השם הוא סונדאר. סונדאר פיצ'אי. תגגלו את זה בעברית. כמה תוצאות קיבלתם? לא יותר מדי. בסך הכול האיש החזק בעולם – לא העשיר, לא המצליח, לא מנהיג הדור – רק חזק, יותר חזק ומשפיע מכל אדם אחר, כי אין לכם אדם אחר שיושב על הברז של חייכם היומיומיים כמו שפיצ'אי יושב עליו. ומנוע החיפוש שהאיש הזה יכול מחר, או היום, לסגור, לפתוח, לשנות, להזיז או להטות, יודע להביא רק כמה אלפי תוצאות חיפוש בעניינו בעברית. לא יותר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בחור רזה, סונדאר, אמריקני ממוצא הודי, עשה את המסלול המקובל – בית ספר (בהודו), תואר ראשון בהנדסת חומרים, טיול-אחרי-תואר לאמריקה, תואר שני בהנדסה ומדע מסטנפורד, ועוד תואר במינהל עסקים מוורטון, קצת ייעוץ ב"מקינזי" בשביל הנשמה, ומשם לגוגל, ומשם למנהל מוצר בגוגל (האיש הוביל, בין השאר, את פיתוח הדפדפן כרום, אחסון הענן גוגל דרייב, שירות הדואר ג'ימייל והמפות של גוגל), ומשם למנכ"ל גוגל ואז בנוסף גם מנכ"ל אלפבית, החברה-האם העולמית של תאגיד הטכנולוגיה העצום בעולם. ומשם, אני מניח, זה רק קידום לתפקיד אלוהים – אם כי ייתכן שזה כבר ייחשב לנסיגה כלשהי בקריירה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כל זה לא השפיע על פיצ'אי, תכף בן 50 ועדיין אוכל כל בוקר אותה ארוחה בדיוק – ביצים, טוסט וצ'אי – ועדיין אוהב קריקט וכדורגל (אמיתי, לא אמריקני!) ולעבוד בשעות הלילה, לפעמים אחרי נמנום קל שהוא מרשה לעצמו בתשע בערב כדי לטעון מצברים. אה, וסופי שבוע עם שני הילדים והאישה וקצת אימוני כושר על האופניים ובהליכה, זה חשוב.
בחור טוב, ממושקף ונעים הליכות בסך הכול, שרק שולט על המייל, המסמכים המשותפים, הטלפון הנייד, המיקום והיסטוריית החיפושים שלכם, וגם מוכר את שני האחרונים למפרסמים קומפלט. גוגל, על פי פרסומים, מבצעת כ-70 מיליארד העברות של מידע משתמשים למפרסמים מדי יום, בעיקר כי זה הביזנס העיקרי שלה; מתוך 68 מיליארד הדולר בהכנסות שעשתה ברבעון הראשון של 2022, כ-54 מיליארד הגיעו מפרסומות מטורגטות. כי גוגל היא אחת מענקיות הטכנולוגיה שלא עושות את הכסף העיקרי שלהן ממכירת מוצרים – כמו אפל ואמזון – אלא ממכירת המשתמשים. למפרסם.
כולנו למכירה, ומרצוננו. כולנו תלויים בגוגל – אם לא למחייתנו, לפחות לפרנסתנו או לניהול יומיומנו. גוגל היא כבר מזמן לא בחירה אפשרית בחייו של העולם המערבי; היא עורק חיים ראשי. אם מחר היא נעלמת – יחד עם יוטיוב שבבעלותה – רובנו יורדים לטמיון, לפחות לפרק זמן.
וסונדאר פיצ'אי הוא הבחור שיושב במשרד הפינתי והגדול, עם הידיים על ההגה של גוגל. ויוטיוב. ובלוגר. ופיטביט. ודאבל קליק. ונסט. וגם ווייז. ואפילו וויימו. רשימה חלקית של חברות שאלפבית היא כיום הבעלים שלהן ומכניסות לה, בממוצע הנוכחי, כ-750 מיליון דולר. ליום.
