אחרי שורה של כישלונות לא מפוארים, החליטה ממשלת ישראל לפני כשלוש שנים להזמין חברות טכנולוגיה בינלאומיות מובילות כדי להשתתף במכרז על הקמתו בארץ של "ענן ציבורי". הוענק לו שם לטיני, "נימבוס", שמשמעותו ענן מוריד משקעים. לא הענן הזה, המורכב ממבני ענק ממוזגים ומוגנים מכל אויב וכל פצחן ומאוכלסים ברבבות שרתים – מחשבים מתקדמים בעלי עוצמה רבה – המאחסנים ומעבדים אצלם מידע ונתונים בכמויות בלתי נתפסות.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
תעשיית העננים עתיקה כתעשיית המחשוב עצמה: דואר אלקטרוני, מסחר מקוון והאינטרנט כולו לא יכלו להתקיים בלעדיהם. אך בעשור שחלף תפסה תעשיית העננים תאוצה מסחררת, כשעוד ועוד גופים, ארגונים ועסקים (המונים כיום כבר עשרות מילונים) מוותרים על רכישת מחשבים יקרים הזוללים אנרגיה יקרה לשימוש עצמי ועוברים לענן. מאחסנים, תמורת תשלום שנתי, את מאגרי הנתונים והמידע שלהם בעננים ציבוריים ומריצים שם, ולא תחת קורת גג של הבית, את מרב העיבודים והשימושים במידע.
שוק העננים נאמד כיום ב-250 מיליארד דולר בשנה. הוא צומח בקצב שלא ייאמן, מניב רווחים נאים לחברות הטכנולוגיה המשקיעות בו ומפעילות אותו – וגם מגדיל משמעותית את היעילות והרווחים של העוברים אל הענן. מצב קלאסי של ניצחון לכולם.
במכרז להקמת מרכז שרתים מקומי, אותו נימבוס, זכו שתי החברות המובילות את התחום בעולם, אמזון וגוגל. גוגל הזדרזה, לחצה על דוושת הגז ופתחה זה עתה את שערי הענן שלה על אדמת ישראל לכל לקוח מתלבט, גדול, בינוני וקטן, פרטי, ציבורי וממשלתי, אזרחי וצבאי. רק תבואו. יש ויהיה מקום לכולכם, אך הבכורה תינתן למשרדי הממשלה, מוסדות ממשל, מערכת הביטחון ועוד.
"קרוב היום", אומר בכיר באגף החשב הכללי באוצר, "שבו ייפסק העינוי של קבלת שירות דיגיטלי מתקדם מגוף ממשלתי-מדינתי-ציבורי". הכוח עובר מידי הבירוקרט המדפדף בניירת בלי להרים עיניים לאזרח הניגש למסך. אלו רוחות של מהפכה.
"הפנים לאזרח"
לרגל הפתיחה נחתה לביקור קצר בארץ אדייר פוקס מרטין, נשיאת גוגל קלאוד העולמית. אירית במוצאה, בת למשפחה קשת יום, שמה הולך לפניה כאחת הנשים החכמות והמשפיעות בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. היא מתנצלת ארוכות על איחור של דקה (!) לראיון במשרדים הצבעוניים ומעוררי החיוך של גוגל בתל אביב. "ישראל גועשת יזמות וחדשנות טכנולוגית", היא מסכמת את רשמיה מהביקור. "ממש התרגשתי מהפגישות עם ההייטק שלכם, הפרטי והממשלתי. ישבנו עם בכירים במשרדי הממשלה, כולם ידענים בתחומם וכולם להוטים ליטול חלק במעבר המתוכנן לענן, מהר ככל הניתן. היחסים שלנו עד כה עם הגופים האחראים בממשל ישראלי היו מצוינים, אבל הפקקים בכבישים היו קשים".
את מכנה מעבר של ארגון, עסק או משרד ממשלתי לענן כ"טרנספורמציה", שינוי בכל אורחות ודפוסי ההתנהלות שלו. זו מהפכה?
פוקס מרטין: "הכי קרוב למהפכה. ההחלטה לוותר על תשתית מחשבים עצמאית ולהעדיף על פניה את הענן אינה טכנית, היא מהותית. הארגון המקבל אותה יוצא למסע של שינוי, שיפור וגילוי עצמי, במהלכו הוא אמנם שומר על מאפייניו, מטרותיו וייחודו אך במידה מסוימת כמו נולד מחדש. אנחנו בגוגל בכלל ובגוגל ישראל בפרט נלווה אותו במסע זה בהדרכה, הכוונה, עצה והרגעה. ניצור עימו שותפות מטרה, ברית של אמון הדדי. רק כך הטרנספורמציה לענן ממלאת את ייעודה".
