ביום אביב חביב של תחילת אפריל, 1993, התיישבו שלושה חברים בני 30 וקצת לשיחה בדיינר השכונתי של רשת דני'ס במזרח סן חוזה, בירתה הלא רשמית של עמק הסיליקון: ג'נסן (ג'ן-הסון לפי התכתיב הטייוואני) הואנג, מנהל בחברת LSI לוגי'ק, יצרנית ומפתחת מערכות אחסון ורשתות תקשורת נתונים; כריס מלכובסקי, מהנדס בסאן מיקרוסיסטמס; וקרטיס פריאם, מהנדס בכיר לשעבר ב-IBM ובסאן מיקרוסיסטמס ומומחה בעיצוב ופיתוח שבבים לחישובי גרפיקה.
המטרה שלהם? להראות למעסיקים שלהם (בקרוב לשעבר) את הכיוון אליו הולך עולם המחשוב - עתיר גרפיקה ועם עוצמות חישוב שלא נראו עד אז. לפני 30 שנה, חשוב להזכיר שכמעט ולא היה אינטרנט, לא היו סמארטפונים, אפליקציות היו מיועדות לעבודה משרדית ובבית שימש המחשב ברוב המוחץ של המקרים למשחקים, כתיבת מסמכי אופיס, מוזיקה (MIDI) או לעיצוב גרפי. חישובים גרפיים כבדים, כמו למשל עיצוב מוצר או רישומים תעשייתיים והנדסיים, דרשו שימוש במחשבי-על מתוצרת חברות כגון סיליקון גרפיקס, סאיטקס הישראלית או סאן מיקרוסיסטמס עצמה.
הואנג ושותפיו ראו את העתיד בצורה שונה - מחשוב רב-עוצמה שמבוסס על מרכזי נתונים ולא על מעבדים במחשבים. במילים אחרות - מחשבי-על. את העוצמה הזו הם רצו להפעיל באמצעות שבבים מסוג חדש יחסית, מעבדי גרפיקה. שוב, כיום כרטיסים לגרפיקה הם שבב בסיסי בכל מחשב, סמארטפון או קונסולה, אבל לפני 30 שנה הם היו מוצר מאוד נישתי. מעט מאוד השתמשו בהם, אולי לעריכת סרטים או להפקה של סרטוני אנימציה ממוחשבת. הם יועדו מראש לשימושים כגון שיפור התצוגה במשחקי מחשב או קונסולות. אבל הם כונו "מעבדי-משנה", כלומר הם רק סייעו למעבד הראשי בחישובי הגרפיקה. אבל הואנג ושותפיו ראו מעבר, הם האמינו שהשבבים האלה יכולים להחליף את המעבדים המסורתיים כמו הפנטיום של אינטל או ה-PowerPC של אפל, מוטורולה ו-IBM.
עוד בנושא:
"מעבדים גרפיים מספקים עוצמת חישוב הרבה יותר גבוהה ממעבדים רגילים", אומר ל-ynet אור דנון, מנכ"ל סטארט-אפ שבבי ה-AI הישראלית Hailo, "חישובי גרפיקה דורשים הרבה מאוד כוח כי לחשב תצוגה זו מטלה כבדה מאוד". הואנג ראה בזה את העתיד. "האמנו שהמודל מחשוב הזה יכול לפתור בעיות שמחשבים לשימוש כללי לא יכולים", סיפר ב-2011 בראיון לפורבס, "שמנו לכך שמשחקי וידאו מהווים את אחד האתגרים הגדולים למחשבים מבחינת חישוביות ובמקביל הם מוכרים הרבה מאוד - זה נדיר מאוד". הואנג החליט שמשחקי וידאו וגיימינג הם המודל העסקי שיאפשר לו ולשותפיו לממן את המחקר ופיתוח לייצור של שבבים שיוכלו לטפל בבעיות חישוביות הרבה יותר גדולות - מסימולציה ועד חישובים סטטיסטיים לבינה עסקית.
לשותפים הטריים לא היה הרבה מאוד כסף - סך הכל כ-40 אלף דולר במשותף. גם שם לחברה לא היה להם. "לא הצלחנו לחשוב על שם טוב, אז קראנו לכל הקבצים שלנו NV או next version (הגרסה הבאה - שם גנרי בפיתוח תוכנה וחומרה לגרסאות עתידיות של טכנולוגיות)". בעת הגשת מסמכי ההתאגדות הם היו חייבים למצוא שם לשים בהם, אז הם חיפשו את כל המילים עם צמד האותיות הזה ומצאו את המילה הלטינית invidia, או קנאה. שנתיים לאחר מכן, ב-1995, השיקה החברה את השבב הגרפי הראשון שלה למשחקים - ה-NV1. כצפוי, הוא לא היה הצלחה גדולה. זו הייתה תקופה טובה למשחקים, טכנולוגיות תלת-ממד החלו לחדור לתחום והיו לאנבידיה הרבה מתחרות - למשל ATI (כיום חלק מ-AMD ועדיין המתחרה העיקרית של אנבידיה בתחום הכרטיסים הגרפיים) ו-3dfx (שנרכשה בידי אנבידיה בסוף שנות ה-90) עם שבבי ה-Voodoo או S3.
