מאז ההכרזה על שינוי השם של פייסבוק למטא, ואיתה שינוי המיקוד של החברה מרשתות חברתיות למטאברס, אותו "מטאברס" חמקמק נמצא על השפתיים של כולם, בין אם הם סקרנים לגביו או מבקרים אותו, והפך לאחת ממילות הבאזז החמות ביותר בעולם הטכנולוגיה. מלבד חומרה מתקדמת ושינוי הרגלי צריכה והתנהגות, אחד האלמנטים החשובים שיקבעו אם אותו חזון יצליח הוא טכנולוגיית הבינה המלאכותית שנמצאת בבסיסו.
עוד בנושא:
"אני חושב שקודם כל חשוב להבין שהמטאברס כבר התחיל - זה לא משהו שנמצא הרחק בעתיד", אמר ד"ר אנטואן בורדס, דירקטור במחלקת ה-AI של מטא, בשיחה עם ynet שנערכה במהלך תערוכת הטכנולוגיה ויוה טק בפריז. "זו אבולוציה של האינטרנט ממסכים דו-ממדיים לחללים תלת-ממדיים, וזה כבר קורה בפלטפורמות מסוימות. בעוד עשר שנים אנחנו צופים שמיליארד אנשים יהיו במטאברס באופן קבוע, וזה עדיין לא המצב - אבל לא נתעורר בוקר אחד ונעבור ממצב שאתמול לא היה מטאברס, לזה שהיום המטאברס כאן. זה הולך להיות הדרגתי - ייכנסו אליו יותר אנשים, נוכל להיכנס אליו דרך יותר מכשירים ופלטפורמות וכו'".
בורדס מנהל את מעבדת המחקר FAIR של מטא, שעוסקת במחקר ליבה בבינה מלאכותית, ותחתיו יש מאות עובדים ברחבי העולם בצוותי ה-AI בחברה. הוא מסביר כי בינה מלאכותית אכן תהיה המפתח להגשת חזון המטאברס בשתי צורות - היא למעשה תאפשר את הפעלת המכשירים במטאברס, וגם את החוויות שהמרחב החדש יציע. "ה-AI תתמוך בהפעלת טכנולוגיית ה-VR, וחשוב יותר, משקפי ה-AR. הרעיון הוא שמשקפיים שנראים כמו משקפי ראייה יחליפו את הטלפון, הלפטופ, הטלוויזיה ואפילו את משקפי ה-VR, ואיתם נוכל להקרין את כל מה שאנחנו צריכים. זה דורש כמובן לבנות את המכשיר עצמו, אבל מה שבאמת צריך זה הרבה AI עבור הממשק. הבעיה עם המשקפיים היא שאין להם מקלדת, עכבר וכו'. אז אם זה מכשיר העבודה שלי - איך אני עובד איתו? אני מקרין מקלדת ומקליד עליה? זה קצת מגושם. אם הכול דרך דיבור, את לא רוצה לדבר לעצמך כל היום. אז אפשר לדמיין גישה אוטומטית שתהיה מתווכת על ידי AI, כדי לגשת לכל התוכן".
לגבי החוויות, בורדס מתייחס ל"בילדר בוט", טכנולוגיה שמארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד מטא, הדגים לפני כמה חודשים, ושתאפשר בניית מרחבים בפלטפורמות החדשות - "כשאת נמצאת במטאברס ורוצה לבנות לעצמך בית, יהיה לך AI שתוכלי לומר לו - 'האם תוכל לשים שם שולחן?', 'הייתי רוצה שולחן גדול יותר' וכו'. את מדברת איתו, והוא בונה בהתאם למה שחשבת עליו. זה יגרום לאנשים להרגיש שהם הבעלים של המטאברס, והוא מותאם אליהם אישית. נדרשת כאן הבנה של דיבור אבל גם תנועות ומחוות - כדי שנוכל פשוט להצביע באמצעות האווטאר ולומר 'העץ צריך להיות שם'".