והמגזר הממשלתי-ציבורי הישראלי מסוגל לכך? להשתחרר מהשמרנות ומהמסורת הארוכה של לסמוך על עצמו בלבד ולחשוד בכל הסביבה ובמי שבאים לשנות?
"ממשלת ישראל, באמצעות האחראים על מכרז נימבוס, העמידה תנאים והתניות של התאמה לדרישות מקומיות מפורטות ואנחנו עמדנו ונעמוד בכולן. צריך להבהיר: גוגל שומרת בקפדנות על ריבונות מידע של המדינה בשטחה ממוקמים השרתים והענן; זה שלה והיא הריבון להחליט מה לעשות עימו, איך להשתמש בו, מה מותר ומה אסור. אך ריבונות המידע לא שוללת את השיפור האדיר שגוף ממשלתי־מדינתי יכול להפיק מקפיצת המדרגה אל הענן. זה פשוט עולם אחר. אני משוכנעת שיאפשר לממשלת ישראל לככב בצמרת המדינות המספקות שירותים דיגיטליים הכי מתקדמים והכי נוחים, עם הפנים לאזרח".
הענן הישראלי של גוגל מצטרף ל-31 עננים - "אזורים" - שלה הפעילים בעולם. "אנחנו נוגעים ישירות ובעקיפין", אומרת פוקס מרטין, "לחייהם של המוני בני אדם המשתמשים בשירותים של לקוחותינו בענן. קשה לאמוד את מספרם המדויק".
לקראת השקת הענן של גוגל בישראל הזמנתם ופירסמתם מחקר כלכלי שלפיו המעבר אליו ייצור בשמונה השנים הקרובות עוד כ-21,000 מקומות עבודה איכותיים ויתרום בסוף התקופה 7.6 מיליארד דולר לתוצר המקומי. אלו מספרים מאקרו־כלכליים; מה ייצא מהמעבר לאזרח המדינה מן השורה, ללקוח הקטן של התאגיד?
"המסע של הארגון אל התשתית הטכנולוגית החדשה מוביל גם לבחינה מחדש של כל פעילות הארגון, עסקי וציבורי, היוצא אליה. הוא מארגן מחדש את יקום המידע שלו, כשהדגשים עוברים מדאגה לתשתית טכנית לדאגה ללקוח וצרכיו, לאזרח וצרכיו. מהירות התגובה, פועל יוצא מהימצאות שרתי גוגל על אדמת ישראל ומהמתוכנות המשוכללות שלנו לעיבוד נתונים כולל היעזרות בלימוד מכונה ובבינה מלאכותית, תעשה בוודאות את חיי האזרחים כאן יותר נוחים, יותר מועילים ויותר פשוטים במובן החיובי של המילה. אנחנו בעד פישוט ולא סיבוך. ככל שזה יותר פשוט, אני אומרת, זה יותר מתוחכם. המעבר לענן יקצר זמני המתנה, יאפשר מענה מדויק לפניות האזרח וימצא לו פתרון לבעיותיו. אף אחד לא יישאר מאחור".
"המעבר לענן", מספרת מניסיונה פוקס מרטין, "חושף בפני התאגיד והארגון את הערך החבוי של המידע הנאסף במחשבים שלו. הוא מגלה קשרים ותהליכים עסקיים, חברתיים וכלכליים שגם ותיקיו לא היו מודעים לקיומם. אפילו לא חלמו עליהם. זה קצת כמו הגירה למציאות אחרת, המצריכה לארגן מחדש את כל עולם האינפורמציה, הפנימי והסביבתי".
במכרז נימבוס זכיתם במשותף עם אמזון, שהיא החברה המובילה בתעשיית הענן העולמית וכבר רכשה לקוחות רבים בארץ, למרות שטרם השיקה את הענן שלה כאן. מה המשמעות של הזכייה המשותפת?
