אי שם בשנות ה-90, יאהו הייתה כמעט שם נרדף לאינטרנט. היא הייתה שם כמעט מהימים הראשונים של הרשת, בהתחלה עם אינדקס אתרים ובהמשך עם מנוע חיפוש, שירות מייל ומוצרים נוספים שהפכו אותה לאחד משערי הכניסה העיקריים לרשת. ואולם, בשנות ה-2000 המוקדמות שורה של החלטות עסקיות גרועות שקיבלה החברה סייעו למתחרות ובראשן גוגל לדחוק אותה ממקומה בצמרת.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
למרות הכול, יאהו עדיין כאן. 28 שנים לאחר שהוקמה, החברה חולשת על שורה של אתרים פופולריים בתחומי החדשות, הספורט, הפיננסים והטכנולוגיה; ממשיכה להפעיל את שירות המייל הוותיק שלה, שהוא השלישי הכי פופולרי ברשת; ויש לה אפילו מנוע חיפוש (אם כי התשתית שמאחוריו נבנתה על ידי מיקרוסופט). לפי חברת סימילרווב, yahoo.com הוא האתר התשיעי הכי פופולרי ברשת - נתון שלא מעט חברות יכולות רק לקנא בו.
עכשיו תיראו מופתעים: חלק ניכר מהטכנולוגיות של יאהו מפותחות כאן בישראל, בשני מרכזי מחקר ופיתוח שנמצאים ברמת גן ובחיפה. גולת הכותרת של יאהו ישראל היא ללא ספק ג'מיני (Gemini), שירות פרסום נייטיב (שירות שמטמיע את הפרסומות באופן כמעט בלתי מורגש בין התכנים של האתרים שבהם הן מופיעות), שמתחרה בטאבולה ואאוטבריין הישראליות. ההבדל המרכזי הוא שג'מיני מתמקד בפרסום באתרים שבבעלות יאהו עצמה, עם הופעות אורח ב-MSN.com של מיקרוסופט, אפל ניוז במדינות מסוימות ואתרים נוספים.
"ג'מיני הוא המקום לגשת אליו עבור מי שרוצה לפרסם למשתמשי יאהו", מסביר ניתאי אשל, מנהל מרכזי הפיתוח של יאהו בישראל שבכובעו השני מנהל את הפעילות המקומית של ג'מיני. "לנו כיאהו, לפי כללי ה-GDPR וחוקים אחרים, מותר להשתמש במה שאנחנו יודעים על המשתמש, בזמן שלחברה אחרת כמו טאבולה אסור כי מדובר ביישות שונה". התוצאות מדברות בעד עצמן: אשל מספר כי ג'מיני מציג מיליארדי פרסומות מדי יום, מטפל במאות אלפי בקשות להצגת פרסומות בשנייה ומכניס ליאהו כמיליארד דולר בשנה.
בחצי השנה האחרונה עובדים במרכז הפיתוח בישראל על מוצר ליבה נוסף של החברה - יאהו מייל. כן, שירות המייל הוותיק שהושק לפני 25 שנה עדיין פעיל, ולמרות שאין חשש שבזמן הקרוב הוא יאיים על ג'ימייל של גוגל, ביאהו ממשיכים לשכלל אותו ולהוסיף לו פיצ'רים חדשים. המהנדסים הישראלים עובדים בין היתר על סיווג אוטומטי של סוגי מיילים מסוימים, למשל קבלות או כרטיסי טיסה, מעקב אחרי משלוחים ופרסום מותאם אישית בתוך האינבוקס. בקרוב יתחיל צוות ישראלי לעבוד גם על שירות האנטי-ספאם של יאהו מייל. "זאת מערכת קיימת", מספר אשל, "אבל כל הזמן צריך לשפר אותה כי זה משחק של חתול ועכבר".
אתם מאמינים שיש עוד סיכוי להילחם בג'ימייל בשלב הזה?
"המטרה היא לא לייצר שירות מייל שישתלט על האינטרנט, אלא מייל שעונה על הצרכים של המשתמשים, מעניק להם חוויה טובה ומושך משתמשים חדשים. אם תסתכל בחנות האפליקציות של אנדרואיד, תראה שלאפליקציה של יאהו מייל יש ציון יותר גבוה מאשר לאפליקציית ג'ימייל. זאת אומרת שכאשר המשתמשים כבר מגיעים, הם יותר מרוצים מיאהו. שירות המייל הוא אחד הנכסים הכי גדולים של החברה, הוא מושך אנשים להיכנס לעמוד הבית של יאהו ולשירותים אחרים של החברה".
