לוח הזמנים אמנם נקבע מראש, הרבה לפני אסון הכטב"ם במחנה הטירונים של גולני, אבל המקריות ללא ספק מצמררת: משרד הביטחון ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יחד עם מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אייל זמיר, סגן הרמטכ״ל אלוף אמיר ברעם וראש מפא״ת, תא"ל (במיל׳) ד״ר דני גולד, הובילו אתמול (ב') יום ניסוי ראשון מסוגו לאיתור והוכחת יכולות חדשות ליירוט כטב״מים.
15 צפייה בגלריה
ארבעת החיילים שנהרגו באסון הכטב"ם - סמל יוסף הייב ז"ל, סמל עומרי תמרי ז"ל, סמל יואב אגמון ז"ל, וסמל אמיתי אלון ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
הניסוי התקיים בשדה ניסויים בדרום הארץ, בהשתתפות שמונה תעשיות ישראליות, מהגדולות (אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית) ועד לחברות סטארט-אפ, שהציגו פתרונות טכנולוגיים ליירוט כטב”מים. פתרונות שעמדו בתנאי הסף בשלב ההדגמה, יתקדמו שלב לפיתוח מואץ ובחינה מבצעית.
במסגרת התחרות, התעשיות הביטחוניות פרסו אבי טיפוס של מערכות היירוט, שפותחו בהובלת מפא"ת והציגו יכולות יירוט כטב״מים, בטווחים וגבהי טיסה שונים. עם השלמת ניתוח תוצאות הניסויים, משרד הביטחון יבחר מספר טכנולוגיות, שייכנסו להליך פיתוח וייצור מואצים. זאת במטרה לפרוס יכולות מבצעיות חדשות בטווח של חודשים. בניסוי השתתפו מנכ"לי התעשיות הביטחוניות ובכירים בצה״ל ובמשרד הביטחון.\
לא ניתן כרגע מטעמים מובנים להרחיב יותר מדי על הפיתוחים האלה, אך בניגוד לפרסומים קודמים, אף אחד מהפתרונות לא קשור ללייזר או למערכת "קרן אור", המפותחת במקביל כנגד איום הרקטות לטווח קצר. בסוף הדרך, במערכת הביטחון מתכוונים ליצור מול הרקטות, הרחפנים והכטב"מים השונים, מערך שדומה למערך הרב-שכבתי המגן על המדינה מפני טילים, שיהיה בעל יכולות להתאים עצמו לשינויים התכופים בתחום.
מוטב מאוחר.
מנטרלים את הרחפנים
שדה הקרב של 2024 אינו דומה כלל לזירות קרב בעבר. יותר מאי פעם – הטכנולוגיה משחקת תפקיד מכריע, והגבולות בין "טכנולוגיה אזרחית" ל"טכנולוגיה צבאית" – להגנה או להתקפה, יקרות וגם זולות – מיטשטשים לגמרי.
במקביל ובשקט־בשקט, במהלך חודשי המלחמה, נרתמו חברות רבות, חלקן אזרחיות וחלקן נמנות עם ענקיות התעשייה הביטחונית, למאמצי הפיתוח. אחרי חודשים של עבודה אינטנסיבית סביב השעון, הן הציגו התקדמות דרמטית וגיבשו כמה פתרונות, בין השאר כאלה המבוססים על שיתופי פעולה נדירים בין סטארטאפים לחברות ותיקות. הכל "כחול לבן".
רחפני משחק תמימים הופכים לכלי נשק במערכה, כמו גם כלי רכב הנשלטים מרחוק, חיישנים למעקב אחר גידולים חקלאיים, נוזקות סייבר (וירוסים) שפותחו לצורכי סחיטת כופר, וטכנולוגיות AI שנוצרו כדי להסיק מידע רלוונטי ממאגרי נתונים עצומים. וכמובן שיש גם את הרשתות החברתיות — שהחלו כזירות רכילות ופנאי, והפכו למרכזי הסתה מסוכנים וחוצי גבולות.
"השבת השחורה" לא חשפה רק את חולשות אמצעי ההגנה הטכנולוגיים שהותקנו בגבול עזה — מכשלון "המוח", מערכת ההגנה המודיעינית הממוחשבת, דרך קריסת החומה וחיישניה, וכלה בניפוץ מערכות ה"רואה יורה"; היא תפסה את צה"ל לא מוכן גם מול רחפני התקיפה של חמאס, ומאוחר יותר, כפי שהוכח השבוע למראה הצער, מול הכטב"מים של חיזבאללה, של החות'ים ושל העיראקים.
