בצמרת טבלת שוברי הקופות של 2023 בולטים שני סרטים שהצלחתם האדירה, והלא בהכרח צפויה, העניקה מעט תקווה להוליווד בשעתה הקשה, בסביבה משתנה, כשכל הנחות העבודה והנוסחאות של הקולנוע המסחרי מאבדים מתוקפם. "ברבי" מבית האחים וורנר שגרף 636.2 מיליון דולר בשוק האמריקני ניצב במקום הראשון, ואחריו "האחים סופר מריו" של יוניברסל שצבר כמעט 575 מיליון דולר עד כה. טובי המומחים באולפני הקולנוע עמלים על ניתוח הטרנדים השונים והעדפות הקהל במקרה של שתי הפקות שונות בתכלית לכאורה: האחת דרמה-קומית פנטסטית שמבוססת על דמותה האיקונית של בובת הברבי (וקן), והשנייה היא עיבוד באנימציה למשחק המחשב העתיק משנות ה-80. המכנה המשותף לשני הסרטים הוא שהם מבוססים על מותגים ותיקים מעולם המשחקים. אבל למרות ש"ברבי" הוא הלהיט הגדול של השנה ללא עוררין, העתיד נמצא דווקא בין מותגי גיימינג כמו "סופר מריו" - כך לפחות לפי תחזית חברת הייעוץ דלויט.
דלויט, המעניקה שירותי יעוץ, מחקר וראיית חשבון לעסקים בכל העולם, פרסמה לאחרונה את התחזית שגיבשו האנליסטים שלה לשנת 2024. הפרקים השונים בתשקיף המקיף עוסקים בתחומים שונים, ובהם גם תקשורת ובידור. בפרק מיוחד המוקדש לתעשיית הקולנוע ושירותי הסטרימינג, צופים המומחים כי הפלטפורמות הללו יעשו צעד משמעותי לעבר סינרגיה עם עולם הגיימינג שתקודם על גבי התשתיות הטכנולוגיות השונות ואשר מאפשרות צריכה של תכנים אצל משתמשי הקצה, אבל גם יצירה שלהם. על פי צוות החוקרים של דלויט, העתיד של הקולנוע והטלוויזיה כבר פה והוא עומד להתמזג עם תעשיית משחקי המחשב שבניגוד לדעיכה המתמשכת של הוליווד, נמצאת בשגשוג הולך וגדל שתפרוץ את מגבלות צג המחשב בחדר הילדים בדרך למסך הגדול בבית הקולנוע או הטלוויזיה החכמה בסלון.
אורן רוזמןצילום: אלמוג סוגבקר"כבר ב-2023 ראינו התלכדות של הזירות כאשר סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה מבוססות על משחקי וידאו הופיעו על המסך וגם להפך משחקי וידאו בהשפעת סרטי קולנוע", אומר אורן רוזמן, המוביל את תחום המדיה בדלויט ישראל, "שוק הגיימינג הוא אחד השווקים המשמעותיים והצומחים בשוק המדיה הגלובלי, עם מאחז חזק בקרב הדורות הצעירים. אחד השינויים המעניינים בשוק הגיימינג הוא שהסטוריטלינג שמאחורי המשחק הופך להיות יותר ויותר מורכב ומעניין ועם שכבות שונות. מנגד הקולנוע הגלובלי התאושש מהקורונה במידה מסויימת, אבל עדיין לא חזר לגמרי להיקפים של לפני, ומחפש כל הזמן להיטים חדשים, ומנגד מחפש השקעות ברמת סיכון מוכחת – קרי דברים שכבר מוכרים לקהל ויש יעד איתן יותר להניח את הצלחתם".
ריפרש
הדילמה של פייסבוק עם סרטוני החטופים / עם אמי פלמור
42:59
על סמך הנחות המוצא הללו ומצב שוק התוכן הנוכחי, הצוות של דלויט ניסח את התחזית לשנה הקרובה. "אנו צופים שב-2024 נראה התלכדות משמעותית הרבה יותר של הזירות האלו בצורות שונות ומגוונות מלוות בחדשנות", קובע רוזמן, "עד 2025 נראה הכפלה מהיום של הנתח של בתי הקולנוע מסרטים עם נכסים אינטלקטואלים (IP) המבוססים על משחקי וידאו. 2024 תושפע משביתת התסריטאים אבל נראה חלק משמעותי מהגידול בשנת 2025". רוזמן מדגיש כי התנועה לא תהיה חד-סטרית וכי יותר משחקי וידאו ישאבו מסיפורי המקור והדמויות של הקולנוע והטלוויזיה: "מנגד נראה תופעה הפוכה, של משחקי וידאו שיתבססו על סרטים מצליחים – זה יאפשר למתוח ולמקסם את הערך מה-IP של תוכן ולחבר אליו קהל רחב יותר וצעיר יותר. הדוגמה הבולטת לתופעה הזאת זה הסרט 'סופר מריו' שהיה להיט משמעותי בקיץ 2023 ואשר הוסיף להכנסות נינטנדו עד כה 1.3 מיליארד דולר".