כמה עוצמתי זה מרגיש? כמה מפחיד? לעולם לא נדע. פיצ'אי הוא לא שום אילון מאסק או ג'ף בזוס; אין בו שום דבר מוחצן. למעשה הוא נראה רוב הזמן כמו דמות המשנה הקומית של הבחור הרזה והגיקי ממוצא הודי בסיטקום אמריקני נדוש. חשבון הטוויטר שלו חף מנימה אישית – כולו הכרזות על מוצרים והתקדמויות, ועידות ומפגשים, ומעט דאגה אופנתית למצב באוקראינה. 4.4 מיליון איש עוקבים שם אחריו, לעומת 95 מיליון שעוקבים אחרי אילון מאסק הצבעוני ממנו בהרבה. פיצ'אי, כמובן, רלוונטי יותר לחיי כולנו מכפי שמאסק עשוי להיות, אבל הוא מקפיד על "והצנע לכת".
רק שמשהו בצניעות הזאת התחיל להיסדק בכנס I/O השנתי של גוגל שהתקיים לפני שבועיים, ובו הציג פיצ'אי שורה של מוצרים חדשים, מהסוג שגוגל לא תמיד טרחה לשים עליהם דגש: דור חדש של סמארטפוני "פיקסל" מתקדמים – כולל דגם זול ופשוט יותר ודגם "פרו", ושעון יד חכם ועגול, וטאבלט שתכף יצטרף אליהם, ואוזניות חכמות חדשות, וכל זה מבוסס על מעבד "טנסור" שגוגל פיתחה לעצמה ואמור להיות, לדבריה, "אבן דרך בבינה מלאכותית".
כן, אתם רואים לאן זה הולך; גוגל רוצה להיות קצת יותר אפל. לייצר חומרה אופנתית ומתקדמת משלה. כרגע, היא אפילו לא קרובה לאפל במקומות האלה; בשנה האחרונה היא מכרה כשבעה מיליון סמארטפוני פיקסל לעומת כמאתיים מיליון אייפונים שאפל מכרה, אבל, "שבב גוגל 'טנסור' היה חמש שנים בפיתוח, והרגשנו שאנחנו צריכים להשתפר כדי לבנות סמארטפונים כמו שצריך, ועכשיו שיש לנו סיליקון משלנו אני מרגיש שסוף-סוף הגענו לשם", פיצ'אי אומר בריאיון. "בתחום החומרה אנחנו שחקן מתחיל ועולה ביחס לשחקנים גדולים הרבה יותר", הוא מודה בסוג של כנות לא שגרתית שהוא מרשה לעצמו מדי פעם. "אבל מרגע שרכשנו את 'פיטביט' (אפליקציה מצליחה שמנטרת מדדי גוף – ר"ש), הייתה לנו מוטיבציה גדולה להפוך אותה לשירות שיינתן דרך שעון חכם".
"תמיד הרגשנו שמחשוב יצטרך להפוך טבעי, שקוף ומוטמע יותר, ויש לזה שימושים מעשיים מיידיים שנראים לנו הגיוניים. אני בהחלט רואה המון רגעים שבהם אנשים יוכלו להשתמש במשקפיים. וזה לפני שאני מזכיר את העובדה שחצי מהאנשים פה בשיחה מרכיבים משקפיים כרגיל רק כדי לראות טוב יותר, כולל אני"
כמובן שהשעון החכם - חדשות ישנות מבחינה עולמית, ופיצ'אי לא נהנה במיוחד משאלות כמו "למה עכשיו" – הוא ריגוש מוגבל. הרגעים בכנס גוגל שבהם הלסת התחילה להישמט באמת היו כשהציגה את טבילת הרגל שלה באגם המציאות המדומה; אפליקציית המפות תאפשר בקרוב לשייט ממש בתוך ומעל החלל המצולם במעין מציאות-מקיפה מוחלטת, או להיכנס לתוך בניינים, חנויות ומסעדות בשלושה ממדים, או לראות אותם בשעות שונות של היום ובמזגי אוויר שונים. "כל הפיצ'רים האלה של מפות שמאפשרות שיוט בתוכן, או מולטי-חיפוש (שמשלב טקסט וצילומים – ר"ש) הם פיצ'רים של מציאות רבודה שכיום אנחנו משתמשים בהם דרך הסמארטפון, אבל יתעוררו לחיים באמת עם ההתפתחויות בעתיד, וישמשו להמון דברים", אומר פיצ'אי. "אנחנו מתכוננים לעולם של מציאות רבודה".
