בתכל'ס, ההבדל בין טכנולוגיות הלוחמ"מ (לוחמה מועשרת מודיעין) שמפתחים ביחידה 9900 של חיל המודיעין לבין טכנולוגיית Waze המוכרת לכולנו, אינו כה גדול. בשני המקרים מדובר במפה דיגיטלית שיושבת בענן, ועליה עומסים שכבות מידע לפי צרכי הנהג: במקרה של ווייז אלה תחנות דלק, מסעדות וגם שוטר שעומד מעבר לעיקול בכביש. במקרה של 9900 אלה בניינים אדומים, כאלה שמאוכלסים בכוחות עוייים, או חוליות נ.ט שאורבת מעבר לגבעה ממול. ואם ווייז מאפשרת לך לבחור בין כבישי אגרה לכבישים ללא תשלום, המערכת הצבאית תתן לך את הבחירה בין ציר נסיעה שקטה עד היעד לבין נסיעה שתלווה בחיכוך עם כוחות האויב.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
במקור, יחידה 9900 היתה יחידת המיפוי של צה"ל. עד היום המפקדה שלה יושבת בבניין לשימור מימי המנדט הבריטי בלב תל אביב, שבו פעלה יחידת המיפוי הבריטית לפני הקמת המדינה. מאז נוספו ליחידה תחומי פעילות רבים אבל בבסיס היא נשארה יחידת מיפוי. אלא שמיפוי ב-2021 הוא עניין טכנולוגי, עשיר במקורות מידע, בעיבודי בינה מלאכותית וביכולת תצוגה תלת ממדית. למעשה, בשנה הבאה הבאה ייעלמו מפות הנייר הצבאיות, פשוט לא יודפסו יותר. ברוכים הבאים למאה ה-21.
להגיד שב-9900 מפתחים ווייז צבאי, זה קצת להפחית מערכה. מדובר באחת מיחידות העילית של חיל המודיעין, יחידה אחות ליחידה 8200, שקולטת לשורותיה את המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון שבקצה השפיץ, בעלי ההשכלה והיכולות הגבוהות ביותר, רובם משרתים כאנשי פיתוח וטכנולוגיה. אם מוסיפים לכך את העובדה שקרוב לשני שלישים מהיחידה הן חיילות וקצינות, כולל שבע נשים בתפקידים בכירים בדרגת סגן-אלוף – מקבלים תמונה מעניינת של צה"ל מודל 2021.
יש עוד משהו מפתיע בדרך שבה צה"ל מפתח טכנולוגיה בשנים האלה: במקום שהטכנולוגיה הצבאית תעבור הסבה לטכנולוגיה אזרחית כמו שהכרנו בעבר, היום הטכנולוגיה האזרחית היא מודל החיקוי של הצבא, פשוט כי היא מתקדמת כל כך. למשל טכנולוגיות המעקב של חברת גוגל. מכירים את זה שאתם חוזרים מטיול ופתאום מקבלים הודעה מגוגל עם אוסף התמונות שצילמתם בטיול, האתרים בהם ביקרתם, סרטון שבו נכללים כל משתתפי הטיול, אפילו מפה שעליה מוטמע מסלול הטיול? גוגל יודעת לזהות מתי התחיל הטיול ומתי הסתיים, מי השתתף בטיול ומי נקלע לתמונות במקרה, איפה אכלתם, איפה נהנתם, מה היו החוויות שתרצו לזכור מהטיול ומה עדיף שלא להזכיר לכם.
ב-9900 חושבים שזה בעצם מודל מצוין לעבודת מודיעין צבאית: לאסוף את כל הנתונים האפשריים כל הזמן ומכל המקורות האפשריים, לעקוב אחרי התנהלות של אנשים מסויימים שרלוונטיים לסיטואציה המבוקשת, למשל חברים בקבוצת מחבלים שמתארגנים לקראת פעולה נגד ישראל. ואת כל זה להציג על גבי מפה דיגיטלית שמתעדכנת כל הזמן עם תיאור תלת ממדי של המבנים וציון מתעדכן של הכוחות בשטח, כמו שדור הפורטנייט רגיל.
המפה התלת-ממדית מאפשרת לחייל לזהות מיד את מיקומו במפה. כמו בגוגל סטריט וויו, בצה"ל רוצים שניתן יהיה לנווט במציאות רבודה (AR) עם חיצי הכוונה על הרצפה או הקירות, אולי בכלל סייר צה"לי וירטואלי ירוץ לפניך ויוביל אותך אל היעד בדרך הבטוחה ביותר. כל המידע הזה משתלב במערכות האלקטרוניות הנישאות על ידי החיילים כבר היום. בעתיד אולי הוא יופיע גם במקומות נוספים, למשל כשכבת מידע בתצוגה של המשקפת בה משתמש המפקד.
