לפני שבועיים התייצב מנכ"ל אפל טים קוק מול המצלמות של China Daily - עיתון ואתר חדשות בשפה האנגלית ששייכים למפלגה הקומוניסטית - ושיבח את קהילת המפתחים הסינית. חמישה מיליון מהם רשומים כיום בתוכנית המפתחים של אפל, שהאייפונים שלה מצליחים מדי פעם להגיע לראש מצעדי המכירות של סמארטפונים בסין. זה לא דבר של מה בכך במדינת הבית של שלושה מחמשת מותגי הסלולר הפופולריים בעולם (שיאומי, אופו ו-vivo).
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
מערכת היחסים של אפל עם סין היא הידידותית ביותר מבין ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. הנוכחות של אמזון בסין מצומצמת, פייסבוק וגוגל לא פועלות במדינה ומיקרוסופט אמנם פעילה שם אך בצורה מוגבלת. כך, למשל, היא העדיפה לסגור את הגרסה הסינית של הרשת החברתית העסקית לינקדאין ופתחה במקומה אפליקציה חדשה. ההבדל הוא שב-InCareer החדשה אין פיד חדשות, כדי שמיקרוסופט לא תצטרך להחליט בנושאי צנזורה ורגולציה סינית.
בניגוד למתחרות שלה, אפל מוכנה לעמוד בתנאי הצנזורה הסינית. נראה כי היא מתייחסת אליהם ואל הפגיעה בתדמית שהיא סופגת בעקבותיהם, כאל מחיר שהיא מוכנה לשלם בתמורה לזכות לעשות עסקים במדינה. למה היא מוכנה לשלם אותו? זה מסובך.
"עוצב על ידי אפל בקליפורניה" זה כיתוב שתוכלו למצוא על רבים ממוצרי החברה הפופולריים ביותר - מאייפדים ועד מקבוקים. מדובר בכיתוב אייקוני, שאף הפך לשם של ספר על מוצרי אפל. להמשך אותה השורה בדרך כלל פחות שמים לב, והיא לרוב תהיה "הורכב בסין". לא תמיד - לאפל יש מפעלים גם במדינות אחרות באסיה - אבל סין היא עדיין מרכז הייצור של אפל. למעשה, רק בתחילת החודש דווח כי אפל מתכוונת להרכיב לראשונה חלק מהאייפדים בווייטנאם ולא בסין, בגלל בעיות בשרשראות האספקה העולמיות, אחרי שב-2020 העבירה למדינה חלק מקווי הייצור של אוזניות האיירפודס.
טים קוק מכיר מאוד מקרוב את הדרך שבה רכיבים משונעים בין מדינות כדי להגיע למפעל שבו יהפכו לסמארטפון או למחשב. הוא זה שהיה אחראי על התהליך הזה באפל עוד לפני שהפך למנכ"ל שלה, ועל פי כל העדויות, המערכת שאותה בנה עבדה היטב. מרכז המערכת הזו הוא בסין - לשם כל הרכיבים של אפל מגיעים ממפעלים בטייוואן, דרום קוריאה, יפן, אירופה וארה"ב.
המערכת הזו אפשרה לאפל הן לייצר כמויות עתק של מכשירים בצורה יעילה וחסכונית, והן לשלוט על תהליך הייצור. אומנם תוכלו לפעמים למצוא אב-טיפוס של מכשיר אפל שדולף מהמפעל, אבל מדובר במקרים נדירים למדי - מחלקת הביטחון הפנימית של החברה עובדת שעות נוספות כדי לשמור על סודיות לכל אורך תהליך הייצור.
אפל גם ידועה ביכולת שלה לסגור הסכמים בלעדיים עם יצרני חומרה, כדי לקבל לפני המתחרים גישה לטכנולוגיות חדשות. כך היה, למשל, עם המסך של האייפון הראשון - שהיה מתקדם הרבה יותר בהשוואה לכל מה שהיה בשוק. גם בתהליך הזה, הריכוזיות של החברה בתחום הייצור משחקת תפקיד מכריע.