את קצה הקרחון של ההתכוננות הזו, גוגל שלפה במפתיע בסוף האירוע, עם דֶמו של משקפי התרגום שלה. אלו משקפיים שמקשיבים לדובר שפה זרה שעומד מולך, ומספקים על המסך כתוביות תרגום בזמן אמיתי. כן, גוגל חוזרת להתעסק במשקפיים ובמציאות רבודה אחרי ההתרסקות המפורסמת עם "גוגל גלאס" ב-2014, וחוזרת בצנוע יותר: בואו נתחיל, הם אומרים, ממשקפיים שיודעים רק להקשיב לאדם מדבר, להבין בדיוק מה הוא אומר ולתרגם בזמן אמיתי. זה אתגר פשוט יותר ממצלמה יעילה וסוללה ארוכת טווח שמורכבות לתוך משקפיים.
אבל במקביל, בחשאיות חלקית, גוגל מפתחת גם את "פרויקט איריס", שבמרכזו קסדת מציאות מדומה שלמה. קודם כל כי אין ברירה; המטאוורס הזה, היקום הווירטואלי שפייסבוק חופרת עליו ומשוכנעת שכולנו אוטוטו נעבור לגור בתוכו, מחייב התייחסות. רק שגוגל קצת פחות מסתערת קדימה עם סרטונים שמבטיחים הכול בעודה מקיימת קרוב לכלום, וככלל החברה לא משוכנעת שלכולנו יהיה דחוף להגר מכאן קומפלט ללה לה לנד וירטואלית חלופית.
למעשה, פיצ'אי חובט בחזון של פייסבוק בדרכו המתונה כשהוא אומר: "הדבר הזה קורה על ציר של זמן, וחשוב לנו לשלב בו בינה מלאכותית בצורה נכונה. אנשים מדברים על VR (Virtual Reality – מציאות וירטואלית) או AR (Augmented Reality – מציאות רבודה) או 'מציאות מעורבת', והנטייה שלנו היא הרבה יותר לכיוון של ריבוד העולם כשאנשים זקוקים לזה וכשיש סיטואציות שימוש ספציפיות חזקות, למשל, כשאתה מסתכל על משהו ורוצה לדעת מה זה. אתה רואה בקבוק יין במסעדה ורוצה לדעת אם להזמין אותו, או שאתה במסעדה קוריאנית ומנסה להבין מה כתוב בתפריט.
"אנחנו לא מעוניינים להזיז אנשים מהעולם האמיתי, אנחנו רוצים שהטכנולוגיה תהיה מינימלית באותם רגעים. זו הגישה שלנו, ומשקפי התרגום הם מקרה מייצג טוב, כי הערך שהם נותנים עולה על הטרחה שבהרכבתם. גוגל גלאס היו ניסיון מוקדם בתחום וקונספט חזק מאוד שהקדים בהרבה את זמנו, ואני פחות מודאג מהמחשבה אם עשינו דברים מוקדם מדי או לא. גם 'ניוטון' של אפל הקדים בהרבה את זמנו של האייפד שלהם, וזה בסדר. השאלה החשובה היחידה היא אם אנחנו משיגים התקדמות ולא מאבדים שום דבר מהלמידה שרכשנו, ואז בונים משהו שיהיה מעשי באמת עבור אנשים".
עשר שנים מעכשיו, אתה רואה את כולנו מסתובבים עם משקפי מציאות רבודה?
