גיימינג הוא ענף הבידור הרווחי ביותר בעולם - זו עובדה. כמה רווחי אתם שואלים? על פי נתונים של איגוד המשחקים האמריקאי, בשנת 2021 תעשיית הגיימינג בארה"ב הגיעה להכנסות של 53 מיליארד דולר - סכום גדול בהרבה מ-36 מיליארד הדולר שהכניסה תעשיית הסרטים האמריקאית אשתקד. אם מסתכלים על הזירה העולמית, תעשיית המשחקים הכניסה בשנת 2021 קרוב ל-201 מיליארד דולר - סכום שצפוי לעלות לכדי 435 מיליארד דולר עד שנת 2028.
העלייה מורגשת גם במספר השחקנים, שגדל באופן חסר תקדים במהלך השנתיים האחרונות בצל מגפת הקורונה. נכון להיום יש למעלה משלושה מיליארד גיימרים בכל רחבי העולם - שליש מאוכלוסיית כדור הארץ - שמשחקים בכל יום במגוון רחב של משחקי מחשב על גבי שלל פלטפורמות שונות.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
עם הצלחה אי אפשר להתווכח, אך נראה שדווקא ישראל, מדינת הטפטפות ועגבניות השרי, נשארה יחסית מאחור בכל הנוגע לפיתוח וקידום של תעשיית הגיימינג בישראל. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה התעוררות משמעותית במדינה בכל הקשור לפיתוח וקידום של גיימינג ונראה שיש עוד למה לצפות.
חזון ללא ממון
ההצלחות בענף הגיימינג יכולות לבוא בכל מיני צורות, החל ממשחקי מובייל פשוטים שמעבירים לנו את הזמן באוטובוס ומרוויחים כסף באמצעות פרסומות ועד לכותרי ענק שכובשים את ליבם של הגיימרים הכבדים. לכל אלה יש מכנה משותף אחד - בשביל לפתח משחק בעל השפעה חוצת יבשות צריך לא מעט דברים, אבל הגדול והחשוב שבהם הוא כמובן (איך לא), כסף.
כסף הוא כנראה אחת הסיבות המרכזיות שבגללן טרם זכינו לראות בישראל אולפני פיתוח עצומים המתחזקים מאות עובדים. כמה יקר כל העסק? קחו למשל את הכותר החדש בסדרת "Call of Duty" שצפוי לצאת לשוק בהמשך השנה. תקציב הפיתוח של המשחק הזה מוערך נכון להיום בין 250 ל-300 מיליון דולר, וזה כמובן לא כולל את תקציב הפרסום של המשחק, שנע גם הוא בסביבות סכומים אלה, וקרוב לודאי שאפילו מעבר לכך.
העובדה שמשחקים ישראלים לא זוכים לתקציב בסדר גודל הזה כמובן לא אומרת שאין כאן הצלחות בתחום הגיימינג: ראינו בעבר משחקים כחול-לבן שזכו להצלחה גם בזירה העולמית במהלך השנים האחרונות, למשל "GRIME" או "In Sound Mind", שפותחו על ידי צוותי פיתוח יחסית קטנים או על ידי אנשים בודדים.
רפאל בן-ארי הוא אחד מאותם זאבים בודדים שלקחו על עצמם את המשימה לפתח משחק כחול-לבן, אולם כאן המטרה הרבה יותר ברורה - לבן-ארי אין שום כוונה לפרוץ לשוק המשחקים העולמי. המשחק שלו, "יום פתוח", שיגיע למדפי חנות המשחקים "Steam" בהמשך החודש, הוא למעשה מכתב אהבה לקהל הגיימרים הישראלי, וגם הוכחה חיה לכך שאם יש לכם חזון כלשהו למשחק, כנראה שכדאי לכם לנסות ופשוט להתחיל לפתח.
"כשהתחלתי לפתח את יום פתוח עוד הייתי סטודנט, והאמת שכמו הרבה דברים ישראליים אחרים, 'יום פתוח' התחיל בתור בדיחה פנימית ביני לבין כמה חברים בתקופה שלמדנו כולנו באוניברסיטה", הוא מסביר. "בתקופת הלימודים די סבלנו מכל המערכת, ובעקבות כך רציתי ליצור משהו שיפיג את המתח ואת תחושת אי-הנעימות, וככה למעשה החלטתי שהגיע הזמן להפוך את הבדיחה הפנימית שלנו למשחק".
יום פתוח הוא משחק הרפתקאות הומוריסטי שיאפשר לנו לבקר במוסד אקדמאי בשם "מכון בוזגלו להנדסה" - מקום שבו תאונה מסתורית הביאה להופעתן של תופעות משונות שבהן ניתן לחזות ברחבי הקמפוס. המשחק מיועד לקהל הישראלי בלבד, והוא פותח ודובב בשפה העברית.