ריפרש
אייפון 15: העתיד על פי אפל
45:45
המאיץ לכל החברות האלה היה טכנולוגיה חדשה שהושקה על ידי מיקרוסופט, Direct3D, ממשק תוכנה (API) שאיפשר לייצר בקלות גרפיקה תלת-ממדית על גבי מחשבי PC ביתיים. שימו לב לזה, כי 10 שנים לאחר מכן גם אנבידיה תעשה את אותו מהלך טכנולוגי שיהווה חלק חשוב בהפיכתה למה שהיא כיום. בכל מקרה, למרות הכישלון היחסי של הדגם הראשון בחברה לא התייאשו והמשיכו לפתח ולשפר את השבבים הגרפיים שלה במשך כמה שנים, כאשר בכל שנה המכירות משתפרות והמתחרים נעלמים לאיטם. זה התחיל עם 3dfx שכאמור נרכשה על ידי אנבידיה, אבל מהר מאוד עוד יצרניות שבבים גרפיים הבינו שאין להן את מה שצריך ונרכשו, שינו כיוון או פשוט סגרו את העסק.
1999 היתה שנה טובה מאוד בשביל אנבידיה. היא ביצעה שני מהלכים, הראשון היה הנפקה בנאסד"ק והשני היה השקת קו המוצרים הכי מוכרים שלה - שבבי GeForce ו-RIVA TNT. המותג הראשון מוכר לכל גיימר כיום - אבל לקח קצת זמן עד שהוא השתלט על העולם. במשך כמה שנים ATI המשיכה להיות היריבה העיקרית עד רכישתה בידי AMD. מה שהיה חשוב בשבבי GeForce זה שהם היו הראשונים מסוגם. עד אז, השבבים שימשו כעזר שכנגד למעבד הראשי של המחשב. שבבי ה-GeForce היו הראשונים שכללו מעבד גרפי (GPU) ייעודי בארכיטקטורה שלהם. עוד מהלך גאוני של אנבידיה היה למכור אותם ישירות ליצרניות הכרטיסים הגרפיים כדי שאלה יארזו אותם וימכרו תחת מיתוג עצמאי. לא מעט יצרניות OEM טייוואניות כגון אסוס או אייסר בנו את עצמן כך. השבבים האלה היו כל כך טובים עד שהיא מכרה אותם למיקרוסופט עבור האקס-בוקס הראשונה ולסוני עברו הפלייסטיישן 3. ב-2006 הגיע המהלך החשוב הבא - השקת CUDA - ארכיטקטורת מחשוב מקבילית שהפכה בבת אחת את השבבים הגרפיים של אנבידיה לשבבים שיכולים לשמש לכל משימת חישוב מסובכת. זה מה שהוציא אותה למעשה מעולמות הגיימינג ולתוך עולמות המחשוב בעוצמה גבוהה (HPC - High Power Computing).
ואולם לא הכל ורוד בשנים האלה. אנבידיה פיספסה מהפכה אחת חשובה, זו של המובייל. אם כי לזכותה ייאמר שהיא לא הייתה היחידה לפספס. גם אינטל לא ממש הבינה את גודל השעה ומלקקת את פצעיה עד היום. אבל לאנבידיה זה היה פחות חשוב. היא אומנם השיקה פלטפורמת שבבים בשם Tegra אבל זו לא ממש הצליחה לעניין את יצרניות המובייל למעט מספר מאוד קטן מהן. אך בחברה יודעים לעשות מלימונים לימונדה, וב-2014 הפכה Tegra לפלטפורמה עבור כלי רכב. היא גם מפעילה סטרימרים, מכשור תעשייתי ועוד. במקור טגרה היה מעבד גרפי למכשירי מובייל - כלומר שבב מאוד חסכוני באנרגיה - אבל הוא היה גם בדיוק מה שתעשיית הרכב או המיכון התעשייתי היו זקוקות לו. שבב קטן, חזק וחסכוני לחישובי AI. הואנג הבין מהר מאוד שבינה מלאכותית ומכוניות אוטונומיות הם העתיד. רק שהוא לא ידע מתי זה יקרה. הוא מדבר על זה כבר שנים, לפחות 15 אם לא יותר. דובר של חברת שבבים גדולה מאוד ומתחרה התבדח שהוא ממחזר את הטענות שלו בכל דוח רבעוני.