"איננו שותפים של אמזון שזכתה במכרז איתנו – אנחנו מתחרים שלה. גוגל בנפרד ואמזון בנפרד מקימות את מרכזי המידע והשרתים בישראל ואני מאוד גאה בהיותנו ראשונים במרוץ. עתה תצטרך כל אחת משתי הזוכות לשכנע חברות ומשרדי ממשלה להצטרף אליה, דווקא אליה. כל גוף חופשי לבחור את ספק הענן שלו. אנחנו כאמור הקדמנו את כל המתחרים ומקווים שיבחרו בנו. אני בטוחה שנתפוס נתח שוק גדול".
פוקס מרטין: "למרות שנכנסת לאתרי גוגל פעמים אינספור אנחנו איננו יודעים עליך דבר וחצי דבר. מבחינתנו היית ותישאר פלוני-אלמוני, כי אתה ורק אתה בעל הגישה למידע שהצטבר בשרתים שלנו ואתה מחליט מה לעשות איתו"
ארגון ישראלי יוכל להיות לקוח גם של הענן של גוגל וגם של עננים אחרים? או שקודם כל הוא צריך להתנתק מספק הענן עימו הוא כבר עובד?
"הטכנולוגיה התקדמה ואין כבר הכרח להתחייב רק לענן אחד. גוגל מאפשרת ללקוחותיה שימוש מרובה עננים, ומסייעת בכך. במיוחד אנחנו ערים לרצונם של גופי ממשל לפרז את הסיכונים בין ספקי ענן שונים. גוגל גם מאפשרת לכל לקוח של הענן שלה להשאיר חלק כזה או אחר ממערך המחשוב שלו אצלו בבית, להמשיך להשתמש בו, יהיו סיבותיו לכך אשר יהיו. אולי בגלל הרגלים, אולי בגלל אבטחת מידע סופר־רגיש, אולי בגלל רגולציה מדינתית ואולי בגלל שהושקע בו כסף רב. זהו פתרון היברידי שגוגל יודעת לעבוד עימו. הקודים שלנו פתוחים, אנחנו לא כופים דבר על לקוחותינו. יצרנו איתם שרשרת של אמון הדדי בכל הרמות".
"הנרטיב השולט בטכנולוגיית המידע השתנה בעשור האחרון", אומרת נשיאת גוגל ענן העולמי. "מנהלי ארגונים ותאגידים כבר לא מתלבטים אם להעביר את הנתונים ואת העיבודים לענן אלא מתי ובאיזה היקף. אתה נותן אמון אז אתה מקבל אמון".
"מרוצים מווייז"
לפני כמעט עשור רכשה גוגל את יישומון הניווט הישראלי ווייז במיליארד דולר, סכום שנראה אז אגדי וכיום נחשב זניח.
האם גוגל מרוצה מהרכישה?
"מה השאלה, אנחנו מאוד מרוצים מההשקעה שלנו בווייז, שהפכה בינתיים למילה נרדפת לניווט בכבישים, בדיוק כפי שגוגל הפכה למילה נרדפת לחיפוש באינטרנט. יש ליישומון הזה, שהוא סוג של רשת חברתית, מאפיינים שונים מאלו של יישומון המפות שלנו ואנחנו שומרים ונשמור על ייחודו".
גם ווייז, מסתבר, עוקב אחרינו ושומר איפשהו בענן את המידע על תנועותינו. אמנם קציני הטכנולוגיה במגזר העסקי והציבורי כבר השתכנעו שאבטחת המידע בענן טובה בהרבה מאבטחת המידע שהם יכולים להשיג בארגונים שלהם, וזה כולל אפילו את קהיליות המודיעין, אבל האזרחים לא בטוחים בכך. רבים סבורים שגוגל הענקית, המספקת שירותים יומיומיים חיוניים, יודעת עלינו הכל ומנצלת את המידע הזה לטובתה ולאו דווקא לטובתנו.
יש סיבה לדאגה הזו?
"אין שום סיבה. גוגל שומרת על פרטיות מוחלטת של משתמשיה, ללא יוצא מהכלל, בקפדנות יתרה. המידע מוצפן ברמה הכי גבוהה שהטכנולוגיה מאפשרת ומתעדכנת ללא הרף. גישה זו מוטמעת בתפיסת העולם שלנו. תהיה רגוע: למרות שנכנסת לאתרי גוגל פעמים אינספור אנחנו איננו יודעים עליך דבר וחצי דבר. מבחינתנו היית ותישאר פלוני-אלמוני, כי אתה ורק אתה בעל הגישה למידע שהצטבר בשרתים שלנו ואתה מחליט מה לעשות איתו. כל שימוש וכל עיבוד שלו מותנה בהסכמתו הברורה של בעל המידע. בהסכמה שלך. אתה, כאמור, הריבון".
