קשה קצת להיזכר, אבל בין כל הסיבות לדאגה שמטלטלות את חיינו בשנה האחרונה, עדיין קיים חשש מוחשי ביותר מאיתני הטבע. הסבירות לרעידת אדמה חזקה בישראל הולכת וגוברת ולפי הערכות גורמי המקצוע התוצאות שלה יהיו נוראיות: אלפי הרוגים ופצועים, עשרות אלפי בניינים שיתמוטטו, מאות אלפי אנשים ללא קורת גג, דליפת חומרים מסוכנים, אפילו גרעיניים, קריסת תשתיות החשמל, הדלק, המים. רכבות לא ייסעו, מטוסים לא ימריאו, כלכלת ישראל תשותק. לא צריך להיות נביא, מספיק להיזכר ברעידת האדמה בטורקיה ב-2023.
רעידת אדמה מגיעה בחטף. אם תהיה רעידת אדמה באזור ים המלח, מערכת ההתרעה הסיסמית שפועלת בישראל תיתן התרעה של שלוש שניות בירושלים, 18 שניות בתל אביב ו-30 שניות בחיפה. הסיכוי להיחלץ מבעוד מועד – אפסי.
זו הסיבה שהטכנולוגיה שמוצגת כאן לראשונה היא משמעותית כל כך. המפתחים שלה מצהירים בוודאות: היא תיתן התרעה של מספר ימים, עד שבועיים, לפני רעידת האדמה. מדובר במהפכה של ממש, טכנולוגיה מצילת חיים עם פוטנציאל עסקי אדיר. משך זמן כזה מאפשר להיערך, לפנות אנשים מהבתים, לסגור את מערכות התשתית ולהכין מערך לטיפול במפונים, ויהיה הרבה מאוד כאלה. מספר ההרוגים יהיה מינימלי והכלכלה תוכל להתאושש במהירות. הממשלות יעמדו בתור כדי לרכוש אותה.
הטכנולוגיה החדשנית הזו משלבת יכולות של שתי חברות: התעשייה האווירית, אחת הענקיות במשק הישראלי, וחברת אסטרוטק (AstroTeq) - סטארט-אפ צעיר ונחבא אל הכלים, שממוקם באופן מפתיע בפולין. התעשייה האווירית תרמה לפרויקט יכולת חישה באמצעות לוויינים, שסורקים את פני כדור הארץ באמצעות מכ"ם ומזהים תזוזות זעירות בפני השטח. חברת אסטרוטק הביאה את החידוש שומט הלסתות: גלאי קרינה קוסמית, שמסוגל לזהות שינויים בקרינה הקוסמית שמתרחשים מספר ימים לפני שהאדמה רועדת.
זה אולי נשמע כמעט כמו "השפעת קרני גמא על ציפורני החתול" של המחזאי פול זינדל. מה הקשר בין קרינה קוסמית לבין רעידות אדמה? "הקשר הוא השדה המגנטי של כדור הארץ," אומר איתמר צברי, המייסד הישראלי וסמנכ"ל הטכנולוגיות באסטרוטק, "לפני שמתרחשת רעידת אדמה יש שינויים בשדה המגנטי בגלל הלחצים והתזוזות באדמה ואלה שינויים שקל לזהות אותם בקרינה קוסמית". המחקר לא מותיר מקום לספק: על פי נתוני קרינה קוסמית שנאספו במשך עשר שנים נמצא שסמוך לרעידות אדמה נוצרת אנומליה חזקה בקרינה הקוסמית, והיא מאפשרת לחזות את רעידת האדמה 14 יום לפני שהיא מתרחשת. "כשראינו את זה אמרנו, 'זה מטורף, חייבים לעשות עם זה משהו", אומר צברי. ההמשך היה בהקמת אסטרוטק, שפיתחה את הטכנולוגיה עד לשלב שנדרשת הוכחת היתכנות (POC).
והנה מגיע הרגע שהסטארט-אפ הקטן פוגש את ענקית האירוספייס הישראלית. זה קורה במסגרת מאיץ הסטארטאפים "אסטראטק" במרכז החדשנות של התעשייה האווירית. עוד נגיע אליו בהמשך. אבל יום אחד מגיע טלפון לרענן שליסלברג, ראש תחום מודיעין חזותי במפעל אלתא של התעשייה האווירית: "יש אצלנו חברה עם טכנולוגיה להתרעה על רעידות אדמה. זה לא משהו שגם אתם מנסים לעשות?" הייתה השאלה. ההמשך הוביל להקמת פרויקט הניסוי B4Quake שהסתיים בהצלחה החודש.
