בעוד עסקת הרכישה המתגבשת של טיקטוק מתקרבת לתאריך היעד שהציב נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הקשיים ממשיכים להיערם: בשבוע שעבר התפטר מנכ"ל הפעילות האמריקאית של טיקטוק; ענקית הקמעונאות וולמארט הצטרפה למרוץ לצד מיקרוסופט; ובימים האחרונים הנחית הממשל הסיני רגולציה חדשה על ייצוא של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, שעשויה להשפיע על קיום העסקה. אבל הצו הנשיאותי חסר התקדים שעליו חתם טראמפ כולל עוד פלטפורמה חיונית - וויצ'אט (WeChat), שחרם עליה יכול להיות בעל השפעה גלובלית על התעשייה כולה.
כדי להבין את החשיבות של וויצ'אט, צריך לצלול רגע לתפקידים שהיא ממלאת עבור המשתמשים: דמיינו אפליקציה אחת שכוללת גם מסרים מידיים, גם רשת חברתית, גם אחסון קבצים, גם מקור לצריכת תוכן וחדשות, גם שירות תשלומים וארנק דיגיטלי, אפילו שירות מוניות. וויצ'אט היא מעין אולר שוויצרי שכולל בתוכו את כל השירותים הדיגיטליים הפופולריים באזור אחד. בסין יש לה יותר ממיליארד משתמשים, בארה"ב יש כמיליון וחצי - מהגרים, אנשי עסקים וסטודנטים זרים, שחיים ופועלים במדינה אבל נעזרים בוויצ'אט כדי לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה, מעבירים תשלומים ומתעדכנים באמצעותה.
עוד על החרם של טראמפ כנגד הענקיות הסיניות:
בלתי אפשרי להשוות בין הפופולריות של טיקטוק בארה"ב - עם כמאה מיליון משתמשים, לזו של וויצ'אט. ובכל זאת, מוקדם יותר החודש חתם טראמפ על צו נשיאותי שהלכה למעשה אוסר על שימוש גם בוויצ'אט. הנוסח המעורפל של הצו מעורר יותר שאלות מאשר מציע תשובות, אבל הסנטימנט ברור: גם וויצ'אט נמצאת בסכנה קיומית בארה"ב, ולפחות עבור מיליון וחצי משתמשים מדובר במכה של ממש - עד כדי כך שחלקם התאגדו לכדי תביעה.
כפי שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, "ברית משתמשי וויצ'אט" - התארגנות עצמאית שאינה מזוהה עם האפליקציה או עם הבעלים שלה - חברת טנסנט (Tencent) הסינית, הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי של סן-פרנסיסקו, בטענה כי הצו הנשיאותי הוא אנטי-חוקתי. הברית כוללת בעלי עסקים קטנים שנסמכים על וויצ'אט לצורך המשך פעילות עסקית, וקבוצה של משתמשים פרטיים. בנוסף, הם טוענים כי הצו מתמקד בצורה בלתי חוקית בקהילה הסינית-אמריקאית.
גם טיקטוק הגישה תביעה רשמית בשבוע שעבר כנגד ממשל טראמפ, בה טענה כי הצו הנשיאותי שעליו חתם מהווה ניצול לרעה של החוק שמטעמו הוא פועל, שאין לממשל כל ראיה לכך שהפלטפורמה מהווה סיכון לביטחון הלאומי, וכי הוא מונע מטעמים פוליטיים ולא ענייניים. אבל יש עוד הבדל מהותי בין טיקטוק לוויצ'אט - והוא קשור בחברות שמחזיקות עליהן בעלות.
בניגוד לבייטדאנס - הבעלים של טיקטוק, טנסנט אחזקות היא קונצרן בינלאומי שיש לו אחזקות בפלטפורמות טכנולוגיה בכל העולם, חלקן גדולות ומצליחות במיוחד. הצו הנשיאותי המעורפל אוסר בלשונו על כל פעילות עסקית מול טנסנט או חברות הבת שלה, והוא אומנם מיועד כדי ליצור פגיעה בוויצ'אט - אבל הוא עלול לפגוע, כתופעת לוואי, גם בשורה של חברות אחרות: אפיק גיימס למשל, מפתחת "פורטנייט" הפופולרית שטנסנט מחזיקה ב-40 אחוז ממנה; ריוט גיימס - מפתחת League of Legends - גם הוא משחק פופולרי, שנמצאת כולה בבעלות טנסנט; שירות הסטרימינג הפופולרי ספוטיפיי שטנסנט מחזיקה 9 אחוזים ממנו; עסקת טסננט מול ה-NBA לשידור משחקי הליגה בסין שנחתמה בשנה שעברה בשווי מיליארד וחצי דולר; ואחזקות נוספות באולפנים הוליוודיים, חברות לפיתוח משחקים וספקיות תוכן.
ויש גם הסיפור של אפל: ענקית הטכנולוגיה שחצתה שווי היסטורי של 2 טריליון דולר החודש, נחשבת ליצרנית סמארטפונים פופולרית במיוחד בסין. עכשיו דמיינו, רגע לפני השקת סדרת האייפונים החדשים, שהיא צריכה לעשות את זה בלי וויצ'אט. עבור השוק הסיני - זה יהפוך את מכשירי האייפון לקופסאות חסרות תכלית. אם למדנו משהו ממקרה וואווי - הרי זה שענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כשהן נדרשות לכך, בוחרות בצד של הממשל על פני המשך הפעילות העסקית שלהם.
כמו שגוגל נאלצה לוותר על שיתוף הפעולה עם וואווי, יכול מאוד להיות שאפל תצטרך בקרוב לעמוד בפני בחירה דומה. אפל, לצד חברות ענק אמריקאיות כמו וולמארט, וולט דיסני ופורד - כבר פנו במאמצי לובי לבית הלבן בנוגע לחרם על טנסנט ולהשלכות מרחיקות הלכת שיהיו לו על העסקים שלהן. היתכנות התרחישים האלה, בסופו של דבר, תלויה בפרשנות שתינתן לצווים הנשיאותיים של טראמפ.