כבר בימים הראשונים לתמרון בעזה התגלו רחפני הצעצוע הסיניים של חמאס ככלי נשק מסוכן, לפעמים קטלני, שבאופן מפתיע לא נלקח מראש ברצינות ולא הוכן לו מענה משמעותי; רחפנים שניתן לרכוש ב־100 דולר בעלי אקספרס פגעו שוב ושוב בכוחות הלוחמים.
יתרה מכך, התגלו מחדש הכטב"מים הקטלניים (שעל יעילותם אפשר היה ללמוד בשנתיים האחרונות מהמלחמה באוקראינה ולהיערך מראש) כאתגר מסוכן, מהסיבות הידועות: בשל קוטנם, גובה הטיסה הנמוך שלהם ומהירותם האיטית, יש קושי לזהות ולעקוב אחריהם במערכות ההגנה האווירית המסורתיות וליירט אותם.
וכשהחרב מונחת על הצוואר – הכיס נפתח. בעיית הרחפנים הייתה הראשונה שטופלה על ידי מפא"ת בדחיפות עם תחילת התמרון בעזה, והיא הייתה הסנונית הראשונה של שיתוף פעולה מרתק בין חברות אזרחיות, שמוצריהן יועדו במקור למטרות שונות, לבין מערכת הביטחון וצורכי המלחמה. והרחפנים היו רק המתאבן: מערכות תוכנה ובינה מלאכותית בתחומים שונים עברו שדרוגים, מערכות שליטה אוטומטיות נצבעו בחאקי, ומכשירי זיהוי והתרעה עברו הסבה.
15 צפייה בגלריה
פגיעת כטב"ם בזפוריז'יה שבאוקראינה. יכלנו ללמוד מהמלחמה במדינה
(צילום: REUTERS/Stringer)
"את רוב פער היכולות בהתמודדות מול רחפנים בזירה הדרומית סגרנו בתוך שלושה שבועות מתחילת המלחמה", אומר אל"מ ניר וויינגולד, 39, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת. "כמו בתחום מערכות המודיעין, בארץ יש המון סטארטאפים אזרחיים בתחום ההגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים; הם נהנים מביקוש בעולם, ובתחילת המלחמה היו להם מלאים במחסנים. בשנה האחרונה קנינו מיותר מ־100 סטארטאפים מוצרים מוכנים כאלה, מן המדף, בתחומים כמו זיהוי, גילוי ושיבוש רחפנים, רובוטיקה והפעלה מרחוק. במקביל האצנו פיתוחים משלנו".
בתחום נטרול הרחפנים ההיצע אכן היה גדול במיוחד. המערכת של "די-פנד" (D-Fend), למשל, שניתנת גם לנשיאה על הגב, ובעולם האזרחי משמשת חברות לאבטחת אירועים ואת המשטרה, מאתרת רחפנים חשודים באופן אוטומטי ומנטרלת אותם. המערכת של "רובוטיכאן" (Robotican) כוללת רחפן אוטונומי ("נץ") שמתביית על רחפן עוין, לוכד אותו ברשת מיוחדת תוך כדי מעופו, ומנחית אותו באזור בטוח. גם "עין שלישית" (ThirdEye), שפיתחה מערכות איתור אלקטרו-אופטיות ועד המלחמה הפעילה רחפנים למדידת שטחים ולאבטחת מתקנים, התאימה את מוצריה לאיתור רחפנים של האויב.
ויש גם את רשתות רחפני ה"אופטימוס" המהירים והאוטומטיים של חברת "איירובוטיקס", שבימי שיגרה מסייעים לעיריות גדולות בניהול אירועים ומנטרים פרויקטי בינוי גדולים. עוד לפני המלחמה פיתחה החברה מערכת ייחודית בשם Iron Drone לצורך יירוט רחפנים עוינים ואף כטב"מים, והיא אומצה עכשיו גם בצה"ל.