בתשובה לשאלותיי, גוגל לא הייתה מוכנה לחשוף את השווי הכספי של השקעותיה בארץ ואף לא את מספר העובדים שלה. לדברי בכירים בגוגל ישראל, ענקית האינטרנט רכשה ארבע חברות ישראליות "מובילות" וכעת היא "מעורבת ופעילה חזק במרחב חברות הזנק הישראליות, למשל בקידום מסחר קמעונאי ללא קופות ובקידום תשלומים מקוונים".
הפעילות של החברה בארץ, כולל בחוות השרתים החדשה, "כפופה להתחייבות שלנו לאפס פליטה נטו של גזי חממה בעוד שמונה שנים", קובעת בהחלטיות פוקס מרטין.
אבל העננים, שלכם ושל החברות האחרות, הם למעשה מבני ענק עם מחשבים וכבלים ומזגנים הזוללים כמויות עצומות של חשמל.
"מרכזי המידע וחוות השרתים אכן זוללים הרבה חשמל, בעיבוד ובקירור, אבל היו פרצות דרך טכניות שהקטינו עד מאוד את הדרישות לאנרגיה. בפועל נוצר חיסכון משמעותי: כוח המחשוב של ענן גוגל בארץ, לכל יחידת חשמל, יהיה גדול פי 25 מכוח המחשוב של עסק וארגון הנזקק לאותו מידע ושימוש במערך המחשוב בבעלותו. בקיצור, ענן הוא הפתרון לרעב למידע ולא הבעיה. הענן של גוגל נחשב כבר היום להכי נקי בתעשייה הזו".
בגוגל יודעים שמנוע החיפוש של החברה הוא גדול המונופולים כיום באינטרנט. המתחרים שלו נעלמו או התכווצו. הוא מושך פרסומות כמו מגנט ענק; זה יתרונו העסקי וגם חסרונו החברתי. האם ההנהלה הבכירה של גוגל מודעת לתלונות על גודש הפרסומות ביישומים ועל מה שנראה בעיני המשתמשים והמחפשים – "עושי הגוגל" – כמתן עדיפויות בדירוג מטעמים מסחריים לא הוגנים ואף מטרידים? התרשמותי שהם מודעים לגל ההדף הנגדי אך רואים בו בעיקר קיטורים. עוד לא איום קיומי. החברה ממשיכה לגדול, להרוויח, להשקיע ולהעסיק עובדים חדשים, גם אם מדיניותה זו לא מוצאת חן בעיני האנליסטים ומנהלי התיקים בשוקי המניות.
אלא שלא לעולם חוסן ובהחלט סביר שבשעה זו ממש גאוני מחשבים צעירים מגלים את נקודות התורפה של הענק הצבעוני גוגל וחברת-האם שלו אלפבית (ששווי השוק שלה אחרי כל ירידות השערים הוא 1.255 טריליון דולר ושתחת כנפיה מצטופפים בין השאר פלטפורמת הווידאו יוטיוב, מותג הסמארטפונים פיקסל, מערכת ההפעלה אנדרואיד ועוד) וסוללים בשקט את הדרך להדיחם משלטונם הבלעדי. "גוגל מצדה", אומר לי בהחלטיות אחד מבכיריה, "תעשה הכל כדי שזה לא יקרה".
בסוף בלי קורונה אי-אפשר. מה הלקחים שלך מתופעת הריחוק החברתי והריתוק הכפוי של מיליארדי בני אדם לבתיהם ולמסכים שלהם?
פוקס מרטין: "מעצם טיבה המגפה זירזה את הדיגיטציה בכל שלביה וכפי שאמרת ריתקה עובדים למסכי המחשבים. עכשיו הם חוזרים למשרדים; מתברר שלאינטרקציה בין בני אדם אין תחליף של ממש בשיחת וידאו. מצד שני השירותים מרחוק, מרפואה ועד ללימודים, מניהול ועד לקניות, השתכללו, השתדרגו ובהחלט יישארו עימנו. אגיד לך את תובנתי העכשווית: בשלוש השנים שחלפו השתתפנו כולנו, בעל כורחנו, בניסוי המוני וקשה של מגפה עולמית משתוללת שההשלכות ארוכות הטווח שלה אינן ידועות. לי אישית היה טוב להיות שוב במשרד, ובכל זאת אני מתגעגעת לנעלי הבית הנוחות".