"היופי בדבר הזה שאיתמר מביא, הוא שיכולת הקרינה הקוסמית לנתח רעידות אדמה, ויכולת הלוויינים לנתח תזוזות בקרקע - כל אחד בנפרד הוא לא מספיק טוב", אומר שליסלברג, "האיחוד של שני הדברים האלה ביחד הוא זה שמביא את הפתרון". במסגרת העבודה בדקו החוקרים את הנתונים שהיו בטורקיה לפני רעידת האדמה ב-2023 והם היו ברורים: ניתן היה להתריע שם על רעידת האדמה שם הרבה לפני שהתרחשה, לא רק הטכנולוגיה הייתה קיימת.
עכשיו צריך לצלול קצת יותר לעומק הטכנולוגיה: הגלאים של אסטרוטק מחפשים חלקיקי קרינה קוסמית מסוימים, שנקראים מיאונים. לחלקיקים האלה יש תכונה שהם חודרים עמוק אל תוך האדמה, חלקם מוחזרים וחלקם נבלעים. באסטרוטק לקחו נתונים של הקרינה הקוסמית שנאספו לאורך 16 שנים ואימנו מערכת בינה מלאכותית (AI) לזהות אירועים יוצאי דופן כתוצאה מרעידות אדמה. אחר כך לקחו נתונים של שלוש שנים נוספות ונתנו ל-AI לחזות מתי תהיה רעידת אדמה.
בתעשייה האווירית מתמחים בפיתוח לוויינים שנושאים חיישני מכ"ם בטכנולוגיית SAR שמשקפים את פני כדור הארץ ונועדו לשורת שימושים, ממחקר בסיסי דרך איתור דליפות מים ומרבצי ליתיום ועד לריגול. אחד הפרויקטים עסק בניתוח נתוני SAR מלוויינים מסחריים וזיהוי שינויים ותזוזות קרקע איטיות בסדרי גודל של סנטימטרים. התיאוריה היא שתזוזות אלה עשויות להתריע על רעידת אדמה מתקרבת. עכשיו ביקשו מה-AI לשלב את נתוני ה-SAR ביחד עם הקרינה הקוסמית ולחפש מתאם.
צברי: "התוצאות של שיתוף הפעולה שלנו מתבטאות בכ-35% מכלל רעידות האדמה. זה אומר שיפור של 9% ביכולת החיזוי באזורים שבהם ה-SAR תומך. וזו הייתה אינטגרציה יחסית פשוטה. אנחנו נשפר את שיטות העבודה, נאסוף דאטה בעצמנו, והיכולת שלנו לחזות תהיה משמעותית יותר גדולה. המטרה שלנו היא, שבעוד 12 חודשים נהיה עם 95% דיוק, כלומר שמכל 20 התרעות על רעידות אדמה נטעה רק באחת".
דן פביאן, מנהל פרויקט B4Quake באלתא, אומר: "אנחנו מציגים כאן game changer, יכולת התרעה של ימים, עד שבועיים, ברמת סמך גבוהה. תהיה לנו תחזית רעידות אדמה ל- 14 יום קדימה, לחמישה ימים קדימה, לשלושת הימים הקרובים וכו'. אתה עובר ממצב של אין התרעה, למצב של פינוי אוכלוסייה מסודר". לדבריו כעת המאמץ הוא לפתח מוצר שלם סביב הטכנולוגיה, כולל מעטפת ניהולית וארגונית, שיאפשר למכור אותו ללקוחות.
הלקוחות הפוטנציאליים של המוצר יהיו הממשלות. לצידן סימנו בחברה את שוק הביטוח שצמא לטכנולוגיה שתוכל לצמצם נזקי רעידות אדמה. ויש עוד שימוש אחד בטכנולוגיית ניטור המיאונים של אסטרוטק שבתעשייה האווירית לא מרחיבים לגביו. אבל כתבה בבלומברג חשפה שטכנולוגיית המיאונים משמשת את צה"ל לאיתור מנהרות בעזה ואולי גם למניעת חפירת מנהרות חדשות.