"תמיד הרגשנו שמחשוב יצטרך להפוך טבעי, שקוף ומוטמע יותר, ויש לזה שימושים מעשיים מיידיים שנראים לנו הגיוניים. בהולנד, למשל, כולם רוכבים על אופניים, ותוך כדי תמיד יש מידע חשוב שאתה זקוק לו, והצורך לשלוף את הטלפון הוא לא התשובה הנכונה במצבים האלה. או רופאים ואחיות שצריכים לעבור על צ'ק ליסט שלם של דברים לעשות לפני שהם מתחילים בניתוח. ויש לי אלפי דוגמאות מעשיות כאלה, שבהן ברור לי ש-AR שייעשה היטב ומתוך מחשבה ישדרג את החוויה האנושית. אז האם אני רואה שימוש מעשי למשקפי AR בתוך פרק זמן סביר? אני חושב שהתשובה חיובית. לא בטוח שזו התשובה הנכונה לכולם, אבל אני בהחלט רואה המון רגעים חשובים שבהם אנשים יוכלו להשתמש במשקפיים. וזה לפני שאני מזכיר את העובדה שחצי מהאנשים פה בשיחה מרכיבים משקפיים כרגיל רק כדי לראות טוב יותר, כולל אני. אז בבקשה".
המטאוורס הוא בעיניך קונספט מעשי בכלל?
"זו מילה רחבה מאוד, אז קשה לי לענות, אבל אני חושב שלמציאות רבודה ומעורבת יהיו שימושים מעשיים רבים. כמו שהאינטרנט חיוני לחלוטין ויש לך בו רעיונות וביצועים טובים וגרועים, גם המטאוורס הוא מושג רחב, ואני רואה בו ערך בכמה מקומות שונים". ובתרגום בזמן אמיתי, וללא משקפיים ייעודיים: צוקרברג, אתה לא בכיוון.
גוגל, כמובן, מסובכת עד צוואר בכמה עניינים שפחות נעים לדבר עליהם, כמו התלות המסחרית המוחלטת שלה במכירת מידע על משתמשים, חציית גבולות הפרטיות באופן שפייסבוק מזוהה איתו יותר – אבל גוגל נדרשת לו לא פחות – והכוח העצום והבלתי פרופורציונלי שהיא מרכזת אצלה כשזה מגיע למידע רגיש – אישי וגם לאומי – שעשוי לדלוף או להימכר.
"במשך הרבה זמן היה לנו את 'גוגל טייקאאוט' (שירות שגוגל החלה ב-2011 ומאפשר למשתמשים להוריד את המידע האישי שלהם מכל אפליקציות גוגל למחשביהם האישיים – ר"ש), ועכשיו יש גם חקיקה בלא מעט מדינות שהופכת את זה נחוץ", אומר פיצ'אי. "אבל אנחנו גם חושבים כל הזמן למה המשתמשים שלנו מצפים ואיך לספק להם את הפיצ'רים האלה. כשאתה בא לגוגל במדריד ומחפש מסעדה, ולא מקבל מסעדות שהן בסביבה או מתאימות לך, אתה חווה חוויה לא טובה ונותן לנו משוב שלילי. אז ביומיום אנשים מצפים לקבל את התוצאות הנכונות מיידית, ואנחנו צריכים לאזן בין שקיפות לשליטה.
"לפני שנתיים קיבלנו החלטה גדולה לאפשר למשתמשים למחוק את כל המידע שלהם אוטומטית, וברירת המחדל כיום היא שהוא נמחק אחרי 18 חודשים, ואתה יכול לבחור חלונות זמן אחרים. במקביל, אנחנו מקדמים בינה מלאכותית שלומדת את המשתמש על המכשירים עצמם, מבלי שמידע יעזוב את המכשיר. אני תמיד האמנתי שבינה מלאכותית דווקא תשפר את הפרטיות. זה קצת נוגד אינטואיציה, אבל קשה לאפשר פרטיות בדיוק במידה שהמשתמש רוצה מבלי להוסיף סיבוכים".
בישראל, למשל, התברר שמערכת אנדרואיד חשופה בקלות לפריצות ולגניבת מידע באמצעות תוכנות ייעודיות של חברות כמו NSO. אתם עושים משהו בקשר לזה?