נקודה מרכזית מבחינתו בחוויות במטאברס היא אינקלוסיביות, שתתאפשר גם היא באמצעות AI לדבריו. רק אתמול חשפו בחברה מודל חדש בשם NNLB-200, שמסוגל לתרגם 200 שפות שונות באמצעות תרגום מכונה, במטרה להנגיש את האינטרנט הנוכחי והעתידי לאנשים מסביב לעולם שעד כה נחשפו בו לתכנים דלים יותר. בורדס מסביר כי "אנחנו רוצים שהמטאברס יהיה המקום שבו כולם מרגישים שייכים ומקבלים הזדמנויות. לכן אנחנו שמים דגש על תרגום. באינטרנט של היום הרבה מהתוכן הוא באנגלית, אז כולם צריכים לדבר אנגלית או שאתה נסמך על תרגום כדי להבין את התוכן. כלי התרגום הנוכחיים עובדים בצורה סבירה ב-50-40 שפות, ומכסים רק שליש מכדור הארץ. למשל מצרפתית לאנגלית, בכתבות חדשותיות או בוויקיפדיה התרגום עובד טוב מאוד, ומצד שני בשירה לא כל כך, אבל זה עובד מספיק טוב כך שגם אם לא הייתי מדבר אנגלית, והייתי מתרגם את האתר - הייתי יכול להבין.
"אבל למישהו שדובר כל אחד מ-60-50 הניבים האפריקניים, או שפות שמדוברות בדרום-מזרח אסיה, או שהתרגום לא קיים עבורו או שהוא רנדומלי", הוא מוסיף, "אז להביא את התרגום למאות שפות כך שלכולם תהיה גישה לתכנים זה דבר שימושי כבר עכשיו, כי אנחנו רוצים שאנשים יוכלו לגשת למה שבאינטרנט עכשיו. אבל אנחנו גם רוצים שהמטאברס יהיה מקום שבו מי שלא מדבר אנגלית מספיק טוב ואין לו מבטא טוב לא ירגיש לא שייך, או שאנשים יסתכלו עליו מוזר כשהוא הולך לאיזו מסיבה במטאברס, אלא שהוא יהיה מסוגל לדבר שם אנגלית מושלמת".
איך אתם מתמודדים עם אתגר התרגום הזה?
"יש לנו שתי גישות. פרויקט No Language Left Behind, שהרעיון שלו הוא להביא את התרגום לשפות שיש בהן משאבים מועטים ולבנות מודלים גדולים יותר, שיכולים לתרגם שפות רבות בו- זמנית. המודלים המסורתיים מתרגמים בכל פעם זוג שפות יחיד: עברית לאנגלית זה מודל אחד, צרפתית לאנגלית זה מודל נוסף וכן הלאה. אז אם רוצים לתרגם מאה שפות, צריך עשרת אלפים מודלים. בנוסף, ככל שהשפה נדירה יותר יש עליה פחות דאטה. אנחנו לא רוצים עשרת אלפים מודלים, אלא מודל אחד שיכול להיות כמו פוליגלוט (אדם רב-לשוני), שיכול לקחת כל שפה כקלט ולתרגם אותה לכל שפה אחרת, ואין בו צורך בהרבה דוגמאות מכל השפות".
בורדס מסביר איך זה עובד: "למשל, יש לנו הרבה דוגמאות לתרגום מאנגלית לצרפתית, וכמעט שאין לנו דוגמאות מוולוף, השפה שמדברים בסנגל, לקוריאנית. אבל, אם יש לנו דוגמאות מוולוף לצרפתית, מקוריאנית לאנגלית ומצרפתית לאנגלית, המודל יכול לבצע קשרים כאלה. זה מה שאנחנו עושים - אבל לא לשתיים-שלוש שפות אלא למאות. מצאנו שמשפחות של שפות עם בסיס משותף - למשל צרפתית, פורטוגזית, ספרדית ואיטלקית - עובדות טוב מאוד יחד, אז אנחנו משתמשים בזה".
בנוסף לפיתוחים בפרויקט הזה, למטא גם שאיפות בתרגום מבוסס דיבור, והיא מפתחת כלי בשם Universal Speech Translator, ובורדס מתאר מה עומד מאחוריו: "הרעיון הוא שאני אוכל לדבר והקול שלי יֵצא בשפה אחרת, עם אותה אינטונציה, עם מבטא מתאים, אולי עם אותו הקול. כיום כשאנחנו מתרגמים דיבור, הוא מתורגם לטקסט שמתורגם לשפה אחרת, ואז נוצר שוב כדיבור - ויש בזה משהו מזויף. שכשהופכים את הדיבור לטקסט, שוכחים את כל השתיקות, המבטא, הרגש ותנועות הידיים, והאתגר שלנו הוא לייצר דיבור שמכבד את כל אלה. אז אנחנו מנסים לעשות משהו שנקרא speech to speech - בלי לעבור דרך טקסט. כאן אנחנו עובדים כרגע על עשר שפות בלבד".
