במטא לא חוששים גם להשקיע באותו חזון - החברה מוציאה עשרה מיליארד דולר לפחות על המטאברס השנה, למרות שהיא גם מבהירה שייקח זמן עד שאותן השקעות יניבו רווח.
לפי החזון של מטא, בניית המטאברס מתחברת למה שהחברה תמיד עשתה - "לחבר אנשים". החזון שלה מדבר על מרחב וירטואלי בו נהיה מיוצגים באמצעות אווטארים, שיחולק לאזורים פומביים ופרטיים כדי להתאים לצרכים שונים, ואף יכיל "עולמות" כמו הפורום ברומא העתיקה בו ניתן יהיה לטייל.
הפיתוחים שעליהם עובדים במטא נוגעים לספקטרום רחב - אפליקציות למטאברס, מערכת הפעלה, תשתית לכלכלה דיגיטלית שתאפשר קנייה ומכירה של פריטים וירטואליים, וכמובן חומרה. המכשירים שהיא מפתחת כוללים את משקפי ה-VR של אוקולוס, המותג המוביל היום בשוק הצרכני, את קסדת ה"מציאות המעורבת" העתידית קמבריה, שתסרוק את הבעות הפנים של המשתמשים כדי להעביר אותן במדויק במטאברס, ותאפשר לשזור אלמנטים דיגיטליים בעולם שסביבנו, ואפילו כפפות שיעבירו תחושת מגע וצמידים שקוראים פעילות עצבית ואמורים לאפשר פעולות ב"כוח המחשבה" - כמו להקליד ללא תזוזת ידיים.
עוד בנושא:
למטא יש הרבה יתרונות שעשויים למצב אותה כדומיננטית במרחב העתידי כמו היכולת להשקיע בפיתוח, בסיס משתמשים רחב, ושינוי המיתוג שמיצב אותה כמזוהה עם המטאברס. מנגד, מדובר בחברה עם בעיית אמון עצומה, שפעם אחר פעם נתפסה בקלקלתה ביכולת שלה להגן על משתמשיה מפני הפצת דיסאינפורמציה ודברי שטנה, השפעה לרעה על בריאותם הנפשית, פגיעה בפרטיותם ועם היכולת שלה, כארגון, להתמודד באופן עמוק עם כל אותן סוגיות, גם לאחר שצפו. גם הפעם, מתלווה להכרזה שלה תחושה שהיא רק מנסה להסית את תשומת לב העולם אחרי ההדלפה הגדולה של מסמכיה הפנימיים, והזעם שאלה עוררו בעולם.
אפיק גיימס (יצרנית פורטנייט)
פורטנייט היא כבר מעין פלטפורמת קדם-מטאברס, שכן בנוסף להיותה משחק פופולרי היא מהווה מקום וירטואלי בו אנשים מבלים יחד, צופים בהופעות ועוד. מנכ"ל אפיק, טים סוויני, מרבה גם הוא להתבטא בנושא בניית המטאברס, ואמר לאחרונה בראיון לבלומברג כי אף חברה לא יכולה להיות הבעלים של המטאברס, אך שלוש השנים הקרובות צפויות להיות קריטיות, שכן החברה הראשונה שתצליח להביא למטאברס מיליארד משתמשים תהפוך למנהיגה שתקבע בו את הסטנדרטים.
סוויני מציע את המטאברס כפתרון לאינטרנט של היום, שנשלט לדבריו על ידי פלטפורמות סגורות, כמו פייסבוק, שמונעות מהמשתמשים חקירה אישית ומכוונות אותם לאן שהן קובעות משיקולים מסחריים. בחזונו, המטאברס יאפשר מעבר בין פלטפורמות ללא הגבלות, והדגש בו יהיה על אינטראקציה עם הקהילה.
הקרבות המשפטיים של אפיק מול גוגל ואפל בנוגע לאופן הריכוזי בו הן מנהלות את חנויות האפליקציות שלהן, קשור לאותו חזון פתוח שלו ולניסיון להבטיח שהדברים לא יחזרו על עצמם במטאברס. אפיק כבר הצליחה לחולל שינוי כזה בעולם הגיימינג, כשגרמה לאקסבוקס ולסוני לאפשר למשתמשים מפלטפורמות אחרות לשחק מול המשתמשים בפלטפורמות שלהן.