(יום פתוח)
"אחת המטרות המרכזיות שלי עם המשחק הייתה להוכיח שגם ישראלים יודעים לפתח משחקים, ושלאו דווקא צריך כוח אדם וכמות אדירה של כסף כדי לפתח משחק מוצלח", אומר בן-ארי. "יום פתוח מנסה להוכיח שהתרבות הישראלית, בדגש על ההומור שלנו, היא בסיס נהדר לפיתוח משחקים. זאת הסיבה שהמשחק כולל בדיחות, סלנג ותופעות שיכולות לקרות רק במוסדות הלימוד האקדמאיים של ישראל".
"אם אתה שואל אותי, בישראל לא חסרים דברים מעניינים שאפשר לבסס עליהם משחקים", הוא מוסיף. "כמות האפשרויות פה עצומה - ממשחקי תפקידים שיעקבו אחרי אירועי התנ"ך ועד למשחקים המגוללים את היסטוריית המלחמות שלנו, מהכל אפשר לעשות משחק, רק צריך מישהו שירים את הכפפה. זה כמובן לא יקרה בכזו קלות, ובשביל שנוכל ליצור כאן משחקים גדולים בעלי השפעה עולמית צריך סיוע ומימון, בין אם מדובר במשקיעים חיצוניים או במימון ייעודי של הממשלה".
בן-ארי הצליח להפתיע אותי כשסיפר לי כיצד פיתח את יום פתוח. "אולי תופתע לגלות אבל את המשחק פיתחתי על תוכנת פיתוח משחקים מאוד פשוטה בשם 'RPG Maker'. היתרון שלה הוא שהיא מאפשרת לך לפתח משחק שלם שנראה ומתפקד לא רע בכלל בקלות יתרה, כשאתה אפילו לא חייב לראות שורת קוד אחת אם אתה לא רוצה. בחרתי בתוכנת הפיתוח הזו בין היתר כדי להראות שגם אם אין לך תקציב משמעותי לפיתוח, עדיין אפשר לקבל תוצרים מרשימים כל עוד אתה בוחר את הכלים הנכונים ביותר עבורך".
בן-ארי השאיר בי ניצוץ של אופטימיות כששאלתי אותו איפה הוא רואה את תעשיית המשחקים הישראלית בעתיד. "אני מאוד אופטימי. כבר היום יש המון פרויקטים מדהימים שמתחילים לרקום עור וגידים, ואני בטוח שהמשחק הישראלי שיפרוץ את כל הגבולות וישים אותנו על המפה נמצא ממש מעבר לפינה, וזה רק עניין של זמן עד שישראל תהפוך למעצמת משחקים. בינתיים חשוב כמובן להמשיך לפתח וליצור גם אם אין לנו תקציבי ענק - אם נוכיח את עצמנו ההשקעה תגיע, ואיתה ההצלחה".
גיימינג זה מקצוע
גיימינג זה לא רק המשחקים עצמם, אלא הרבה מעבר לזה. אחד התחומים המוצלחים ביותר בתעשיית המשחקים העולמית הוא ענף המשחקים התחרותיים - אלה שמאפשרים לשחקנים להתחרות אחד נגד השני על הכבוד להיות השחקן הטוב ביותר. כאן כמובן אפשר למצוא לא מעט כותרים מוכרים, החל מפורטנייט שכבש את הלב של כל ילד בישראל ועד למשחקים כמו "League of Legends" או "Counter Strike: Global Offensive", שסביר להניח תוכלו למצוא מותקנים על כל מחשב של גיימר ממוצע.
כל אחד מכותרים אלה, לצד כותרים תחרותיים רבים אחרים, נוהג לארח מדי שנה אליפויות גיימינג רשמיות ובינלאומית, וגם כאן, כמות הכסף שמתגלגלת לא קטנה בכלל, עם סכומי פרסים ששוברים שיאים משנה לשנה. דוגמה לכך היא אליפות העולם השנתית של המשחק "Dota 2", שנקראית "The International". נכון לינואר 2022 מדובר בטורניר הגיימינג שחילק את כמות הכסף הגדולה ביותר למשתתפים שלה, עם פרסים בשווי כולל של 40 מיליון דולר.
בשנתיים האחרונות חלה מהפכה של ממש בתחום הגיימינג התחרותי בישראל, מהפכה שהביאה בין היתר להקמתן של קבוצות ספורט אלקטרוני רשמיות, המתחזקות כיום קבוצות שלמות של שחקנים מקצועיים שמתחרים במשחקים הגדולים ביותר בארץ ובעולם. אחת הקבוצות האלה היא פיינסט (Finest), שהוקמה בשנת 2019 במטרה לספק לגיימרים בישראל מקום ללמוד ולהתאמן במשחקים האהובים עליהם. השחקנים האלה מוכיחים בעיקר דבר אחד - גיימינג הוא כבר מזמן לא תחביב, גיימינג הוא מקצוע.