למעשה הטכנולוגיה הזו, שמוכרת כבר מאמצע המאה שעברה, שימשה לאיתור חדרים סודיים בפירמידות במצרים, לחיזוי התפרצויות לבה בהר הווזוב באיטליה ובימים אלה משמשת לחיפוש מנהרות מסתוריות מתקופת הבית הראשון בעיר דוד בירושלים. הגלאים של אסטרוטק עשויים לעשות את זה טוב יותר והשימושים לצרכי ביטחון עשויים להיות שוק משמעותי ביותר מבחינתה.
6 צפייה בגלריה
במרכז מימין - איתמר צברי (CCO/CTO) נעמי צברי (CTO) וקווין שמיננט (CSO)
(קרדיט צילום: קונרד קופלסקי)
חברת אסטרוטק הוקמה בפולין ב-2019 על ידי איתמר צברי (CCO/CTO) נעמי צברי (CTO) וקווין שמיננט (CSO). החברה מעסיקה 9 עובדים ומשרדיה נמצאים בז'שוב, שבדרום פולין, העיר שמוכרת בעולם היהודי כריישא.
כרונולוגית, הדברים התרחשו קצת אחרת. נעמי, מדענית פולניה, הגיעה לישראל להיכרות עם אומת הסטארט-אפ. אחד המרצים בפני הקבוצה היה איתמר צברי. הזוגיות לבלבה וכעבור זמן מה השניים עברו להתגורר בארה"ב. אלא שנעמי רצתה להמשיך במחקריה ולהשלים דוקטורט. "דוקטורט בארה"ב זה עסק מאוד יקר אז היו לנו שתי אופציות: או ישראל או פולין. ופולין הייתה משמעותית יותר זולה אז הלכנו לפולין", מספר צברי.
במסגרת המחקר שנעשה במכון Credo לחקר קרינה קוסמית, גילתה נעמי ושותפה למחקר תופעה של אנומליה בקרינה הקוסמית שהתרחשה בסמוך לרעידת אדמה חזקה בצ'ילה. "הנתונים היו קיימים עשר שנים אבל אף אחד לא התייחס לאנומליה הזו לפני כן", מספר צברי, "הם נכנסו לעובי הקורה והתוצאה של המחקר שלהם הראתה שיש רמת סמך של 99.999% שהממצאים נכונים ואכן ניתן לחזות רעידות אדמה באמצעות קרניים קוסמיות עד 14 יום לפני. אמרתי להם שזה מטורף, ויכול לשנות לגמרי את הדרך בה אנחנו מתמודדים עם רעידות אדמה. אני גרתי לפני כן במעלה אדומים, לא רחוק מהשבר הסורי-אפריקאי וחוויתי רעידות אדמה".
בשלב הזה הגיעה ההחלטה על הקמת סטארט-אפ שיפתח את הטכנולוגיה. למה בפולין ולא בישראל? "זה בעיקר בגלל שאנחנו גרים פה כרגע. וגם יש שילוב טוב של כוח אדם מאוד איכותי מצד אחד, ועלויות נמוכות בהרבה ביחס לארץ מהצד האחר" הוא אומר. "אז נעמי היא המנכ"לית, היא פולניה, אני ישראלי וקווין הוא צרפתי. זה נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה". המשך הסיפור הזה עדיין בעיצומו אבל אפשר להגיד שבדיחה, זה לא.
זה מפתיע לגלות שטכנולוגיה עם פוטנציאל להכנסות של מיליארדי דולר הצליחה לגייס עד כה רק 655,000 אירו, סכום פעוט במושגים של הייטק. מסביר צברי: "הבעיה היא, שבגלל שאנחנו עושים משהו כל כך ייחודי, אז המשקיעים מתייעצים עם גיאולוגים שאומרים להם שלא ניתן לחזות רעידות אדמה. זה אחד הסטריאוטיפים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד". כעת חוזרת החברה למסלול של גיוס הון, ויתכן ששיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית, הוא מה שיעשה את ההבדל הפעם מבחינת המשקיעים.
בחזרה למרכז החדשנות של התעשייה האווירית, שעד כה שמר על פרופיל נמוך. המרכז פועל באחד ממגדלי ההייטק במרכז תל אביב. מחלונותיו נשקפים בנייני הקריה ומשרד הביטחון. המרכז הוקם ב- 2019 במטרה להנביט מיזמים וטכנולוגיות חדשות בתחומי העיסוק של התעשייה אווירית – יבשה, ים, אויר וחלל.