החוזקה של אפיק והפוטנציאל שלה כשחקנית דומיננטית במטאברס לא מתבטא רק בפורטנייט, אלא גם בכלים שונים שהיא מציעה לחברות ליצירה בתלת-מימד. ב-Unreal Engine, המנוע הגרפי שלה, כבר משתמשים מיליונים, גם מחוץ לתחום הגיימינג - למשל בסדרה המנדלוריאן של דיסני, או על ידי חברות ארכיטקטורה שמשתמשות בו כדי לייצר הדמיות. כלים נוספים שאפיק מציעה ליוצרים וחברות מאפשרים לייצר אווטארים, תאומים דיגיטליים של מקומות ועצמים מהעולם האמיתי, וכן ספרייה של עצמים רבים שמוכנים לשימוש.
אנבידיה
חזון המטאברס של חברת השבבים אנבידיה נוגע הרבה פחות לצרכן הקצה ויותר לחברות: אנבידיה רואה בתוכנת האומניברס שלה, שעליה הכריזה לפני שלוש שנים, את מערכת ההפעלה של האינטרנט העתידי. אומניברס מאפשרת לפתח חללים וירטואליים, וומשתמשים בה 40 מיליון מעצבים ויוצרים. חברות שונות, בהן ב.מ.וו, משתמשות בה כדי לבצע אוטומציה למפעלים. לדברי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, חברות יוכלו להשתמש במטאברס כדי לחסוך כסף ולהגביר את היעילות שלהן, בזכות הדמיות של תהליכים לוגיסטיים במפעלים, רשתות חשמל ועוד.
חברות שמפתחות כלי רכב אוטונומיים למשל, יוכלו לפי החזון של אנבידיה לאמן אותם בעיר דמיונית, באופן בטיחותי ומהיר יותר. בחברה רואים הזדמנויות גם בתחומי הקניות, העיצוב ואף הבריאות - שכן הפלטפורמה שלה תאפשר לשירותי רפואה מרחוק להפוך לריאליסטיים בהרבה.
בנוסף, לאנבידיה פלטפורמה לייצור אווטארים תוך שימוש בטכנולוגיות כמו הבנת שפה טבעית, ראיית מכונה ועוד. בחברה חוזים שבעתיד יהיה אוואטר לכל עסק, שיבין את המותג לעומק ויוכל להציע שירות לקוחות יעיל וחכם.
פרט לפלטפורמות הללו, נקודת חוזקה נוספת של אנבידיה נוגעת לעובדה שהמטאברס צפוי להיות אינטרנט גרפי וריאליסטי, שידרוש יכולות מיחשוב חזקות ועיבוד מהיר. אנבידיה היא כבר יצרנית שבבי הגרפיקה והאינטיליגנציה המלאכותית הגדולה בעולם, ושבבים כאלו כנראה יציידו את המכשירים שיריצו את המטאברס.
רובלוקס
כמו פורטנייט, גם רובלוקס כבר מתפקדת כפלטפורמת קדם-מטאברס, שפופולרית במיוחד בקרב משתמשים צעירים. רובלוקס היא פלטפורמה שמציעה למשתמשים מגוון משחקים ו"חוויות", וכן אפשרות לייצר תוכן בקלות, שכן כל המשחקים בה פותחו על ידי משתמשי הפלטפורמה עצמם. היא משמשת גם מקום מפגש ובילוי וירטואלי, בו משתמשים מיוצגים באמצעות האווטארים שלהם. מותגים שונים כמו נייקי, ואנס, יונדאי ונטפליקס כבר מציעים בה חוויות, ואומנים שונים כבר הופיעו בה, כמו הראפר ליל נאס X, שבהופעתו צפו 36 מיליון משתמשים. רובלוקס הפכה לתופעה של ממש ב-2020, כשהציעה לילדים ומתבגרים שהיו מסוגרים בבתיהם מקום מפגש וירטואלי בו שיחקו עם חברים מרחוק, ואף ערכו אירועים ופעילויות, כמו מסיבות יום הולדת וירטואליות. לפי נתוני החברה שפורסמו בנובמבר 2020 לקראת הנפקתה בבורסה, מספר אסטרונומי של 75% מהילדים האמריקאים בין גילאי 9-12 שיחקו ברובלוקס - והפופולריות הזו בקרב הדור הצעיר בוודאי תסייע לה בשאיפותיה.