משחקים במקום ספרים
ככל שמדובר באולפנים של הקולנוע המסחרי האמריקני, זיהוי נכסים אינטלקטואלים מבטיחים הם עניין שבשיגרה וכוח אדם רב מושקע באיתור סיפורי מקור פוטנציאליים, קריאה של רומנים עבי כרס או חוברות קומיקס דקיקות. הנהייה הזאת של הוליווד אחר נכסים אינטלקטואליים מעולמות תוכן אחרים אינה חדשה. אפילו תאגידי ענק כמו דיסני אינם ששים לקחת סיכונים במאות מיליוני דולרים, אבל אלו סדרי הגודל של תקציבי ההפקה של שוברי הקופות שאמורים לסחוף את הקהל. כשיש ברשותך דמויות וסיפורי מקור עם נוכחות תרבותית רחבה, נראות תקשורתית משמעותית וקהל מעריצים נאמן, ההחלטה לתת אור ירוק להפקה קלה הרבה יותר. מאז ומתמיד ספרים היו המקורות העיקריים ממנו שאבו הקולנוענים והמממנים שלהם, אבל הכל הולך בדרך להצלחה בטוחה: סרטים זרים מאירופה, יצירות אנימה מיפן, ואפילו צעצועים כמו "ברבי". לעזאזל, הסרט "זולה" מ-2020 הופק על ידי A24 בהשראת שרשור טוויטר שהפך ויראלי.
התעדוף של משחקי המחשב כנכסים אינטלקטואליים מתבקש בהתחשב בפופולריות של המותגים השונים בפלח שוק הולך ומתרחב ובפרופיל האישיות של הגיימרים שמבלים שעות מול צגי המחשב, מתמסרים לעולמות הבדיוניים שמונגשים להם דרכו, ואף הופכים למשתתפים פעילים מביתם. בנוסף לכך, הפיתוחים הטכנולוגיים בזירת הצפייה הביתית שהולכים וצוברים תאוצה בהשראת מהפכת הסטרימינג, הופכים את אפשרות ההאחדה בין הפלטפורמות השונות לקרובה מתמיד בדרך לחבילה שלמה של חווית צפייה. אבל נראה שהקשר המתבקש בין עולמות התוכן של הקולנוע והטלוויזיה לזה של הגיימינג נובע מהקרבה של החוויות האודיו-ויזואליות שהם חולקים, המציאות הבדיונית שהם בוראים בדו-ממד ואף בתלת-ממד, והעלילות והדמויות שזו מאכלסת. בהתחשב בכל אלה, הקפיצה מצג המחשב למסך הגדול, אפילו באיימקס, נראית טבעית לחלוטין, במיוחד כשמדובר ביוזמות של חברות המשחקים, אשר בוחרות לפתח בעצמן סרטים וסדרות מהמותגים שלהן.
2023 לא סיפקה יותר מדי סימנים המעידים על מהפכה בחזית הנ"ל: להיט קולנועי כמו "סופר מריו" וסדרה נצפית כמו "האחרונים מבינינו" הם תשתית ראייתית מוגבלת לבנות עליה תחזית להבא. אבל כשצופים קדימה ובוחנים את רשימת הפרויקטים שנדונים בשנים האחרונים במשרדי האולפנים ההוליוודיים ואלו של חברות המשחקים, ברור מאליו שאין כמעט מותג משמעותי בסביבת הגיימינג שלא נדון על ידי מפיקים ותסריטאים מתוך כוונה לחצוב שוברי קופות מתוך משאבי התוכן הללו. מ"דיוק ניוקם", ל-Half Life ועד Call of Duty שיזכו אולי לגרסה קולנועית למסך הגדול, או God of War, "פוקימון", ו"היילו" שעומדים על הפרק למסך הקטן. כל אלה מועמדים ראויים לעיבוד קולנועי, אולם יש לזכור שממש כמו בתעשיית ההייטק, רק מעטים מבין הסטארטאפים באים לידי השלמה בסוף הדרך, ועוד פחות זוכים להצלחה מסחרית. כך גם במקרה של תעשיית התוכן, רק חלק קטן מהרעיונות עוברים משלב התכנון לשלב המימון וההפקה.
