צפו בפאנל - רפואת העתיד: בינה מלאכותית
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
מהפכת הבינה המלאכותית לא פוסחת גם על עולם הרפואה. בפאנל בנושא שהתקיים היום (ג') במסגרת ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" השתתפו אבי וידמן, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ Nucleai; ד"ר טל פטלון, מנהלת קאהן-סגול-מכבי (KSM), מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות; ד"ר ערגה אטד, מומחית בתקשורת אפקטיבית וחברה בעמותת "מדעת"; ופרופ' נועם שומרון, ראש המעבדה לרפואה דיגיטלית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
חברת Nucleai מפתחת תוכנה שמתאימה בין חולי סרטן לטיפול התרופתי המדויק ביותר עבורם. "אנחנו עושים את זה על ידי שימוש במאגרי נתונים, ביופסיות פתולוגיות שנלקחו", הסביר וידמן, "יש לנו נגישות רבה להרבה מאוד מאגרי נתונים כאלו, ואנחנו באמצעות הצוות הרפואי המומחה שלנו לימדנו את המחשב, סימנו כל תא ותא, כל אזור שהוא אזור סרטני. בצורה הזאת, כל פעם כשמגיעה איזו מן ביופסיה של חולה חדש, אנחנו יודעים לייצר את אותן מפות בצורה אוטומטית. אפשר להתייחס לזה כמו גוגל מפות לעולם הביולוגיה".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
וידמן סיפר כי המערכת של Nucleai מותקנת אצל יותר מ-16 מחברות התרופות הגדולות בעולם, ובשנה הבאה היא תותקן בבית החולים שיבא בתל השומר. "אנחנו הראינו שהיכולת שלנו לחזות בצורה הרבה יותר מדויקת, מעל 90%, איזו תרופה תתאים לאותו חולה, כבר לא מוטלת בספק", אמר וידמן.
ד"ר פטלון סיפרה כי במכבי שירותי בריאות, שבה מבוטחים 2.7 מיליון בני אדם, "השאלה היא איזה טכנולוגיות אני מטמיעה? זו לא בעיה להטמיע, הבעיה היא לדעת, לבחור נכון מה אני מטמיעה, עם אחריות, עם שכל, כדי שבסוף למטופל יהיה איזשהו יתרון קליני מתוך הטכנולוגיה הזו".
לדבריה, "הבינה המלאכותית, שעכשיו פרצה בצורה מאוד משמעותית בתחום הבריאות, הולכת להוביל שינוי שכמותו אנחנו לא ראינו הרבה שנים. הרפואה הייתה תקועה מאחורה ולא קרה בה שינוי מרעיד עולמות כבר עשרות שנים אם לא מאות, ועכשיו אנחנו נעשה קפיצה".
פרופ' נועם שומרון ציין כי "מה שמאוד יפה זה שאנחנו נמצאים בתקופה אדירה עכשיו, שאוספים הרבה מאוד מידע, וכוח המחשוב מדביק את הקצב ומאפשר לנו להסתכל על הכל ביחד. אין ספק שצריך להשתמש במחשב כדי להסתכל, להבין, לסדר את כל המידע הזה. בסופו של דבר, זה איזשהו משולש של טכנולוגיה, ביולוגיה וקליניקה. כלומר, יחד עם הצוות הרפואי עובדים הטכנולוגים והביולוגים כדי לאסוף את המידע, לסדר אותו, לחפור בתוך המידע, לשאול את השאלות הנכונות הרפואיות, להסתכל איך זה נראה באופן כללי ואחרי זה באופן פרטני, להגיע בסופו של דבר לכל חולה, לכל פציינט, ולתת את העצה המסוימת, את הבינה המלאכותית הזאת שהיא תהיה מותאמת אישית, לא ל-2.7 מיליון מבוטחים אלא בסופו של דבר לכל אחד, באופן מאוד אישי".
ד"ר AI
ד"ר ערגה אטד התייחסה לצדדים הפחות חיוביים של הטכנולוגיה. "עמותת 'מדעת', שלצד הכובע שלי כחוקרת אני גם מתנדבת בה, עוסקת בדיוק בסוגיה של קבלת החלטות מושכלות בעולם הרפואה - איך ממגרים עישון, איך ממגרים הססנות בקבלת החלטות רפואיות. הנושא הזה של ד"ר גוגל או הד"ר החדש בשכונה, ד"ר הבינה המלאכותית, באמת כפי שנאמר כאן, מעורר קצת אי נוחות, אולי אפילו כעס מסוים אצל רופאים, כי זה משנה את כל האינטראקציה בין רופא לחולה. אנחנו יודעים שלמעלה מ-50% מהמטופלים כשהם מגיעים לרופא, בודקים קודם בגוגל, שלא לומר מאבחנים את עצמם לפני ההגעה לרופא ואז מגיעים לרופא ואומרים 'תשמע, כבר אבחנתי את עצמי, אני רק צריך שתרשום לי את המרשם הזה והזה'".
לדברי ד"ר אטד, עם ההשתכללות של הבינה המלאכותית, "אנחנו עוברים ממנועי חיפוש שבהם אנחנו חיפשנו והצגנו את השאילתא, למנוע חיפוש שמציג לי איזושהי סינתזה של מידע שיש לי קושי מאוד גדול להתחקות - מתי המידע הזה פורסם ומאיזה מקורות הוא נאסף. אין לי ממש יכולת לעבד את המידע ולהתייחס אליו, בשונה מד"ר גוגל. זה אומר שאנחנו יכולים היום להסתייע בבינה מלאכותית ולהסתכל עליה ככלי עזר, אבל בצורה שונה מזו שהכרנו בעבר. זאת אומרת אנחנו לא חומקים מעיבוד המידע וחיפוש מידע אקטיבי, אלא אנחנו פשוט לוקחים את זה ועושים על זה בדיקת עובדות במקומות אחרים".