ברובלוקס כבר מתרחש גם מסחר של סחורות דיגיטליות, באמצעות מטבע הרובאקס של הפלטפורמה, ואפילו נמכרה בה גרסה דיגיטלית במהדורה מוגבלת של תיק ה"דיוניסוס" של גוצ'י בסכום של 4,115 דולר - מעל מחירו של הפריט האמיתי.
לפי האתר הרשמי שלה, החזון של רובלוקס עבור המטאברס הוא "ליצור פלטפורמה עבור חוויות משותפות, שהמשתמשים נטמעים בהן, ובמסגרתן אנשים יוכלו להיפגש ולפגוש מיליון חוויות בתלת-ממד כדי ללמוד, לעבוד, לשחק, ליצור ולייצר חוויות חברתיות". רובלוקס אף רכשה את הסטארט-אפ Guilded, שמפתח כלים לבניית קהילות כמו צ'אטים קוליים ובווידאו, ואפליקציות לוח שנה וקביעת פגישות. מפתחים בה בין היתר טכנולוגיה שתדמה את הסאונד בעולם האמיתי, שמשתנה בהתאם למרחק בין אנשים שונים.
אפל
אפל היא חברה שידועה בסודיות הרבה שלה, והמטאברס אינו יוצא דופן. בחברה לא דיברו על תוכניות בגזרת המטאברס, אבל בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מעריכים כי היא החברה שעשויה להצליח בגדול במרחב החדש. לפי ההערכה, "אימוץ נרחב של טכנולוגיות AR או VR בשוק יקרה כשאפל תיכנס למרוץ".
האנליסטים בבנק מאמינים גם כי ההמתנה של אפל בכניסה למרחב מוצדקת. "היתרון בגישה הסבלנית יותר של אפל בכניסה לשווקים חדשים הוא שהסיכוי להצלחה גובר כשהגישה היא מיודעת יותר", כתבו האנליסטים בבנק, כפי שפורסם בבלומברג. הם הדגישו כי גם לשוק הסמארטפונים, אפל נכנסה ב-2007 - הרבה אחרי נוקיה ובלאקברי, והשאר, כידוע, היסטוריה. אכן, אפל עשויה להמתין בזמן שחברות אחרות ילכלכו את הידיים בטכנולוגיות לא בשלות מספיק, ולקטוף בסוף את הפרס הגדול.
רק בשבוע שעבר חזה מינג צ'י קו, אנליסט מוביל בכל הנוגע לאפל, כי אפל תשיק בסוף 2022 משקפי AR שיתמכו גם בחוויות VR, ויצוידו במעבדים רבי עוצמה שיאפשרו להם לתפקד ללא חיבור לאייפון. לדבריו, המשקפיים צפויים להחליף את האייפון תוך עשור.
מה שכן ידוע, הוא שלאפל יש באמתחתה את ARKit, מסגרת הפיתוח לאפליקציות AR, שמאפשרת לה ליצור אקוסיסטם של מפתחים בתחומי המציאות הרבודה והווירטואלית כבר היום; את שירות אפל TV פלוס שמאפשר לה להתנסות בתחום יצירת התוכן; יכולות ייצור חומרה בסדרי גודל מהגדולים בעולם - כולל ייצור שבבים מתקדמים; וכמובן, קהל מעריצים נאמן. מנגד, היא מעוררת ביקורת רבה מחברות כמו אפיק ומטא על האופן בו היא מנהלת את הפלטפורמה שלה ומתייחסת לחברות אחרות שמשתמשות בה.