הבעיה מתחילה בכך שאפל היא חברה שמוכרת לא רק מכשירים, אלא גם שירותים. וכפי שמגלה כל ספקית שירותים שנכנסת לסין, לממשל הסיני יש לא מעט דרישות. חלקן נוגעות לכך שהמידע אודות אזרחי סין צריך להיות מאוחסן על שרתים בתוך המדינה, שאליהם אנשי כוחות הביטחון המקומיים יכולים לגשת בכל רגע נתון. דרישות אחרות מדברות על מה אפשר להציג ומה אסור להציג למשתמשים בסין. תמונה של מנהיג המדינה שי ג'ינפינג כפו הדב? אסור. מידע על התארגנויות להפגנות בהונג קונג? הגזמתם. סין, להזכירכם, אינה מדינה דמוקרטית - והיא לא מתביישת בזה.
הדילמה הטייוואנית
המוכנות של אפל לעמוד בתנאי הממשל הסיני קשורה, ללא ספק, לא רק להיותה של סין השוק הגדול ביותר לסמארטפונים בעולם, אלא גם לכך ששם היא מייצרת הכל - בתהליך שאותו לא יהיה קל להעביר למקום אחר. ויתור על סין הוא לא רק ויתור על הכסף של משתמשים סינים, אלא פגיעה ביכולת לשרת משתמשים בכל העולם. באפל יודעים את זה, ויודעים גם שאולי בעתיד לא תהיה להם ברירה.
אחד התסריטים הגיאו-פוליטיים המדוברים ביותר בימים האלה הוא פלישה אפשרית של סין לטייוואן. שיעור היסטוריה קצר: סין חושבת שטייוואן היא חלק ממנה. טייוואן חושבת שסין היא חלק ממנה. לסין יש הרבה יותר כוח לכפות את דרך החשיבה שלה, אבל היא לא רוצה להיכנס לעימות צבאי, בין השאר כי היא לא יכולה להעריך את ההשלכות. או, נכון ליותר, לא יכלה להעריך.
על פי מגוון רחב של פרסומים, הערכת ההשלכות של פלישה לטייוואן זה בדיוק מה שסין עושה כרגע בעודה היא מסתכלת על התמודדות המערב עם הפלישה של רוסיה לאוקראינה. האם התמיכה הצבאית מהוססת מדי? האם הסנקציות קשות מספיק? תוצאות הקונפליקט הזה עשויות להשפיע על החשיבה של סין. לא לחינם אמר לאחרונה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי ארה"ב מוכנה להגן על טייוואן צבאית - בניגוד גמור למדיניות ארוכת-השנים של הממשל האמריקאי שלא לדבר על עזרה צבאית לטייוואן, מדיניות שאותה הוא עצמו עזר לנסח ולעגן בהסכמים.
התסריט שאפל חוששת ממנו
טים קוק לא יודע יותר טוב מאחרים האם סין תפלוש אי פעם לטייוואן והאם ארה"ב תטיל סנקציות, אבל כמו אחרים הוא לא יכול לפסול את האפשרות הזו על הסף. יש להניח שזה מדאיג אותו, לא רק בגלל מערכת היחסים שלו עם סין אלא גם מכיוון שחברה טייוואנית, פוקסקון, היא זו שעליה אפל סומכת לייצר רבים ממכשיריה. חברה טייוואנית נוספת, TSMC, היא מי שמייצרת עבורה שבבים.
קווי הייצור הווייטנאמיים אינם הדוגמה היחידה לניסיון של אפל להפחית את התלות בסין: בשנים האחרונות החלה אפל להרכיב אייפונים בהודו, היא התחילה עם האייפון SE המוזל והשנה החלה להרכיב שם מכשירי אייפון 13. המעבר להודו לא היה חלק לגמרי - בדצמבר 2020 התפרעו כ-2,000 פועלים במפעל של וויסטרון, אחת הספקיות שלה, בעקבות הלנת שכר.
הסגרים שסין הטילה בחודשים האחרונים בגלל גלי קורונה מחודשים רק מבהירים עד כמה ההסתמכות של אפל על מדינה אחת כמרכז הייצור העולמי שלה יכולה להוות בעיה עבורה. ועם זאת, על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל מחודש מאי, כ-90 אחוזים מהמוצרים של אפל עדיין מורכבים בסין.
אם אפל תרצה (או תצטרך) להמשיך ולהתרחק מסין, עשויות להיות לכך השלכות מהותיות הן על מחירי המוצרים שלה והן על זמינותם. מדובר בתסריט שבכירי החברה היו, כנראה, שמחים להימנע ממנו. השאלה היא אם העולם שבחוץ ישאיר להם ברירה.