"זו שאלה חשובה, אבל כשמדברים על מערכות הפעלה צריך להשוות תפוחים לתפוחים. אנדרואיד עובדת בקוד פתוח ומספקת הרבה כלים פתוחים למפתחים. ויש הרבה צדדים שלישיים בתעשייה שיש להם נגישות לזה. גם את כרום בנינו על קוד פתוח. מצד שני, כשבנינו סמארטפונים כמו פיקסל, הראינו מה אפשרי ברמה הכי מתקדמת של בטיחות, וזה ללא ספק מוצר בטוח בקנה מידה שאני לא מכיר. ובסוף זה תמיד מרוץ חימוש. אנחנו משקיעים הרבה בבטיחות מערכת ההפעלה, ותראה בעתיד יותר ויותר דיווחים על בטיחות באנדרואיד, אבל אחת הבעיות היא שאנשים מתפשרים על רמת האבטחה שלהם. הרבה מהעבודה שאנחנו עושים קשורה לזה. אנחנו כמעט מאלצים אנשים לזיהוי דו-שלבי, למשל, ואני חושב שממשלות צריכות לשתף פעולה ולייצר קונבנציות ורגולציות של מלחמה במתקפות מהסוג הזה".
רק שממשלות לא נוטות בהכרח לשתף פעולה, בטח לא עם גוגל – סוג של מעצמת-על שעוצמתה עולה על זו של רוב המדינות והיא מסוגלת להשפיע על דעת הקהל בקנה מידה עצום. לפני כשבוע, למשל, גוגל ורוסיה נפרדו לא בטוב. אחרי שרוסיה הקפיאה את חשבונות הבנק של גוגל בתחומה ומנעה ממנה לשלם לעובדיה המקומיים, גוגל השיבה אש, הודיעה על פשיטת רגל של החטיבה שלה ברוסיה והתקפלה מהמדינה כמעט כליל (תוך שהיא מוותרת על הכנסותיה במדינה, שמהוות, על פי דיווחיה, כאחוז אחד מכלל המחזור).
"הפער שמורגש כיום הוא בעיקר בצומת של בינה מלאכותית וחומרה, וזה מתייחס גם לשאלה לגבי למה אנחנו מוציאים רק עכשיו שעון חכם; כי כשאתה מייצר חומרה אתה צריך לדאוג לעשות את זה כמו שצריך, ושהבינה המלאכותית תהיה אחראית ובטוחה"
הסכסוך התחיל בעקבות המלחמה באוקראינה, כשגוגל סירבה למחוק תכנים שהקרמלין ראה כלא-חוקיים, אבל מחקה מיוזמתה כ-70 אלף סרטונים שעסקו במלחמה והכחישו מתקפות ואירועים אלימים שרוסיה הייתה אחראית להם. פיצ'אי, מצידו, בסדר גמור עם זה. "המצב באוקראינה ייחודי וכמובן שיש מאמץ עולמי עצום וסנקציות על רוסיה שאנחנו כחברה צריכים ליישר איתן קו. היו בקשות ספציפיות מהאיחוד האירופי שנענינו להן, והשעינו ברוסיה כמעט את כל הפעילות שלנו. המטרה העיקרית שלנו עכשיו היא לשמור על זרימת המידע דרך יוטיוב, תוך שאנחנו מנכשים משם דיסאינפורמציה ומנסים לספק מידע איכותי על המלחמה. הוספנו גם כתוביות לקהל האוקראיני ביוטיוב, והשבוע תרמנו 43 אלף לפטופים מופעלי כרום למורים באוקראינה, שישמשו ללמידה מרחוק. ככלל, אנחנו ממוקדים מאוד בדיסאינפורמציה במדינות מרכז אירופה, ויש לנו שם מיזם שהשקענו בו עשרה מיליון דולר רק כדי לטפל בדיסאינפורמציה. ואנחנו מתקדמים בזה".
מצד שני, באיחוד האירופי מאשימים אתכם שאתם שומר סף שבולם תחרות, ומנסים להעביר נגדכם את ה-Digital Markets Act, שיבטיח תחרות גדולה יותר וימנע מענקיות טכנולוגיה לחסום שחקנים חדשים.