התחזית של דלויט נתמכת על כמה מהפרויקטים שכבר נמצאים בשלבים מתקדמים של פיתוח ועלו על פסים מעשיים כמו למשל סרט המשך שלישי במספר ל"סוניק הקיפוד", שזינק לדרכו בתחילת 2020 ממש רגע לפני שכל העולם סביבו עצר בגלל הקורונה והיה לשובר הקופות הגדול, או היחיד למעשה, של השנה. ב-2022 חברת אמזון פריים החלה בתהליך להפקת גרסה טלוויזונית למשחק Fallout והכריזה על כוונתה לעבד ל-God of War בשיתוף פעולה עם חטיבת הטלוויזיה של סוני וזו האמונה על משחקי מחשב בתאגיד - סוני פלייסטיישן. כמעצמה בתחום הקולנוע, הטלוויזיה והגיימינג ענקית הטכנולוגיה סוני משמשת כאכסנייה העיקרית להפקות המבוססות על מותגיה, כמו Horizon (שהיא מפתחת ביחד עם נטפליקס) ו-Ghost of Tsushima, והיא עומדת מאחורי היוזמות הללו, ממש כפי שחברת הצעצועים מאטל דחפה את יצירת "ברבי".
בנטפליקס מראים עניין מיוחד בלהקים לתחייה את "טומבריידר" ו"אססין קריד" שלא הוכיחו את עצמם כנכסים תרבותיים. גם "המכשף" תמשיך לעונה רביעית, אבל בלי הכוכב הנרי קאביל, אם כי לא ברור במקרה הזה האם מדובר בעיבוד לספרי אנז'יי ספקובסקי או למשחקי המחשב המבוססים עליו. המפיק אבי ארד שחתום על ההצלחה המסחרית היחסית של הגרסה ההוליוודית של Uncharted בכיכובם של טום הולנד ומארק וולברג מ-2021, ממשיך עם הנוסחה שלו עם עיבוד קולנועי קומי למשחק מחשב נוסף Borderlands בכיכובם של קייט בלנשט וקווין הארט. הסרט שביים קווין הארט ייצא לאקרנים בקיץ 2024. מעריצי המשחק "היילו" שהמתינו שנים רבות כל כך לעיבוד למסך הקולנוע, ונאלצו להסתפק בסדרה מבית פרמאונט+, יזכו לעונה שנייה בקרוב, למרות האכזבה של רבים מזו הראשונה. מעריצי "מיינקראפט" עברו גם הם לא מעט אכזבות, אולם נראה כי למרות תפניות חיוביות ושליליות, הם צפויים לסרט בכיכוכבו של ג'ייסון מומואה ב-2025. ולמרות זאת, הכל יכול להשתנות, כל הזמן. ויש לא מעט סיבות טובות שיגרמו לגניזת הפקות ששואבות מעולם הגיימינג, ושיסתרו את התחזיות.
היסטוריה של כשלונות
רעיונות טובים, ואפילו מבריקים יש למכביר. תמיד היו כאלה. מאז שהעיבוד הקולנועי הראשון של "סופר מריו" בכיכובם של ג'ון לגויזמו ובוב הוסקינס יצא לאקרנים ב-1993, הופקו אינספור סרטים בהשראת משחקי מחשב. ותיקי הגיימרים זוכרים את ז'אן קלוד ואן דאם ב"סטריט פייטר" (1994) ואת אנג'לינה ג'ולי בתפקיד לארה קרופט ב"טומבריידר" מ-2001 (ובסרט ההמשך המאכזב שנתיים לאחר מכן). "דום", "סיילנט היל", "היטמן", "מקס פיין", Tekken, Need for Speed, ומורטל קומבט כולם זכו לעיבודים ברמת הפקה כזו או אחרת ובהצלחה מסחרית מתונה. למעט פרנצ'ייז "האויב שבפנים" (Resident Evil) שהצליח לשרוד על כתפיה של מילה ג'ובוביץ' לאורך ששת הפרקים, נדירים הם הסרטים שיצאו מעולם הגיימינג והצליחו להניח אבן פינה לפרנצ'ייז חדש בייקום המקביל של בתי הקולנוע.