במפא"ת בוחנים גם אופציה נוספת לנטרול רחפנים תוקפים: הם חיברו בין וסט מיוחד של חברת "סקיילוק" (Skylock), שכולל מכשיר שרוטט ומזהיר את בעליו כאשר הוא מזהה רחפן בסביבה, לבין הכוונת הממוחשבת "פגיון", של חברת "סמארטשוטר". הכוונת מחוברת לרובה, ולאחר הלחיצה על ההדק מוציאה קליע מדויק המשמיד את הרחפן. "סקיילוק", אגב, נולדה במקור כטכנולוגיה לאיתור כלי רכב גנובים.
במקביל, צה"ל בוחן בימים אלה את מערך הרחפנים של עצמו, ששימש עד כה בעיקר לצורכי מודיעין שטח: רחפני הענק eVTOL של Air EV הישראלית, שבעולם משמשים לצורכי הסעת נוסעים, יגויסו בקרוב למשימות אספקה אווירית לכוחות הנמצאים בעומק השטח.
אגב, מכשיר ותיק אחר של "רובוטיכאן", "התרנגול" (Rooster), משמש כיום את היחידות הייעודיות של צה"ל לחקירת מנהרות חמאס וחיזבאללה לפני כניסת הלוחמים. המכשיר הוא מעין הכלאה בין רחפן לרובוט, ופותח במקור כדי לסייע בחילוץ נפגעים באסונות טבע ולסריקת חללים המזוהמים בקרינה או בגזים רעילים. הוא מצויד במעין כלוב חיצוני שמגן עליו, ויכול לעבור בקלות מטיסה לגלגול, קפיצה ותנועה על הקרקע.
בסך הכל, אם עד 7 באוקטובר 2023 עבד מפא"ת עם 206 חברות סטארט-אפ ישראליות, היום, בעקבות המלחמה, מדובר כבר ב־272, עלייה של כ־32%; אם עד המלחמה כ־50 מהסטארטאפים קיבלו הזמנות ממשרד הביטחון בהיקפים של כ־20 מיליון שקל בשנה, מאז המספר הוכפל.
יותר ממחצית הסטארטאפים הללו (כ־54%) פועלים בתחום ההפעלה מרחוק — פעולה עצמאית של כלי רכב וטיס לא מאוישים; האחרים מתמחים בחיישנים ובגלאים (14%) ובעולמות הדיגיטל והבינה המלאכותית (13%). האחרים תרמו לצה"ל גם בתחומי הסייבר, החלל ועוד.
פתאום נזכרתם? למה לא גייסתם אותם הרבה קודם?
אל"מ וויינגולד: "בסופו של דבר יש תקציב ביטחון נתון. בניין הכוח שנעשה באמצעותו, ותהליכי הפיתוח והרכש, מוגבלים ונקבעים על פי הערכות והעדפות. השמיכה הייתה קצרה מאוד. מי שהיה בעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראם עמינח, הגדיר את זה כך בראיון שנתן במהלך המלחמה: 'כל הזמן דובר על כך שאנחנו צבא קטן וחכם, ובפועל הפכנו להיות צבא גאון ופצפון'. זה פעל לרעתנו. אנחנו מדינה קטנה מאוד עם יכולות ואתגרים של מעצמה".
קשר הדוק עם השוק
לפני כחודשיים פרסמה חברת המידע העסקי הבינלאומי פיצ'בוק את דוח הטכנולוגיות הביטחוניות השנתי שלה. מדינת ישראל מככבת בדוח הזה בשלושה אירועים ובשני הקשרים: כשלי 7 באוקטובר בגבול עזה, המייצגים נקודת שפל של אמצעי הגנה טכנולוגיים מתקדמים שקרסו ברגע האמת.
מולם — כנקודות שיא היסטוריות נמצאים אותו לילה בנובמבר, שבו בוצע בפעם הראשונה יירוט של טיל בחלל מחוץ לאטמוספירה בשימוש מבצעי ראשון של מערכת "חץ 3", וכמובן לילות 14 באפריל ו־1 באוקטובר השנה, שבהם יורטו מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים ששוגרו לישראל בו־זמנית מכמה מוקדים.