פיצ'אי מנסה להיות כאן זהיר ולחמוק בין הטיפות. "אנחנו מפעילים כמה מהפלטפורמות הגדולות בעולם, ואנחנו רוצים אקו-סיסטם שתעבוד כמו שצריך", הוא אומר. "באנדרואיד, למשל, השקענו אלפי מהנדסים ויצרנו מערכת הפעלה בקוד פתוח וללא רישיונות. אנחנו לא גובים עמלה על מכירת הרבה מהמוצרים בחנות, 97 אחוז מהמפתחים לא משלמים לנו שום דבר בכלל והשאר משלמים 15 אחוז או פחות".
בעצם המשימה המקורית שלכם – לארגן את כל המידע בעולם ולהפוך אותו נגיש לכולם – מתנגשת כיום בצרכים המסחריים ובהתנגדות הציבורית להעברת מידע ללא גבולות. פייסבוק כבר מאיימת לעזוב את אירופה אם יתקבלו שם תקנות שאוסרות העברת מידע על משתמשים אירופאים לארה"ב. איפה אתם עומדים בקשר לזה?
"נראה לי הגיוני שככל שהשימוש באינטרנט הופך בוגר ועמוק יותר, מדינות חושבות איך להגן על האזרחים שלהן ומה החוקים והרגולציות הנכונים למדינה שלהן. אבל בו-זמנית אני חושב שהעולם מרוויח הרבה מאינטרנט פתוח ומחובר לחלוטין, והדבר הזה תלוי בחופש זרימת המידע, בסטנדרט פתוח ובאינטראופרביליות (יכולת של מערכות מחשוב להחליף ביניהן מידע - ר"ש). בעיניי חשוב להבטיח שזרימת מידע בין גבולות מתרחשת. אז אנחנו פתוחים לעיצוב שירותי ענן לגופים במדינות ספציפיות באופן שמציית לרגולציה ולחוקים שהם מכתיבים, אבל חשוב מאוד בעיניי שלא נפצל את האינטרנט לעוד ועוד גופים מצומצמים. יש הרבה שלום ושגשוג שמגיעים עם חיבוריות אינטרנטית מלאה, ואנחנו מרגישים שחשוב לשמר את זה".
ועדיין, אתם די איטיים בהגעה להרבה חלקים בעולם ולשפות נוספות.
"אם אנחנו מדברים על אנדרואיד או על הסמארטפונים, אנחנו דואגים להפיץ אותם בכל העולם ולא רק את הסדרות היקרות. ברמת התרגום, אנחנו מנסים לחשוב אילו שפות נמצאות ממש בקצה הזנב הארוך. בשבועות האחרונים הגענו לאנשים באוגנדה ובסמואה, שפות שאנשים לא מקדישים להן תשומת לב, ומודל השפה שלנו הראה איך אפשר לתרגם למשל אנגלית לבנגלית גם כשמדובר בתוכן שפשוט לא קיים בבנגלית. זה יהיה יעיל גם לשפות נוספות".
בחלקים גדולים בעולם – גם בישראל – המכשירים שלכם לא זמינים בצורה מסודרת.
"הפער שמורגש כיום הוא בעיקר בצומת של בינה מלאכותית וחומרה, וזה מתייחס גם לשאלה לגבי למה אנחנו מוציאים רק עכשיו שעון חכם; כי כשאתה מייצר חומרה אתה צריך לדאוג לעשות את זה כמו שצריך, ושהבינה המלאכותית תהיה אחראית ובטוחה, וזה לוקח יותר זמן ומאט את קצב ההתקדמות. זה מתסכל גם אותי, אבל המחויבות לערכים האלה חשובה לנו מאוד. אנחנו גם סובלים – לפחות כשזה מגיע לייצור סמארטפונים – ממגבלות קשות בשרשרת האספקה, שפוגעות ביכולת שלנו לגדול בעוד מדינות ושפות. זה לא מספיק להשיק מכשיר במדינה – אתה צריך להקים תשתית שלמה, כולל שותפים וספקים מקומיים, חברות תקשורת מקומיות, תוכן מקומי כלשהו, תוכנית שיווקית שתעבוד במדינה הזו. אז אנחנו עוברים מדינה-מדינה, וזה הולך ומתרחב".