הבעיה העיקרית היא שהצרכים של צה"ל מחייבים שהמערכת תהיה יותר טובה מזו של גוגל. למשל גוגל תסתפק ברמת דיוק של 20-30 מטר כדי למקם מסעדה על המפה. בצה"ל צריכים דיוק גבוה הרבה יותר כדי לפגוע במדויק ולהשמיד מחסן תחמושת. גוגל מעדכנת את הנתונים מדי כמה שנים. בצה"ל צריכים עדכון מדי כמה דקות.
מנגד, הטכנולוגיה של גוגל, שמבוססת על איסוף מוקדם של הנתונים כדי שיהיה זמין בעת שמחפשים אותו, מעמידה אתגר אדיר כשבאים ליישם אותה במערכת מודיעין. שיטת העבודה המסורתית של המודיעין מבוססת על דרישת צי"ח (ציון ידיעה חשובה), בניית תוכנית איסוף ותהליך של מספר ימים עד קבלת התשובה לשאלה. אבל ב-9900 עוברים עכשיו לשיטה של גוגל: איסוף כמה שיותר מידע כל הזמן, תוך כוונה לתת את התשובה לשאלה באופן מיידי. "זה שינוי דרמטי שמשנה את תפיסות העולם העמוקות ביותר של כל גופי המודיעין", אומר בכיר ביחידה.
כל הנחלים מזרימים נתונים לים
מה שקורה בשנתיים האחרונות הוא מפעל איסוף אדיר, שמטרתו להכניס כל ביט זמין מכל מקור שהוא, לתוך ים הנתונים הזה. ויש הרבה נחלי נתונים שזורמים לתוכו. חלק מהם באחריותה הישירה של 9900, למשל נתונים שמגיעים מלווייני ריגול כחול לבן, שמשייטים גבוה בחלל ורואים הכל. את הלוויינים האלה מנהגים מפעילי ומפעילות לוויינים ב-9900, לבושים סרבלי טיסה שנועדו להזכיר להם את האחריות שנתונה בידיהם. בעולם החלל החדש (new space) יש מבחר עצום של חיישנים, שפותחו בשנים האחרונות והמחיר של שילוח הלוויינים לחלל צנח, וכך ניתן כיום להגדיל את היקף איסוף הנתונים מהחלל ואת איכות הנתונים המתקבלים בלי להגדיל את התקציב.
מקור שני לנתונים הן טיסות הצילום, שמתבצעות דרך שיגרה על ידי חיל האוויר. בשנים האחרונות נוסף המקור השלישי – מידע מרחפנים. מדובר ביחידת רחפנים שהוקמה ב-9900 לפני כשנה וכבר קיבלה את פרס הרמטכ"ל לחדשנות. כאן מדובר ברחפנים בינוניים וגדולים שמעלים איתם לשמיים חיישנים מסוגים רבים ויוצאים לטיסות איסוף ממושכות. בנובמבר 2019 נחשפה היחידה, כשלקחה חלק במבצע לחיסול בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהה אבו אל-עטא בעזה. מה שמעניין ברחפנים האלה, שכל הטכנולוגיה שלהם היא אזרחית לחלוטין. אם רחפן כזה ייפול חס וחלילה בידי חמאס, הם יוכלו ללמוד שצה"ל משתמש במצלמות פנסוניק, לא הרבה יותר מזה.
לכל אלה מצטרפים מקורות איסוף רבים נוספים תוך שיתוף פעולה הדוק עם יחידות מודיעין נוספות, חיילות נוספים בצה"ל וגופים אזרחיים. "צה"ל רב-ממדי" קוראים לזה. למשל מידע ממקורות גלויים באינטרנט, נערות שהצטלמו בסלפי למשל בכיכר נג'מה בבירות והתמונה שלהן מאפשרת למקם במדויק את בניין המשרדים שמאחוריהן. אתר חדשות שמעביר דיווח מצולם מאירוע והמידע הוויזואלי מאפשר לעדכן את הנתונים במערכת. יש הרבה מקורות מידע ציבוריים, הרבה מטא-דאטה שנאסף באפליקציות, יש גם הרבה מאוד מידע שמגיע מיחידות סייבר כאלה ואחרות. הכל נאסף ונשמר במערכות האחסון ועיבוד הנתונים של צה"ל, ובאמצעות AI מאפשר לזהות שינויים, תזוזות, אנומליות שמעידות על פעילות כלשהי שמתרחשת.