מיקרוסופט
מיקרוסופט מתארת את המטאברס כאינטרנט בו ניתן להיות באינטראקציה עם אנשים, כמו במציאות הפיזית. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הצהיר כי מיקרוסופט מפתחת את המטאברס התאגידי - וחזון החברה מתמקד במיקרוסופט טימז, פלטפורמת הקולבורציה לעסקים.
בשנה הבאה היא צפויה להציג בטימז יכולות חדשות בתקווה לשנות את עתיד העבודה מרחוק, כמו אוואטר וירטואלי לפגישות וידאו, שיציג בזמן אמת את הבעות הפנים של המשתמש, ללא צורך בציוד מתקדם. למשתמשים תינתן גמישות והם יוכלו לבחור אם להפעיל מצלמה או להיות מיוצגים על ידי אווטאר. צעד קטן כזה עשוי לגרור אימוץ לרעיון שנשמע עתידני, ובסיס המשתמשים של טימז - 145 מיליון משתמשים יומיים, גם יסייע בכך. בנוסף, עסקים יוכלו לשלב חללים וירטואליים בטימז שיאפשרו לאנשים לעבוד יחד על פרויקטים תוך שימוש באפליקציות שונות, וגם לעשות נטוורקינג.
מאפיינים נוספים של מיקרוסופט שיכולים לסייע לה להיות דומיננטית במטאברס הם העובדה כי היא אחת השחקניות הגדולות בתחום הגיימינג. המשחק מיינקראפט שבבעלותה פופולרי מאוד, וגם בו יש מקום למשתמשים להביע את עצמם, ליצור תוכן ולבלות יחד. בתחום החומרה - מיקרוסופט מייצרת את משקפי ה-AR הולולנס, אמנם בשלב זה לשימושים ארגוניים, אך ייתכן שבעתיד תשתמש בדריסת הרגל הזו גם לפיתוח צרכני עבור המטאברס.
ניאנטיק
אם כל חזון המטאברס בכלל נשמע לכם מלחיץ, וכמו עתיד שאתם ממש לא רוצים - מנכ"ל ניאנטיק מסכים איתכם, ומציע מטאברס שלא יגרום לנו לאבד את הקשר עם העולם החיצון והקהילה - באמצעות שימוש ב-AR. החברה שמאחורי משחק הלהיט פוקימון גו שהכניס יותר מ-6 מיליארד דולר, הודיעה לאחרונה כי גייסה 300 מיליון דולר (וכעת שוויה מוערך ב-9 מיליארד דולר) כדי לבנות את מה שהיא מכנה "המטאברס של העולם האמיתי" (real-world metaverse).
מנכ"ל ומייסד החברה, ג'ון הנקה, כינה בחודשים האחרונים את המטאברס שיתקיים רק במציאות וירטואלית "סיוט דיסטופי", ודיבר על הצורך בטכנולוגיות שמקרבות את האנשים לעולם החיצוני, ולא מנתקות אותם ממנו. לדבריו, בניאנטיק מאמינים בטכנולוגיה ש"תעודד את כולם לקום, לצאת, להתחבר עם אנשים ועם העולם סביבינו. שתהפוך את החוויות האנושיות לטובות יותר ולא תחליף אותן". הוא אף הזכיר כי ספרות המד"ב ששימשה השראה לחזון המטאברס, למעשה ניסתה להזהיר מפני עתיד דיסטופי. עולם טכנולוגי כפי שחווינו בזמן מגיפת הקורונה, אינו בריא לדבריו, וגרם לנו להרגלים רעים.
בחודש שעבר, החברה חשפה ערכת מפתחים בשם Lightship AR עם כלים לפיתוח משחקי מציאות רבודה שזמינים בחינם למפתחים, ושכבר השתמשו בה חברות כמו סופטבנק, וורנר מיוזיק ויוניברסל כדי לייצר חוויות AR. ניאנטיק כבר הוכיחה בעבר כי היא יכולה לסחוף את העולם באמצעות חווית מציאות רבודה שלא דורשת ציוד מתוחכם יותר מסמארטפון, אך לפני מספר חודשים הנקה חשף תמונה שרמזה כי בחברה עם מפתחים משקפי AR.
