זה לקח פחות משנה. רעיון שזרק רב-סרן בשם ערן אלון בחטיבת הלוגיסטיקה של צה"ל ואומץ מיידית על ידי ראש החטיבה, תת-אלוף פיני בן-מויאל, חסך לצה"ל בשנה האחרונה כ-300 מיליון שקל, מחצית מן הסכום האדיר שהשקיע מדי שנה בהסעות חיילים בתחבורה הציבורית.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
למה, שאל אלון, לשלם לחברות התחבורה הציבורית מדי שנה סכום גלובלי של כ-600 מיליון שקל - אומדן כללי, משוערך, של התמורה המגיעה להן על נסיעות של כ-150 אלף חיילים בשבוע? בשביל זה יש היום סמארטפונים. בכניסה לרכבת ובירידה ממנה, אפליקציה תזהה את מיקום החייל בעזרת ה-GPS; באוטובוס יתבצע תהליך דומה, הנתונים יעברו לענן והתשלום יועבר לפי היקף הנסיעות האמיתי.
הרעיון נבדק. שנה תמימה חקרו ומצאו במטכ"ל, כי מהלך כזה, שיבסס את התשלום על המציאות בפועל, יהיה אכן חסכוני בהרבה. המסקנה הובילה מיד למשא ומתן פרטני מול משרד התחבורה על שינוי מודל התשלום, ובמקביל - לפיתוחה של אפליקציה ייעודית ביחידת שחר של אגף התקשוב הצה"לי. בחטיבת הלוגיסטיקה ערכו סקר בין החיילים על שם מועדף לאפליקציה, ואלה בחרו - איך לא - ב"זוזו".
כדי שלא להפסיד זמן (וכסף) בהוצאת מכרז מורכב לשוק, היא פותחה כשלב ראשון כאתר לכל דבר, אבל בצה"ל משלימים בימים אלה פיתוח גרסה עצמאית, מהירה ויציבה בהרבה, "זוזו 2.0", שתיכנס לפעולה במרץ-אפריל 2023.
תגובה איטית
כשבעה חודשים בלבד חלפו מאז נכנסה האפליקציה לשימוש רשמי, אחרי חודשים של הרצה, ואת מה שקרה מאז מכנים בצה"ל "מהפכה". היום, עם "זוזו" ניתן אכן לעקוב בדיוק אחר כל נסיעה ולשלם לפי השימוש. כשהושקה האפליקציה, ההנחה האופטימית במטכ"ל הייתה שתחסוך כ-150 מיליון שקל בשנה; בפועל החיסכון המיידי היה כפול - כ-300 מיליון שקל. אמש זכתה "זוזו" בפרס הרמטכ"ל לחדשנות.
כל המהלך חייב את צה"ל להפוך רשמית לאחת מארבע החברות שמפעילות כיום ברישיון מערכת תשלומים בתחבורה הציבורית. בהטמעת האפליקציה אצל החיילים, צה"ל נהג כמו כל חברה מסחרית - כולל שימוש בפרסומות. כל חייל שהוריד אותה זכה לצ'ופר של שקית חטיפים. עם זאת, חיילים שהם בעלי "טלפון כשר" או נטול מצלמה זכאים להמשיך בפתרון הישן, של תשלום בעזרת כרטיס החוגר.
הסכום העצום ששוחרר הופנה מיד לשיפור דרמטי של מערך ההסעות של חיילי צה"ל. בזכות העובדה שהאפליקציה החדשה משדרת נתוני מיקום וזמן (אנונימיים, המידע האישי מוגן על-פי חוק הגנת הפרטיות), בחטיבת הלוגיסטיקה יכולים לזהות "צווארי בקבוק" - באילו נקודות, באילו שעות ובאילו ימים קיים לחץ מיוחד. הנתונים האלו תורגמו לתגבור מאסיבי של מערכי ההיסעים הצבאיים בדיוק היכן ומתי שצריך. צה"ל פתח גם 14 חניונים עם תחנות רענון ומזון לחיילים שבדרך.
חבלי הלידה לא היו קלים. בחודשים מאי ויולי השנה נרשמה סדרה של תקלות באפליקציה. חיילים התלוננו כי היא מגיבה באיטיות, במיוחד באזורים שבהם הקליטה הסלולרית חלשה. היא גם לא פועלת, כמובן, כשהסוללה בטלפון מרוקנת. "זוזו" עברה מאז שיפורים רבים, וצה"ל מאפשר כיום לכל חייל לטעון בכל חודש לכרטיס החוגר סכום גיבוי המיועד לשימוש במצבים שבהם היא לא מתפקדת.
תופרים מסלול
בפועל, בזכות הכספים שהתפנו, צה"ל הגדיל את כמות האוטובוסים לצורך הסעות חיילים ב-430% - כ-1,500 בשבוע. לשם השוואה, ב-2019, לפני פרוץ הקורונה, עמדו לרשות החיילים 400 אוטובוסים בשבוע בלבד. במקביל פותח מערך הסעות נפרד עבור חיילי היחידות הלוחמות, עם אפליקציה ייחודית אחרת בשם "שאטל" שפיתחה חברת Shift. זו מאפשרת לחייל להזמין דרך הסמארטפון מקום בהסעות מהבסיס לתחנת הורדה הקרובה לביתו, ובתום החופשה - מאותה תחנה ישירות עד לבסיס. שיטה שמזכירה את שירות "באבל" העירוני, ששובק חיים בימים אלה.
לפי ההזמנות שהתקבלו, המערכת הממוחשבת יודעת "לתפור" לנהגי ההסעות מפת מסלול עם תחנות איסוף, שהמרחק שלהן לא עולה על קילומטר מביתו של כל חייל. זמן ההגעה לבסיסים המרוחקים והחזרה מהם נחתך, לפי נתוני צה"ל, ב-50%. מערכת דומה משמשת עכשיו גם להסעות חיילי מילואים.
כיוון שהבחירה באיזה שירות לאמץ נותרת בידי החיילים, רבים עדיין בוחרים בימי ראשון ברכבת, שלמרות נתיבי התחבורה הציבורית המהירים עדיין מנצחת את סיוט הפקקים בכבישים בתחילת ובסוף השבוע. בכל זאת, המספרים מדהימים: כתוצאה מתגבור ההסעות המיוחדות לחיילים - מתחילת השנה נרשמה בכל חודש ירידה של כמיליון נוסעים בתחבורה הציבורית לעומת 2019 (2.5 מיליון לעומת 3.5 מיליון). מספר הנוסעים ברכבת ירד בכ-60% ובאוטובוסים בכ-40%. המראות הקשים מלפני הקורונה, של הצפיפות הנוראית בתחנות המרכזיות ובתוך קרונות הנוסעים, כמעט ונעלמו. מה שאפליקציה אחת יכולה לעשות.