וזה לא שהוליווד לא ניסתה, וניסתה שוב, ושוב. הפקות בתקציבי ענק, כנדרש על מנת לשחזר את העולמות הווירטואליים עם מנועי ה-3D המשוכללים ממשחקי המחשב, יצאו לדרך אבל דידו אל סופה בצליעה ובלי מספיק תהודה מן הקהל הרחב. Need for Speed מ-2012 בכיכובו של אהרון פול, "אחוות המתנקש" (Assassin Creed) בכיכובו של מייקל פאסבנדר מ-2016, הניסיון הנואש לנצל את המומנטום של וונדר-וומן כדי לאתחל את דמותה של לארה קרופט בגילומה של אליסיה וויקנדר נחל אכזבה קשה ב-2018 וגם Rampage בהובלתו של דוויין ג'ונסון שיצא באותה שנה לא עמד בציפיות. שברון הלב הקשה ביותר, של המפיקים וגם המעריצים, הגיעה ב-2016 עם העיבוד המצופה כל כך ל"וורקראפט" בבימויו של דאנקן ג'ונס שלא הצליח להתרומם בקופות והותיר את ראשי אולפני יוניברסל וחברת בליזרד אנטרטיינמנט בהלם. אם היקום הסינמטי כל כך של המשחק הפופולרי לא הצליח להתנחל על המסך, איזה כן?
ברוב המקרים, "וורקראפט", "אחוות המתנקש" והרפתקות אחרות הצליחו למשוך מספיק צופים לבתי הקולנוע ברחבי העולם כדי לא לגרום הפסדי עתק לאולפנים שהפיקו אותם, אבל הם לא הצליחו לסחוף את ההמונים שאינם מכירים את התכנים הללו מבעוד מועד. מסתבר שעל אף התעצמותה של קהילת הגיימרים, היא לא מהווה בהכרח פלח שוק גדול מספיק שמצדיק השקעות של מאות מיליוני דולרים בתקציבי הפקה, שיווק ויח"צ. העובדה שאף אחד מהסרטים הללו לא הצליח לשמש אבן פינה לפרנצ'ייז הוליוודי, למרות המורשת שלו במחוזות הגיימינג היא סימן שאלה מדאיג למיזוג בין הזירות המקבילות הללו, לא פחות מאשר הסימנים המבטיחים עליהם הצביעו האנליסטים של דלויט בתחזית שלהם.
אתגר הגיל
נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא העובדה שמשחקים כמו "סופר מריו" וגם "חמישה לילות אצל פרדי" שהעיבוד הקולנועי הצנוע שלו זכה להצלחה בקופות השנה, פונים לקהל צעיר וצעיר מאוד, וכך גם שוברי הקופות שעוצבו בדמותם כמו "סוניק הקיפוד". התופעה הזאת עומדת בקו אחד עם המגמה הכללית בשוק הקולנוע העולמי שמושך אליו בעיקר ילדים ובני נוער. האם משחקי מחשב כמו דיוק ניוקם, ביושוק או Death Stranding שיעובדו בוודאי לסרטי פעולה וזוועתוני אימה יכולים לחדור לפלח השוק העיקרי, והכמעט בלעדי של קהל קוני הכרטיסים כיום? זהו מכשול אדיר שעלול להכשיל רבות מהיוזמות הללו על המסך הגדול, במיוחד בהתחשב באווירה האלימה והמאיימת של רבים מסיפורי הרקע של משחקי האקשן הממוחשבים הללו. דווקא על המסך הקטן, הדמויות והעלילות הללו יכולים להשתלב טוב יותר בגלל הזמינות הגדולה יותר של פלטפורמות הסטרימינג לקהל בוגר מסלון ביתו.
אז האם 2024 תהייה שנה יוצאת דופן שתביא איתה פריצת דרך באופן שבו תעשיית הקולנוע, חברות הסטרימינג ועולם הגיימינג יתאחדו? לא מן הנמנע שזהו הנורמלי החדש ושהוא יתבסס ככזה השנה. הטכנולוגיה מקרבת בין הזירות הללו ומקדמת זן חדש של סטוריטלינג מחד ושל חוויית צפייה שונה. אבל ככל שמדובר בתוכן עצמו, יתכן שמותגי הגיימינג הם רק עוד תסמין לתשוקה העצומה של חברות ההפקה והאולפנים לנכסים אינטלקטואלים מן החוץ, כאלו שאפשר לפתח מהם להיטים אינסטנט באקלים של ריבוי פלפורמות בקולנוע, בטלוויזיה ובסטרימינג ורעב הולך וגובר של הצופים לתוכן. תוכן עדכני ורענן, אבל נגיש ומוכר דיו מעמודי הספר רב-המכר, דפי הקומיקס הפופולרי, הכותר הלוהט ביותר בקהילת הגיימינג או אפילו בובת פלסטיק ששיחקנו איתה בילדות.