בשביל הישראלי הממוצע, אולי למרבה הצער, סיכול מטח עצום של טילים על ישראל הפך כבר לשגרה, אבל אצל המומחים בעולם הוא מתפרש כאירוע טכנולוגי פנומנלי: בטיל יירוט חכם אחד דחוסות אלפי טכנולוגיות מורכבות מכל סוג אפשרי, כאלה שאומצו מן השוק האזרחי וכאלה שפותחו במיוחד לאורך שנים על ידי טובי המוחות בתעשייה הביטחונית. שלא לדבר על מערכות השליטה, הסנכרון והבקרה המורכבות, חלקן מבוסס בינה מלאכותית, שפעלו באותם לילות.
הקשר בין הגופים הביטחוניים של המדינה, מצה"ל דרך השב"כ ועד המוסד, לבין יצרניות האמצעים הטכנולוגיים המיוחדים הנדרשים לגופים אלה, עובר דרך מפא"ת. זהו אגף ייחודי, אזרחי-צבאי במשרד הביטחון, שבראשו עומד מאז 2016 תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, אבי כיפת ברזל, וחבר בפורום מטכ"ל.
מבחינת מפא"ת, סיכולי מתקפות הטילים האיראניים על ישראל הם תוצאה מזוקקת של שלושה עשורים של תהליכי פיתוח מורכבים, בשילוב טכנולוגיות מתחומים שונים, אזרחיות וצבאיות - שילוב שמאפיין את העבודה בארגון. מפא"ת מעסיק כיום 800 איש, כ־20% מתוכם אזרחים. הארגון לא רק עוסק ברכש, ניהול פרויקטים, הכוונת מחקר ופיתוח ותיווך בין צה"ל לתעשייה – פיתוחים רבים מתבצעים גם אצלו "בתוך הבית". כ־99% מהעובדים הם בעלי תארים אקדמיים, הרוב עתודאים.
בנוסף, הוא כולל גם מרכז "מצוינות AI", שעוסק בעיקר בשיפור ובדיוק מערכות שכבר פרוסות במערכת הביטחון: לאיתור מנהרות, לאיסוף מודיעין בעזרת מטוסים ועוד. הארגון גרף עד כה 30 פרסי ביטחון ישראל לאורך השנים, רובם על פיתוחים שיישארו כנראה חשאיים עוד שנים רבות. בשגרה מפא"ת מנהל מערכת יחסים הדוקה עם התעשיות הטכנולוגיות בארץ, ולאורך שנים פיתח קשר מיוחד בעיקר עם ענקיות התעשייה הביטחונית (רפאל, התעשייה האווירית, אלביט ודומותיהן).
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, מקדם בעקשנות העדפת תעשיות כחול לבן, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה. בשנים האחרונות ירד האסימון בארגון שפריצות דרך אמיתיות לא נמצאות תמיד דווקא מתחת לפנס, כלומר בתוך המערכת, והיום כבר מכירים במפא"ת כמעט כל חברה וסטארט-אפ אזרחיים בארץ שמוצריהם עשויים לסייע למערכת הביטחון.
"גב" קשיח ללוחמים
והרחפנים היו רק הקדמה לשיתוף הפעולה עם חברות אזרחיות. ב-48 השעות הראשונות למלחמה, ביקש מפא"ת בבהילות מהתעשיות הביטחוניות הגדולות מיפוי של כל המוצרים שנמצאים במחסניהן, שניתן לרכוש מהן מיידית. מכאן הדברים החלו להתפתח במהירות, לפי הצרכים בשטח: כאשר חיזבאללה החל לטווח מצלמות גבול וחיישנים בצפון, צה"ל נדרש להציב במהירות חדשים במקומם, ומפא"ת יצא לחפש בשוק הפרטי מוצרים קיימים.
כשהחל התמרון בעזה וכוחות הקרקע החלו להזרים לארץ כמויות ענק של נתונים, מיליוני גיגה בייטים של קובצי מסמכים, הקלטות אודיו וסרטוני וידיאו, נדרשו מערכות בינה מלאכותית שיודעות לנתח ולהפיק במהירות מידע רלוונטי מהררי המידע הזה. בהתאם, במפא"ת איתרו במהירות חברות אזרחיות עם יכולות מוכחות לניתוח, הסקה ומיצוי מידע מווידיאו, בהם הסטארט-אפ "אייריס" (Airis Labs) המוביל בתחום, וחברות המתמחות בניתוח תמונות כמו "קורטיקה" (Cortica). הן סייעו מאוד בזיהוי חללים, ובניתוח המידע העצום שהביאו כוחות צה"ל מהרצועה.
