רק לפני כשבועיים השיקה ענקית הטכנולוגיה הסינית שיאומי את הכלב הרובוטי הראשון שלה, CyberDog, המצויד במגוון עצום של רכיבים המאפשרים לו לנווט כמעט באופן עצמאי: חיישני מגע, מודולי GPS, עדשות בזווית רחבה במיוחד, ועל כולם - מצלמת הדגל של אינטל בטכנולוגיית רילסנס (RealSense), שמקנה למכשירים תפיסת עומק ומרחב, מאפשרת להם לנתח את סביבתם ומספקת להם יכולות זיהוי פנים.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
הרובוט של שיאומי הוא לא המוצר החדש היחיד שבו שולבה המצלמה הייחודית של אינטל: החל מ-2013 הוציאה החברה סדרה של מצלמות וחיישנים מתקדמים בטכנולוגיה הזו, שנבנו במיוחד לצרכי רובוטיקה, שילוט דיגיטלי, סריקה תלת-ממדית ועוד. רק בינואר האחרון חגגה החברה את השקת RealSense ID - טכנולוגיית זיהוי פנים מתקדמת. עם הטכנולוגיה הזו, המצלמה יכולה להשתלב בכספומטים, במנעולים חכמים, במערכות בקרת גישה, בקיוסקים ועוד, ולזהות ברמת אמינות גבוהה במיוחד לקוחות או עובדים. מבט אחד - והנעילה משתחררת.
אבל בשבוע שעבר, אחרי פרסום מפתיע באתר CRN, הודתה פתאום אינטל כי היא סוגרת את פרויקט רילסנס, וכי עובדיו - בין 100 ל-150 מהנדסים מישראל - יקבלו תפקידים בחטיבות אחרות של החברה. הסיבה הרשמית היא רצונה של החברה "להתמקד בעסקי הליבה שלה". ההכרזה באה שבועיים לאחר ששגיא בן משה, 41, סגן נשיא תאגידי באינטל (הישראלי השני הכי בכיר בחברה), שהיה אחראי על הפרויקט, הודיע בלינקדאין כי הוא עוזב אותה לאחר 10 שנים. בן משה קיבל את תואר סגן הנשיא רק לפני שלוש שנים, אחרי חמש שנים בראשות קבוצת רילסנס. מאז כיהן בראש קבוצת-על חדשה בחברה, EGI, שתפקידה היה לפתח מוצרים חדשניים שאינם דווקא שבבים או חוות שרתים.
סגירת רילסנס היא אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר של המנכ"ל האנרגטי החדש של אינטל, פט גלסינגר. בשנים האחרונות, החברה פשוט לא מצליחה לרשום הצלחות בתחומים שאינם עסקי הליבה שלה, ומבחינתו מספיק זה מספיק: הוא החליט להתמקד רק במה שאינטל יודעת לעשות הכי טוב ולהכפיל את התפוקה בתחום. בסוף השבוע אמר גלסינגר ל-CRN כי "יש לנו שש יחידות עסקיות. אנחנו עוברים אחת-אחת על כל פעילות, ובודקים האם היא מתאימה להן. אם לא - לא אשקיע בה".
מיקוד בשבבים
גלסינגר לא מבזבז זמן. יום לאחר סגירת רילסנס פורסם גם על מכירת "אינטל ספורטס", מיזם צילומי הספורט ב-360 מעלות של אינטל, שהתבסס גם הוא על טכנולוגיה ישראלית מבית "ריפליי" ז"ל. פרויקט אחר, "אולפני אינטל" לתכנים במציאות מדומה ורבודה, נסגר לא מכבר. זה לא מקרה: בעשור האחרון אינטל נכשלת פעם אחר פעם בניסיונות ההרואיים שלה לצאת מקופסת השבבים. הרשימה ארוכה: משקפי מציאות מדומה, שעון נשים חכם יוקרתי, אוזניות חכמות עם עוזר קולי, ועוד.
אבל רילסנס היא לא סתם עוד כישלון. הקבוצה נוסדה בישראל על ידי מולי אדן, לשעבר סגן נשיא אינטל ונשיא אינטל ישראל, והובילה את רעיון ה"מחשוב התפיסתי" שאדן דחף, הדגים וייחצ"ן מעל כל במה. בשלב הראשון מצלמות העומק התבססו על מעקב תנועה ושימשו לתקשור עם המחשב באמצעות תנועות גוף וידיים. הרעיון כשל בשווקים. החל מ-2015 רילסנס שילבה את הטכנולוגיה במכשירים שונים - החל מרחפן, וז'קט המודע לסביבת בעליו (2015), דרך משקפי מציאות מדומה הממפים את סביבתם ומודול המקנה לרובוטים את היכולות "לחוש" (2016), וכלה במצלמות זיהוי הפנים ומצלמת הכלב הרובוטי מהחודשים האחרונים. התוכנית הבאה הייתה להציג מסך המופעל בריחוף אצבע בלבד.
אלה היו מוצרים ויישומים מגניבים, שהצטלמו היטב בתערוכות אבל בדרך כלל רק מיעוטם הגיעו לידי הצרכנים. כך קרה גם לתוכנית של מולי אדן לשלב מצלמת רילסנס במחשבים ניידים של קשת גדולה של יצרנים. לפי מפיצים שצוטטו בשבוע שעבר באתרי הטכנולוגיה, "מצלמות רילסנס עניינו אולי 10 לקוחות בשנה".
לידאר ומופע רחפנים
טכנולוגיית רילסנס שולבה גם במוצרי קבוצות אחרות של אינטל, כמו רכיבי הלידאר (מדידת מרחק בלייזר) ברכבים האוטונומיים של מובילאיי, מופעי רחפנים כמו בטקס המשואות בשנת ה-70 למדינה, מכשיר המתרגם משפת הסימנים לאנגלית באמצעות ראייה ממוחשבת ועוד. ברובם שולבו מעבדים ייחודיים של אינטל.
בשנים האחרונות אינטל וקבוצת רילסנס נדרשו גם להתגונן מול החששות הגוברים לפגיעה בזכויות הפרט דרך טכנולוגיית זיהוי הפנים, ומול הממצאים כי היא מוטה לגזע ולמין. במטרה לצמצם את מרחב הטעות החברה בנתה מאגר עצום, מגוון מאוד, של דמויות ממינים וממוצאים שונים. האם הרגישות לביקורת הזו תרמה להחלטתו של גלסינגר לחסל את הפרויקט? ייתכן. מה שברור - ירידתה של רילסנס מהבמה תפגע באחת ההברקות הטכנולוגיות היותר-מסעירות-דמיון של המאה.