אין צורך לספור בבודדים כדי לדעת שהמילה שפיצ'אי משלב כיום הכי הרבה בשיחה (לפחות עם עיתונאים) היא AI (בינה מלאכותית). בכל משפט שלישי בממוצע. למעשה, גוגל הציגה בכנס את LaMDA2 – מודל שפה טבעית, שהוא סוג של בינה מלאכותית ענקית שמסוגל לנהל שיחה בשפה קולחת, להבין היגיון וסדר של משפטים, לקרוא טקסט ולענות היטב על שאלות לגביו, וגם להסביר בדיחה מורכבת יחסית ומה מצחיק בה – הישגים שמציבים אותה בשורה אחת, או אפילו שורה לפני מודלים דומים שהוצגו לאחרונה.
כל ההתקדמות הזאת בענף הבינה המלאכותית – שנוטה להתקדם מתחת לרדאר ולכן לרוב לא מגיע לציבור דרך הצהרות והשקות נוצצות אלא פשוט מופיע יום אחד כחלק ממוצר פורץ דרך – מתחילה להיראות כמו משהו שכדאי לדבר עליו לפני שהוא יתחיל לדבר עלינו, או במקומנו. "ככל שאתה מגדיל ומכפיל את המודלים האלה, יש להם יותר יכולות – והיכולות האלה מופיעות כמעט מעצמן, במה שאנחנו קוראים Chain of thought prompting" (יכולת של מודל שפה לגלות הבנה ככל שמגדילים אותו – ר"ש).
המודלים האלה מתחילים בעצם לחשוב בעצמם?
"השאלה האם אי פעם תהיה להם מחשבה הגיונית משל עצמם היא כמעט פילוסופית, ואני מופתע כשצעדים שמכונה עושה מחקים דברים שנעשים בעולם האמיתי, מבלי שחשבת בעבר שהיא תעשה אותם. אני לא רוצה לדעת אם זו אינטואיציה או לא – אני חושב שזו שאלה סמנטית שאין לי הכישורים לענות עליה. אבל לכל המודלים האלה יש יכולות שהופכות אותם יותר ויותר מסוגלים להרבה יותר דברים".
זה מתקשר קצת לנושא העוזרות האישיות הביתיות (כמו סירי ואלקסה – ר"ש), שלפני כמה שנים נראו כמו חזית המאבק בין ענקיות הטכנולוגיה, ואז התחום פשוט הפסיק לצמוח ונדמה שלכולם קצת עבר ממנו. בעצם מה קרה שם?
"יש דווקא הרבה אנשים שמשתמשים בזה כיום, ויש מדינות, כמו הודו, שבהן אחת מכל שלוש-ארבע שאילתות מגיעות אלינו דרך קול. חשוב לזכור את זה. והשימוש בקול משנה כיום את האופן שבו אתה יכול לעשות דברים, ואם תחשוב על שעונים ומציאות רבודה וכו', האיזון ישתנה ויהיה לך קל יותר לעשות דברים דרך עוזרת קולית מאשר לתקתק אותם. גם זה משהו שקורה על ציר זמן. אנשים צורכים מידע בדרכים עשירות רבות, והמחשוב צריך לייצג את זה. אבל לעוזרת הקולית היו בעיות אמיתיות, כי היא צריכה לאפשר לך לדבר בקול טבעי יותר, להיעצר באמצע, לתקן את עצמך וכו'. אם זה לא קורה, נוצרת חוויה מתסכלת, ובזה אנחנו מנסים לטפל, והמודל של LaMDA יעזור לנו בזה".
הפחד הגדול של פיצ'אי – גם מבלי שיודה בו מפורשות – אמור להיות רעידת האדמה המסתמנת לקראת הדור האינטרנטי הבא. הצניחה בשווי לא מעט ענקיות טכנולוגיה בחודשים האחרונים, הנסיגה התדמיתית והכלכלית של הרשתות החברתיות המובילות, וההבנה שריכוז עצום כל כך של כוח בידי חמש ענקיות טכנולוגיה הוא לא מצב שיוכל להישמר לאורך זמן, מאותתות כולן כי גם גוגל תצטרך להשתנות.