אנבידיה עשתה בשנים האחרונות מספר גדול של מהלכים שהעמידו אותה במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר המתאים למהפכת הטכנולוגית הבאה: כניסת הבינה המלאכותית לכל תחומי החיים שלנו. כדי לסבר את האוזן מספיק לציין את המספרים הבאים: ChatGPT אומן על גבי 10,000 שבבים גרפיים של אנבידיה במסגרת מחשב-על שמיקרוסופט בנתה לעצמה. העלות הממוצעת של כל שבב כזה נעה בין 10,000 ל-25,000 דולר. רק מהעסקה הזו היא הכניסה לפחות כ-100 מיליון דולר, וזה לא שיש בתעשייה הרבה חברות שיכולות להתחרות בה. "אנבידיה מחזיקה כ-90% מהשוק", אומר ל-ynet משה תנך- מייסד-שותף ומנכ"ל Neureality ובכיר לשעבר באינטל ומארוול. כלומר בכל פעם שחברה רוצה לאמן מודל בינה מלאכותית היא חייבת להשתמש בשבבים של אנבידיה. "מה שהיא הצליחה לעשות זה לספק פלטפורמה שלמה על בסיס CUDA שמאפשרת לכל מי שרוצה לפתח אפליקציות בינה מלאכותית לעשות את זה בנוחות וביעילות", מסביר תנך.
ב-2001 הואנג קעקע לעצמו את לוגו החברה בסגנון טרייבל על הכתף שלו. "בכיתי כמו ילדה קטנה", הוא נזכר שנים לאחר מכן. הוא ככל הנראה אחד המנכ"לים היחידים מדור בני ה-60 פלוס בתעשיית השבבים שמסתובב עם קעקוע של לוגו החברה שלו. זה היה שנתיים לאחר ההנפקה. עשור לאחר מכן מניית החברה כבר חצתה את רף 100 הדולרים. השנה היא כבר שווה יותר מטריליון דולר, אחרי שעקפה את אינטל, AMD, מטא ועוד ענקיות טק בדרך למועדון הטריליון האקסקלוסיבי. היא גם חברת השבבים היחידה שהצליחה להיכנס אליו ועוד עם מוצר ייחודי כמו שבבים לבינה מלאכותית ומחשבי על. בדרך היא גם רכשה את מלאנוקס הישראלית באקזיט ענק של כ-7 מיליארד דולר וכיום היא מעסיקה כ-3,000 עובדים בישראל ועוד היד נטויה. עם זאת, לדברי תנך, הרכישה של מלאנוקס רק סייעה לה להתקדם אבל זה לא מה שהפך אותה למה שהיא כיום.
הסוד של אנבידיה הוא כנראה בחזון של הואנג ושותפיו לדרך. העקשנות וההבנה שגם אם אחרים לא ממש מבחינים בעתיד, צריך לייצר יעד ולחתור אליו. שוק השבבים הגרפיים הפך לחשוב מאוד בזכות היכולת להשמיש אותם לכל מיני משימות, החל מכריית ביטקוין, הפעלת משחקי וידאו, הקמת מחשבי-על לתעשייה, לממשלות ולאקדמיה - כמו Israel One, מחשב-העל שהחברה מקימה לעצמה בישראל - אבל גם היכולת שלה להעניק מעטפת שלמה של כלים שמסייעים למפתחים להשתמש בשבבים שלה למשימות השונות שהם נדרשים אליהן. כעת החברה גם פועלת בתחום המציאות הרבודה והמדומה והרובוטיקה עם פלטפורמות דומות לתחומים האלה. לא לחינם מטא הקימה מחשב-על של אנבידיה, שמיועד להפעיל את המטאברס של צוקרברג בין השאר.
קשה להתחמק מאנבידיה כיום ולמתחרות כגון אינטל ו-AMD יהיה קשה מאוד להתמודד איתה בשנים הקרובות. אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. "אנבידיה חזקה מאוד באימון של מודלים לבינה מלאכותית", אומר אור דנון, "אבל היא לא ממש משתלמת בתחומי ההסקה (Inference - התפעול של מודלי בינה מלאכותית במשימות השוטפות, ר''ק)". כלומר גם לאנבידיה יש עקב אכילס שמתחרים חכמים, יעילים וזריזים יכולים לנצל. עם זאת, בשנים הקרובות אנבידיה ככל הנראה תישאר חברת הטכנולוגיה החשובה ביותר עבור בינה מלאכותית.