הבכיר ב-9900 אומר שהטכנולוגיה לכל התוכניות האלה כבר זמינה ועובדת, והאתגר העיקרי הוא בניית התשתית המשותפת לכל המערכות, שתאפשר להביא את המידע ללוחם, לשאוב ממנו מידע שהוא יכול לתרום, וגם לתפקד עצמאית במקרה של נתק בתקשורת. היעד הוא להגיע למפה משותפת לכל היחידות על הקרקע, בים ובאוויר – כולם ידברו באותה שפה ויתייחסו לאותם אירועים ולאותם מבנים.
במבצע שומר החומות בעזה, יחידה 9900 עבדה בצורה נרחבת עם רחפניה, ואף גייסה את הלוויינים לזירה. לפי הדיווחים, התוצרים של יחידות האיסוף האלה הגיעו בתוך דקות למערכות של קמ"ן החטיבה, בצירוף אלגוריתמים שהוסיפו תובנות לכוחות בשטח. כמו כן, הטכנולוגיה שימשה כדי לדעת בבירור איפה נמצאות אוכלוסיות בלתי מעורבות ולהיזהר שלא לפגוע בהם.
במהלך אירועי השריפות האחרונות בירושלים הוקפצו מטיסי רחפנים של 9900 לירושלים, כדי לסייע במאמצי הכיבוי של השריפה באזור ירושלים. מטיסי הרחפנים הפעילו מספר רחפנים במטרה לאתר נקודות עם פוטנציאל התלקחות בשטח ולסייע להכוונת מטוסי הכיבוי. "9900 אוספת בשגרה מודיעין לפעילויות מבצעיות ובזה אנחנו מתעסקים 24/7", אומר סמל ע׳, מטיס רחפנים ביחידה, "אנחנו התרגשנו ושמחנו לעזור בתחום קצת אחר, למען אתגר לאומי".
מדביקים את האזרחות
אחת הטכנולוגיות המעניינות שנכנסת לשימוש היא ההדמיה במציאות וירטואלית. המערכת מאפשרת ליצור את נוף שדה הקרב בצורה וירטואלית והיום החיילים יכולים להתאמן בפריצה ליעד המבוצר האמיתי, בבינת ג'בל בלבנון ולא במחנה דמיוני בדרום אמריקה, באמצעות מסכי VR. אם אחד הבניינים זוהר באדום – הם יודעים שהאויב מסתתר שם. זה גם מה שייראו במקרה של קרבות אמת.
השאפתנות הטכנולוגית מובילה את 9900 עוד הרחק קדימה. מערך המידע החדש אוסף נתונים גם ברמת בני האדם, למשל מידע של חטיבת המחקר באמ"ן. הוא יכול להציב במפה את המיקום המדויק של אדם המבוקש על ידי צה"ל, כולל רחוב ומספר ובאיזה קומה, וכולל סימון הרתעה על "בלתי מעורבים" – בני משפחה או אזרחים נוספים, שצה"ל עושה כל מאמץ כדי שלא לפגוע בהם. אפשר לעקוב אחר תנועות מכונית ולהסיק מסקנות מהמקום שבו היא חונה בערב.
השימוש המתקדם ביותר במערכת הוא ניתוח הנתונים והסקת המסקנות, שנעשה כיום על ידי צוותים ובהם בעלי התמחויות שונות -מפענחים, חוקרים ועוד – שעושים את מה שמכונה "מיצוי בהקשר". לצידם פועלת מנהלת הלוחמ"מ (לוחמה מועשרת מודיעין) שתפקידה לפתח את הדרכים שהמידע הרב יגיע לשדה הקרב בדרך היעילה ביותר.
"היופי כאן, שאנחנו מדביקים את האזרחות", אומר הבכיר ביחידה, "אנחנו עושים אדפטציה על האזרחות למה שרלוונטי לשדה הקרב. ואנחנו גם מאתגרים את האזרחות. יש חברות אזרחיות שאנחנו לוקחים אותן לקצה והן נהנות מזה. יש לנו שיח איתן והן מדליקות אותנו גם. השכל לא נמצא רק כאן אלא במקומות רבים והחיכוך מייצר משהו נפלא".