השם החדש של פייסבוק, מטא, גנב אמש (יום ה') את ההצגה בכנס קונקט של החברה. אבל הנאום של מארק צוקרברג לפני ההכרזה הזאת היה מעניין ודרמטי לא פחות: במשך שעה וחצי הציג מנכ"ל מטא (צריך להתרגל לתואר החדש הזה) חזון ארוך טווח לחברה שלו ולמעשה לאינטרנט כולו - דבר שאף חברת טכנולוגיה לא עשתה בצורה כל כך מפורטת עד כה.
עוד כתבות בנושא:
החזון הזה הוא המטאברס (או Web 3.0 כמו שקוראים לו לעיתים) והוא הגלגול הבא של האינטרנט, אינטרנט שבו אנחנו לא נצפה בתוכן, אלא נהיה בתוכו. באמצעות משקפי מציאות רבודה (AR) או מדומה (VR) ובעזרת אווטארים שייצגו אותנו, אנחנו נעבוד, נבלה ונטייל בחללים וירטואליים בתלת-ממד ונוסיף אלמנטים וירטואליים לסביבה הפיזית שלנו. צוקרברג, אגב, לא המציא את המטאברס - הוא "שאל" את הקונספט מספר המדע הבדיוני "סנוקראש" שהוציא הסופר ניל סטיבנסון בשנת 1992.
הנאום של צוקרברג לווה בהדגמות ויזואליות של השימושים העתידיים במטאברס: משחק כדורסל או אימון סיף במציאות רבודה מול הולוגרמות; משחק פוקר בחלל וירטואלי דמיוני; צפייה באמנות תלת-ממדית במציאות רבודה; סיורים לימודיים ברומא העתיקה; עבודה מרחוק מול אווטארים של קולגות ואובייקטים בתלת-ממד; ועוד.
התרחישים האלה עדיין רחוקים מאיתנו: למעט מאוד משתמשים יש היום משקפי מציאות מדומה או מציאות רבודה. הם עדיין מסורבלים, מגושמים ובמקרה של משקפי המציאות הרבודה גם יקרים מאוד (הולולנס 2 של מיקרוסופט, למשל, עולים 3,500 דולר ומיועדים לשימוש עסקי ותעשייתי). לחלק מהמשתמשים המשקפיים האלה גורמים לסחרחורת או בחילה. השאיפה בעמק הסיליקון היא למזער אותם לגודל של משקפיים רגילים - וזה ייקח שנים.
יש עוד אתגרים שצריך להתגבר עליהם כדי להפוך את המטאברס למציאות, למשל לייצר אווטארים ריאליסטיים שייצגו אותנו בזמן אמת ולמצוא דרך לאבטח אותם כך שאיש לא יוכל לגנוב את הזהות שלנו, או לפתח מנגנונים שיאפשרו לנו לשלוט ביישומים באמצעות תנועות ידיים ואצבעות או עקיבת עיניים. צוקרברג משקיע בזה לא מעט כסף: בשיחה עם משקיעים השבוע הוא חשף כי הרווח התפעולי של החברה ב-2021 יהיה נמוך ב-10 מיליארד דולר בגלל ההשקעות בתחום. לפי דיווח, כחמישית מהעובדים בחברה - כ-10,000 איש - עובדים על מציאות רבודה ומדומה, ובשנים הקרובות מתכנן צוקרברג לגייס עוד 10,000 באירופה. אגב, גם במרכז המחקר והפיתוח בישראל עובדים על המטאברס.
זה אולי נראה כך בחודשים האחרונים, אבל צוקרברג הוא ממש לא היחיד שרוצה לבנות את המטאברס. גם אפל, מיקרוסופט, גוגל, סמסונג, בייטדאנס וחברות אחרות משקיעות סכומי עתק בתחום, אם כי הן שומרות את הקלפים קרוב לחזה. אפל אולי לא הוזכרה בשמה בכנס קונקט, אבל רוחה ריחפה מעל האירוע. היריבות בין שתי החברות התעצמה בשנים האחרונות, בין היתר בגלל הזליגה של מטא לתחום החומרה המזוהה עם אפל, הרצון של שתיהן לשלוט בתחום ה-AR וה-VR וכן הגישה השונה של שתיהן לפרטיות, פרסום ומונטיזציה של המשתמשים.
