בין אם זה בשל סרטי המדע הבדיוני, כותרות סנסציוניות או פשוט נטייה אנושית, הרבה מיתוסים וחצאי-אמיתות נקשרו בתפיסה של טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI) לאורך השנים. אלו נעים בין פחדים קיצוניים ועד לתקוות שתפתור עבורנו את כל הבעיות. אנחנו כאן כדי לעשות סדר בכמה מהמיתוסים המוכרים.
מיתוס #1 - בינה מלאכותית ורובוטים זה אותו דבר
בעוד שבחלק מהרובוטים משולבת גם טכנולוגיית בינה מלאכותית, מדובר בשני דברים שונים, שבהחלט גם מתקיימים בנפרד בדוגמאות רבות. רובוטים מאופיינים בכך שהם מגיבים לסביבה באמצעות חיישנים. ישנם רובוטים שכלל אינם אינטליגנטיים, ומתוכננים לצורך ביצוע משימות פשוטות כמו שינוע או ניקיון, ולעיתים גם כדי להגיב לתנאים ספציפיים. חלקם גם מופעלים לחלוטין על ידי בני אדם.
בינה מלאכותית, לעומת זאת, היא טכנולוגיה שמאופיינת באלגוריתמים שלומדים מתוך מידע רב, עד שלבסוף הם מסגלים את היכולת לזהות דפוסים ולהסיק מסקנות גם מדוגמאות חדשות. יש תוכנות רבות של בינה מלאכותית שכלל לא מערבות רובוטים, כמו האלגוריתמים שקובעים מה תראו בפיד של הרשתות החברתיות, מנגנון זיהוי הפנים באייפון שלכם או הכתוביות האוטומטיות ביוטיוב.
קיימים כמובן גם רובוטים חכמים שמשלבים יכולות בינה מלאכותית והם גם הומנואידים (דמויי אדם), כפי שאנשים אולי מדמיינים כשהם חושבים על בינה מלאכותית, אך כאמור, קיימות גם צורות רבות נוספות של שתי הטכנולוגיות האלו.
מיתוס #2 - בינה מלאכותית "תגנוב" את העבודות שלנו
זהו אחד הפחדים המפורסמים בכל הנוגע לבינה מלאכותית. אלא שבפועל, בינה מלאכותית כנראה לא תייתר את הצורך בעבודה אנושית לחלוטין, וסביר שהיא פשוט תשנה את עולם העבודה - ממש כפי שפעם היה צורך במפעיל כדי לבצע שיחת טלפון, או שהמצאת המחשב גרמה לכך שנקליד טקסטים במקום לכתוב אותם בכתב יד. בחלק מהמקצועות הבינה המלאכותית כנראה תסייע לבעלי המקצוע - למשל רדיולוגים שייעזרו ב-AI כדי לפענח סקירות - ובעוד שעבודות מסוימות אכן יתייתרו, יקומו מקצועות חדשים במקומם.
לפי Harvard Business Review, למי שמתחילים את הקריירה אף ייתכן שמדובר ביתרון, שכן המשימות הרפטטיביות שלרוב מרכיבות משרות התחלתיות יוחלפו על ידי מחשבים, ובמקומן ייפתחו הזדמנויות למשרות מורכבות עם משכורות גבוהות יותר. כמו כן, הם אף יוכלו להיות חלוצים בתפקידים החדשים בשוק העבודה.
מובן שלא הכול ורוד, ויש סכנה בטווח הקרוב יותר, שבו חלק מהעובדים אכן יוחלפו ויצטרכו ללמוד כישורים חדשים כדי להשתלב מחדש בשוק העבודה. מכיוון שהפגיעה הצפויה היא בעובדים שמרוויחים שכר נמוך, תקופת המעבר הזו אף עשויה להגביר פערים סוציו-אקונומיים.
מיתוס #3 - בינה מלאכותית חכמה יותר מבני אדם
נכון להיום, למערכות בינה מלאכותית יש שימוש צר למדי. קחו לדוגמה את מחוללי התמונות שכבשו את הרשת לאחרונה. עד כמה שהם נראים מרשימים וחכמים, אם תבקשו מהם לעשות כל פעולה שאינה לצייר תמונה בהתבסס על טקסט שהוזן אליה, הם לא יוכלו לעשות זאת. כמו כן, המערכות הללו מתבססות על הדאטה שבו הוזנו. היכולת של מחולל תמונות לייצר "כלב בסגנון של פיקאסו" נובעת מהעובדה שהוא הוזן בדאטה שמסביר מהו כלב וכיצד צייר פיקאסו, ולא מתוך ידע או יצירתיות אמיתיים.