לצד העבודה על תיבת המייל, בישראל פועלת גם מעבדת חדשנות בתחום אפליקציות התקשורת. אחד הפיתוחים המרכזיים שלה הוא אפליקציית לוח שנה בשם Day, שטרם הושקה אך דבר קיומה הודלף לרשת בשנה שעברה. "האפליקציה מפותחת 100% בישראל", מתגאה אשל, "מדובר בקבוצת פיתוח מאוד-מאוד קומפקטית, שבנויה ממש כמו סטארט-אפ. בימים אלה הם בודקים את האפליקציה על מאות ואלפי משתמשים".
אשל, בן 39, שירת ביחידת 8200 כקצין ואחרי השחרור עשה תואר ראשון בפיזיקה וקוגניציה באוניברסיטה העברית ותואר שני במדעי המוח במכון ויצמן. לפני תשע שנים הגיע דרך חברים לעבודה ביאהו, ואחרי שלוש שנים עשה רילוקיישן לארה"ב, שם עבד במשרדי החברה בעמק הסיליקון. לפני כשנה וחצי הוא שב לישראל, ואחרי תקופה קצרה שבה ניהל את הפעילות המקומית של ג'מיני מונה לנהל במקביל גם את מרכזי הפיתוח של החברה.
כ-140 עובדים מעסיקה יאהו בישראל, ולדברי אשל אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו הוא ניצול מיטבי של מצבת כוח האדם הזאת, שאינה גדולה במיוחד: "יאהו היא ענקית ברמת הטראפיק, באתרים שלה מבקרים 900 מיליון משתמשים בחודש, אבל מבחינת כוח אדם היא לא בגודל של ענקיות הטכנולוגיה, כך שאנחנו צריכים לעשות עם עשרות עובדים מה שחברות אחרות עושות עם מאות".
"בגלל העבר של החברה, כל הזמן משווים אותה למה שהיה פעם. אם היית מוחק את השם יאהו ומסתכל על ההכנסות, ההוצאות והפוטנציאל של השוק שהחברה פועלת בו, היית רואה שהיא שווה הרבה יותר מהמחיר שבו היא נמכרה"
לדברי אשל, על אף שמרכז הפיתוח הישראלי הוא לא הגדול ביותר של יאהו מחוץ לארה"ב, המשקל הסגולי שלו הוא "מאוד-מאוד גבוה". בתחילת 2022, כאשר הנסיעות העסקיות בחברה חודשו אחרי תקופת הקורונה, הגיעו לישראל תוך חודשים ספורים המנכ"ל, סמנכ"ל הטכנולוגיות וסמנכ"ל הפעילות העסקית. "כולם סימנו את זה בתור היעד הבינלאומי הראשון או השני שהם טסים אליו", הוא מספר. "המנכ"ל יצא מפה אחרי יומיים, ואמר שלקח לו כמה שעות להבין שהאנשים פה יותר חכמים מהעובדים הממוצעים ביאהו, ושכדאי להמשיך להשקיע במרכז".
מוקד הפעילות של יאהו בישראל הוא מרכז המחקר והפיתוח ברמת גן, שבו מועסקים רוב העובדים. במרכז בחיפה מועסקים כ-25 עובדים עם תארים מתקדמים, שמתמקדים במחקר. "העבודה שם אקדמית ברוחה", מספר אשל. "חושבים על רעיונות, מנסים אותם, מפתחים אלגוריתמיקה חדשה ומודלים חדשים של למידת מכונה, אבל לא לשם התיאוריה אלא עבור המוצרים של יאהו. בסוף הם גם מפרסמים את העבודות שלהם בכנסים חיצוניים". בינה מלאכותית, הוא מדגיש, נמצאת כל הזמן בלב העשייה של החברה: "יש ועוד תהיה עבודה מעניינת בתחום הזה, גם ביאהו ישראל וגם ביאהו העולמית".
בהקשר הזה, אני מניח שעברית פחות מעניינת את יאהו, נכון?
"נכון. אין השקעה של החברה בעברית. זאת בעצם החלטה אסטרטגית שנובעת מכך שהשוק כאן קטן. יאהו היא שחקנית בולטת במשהו כמו שמונה שווקים, ויש עוד כמה שצריך לעבור לפני שיגיעו לישראל".
טעויות ששוות מיליארדים
עד לא מזמן יאהו פעלה בכלל תחת שם אחר: ענקית הטלקום האמריקאית ורייזון רכשה אותה ואת AOL באמצע העשור הקודם, מיזגה אותם לחברה שנקראה Oath וב-2019 מיתגה אותה מחדש כוורייזון מדיה. בשנה שעברה נמכרה ורייזון מדיה תמורת כחמישה מיליארד דולר לקרן השקעות פרטית בשם אפולו והיא החזירה את השם המקורי שלה, יאהו - שמתנוסס כעת בגאון במשרדים של החברה באזור הבורסה ברמת גן.