"בינה מלאכותית תשנה ענפים שלמים לחלוטין"
אין ספק שבורדס אופטימי לגבי התפקיד שבינה מלאכותית הולכת לשחק בעתיד שלנו וההזדמנויות שהיא עומדת לאפשר, וזה לא נגמר בהתייחסות למטאברס בלבד. "בינה מלאכותית הולכת לשנות הרבה דברים, אבל יש שני דברים שקרובים לליבי ושאני ממש מאמין בהם - AI כפקטור לאינקלוסיביות, ועבור גילוי מדעי. לגבי האינקלוסיביות, זה יבוא לידי ביטוי במטאברס ומעבר לו, גם בעולם האמיתי. אני חושב ש-AI יכולה ממש לשבור את החומות, להשוות את התנאים ולאפשר לאנשים לגשת להרבה יותר אפשרויות, וליותר ידע".
איך אתה צופה ש-AI תעשה את זה, חוץ מבתחום התרגום?
"קודם כל, AI יכולה לעזור לחפש את המידע הנכון בזמן הנכון. כיום יש פערים בגישה לידע - אקדמאים שביצעו הרבה מחקרים יכולים לגשת למאגרי מידע מסוימים, שמי שלא יכול להרשות לעצמו ללמוד לא יכול לגשת אליהם. AI יכולה להנגיש את המידע הזה. מובן נוסף של הנגשה דרך AI הוא ניידות - AI יכולה לשפר שמיעה או ראייה של אנשים עם לקויות. למשקפי הריי-באן סטוריז שהשקנו יש מצלמה, ובקרוב הם יעזרו למי שיש לו לקות ראייה לזהות אם יש סכנה".
בתחום הגילוי המדעי, בורדס מסביר כי נראה את הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי בתחומים כמו ביולוגיה, כימיה ובנייה. "אנשים לא חושבים על AI בסקטורים כאלה, אבל אני יכול להגיד לך שזה הולך לשנות את הענפים האלו לחלוטין. יש לנו פרויקט במעבדה שהמטרה שלו היא שנגיע למצב שנוכל להקליד, למשל, שאנחנו רוצים להגיע לחלבון שיחסום את נגיף הקורונה בדם, והבינה המלאכותית תדע ליצור את רצף חומצות האמינו שיעשו את זה. זה היה יכול להיות שימושי מאוד", הוא צוחק. "הגענו לזה כי למעשה זה דומה מאוד לתרגום - תחום שיש לנו מומחיות גדולה בו. אבל כאן לא מתרגמים מילה למילה, אלא מתרגמים את המילה לחומצות אמינו. הדאטה שונה".
בורדס מתאר מחקר נוסף במעבדה שעוסק בכימיה ובהנדסת חומרים, ושמו Open Catalyst. "אני חושב שהולכת להיות לו הרבה השפעה. הרעיון הוא למצוא מתכות חדשות שיהיו קטליזטורים טובים עבור מימן - אתגר חשוב בהקשר של שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית. מימן זו אנרגיה שיקר לייצר, וכדי להפוך אותה לפחות יקרה צריך קטליזטור שיחליף את הפלטינה - הקטליזטור הטוב ביותר כיום, אבל גם חומר נדיר מאוד ויקר. עוד דוגמה היא בטון - תעשייה מזהמת מאוד. אנחנו מרגישים ש-AI יכולה גם לסייע לעצב סוגים חדשים של בטון".
שיתוף פעולה עם סוציולוגים
לצד התקווה הגדולה מהאופנים שבהם AI עשויה לשפר את חיינו, עם השנים היו סימנים רבים גם לסכנות שבשימוש בבינה מלאכותית, למשל בכך שהמודלים מוטים, וכך למעשה עשויים לגרום לאפליה או לפגוע בחלק מהמשתמשים. גם מטא עצמה התמודדה עם ביקורת רבה לגבי הפיד בפלטפורמות שלה, והתכנים שהוא מציף למשתמשים בשל אלגוריתם הבינה המלאכותית שמאחוריו.