נדמה שכרגע היא מגששת לאן בדיוק הולכים, ויורה בלא מעט כיוונים. במחשוב קוונטי היא רצה קדימה ("זה אחד הדברים הקשים ביותר שאנחנו עובדים עליהם, ואנחנו בהחלט מתקדמים ומתחילים להגיע לאיזשהו סדר גודל של מחשוב קוונטי שעובד באופן אמין. להערכתי תתחילו לראות משהו מזה קורה באמת בתוך חמש שנים"), אבל בכל הקשור למחשוב מבוזר, גוגל מדשדשת.
הבלוקצ'יין והקריפטו הוציאו מפיצ'אי בעבר התבטאויות מסויגות, וגם היום הוא לא נלהב להרחיב בנושא. "עשינו כמה דברים בתחום. באופן בסיסי ניסינו לעקוב אחר ההתפתחויות בבלוקצ'יין – העולמות שמזוהים בעיקר עם הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים - ובעיקר להבין איך אנחנו יכולים לתמוך בזה. אנחנו נרגשים לראות את כמות הכישרון והאנשים שעובדים בתחום, ומנסים להבין איך כחברה אנחנו יכולים לספק טכנולוגיה, ענן ופרויקטים בקוד פתוח שיתרמו לזה".
"חלק גדול ממה שרציתי לעשות, היה לאפשר גישה למידע ומחשוב למיליארדי אנשים, כולל למיליארד האנשים הבאים באפריקה ובחלקים אחרים של העולם"
או במילים אחרות: אם יקרה, גוגל תשמח לפנות לזה חתיכת ענן, אבל לך תשאל ענק ריכוזי כמו גוגל על ביזור המחשוב העולמי. כרגע, בכל אופן, שוק הקריפטו בצלילה חופשית ממילא, ומספיק אנשים עדיין מתגרדים בחוסר נוחות כשהם נדרשים להבין מה זה בעצם בלוקצ'יין ולמה NFT הוא רצף אותיות חסר פשר שהפך לנוכחות בחייהם – כך שפיצ'אי מרגיש על קרקע בטוחה להדוף את הנושא.
ייאמר לזכותו, שגם כשהוא מתפתל לאיטו בניסוחים זהירים (ועדיין במבטא שיש בו יותר משמץ הודי), פיצ'אי נוקט עמדה ולא חושש לומר, למשל, שגוגל תשמר את המודל הכלכלי הנוכחי שלה של פרסום ודמי מנוי. "אנחנו נאמץ גישות שונות, אבל נישאר מושקעים במשימה שלנו לבנות מוצרים כמה שיותר יעילים, וגם לתמוך בהם בדרכים יעילות שיהפכו אותם רווחיים", הוא עונה לשאלה על חומות תשלום אפשריות.
בחודש הבא תהיה בן 50. איך תסכם עד עכשיו ומה עוד בתוכנית?
"כילד בהודו, לא הייתה לי גישה למחשבים בזמן שגדלתי, כך שהרגשתי מיד ראשונה את השינוי, ואני עדיין מרגיש, בכל העולם, את הרווח העצום שגישה לטכנולוגיה יכולה לתת ואת האפשרויות שהיא מביאה. חלק גדול ממה שרציתי לעשות, היה לאפשר גישה למידע ומחשוב למיליארדי אנשים, כולל למיליארד האנשים הבאים באפריקה ובחלקים אחרים של העולם. העניין הנוסף הוא שקיימות ומשבר האקלים יהיו הנושאים המכוננים של הדור הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים להגיע לעולם שהוא 24/7 נקי מפליטת פחמן ולהשקיע מיליארדים בטכנולוגיות חדשות בתחום. זה חלק חשוב מהמורשת שלנו בגוגל כחברה, וזה האימפקט המשמעותי שהיינו רוצים להשאיר".