ראשת מנהל היזמות והחדשנות בתעשייה האווירית, לאה אלון, אומרת שאחת המטרות העיקריות בהקמת המרכז היתה לאתר טכנולוגיות מתקדמות ומשבשות ולהאיץ את פיתוחן משלב הרעיון להצגת מוצר ראשוני (MVP). "לפי MIT, להמציא משהו חדש בלי לתת באמצעותו ערך ללקוח, זו לא באמת חדשנות", הוא אומרת, "אתה צריך להביא את ההמצאה שלך לשוק כדי שמישהו ירצה אותה ורק ככה אתה מייצר חדשנות".
6 צפייה בגלריה
ראשת מנהל היזמות והחדשנות בתעשייה האווירית, לאה אלון
(קרדיט צילום: יח"צ התעשייה האווירית)
קהל היעד הראשוני של המרכז הם מהנדסים ומדענים מתוך התעשייה האווירית עצמה. מדי תקופה יוצא קול קורא לצוותים להציע רעיונות לטכנולוגיות חדשות וההיענות לדבריה מדהימה. עכשיו, בתקופת המלחמה, הרבה מהמהנדסים היו בשירות מילואים וחזרו עם רעיונות שיכולים לפתח יכולות חדשות בלחימה. "הם הביאו את הצרכים מהשטח ואנחנו יכולים לקדם את זה", היא אומרת.
ההיבט השני של המרכז הוא "חדשנות פתוחה" – קידום טכנולוגיות שנולדו מחוץ לתעשייה האווירית. אלון הניג, מנהל פיתוח עסקי במשרד ה-CTO של תעשייה אווירית, אומר: "אנחנו מנסים כל הזמן להסתכל על טכנולוגיה עתידית בשלבי פיתוח, לנסות ולהבין לאן העולם הולך. אלה אבני הבניין הטכנולוגיות שתעשייה אווירית צריכה לשלוט בהן כדי לפתח את מוצרי העתיד. אנחנו ב-CTO רוצים להשקיע יותר במוצרים של שנת 2035. החטיבות העסקיות רוצות יותר את הטכנולוגיות של חמש השנים הקרובות".
מרכז החדשנות פועל במסגרת משרדו של סמנכ"ל טכנולוגיות מו"פ וחדשנות (CTO) בתעשייה האווירית, תא"ל (מיל) איתן אשל. "המדיניות שלנו היא להיפתח החוצה כמה שאפשר כי לא כל החוכמה נמצאת בפנים, ממש קיבלנו החלטה להתנפל על העולם", הוא אומר. "80% מהפעילות שלנו היא בייצוא לחו"ל והלקוחות שלנו הם לא חובבי ציון. הם באים אליך רק אם יש לך יתרון וטכנולוגי ומשמעותי כי אחרת יותר נוח להם לקנות מהאירופאים ומהאמריקאים. התוצאה היא שאנחנו בפריחה חסרת תקדים בביצועי החברה כתוצאה מיתרון טכנולוגי מאוד גדול במערכות שאנחנו מפתחים".
6 צפייה בגלריה
סמנכ"ל טכנולוגיות, מו"פ וחדשנות בתעשייה האווירית איתן אשל
(קרדיט צילום: יח"צ התעשייה האווירית)
תוכנית הדגל של מרכז החדשנות היא תוכנית אינוספיר, שבמסגרתה פועלים צוותים קטנים של התעשייה האווירית על פרויקטים שהם יזמו, לעיתים בשיתוף סטארטאפים. עד כה התקיימו כאן 13 מחזורים, נרשמו 14 פטנטים, ו-68 מיזמים סיימו את התוכנית עם מוצר הדגמה ולקוח שמעוניין לעשות בו שימוש. באחרונה הקימה התעשייה האווירית אקסטלרטור בוושינגטון ובקרוב היא תפתח מרכז חדשנות בהודו. יש הלימה בין המקומות האלה לבין השווקים העיקריים של החברה.
במקביל פועלת תוכנית אסטרה, שהיא אקסלרטור לטכנולוגיות חלל חדשות, שנמצא בבעלות משותפת של התעשייה האווירית ושל קרן סטארטברסט הבינלאומית. במסגרת הזו התנהל הפרויקט של אסטרוטק. אשל נשמע מרוצה מהתוצאות: "החיבור של אלתא עם הסטארט-אפ הביא לשיפור דרמטי ביכולת החיזוי. אם זה יתפוס, אנחנו יושבים על בוננזה ברמה עולמית. לחזות רעידת אדמה יומיים-שלושה לפני, זה דבר דרמטי".