כשבורדס נשאל איך מתמודדים בחברה עם סכנת ההטיה ב-AI, הוא משיב כי "ההבדל הגדול בין AI של לפני ארבע שנים ו-AI כיום הוא שאנחנו בכלל מדברים על זה עכשיו. את יודעת על זה, וגם צוותי המחקר יודעים על זה. הטיות והשפעות שליליות של AI נמצאות במודעות של כולם כבר בתחילת פרויקט. אז עברנו משלב שבו אף אחד לא היה מודע לזה, לשלב שבו היו בונים משהו ואז אומרים בדיעבד 'אוי לא, איך נתקן את זה?', לשלב שבו החשיבה על אינקלוסיביות נעשית בתחילת הפרויקט", הוא מסביר.
"בפרויקט התרגום שלנו אנחנו עובדים עם אנשים מתחום האתיקה ועם סוציולוגים, שואלים את עצמנו שאלות. אנחנו אומנם רוצים שהתוכן יהיה נגיש לכולם, אבל יש 5,000 שפות ולא נכסה את כולן - אז באיזו שפה אני בוחר, והאם הבחירה מוטית? איך להעריך את התרגום בצורה נכונה, ואיך מתמודדים עם מערכות שמות גוף שונות בשפות שונות? בשירותי התרגום הראשונים היו הרבה הטיות - הם תמיד תרגמו עבודות מסוימות, כמו nurse, משפה ניטרלית ל'אחות' בנקבה. פעם לא ידענו את זה, וכיום אנחנו עובדים עם מומחים שהם לא מהנדסים, שמצביעים על הנושאים האלו כבר בתחילת הפרויקט".
צוקרברג דיבר לאחרונה על הרצון שלכם לשלב יותר AI בבחירה מה להראות לאנשים בפלטפורמות. מנגד, יש הרבה ביקורת על הפיד האלגוריתמי. מה דעתך על זה?
"הצוות שלי אומנם לא עובד על מחקר AI יישומי בפלטפורמות אלא על המחקר היסודי (Fundamental Research), אבל אני יכול להגיד שאנחנו לוקחים בחשבון הרבה מהפידבק שאנחנו מקבלים, ולכן השקנו פיד אינסטגרם לפי סדר כרונולוגי. בנוסף, אנחנו רוצים לעבוד עם יותר חוקרים שיכולים לבדוק את ההשפעות, אבל בניגוד למה שחלק מהאנשים אומרים זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות בקוד פתוח, ואנחנו גם לא יכולים להוציא את הדאטה החוצה, כי זה הדאטה של המשתמשים".
לאחרונה היה שינוי מבני בחברה שהעביר את צוותי הבינה המלאכותית ממעבדות מרכזיות לצוותי המוצר. מהי הסיבה לצעד הזה?
"היה לנו ארגון AI מרכזי, שבו התנהלו המחקר היסודי והמחקר היישומי. מאז ההקמה שלו הצוות גדל מאוד, ובו-זמנית צוותים אחרים הבינו שהם צריכים AI. הבינה המלאכותית היא לא חלק אחד בחברה - כולם עוסקים ב-AI בחברה עכשיו. אז פעם היה למשל צוות שאחראי על AI לאינסטגרם כחלק מארגון ה-AI, אבל גם בצוות המוצר של אינסטגרם היה צוות AI. במקום לשמור על צוותים כפולים כאלה, איחדנו אותם כדי לתעדף תהליכים מהירים יותר ומערכות טובות יותר. אני חושב שזה הצעד הנכון. מבחינת הצוות שלי FAIR, שעושה את המחקר היסודי, עכשיו אנחנו נמצאים במעבדת המחקר של ריאליטי לאבס (המחלקה במטא שאחראית על בניית המטאברס), אז אנחנו יושבים לצד האנשים שמפתחים את המסך החדש עבור משקפי ה-AR, את ניטור מחוות הידיים ואת כל האתגרים החדשים, ומחקר ה-AI נעשה איתם - מה שטבעי מאוד".