גוגל
כמו אפל, גם גוגל לא יצאה בהצהרות מפוצצות בנושא המטאברס. לאחרונה מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, אמר בראיון לבלומברג כי עתידה של החברה ממשיך להיות מיקוד בחיפוש - שכן לאנשים יש צורך להגיע לידע יותר מתמיד. פיצ'אי אף נשאל באותו ראיון על מחשבותיו בנושא המטאברס, וחלק מספר תובנות מסקרנות.
"תמיד היה לי ברור שהמחשוב יתאים את עצמו לאנשים, ולא אנשים יתאימו את עצמם למחשבים. לא תמיד נהיה באינטראקציה עם מלבנים שחורים לפנינו. בדיוק כמו בתקשורת עם אנשים, מחשבים יהפכו לאימרסיביים יותר. הם יהיו שם כשנצטרך אותם. תמיד התרגשתי מהעתיד של מחשוב אימרסיבי, כזה שנטמע בסביבה ו-AR". בנוסף, פיצ'אי אמר כי "החזון הזה לא שייך לאף חברה. הוא האבולוציה של האינטרנט".
כלי החיפוש שפיצ'אי התייחס אליהם, שיענו בין היתר על הצורך של מענה לשאלות קוליות, עשויים להיות חשובים ביותר גם במטאברס, אך לגוגל יש גם יתרונות נוספים אם תרצה לקחת חלק במרוץ - מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם לסמארטפונים, אנדרואיד, בבעלותה, ויש לה ניסיון בחומרת AR, עם משקפי גוגל גלאס לארגונים, וגם ניסיון מר עם כשלון המוצר בעבר בשוק הצרכני - ממנו בוודאי הפיקה תובנות. גם מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, התראיין לאחרונה ואמר כי הוא מתרגש לקראת המטאברס ורואה בו הזדמנות גדולה.
טנסנט
הענקית הסינית היא חברת הגיימינג הגדולה בעולם לפי הכנסות, ומושקעת בחברות גיימינג כמו אפיק, אקטיביז'ן בליזארד ורובלוקס. מנכ"ל טנסנט, פוני מא, התייחס בשיחת משקיעים לאחרונה לנושא המטאברס ואמר כי "כל דבר שיהפוך את העולם הווירטואלי לאמיתי יותר ואת העולם האמיתי לעשיר יותר בחוויות וירטואליות יכול להפוך לחלק מהמטאברס".
מא הציע שלושה כיוונים לפיתוח המטאברס - משחקים מאוד אינטראקטיביים או כאלו שמאפשרים למשתמשים לייצר משחקים בעצמם; רשת חברתית עם אלמנטים משחקיים, שתומכת בחוויות שניתנות לתכנות, ותספק כלים לחברות משחקים ויכולות גרפיקה בתלת-ממד; וחווית עולם אמיתי, שמשלבת מציאות וירטואלית ורבודה. בטנסנט מאמינים שלחברה יש את הטכנולוגיות והצוותים הנכונים כדי להוציא לפועל את כל הכיוונים הללו.
טנסנט חולשת על תחומים מגוונים בשוק הטכנולוגיה הסיני - היא מפעילה גם את אפליקציית וויצ'אט הפופולרית, שדרכה ניתן להתכתב, להעביר תשלומים דיגיטליים, להזמין מוניות, אוכל, לבצע קניות ועוד. לאחרונה דווח כי החברה רשמה סימנים מסחריים שונים הנוגעים למטאברס עבור מספר אפליקציות שברשותה.
האתגר העיקרי שאיתו עשויה להתמודד החברה הוא הניסיון של הממשל הסיני להגביל את חברות הטכנולוגיה המקומיות בשלל דרכים לאחרונה, שעשוי לסכן את יצירת המטאברס, אך בטנסנט מאמינים כי הממשל "לא מתנגד לפיתוח המטאברס", כל עוד הפיתוח יקרה תחת המסגרת הרגולטורית הקיימת. יש לצפות שאם יקום מטאברס בסין, הוא יהיה שונה מהמערבי בשל הצנזורה והרגולציה הקשיחה על המרחב האינטרנטי, וייתכן שזוהי דווקא הזדמנות עבור חברה מקומית.