ראש בראש עם אפל
אם להאמין להדלפות, בשנה הבאה תחשוף אפל את קסדת המציאות הרבודה הראשונה שלה, שצפויה להתחרות בפרויקט קימבריה שצוקרברג הציג אתמול: משקפי מציאות מדומה מתקדמים מבית אוקולוס שאמורים לצאת גם הם בשנה הבאה. לפי צוקרברג, יהיו להם תצוגה מתקדמת יותר מאשר באוקולוס קווסט 2, הם יכללו חיישנים שיאפשרו לאווטארים לחקות את תנועת הפנים של המשתמשים ואולי הכי חשוב - ישולבו בהם יכולות מציאות רבודה.
צוקרברג מוכן לעשות הרבה כדי להקדים את אפל עם חזון המטאברס שלו, כולל סבסוד מכשירים או מכירה שלהם במחירי עלות וגביית עמלות נמוכות ממפתחים. אגב, במקרה או שלא, כנס קונקט התרחש בערב שבו פרסמה אפל את הדו"חות הרבעוניים שלה שמהם עולה כי ההכנסות שלה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכרזה על השם החדש גנבה כמובן את תשומת הלב הציבורית.
אבל בזמן שמארק צוקרברג וטים קוק חולמים על המטאברס, יש חברות שבמובנים מסוימים כבר נמצאות שם. פורטנייט ורובלוקס, משחקי ארגז-חול שבהם המשתמשים יכולים ליצור עולמות משלהם, נחשבים כבר היום לגרסאות מוקדמות של המטאברס. הקהל העיקרי שלהם הוא בני נוער, שנוהגים לא רק לשחק בהם אלא גם לערוך מפגשים חברתיים ואפילו לצפות בהופעות חיות. צוקרברג מנסה לתת להם פייט באמצעות שורה של פלטפורמות תחת השם Horizon, שפונות לקהל יותר בוגר: Horizon Home לשימוש בבית, Horizon Worlds שכוללת עולמות וירטואליים, Horizon Workrooms לפגישות עבודה וירטואליות ו-Horizon Venues להופעות וירטואליות.
החולשה של פייסבוק
השאלה הגדולה שמרחפת סביב החזון של צוקרברג היא האם אנחנו סומכים על פייסבוק שתבנה את המטאברס בצורה אחראית, לאור המוניטין הבעייתי שלה בכל הנוגע לפרטיות משתמשים, דליפת מידע ובטיחות. צוקרברג טוען שהתשובה לשאלה הזאת צריכה להיות חיובית ושהמטאברס ייבנה לאט לאט ובאופן אחראי.
וכאן אנחנו חוזרים לשם החדש, מטא. אפשר לטעון שצוקרברג מנסה לעשות ספין כשהוא משנה את השם של פייסבוק בתקופה הכי קשה שלה, כאשר היא מתמודדת עם ביקורת חריפה סביב "מסמכי פייסבוק" שחשפו שורה של כשלים וליקויים. אפשר גם לטעון שהוא פועל באופן ציני כדי למצוא אפיק הכנסה עתידי בזמן שפייסבוק נמצאת בדעיכה והקהל הצעיר מעדיף פלטפורמות מתחרות כמו טיקטוק.
כל זה אולי נכון, אבל צוקרברג אבחן היטב את החולשה התדמיתית של פייסבוק כחברה - היא מזוהה עם רשתות חברתיות, ובעיקר עם הרשת החברתית שנושאת את שמה, למרות שיש בה הרבה מעבר לסטוריז, פייק ניוז וניטור תוכן. רגע לפני שהוא מסתער בכל הכוח על המטאברס, הוא רוצה לפתוח דף חדש ולמתג את פייסבוק כחברה חדשנית ופורצת דרך שנמצאת בחוד החנית של הטכנולוגיה, לא פחות מגוגל ואפל. האם הוא יצליח? ימים יגידו.