במקביל, גויסו גם סטארטאפים המתמחים בניתוח רשתות חברתיות. חברת "נקסטדים" (NextDim), למשל, שעוסקת בניטור קמפיינים ברשתות לצורך חקירות של הלבנות הון והונאות עבור בנקים וארגונים פיננסיים, התאימה את הפלטפורמה שלה לצורך ניתוח פרסומי שטנה וקמפיינים של הסתה נגד ישראל. בשלב מאוחר יותר, בחיל האוויר נעזרו במערכות AI אזרחיות לפיתוח "בינה להקתית" – סנכרון מדויק בין גופים רבים בשמיים. אותה טכנולוגיית AI שהציגה בזמנה אינטל במופעי הרחפנים ההמוניים שלה.
ובין הלהיטים הבולטים בקרב הכוחות בעזה הוא ה"פנדה" – דחפור D9 רגיל לצרכים אזרחיים, שעבר הסבה בתעשייה האווירית והפך לכלי שניתן להפעלה אלחוטית מרחוק, ללא סיכון חיי אדם, במשימות הנדסיות מסוכנות כמו פריצת מכשולים וניקוי צירים. זוהי הפעם הראשונה בעולם שכלים רובוטיים קרקעיים מסוג זה מעורבים בתמרון משמעותי בשדה הקרב. צה"ל, אגב, משתמש גם במערכת ייחודית בשם "חיית הברזל", מתוצרת אלביט ואחרות, להפעלה בשלט רחוק של כלים משוריינים כמו נגמ"שים במשימות מסוימות.
רחוקים מהייעוד המקורי שלהם
חלק מהפיתוחים המיושמים בשטח נראים רחוקים לגמרי מהייעוד המקורי שלהם בעולם האזרחי. "ואייאר" (Vayyar) למשל, פיתחה מעין "מכ"ם על צ'יפ" זעיר, שמאפשר הדמיה תלת-ממדית של עצמים נסתרים (מתחת לעור, מאחורי קיר) לשימושים רפואיים כמו איתור סרטן השד, למעקב וניטור נפילות של קשישים, ולתעשיית הרכב. הטכנולוגיה הזו עברה המרה בצה"ל לצרכים כמו זיהוי תנועה באזורים חשודים. חברה אחרת, "פרנל" (Frenel), שפיתחה טכנולוגיה מעולמות החקלאות וכיבוי האש, המאפשרת להבחין בעצמים גם דרך עשן וערפל, או להבדיל בין מזל"ט לציפור, נמצאת בתהליך פיתוח מתקדם לשילוב עם צורכי צה"ל.
אבל לא הכל זו טכנולוגיה גבוהה. במפא"ת גאים גם ברעיונות לואו-טק פשוטים יחסית, שמימושם בשטח חוסך חיי אדם. חברת ההנדסה "קונבקס" (Convex) למשל פיתחה ערכה ניידת נפתחת לאבטחת ה"גב" של כוחות לוחמים בכניסה למבנים או מנהרות. מדובר במעין "מטרייה" נפתחת של להבים קשיחים, ה"נועלת" מבפנים את הפתח שדרכו נכנסים הלוחמים, וניתנת לקיפול מחדש ביציאה.
דוגמה נוספת הוא הפיתוח של "אלומור" (Alumor), שבכלל ביולוגי במקור — מטהר אלקטרו־אופטי זעיר למים המכונה H2O Pro, שיועד לאזורים מוכי אסון. בצה"ל הוא מזכיר בצורתו מצית, המתחבר לשקית השתייה האישית של הלוחם. בעת הצורך, הוא יכול לטהר מחיידקים ובקטריות כל מקור מים בשטח ולאפשר לחייל שרידות בתנאים קשים.
אל"מ וויינגולד, הסטארטאפים הקיימים בארץ יכולים לספק את כל צורכי מערכת הביטחון?
"סטארטאפים אפשר למצוא בישראל בכל תחום. מה שכן חסר בארץ אלו יכולות ייצור מתקדמות — רובוטיות, אוטונומיות, מהירות. כאלה היינו רוצים לראות יותר, כי בזמנים כאלה הן יכולות גם לקצר את המעבר מאב-טיפוס של מכשירים חדשים לייצור סדרתי, גם להכניס שינויים והתאמות בייצור באופן מהיר יותר, וגם להחליף ייעוד במהירות".