בני אדם לעומת זאת יכולים כמובן לעשות מגוון פעולות, וגם להסתגל לנסיבות משתנות, להראות יצירתיות, להבין ניואנסים חברתיים ולדמיין. לכן, גם אם בינה מלאכותית יכולה לעשות פעולה מסוימת באופן טוב יותר מבני אדם, זה לא אומר שהיא חכמה יותר מהם.
מיתוס #4 - בינה מלאכותית יכולה לפתור כל משימה
במחקר מהשנים האחרונות, מאות חוקרים ניסו להחיל אלגוריתמים של בינה מלאכותית על כמות מידע עצומה שנאספה על אלפי משפחות בסיכון, כדי לנסות לחזות באמצעותם את מה שיקרה לילדים שגדלו באותן משפחות. אלא שכל החוקרים נכשלו - מה שצריך להוות אזהרה מפני שימוש בבינה מלאכותית למטרות רגישות שכאלה, בקביעת מדיניות למשל.
בנוסף ליכולות החיזוי, בינה מלאכותית כנראה גם לא תוכל לסייע במשימות שנוגעות לטעם אישי, למשל. אי אפשר לתכנן אלגוריתם שיקבע מהו השיר הטוב בעולם, אבל אפשר לבקש ממנו להכריע על סמך קריטריונים מסוימים או על סמך היסטוריית האזנה של אינדיבידואל.
מיתוס #5 - בינה מלאכותית היא אובייקטיבית
ככל הנראה היא נתפסת ככזו בשל העובדה שמדובר בכלי טכנולוגי ו"קר", שאנו תופסים כמדויק ונטול הטיות. אלא שבפועל, מכיוון שתהליך התכנון נעשה על ידי בני אדם, והמידע שמוזן אליה מייצג התנהגויות אנושיות, אלו עשויים "להוריש" לה הטיות שקיימות בחברה, ואף לגרום להעצמה שלהן.
ב-2018 למשל נחשף כי כלי פנימי שפותח באמזון כדי לברור קורות חיים תעדף גברים. זאת, מכיוון שמאגר המידע ששימש לאימון הכלי הכיל קורות חיים שהוגשו לחברה בעבר - רובם של גברים. המערכת אף למדה לתת ציון נמוך לקורות חיים שהכילו את המילה "נשים" (למשל בתיאור "נשיאת מועדון השחמט לנשים") או שהוזכרו בהם מכללות לנשים בלבד. היא גם העדיפה ניסוחים שנמצאו בעיקר בקורות החיים של גברים.
כיום יש יותר מודעות לסוגיה הזו, ולכן מנסים לתכנן מערכות AI נטולות הטיה, אבל חשוב להמשיך לבחון את ההחלטות שלהן בעין ביקורתית ולא להאמין ש-AI היא תמיד אובייקטיבית.
מיתוס #6 - בינה מלאכותית היא בעלת תודעה
לאחרונה המיתוס הזה עלה שוב לכותרות כאשר בלייק למויין, מהנדס תוכנה בכיר בגוגל, טען כי מערכת ה-AI של החברה LaMDA, שמסוגלת לנהל שיחות כתובות, פיתחה תודעה - ופוטר מהחברה. מדענים מובילים מיהרו להגיב לסערה ולהבהיר שדבריו מוטעים, וכי מדובר בכלי טכנולוגי שתוכנן על
ידי בני אדם, ללא תודעה או יכולת בחירה משלו.
כדאי לשים לב לסכנה אחרת, והיא אותו בלבול שעשוי להתעורר בקרב בני אדם שמנהלים אינטראקציה עם מערכות כאלה ויאמינו כי הן "אנושיות" - מאחר שהדבר עשוי לפגוע בהם. פרופ' גארי מרקוס, מומחה בתחום הקוגניציה ומחבר הספר Rebooting AI, אמר לפודקאסט Front Burner של CBC כי "אני מאמין שלמויין נסחף עם האשליה. המוח שלנו לא בנוי להבין את ההבדל בין מחשב שמזייף אינטליגנציה לבין אחד שבאמת אינטליגנטי, ולכן המחשב שמזייף עשוי להיראות לנו יותר אנושי מכפי שהוא באמת". מרקוס מאמין כי למויין הוא חלק משרשרת ארוכה של בני אדם שהושפעו מ"אפקט אלייזה" - שקרוי על שם תוכנה מ-1980 ששוחחה בכתב בסגנון של פסיכולוגית, וגרמה למשתמשים להאמין שניהלו שיחה אמיתית בעזרת תשובות פשוטות כמו "ספר לי עוד על זה".
סוזן שניידר, שהקימה ארגון לחקר בינה מלאכותית באוניברסיטה האטלנטית של פלורידה, אמרה לרויטרס בעקבות סערת למויין כי צ'טבוטים מתקדמים בשילוב הצורך האנושי לחיבור עשויים להביא לתוצאות טראגיות - כמו אנשים שמתאהבים בצ'טבוט, שמצידו לא מרגיש כלפיהם דבר.