עם שינוי הבעלות על יאהו הגיע גם שינוי ביעדים של החברה?
"אפשר להגיד שיש הבהרה של היעדים. המטרה של אפולו היא להשביח את הנכס, ולהפוך אותו לחברת ציבורית בשווי הרבה יותר גבוה בעוד מספר לא גדול של שנים. מה שקרה מאז בשוק, עם המשבר והמיתון בתחום האינטרנט, הוא דווקא הזדמנות מבחינתנו, כי אנחנו בכל מקרה לא היינו מוכנים עדיין להשתלט על העולם. אנחנו צריכים עוד לשפר את המוצרים ולמצוא את ההזדמנויות העסקיות. בבעלות פרטית אנחנו לא חייבים דין לחשבון לאף אחד, העלות שלנו כחברה שמתפעלת נכסים בסדר הגודל הזה היא לא גבוהה, ומראש תכננו לשבת בשקט ולעבוד בשנתיים-שלוש האלה".
נדמה שלאורך השנים יאהו לא החמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אשל מספר כי במטה בעמק הסיליקון עוד זוכרים כיצד ב-1998 ויתרה החברה על הצעה לרכוש את גוגל תמורת מיליון דולר. כמה שנים מאוחר יותר, כאשר גוגל השיקה את ג'ימייל והציעה לכל משתמש תיבת מייל בנפח של גיגה בייט, ביאהו לא הבינו מדוע המשתמשים זקוקים לכל כך הרבה שטח אחסון וסירבו להגדיל את נפח התיבה. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. אי אפשר גם לשכוח את ההצעה הכושלת של יאהו לרכישת פייסבוק ב-2006, את התשובה השלילית שנתנה יאהו למיקרוסופט שהציעה לרכוש אותה תמורת 44 מיליארד דולר בשנת 2008, או את ההחלטה התמוהה לרכוש את טאמבלר תמורת יותר ממיליארד דולר בשנת 2013.
כבר שנים שיאהו לא שווה 44 מיליארד או סכום שמתקרב לכך, אבל לדברי אשל מצבה של החברה ממש בסדר, אפילו מצוין. הנה, בתקופה שבה ענקיות טכנולוגיה לא מהססות לפטר אלפי עובדים, יאהו דווקא ממשיכה להתרחב. "כרגע המשבר לא מורגש", אומר אשל. "לא היה קיצוץ בתקנים, במשכורות או בשום דבר אחר, וההחלטה היא להמשיך לגייס. יאהו היא חברה רזה, וכשמשהו לא היה רזה, ההנהלה החליטה למכור אותו".
איך אתם מתחרים על טאלנטים? מצד אחד פועלות בישראל ענקיות כמו גוגל, מטא ואמזון, ומצד שני יש כאן לא מעט סטארטאפים שנהנים מתדמית יותר מגניבה.
"זה מאמץ מתמשך שמלווה את יאהו ישראל מאז ההקמה ב-2010, אבל יש לנו איזשהו ערך ייחודי שאנחנו יודעים להציע. אנחנו יכולים להגיד למפתח שאחרי חודשיים בתפקיד הוא הולך לעבוד על קוד שיגיע לרבע מיליארד אנשים. ענקיות הטכנולוגיה כל כך גדולות ומנופחות, שהן עושות עם 300 איש את מה שאנחנו עושים עם 30. האנשים שם הם ברגים יותר קטנים. מבחינת תגמול אנחנו משתדלים להיות תחרותיים, ולעומת הסטארטאפים אנחנו נותנים לעובדים יציבות. גם עכשיו כשיש ירידה בשוק, המערכת שלנו עדיין עושה מיליוני דולרים ביום. זה משהו שהרבה סטארטאפים יכולים לחלום עליו".
יש ביאהו שאיפה לחזור לימים הגדולים של שנות ה-90?
"לא, אין לנו את המוצרים, וזו גם לא שאיפה ריאלית. זה עניין תדמיתי שיאהו סובלת ממנו. בגלל העבר של החברה, כל הזמן משווים אותה למה שהיה פעם, אבל בתור מי שעובד בחברה תשע שנים, אני חושב שבזמן הזה היינו על איזשהו מסלול עסקי יחסית הגיוני. קצת מציק לנו שאנחנו צריכים להתייחס לדברים שקרו כשהייתי בצבא או בתיכון. אם היית מוחק את השם יאהו ומסתכל על ההכנסות, ההוצאות והפוטנציאל של השוק שהחברה פועלת בו, היית רואה שהיא שווה הרבה יותר מהמחיר שבו היא נמכרה".