רותם קמר, מנכ"ל פיינסטצילום: חיים ורסנואם יש משהו שאולי יפתיע אתכם בכל העסק הזה, זו כנראה העובדה שניהול קבוצת גיימינג מקצועית לא שונה במיוחד בהשוואה לניהול של קבוצות ספורט "רגילות". "ניהול של קבוצת גיימרים דומה מאוד לניהול של קבוצת כדורגל או כדורסל, והמודלים שאנחנו משתמשים בהם, בין אם מדובר במודל העסקי ובין אם מדובר במודל המקצועי דומים מאוד גם הם", מסביר רותם קמר, מנכ"ל פיינסט. "יחד עם זאת יש המון דברים שצריך להתייחס אליהם אחרת כשזה נוגע לניהול קבוצת גיימינג מקצועית, למשל הצורה שבה אנחנו מאפשרים לשחקנים שלנו להתאמן ולשחק בתנאים הטובים ביותר - החל מאספקת תנאי רשת אופטימליים ועד לציוד הגיימינג שבו נעשה שימוש בזמן המשחק. כמו כן, חשוב מאוד לשים לב לשינויים המהירים שקורים בתעשייה - גיימינג זה ענף שמשתנה בשניות, ואנחנו צריכים להיות כל הזמן עם יד על הדופק".
אבל כמה זה באמת רווחי? האם שחקנים מקצועיים בארץ מרוויחים מאות אלפי דולרים בכל שנה כמו מקבילהם בזירה העולמית? האמת שזה לא כל כך רחוק משם. "יש אצלנו שחקנים שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש", מספר רוביק מילקיס, מייסד פיינסט. "הקבוצה שלנו היא מקום עבודה לכל דבר ועניין, והשחקנים שלנו לא משחקים כאן כדי לשמר את התחביב שלהם לגיימינג - הם כאן כדי להפוך את הגיימינג למקצוע. תרשה לי אפילו להגדיל ולומר שלעיתים אנחנו גם מוכרים שחקנים, ממש כמו שמוכרים שחקנים בעולם הכדורגל, וגם כאן סכומי הרכישה נאים מאוד. יש שחקנים ישראלים שגדלו אצלנו וכיום משחקים בזירה העולמית שהשווי שלהם מסתכם בכמה מיליוני דולרים".
רוביק מילקיס, מייסד פיינסטצילום: חיים ורסנויחד עם זאת, מילקיס וקמר מדגישים שהדרך להגשמת החלום לא כזו פשוטה. "חשוב להבין שמדובר בתהליך ארוך ומסועף, שברובו המוחלט מסתכם בתהליך אישי של השחקן, שהחליט לקחת את היכולות שלו לשלב הבא", מסביר מילקיס. "השחקנים שלנו הם אלה שהתאמנו הרבה שעות בבית והביאו את עצמם ליכולות הגבוהות שהם מפגינים כיום. אחרי שהם מגיעים אלינו, בין אם הם פונים אלינו ישירות או שאיתרנו אותם באמצעות מערך הסקאוטינג שלנו, אנחנו מספקים להם ארגז כלים שלם שיעזור להם להתמקצע אפילו יותר במשחק שלהם, וזה לא כולל רק מחשב וציוד היקיפי, זה כולל מערכת אימונים קבועה, דרישה מהשחקנים להיות פעילים ולעודד חיבור ביניהם לבין האוהדים שלהם ואפילו פגישות קבועות עם יועץ מנטלי שמסייע להם לשפר ולמצב את הסטטוס הנפשי שלהם בתוך ומחוץ למשחק".
אז האם ישראל תהפוך בקרוב למתמודדת ראויה בסצינת הגיימינג התחרותי? יכול מאוד להיות. "אנחנו שואפים לפרוץ לתודעה העולמית ולהיות קבוצת גיימינג ישראלית מקצועית שתתחרה באליפויות המשחקים הגדולות בעולם, והאמת שכבר היום אנחנו מתקדמים לשם בצעדי ענק".
פוטנציאל ממומש
אם נשים לרגע את המשחקים עצמם בצד, כפי שציינתי קודם, גיימינג הוא ענף הבידור הרווחי ביותר בעולם, וגם בישראל הבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו. אחת מחברות הגיימינג הגדולות ביותר בישראל היא אוברוולף (Overwolf), שלקחה את הגיימינג לזווית קצת אחרת, אך משמעותית לא פחות.
אוברוולף הוקמה בשנת 2010 על ידי אורי מרשנד, אלון רבינוביץ' וגיל אור, ובתחילת הדרך העתיד שלה לא היה נראה ורוד במיוחד. בשנים הראשונות להקמת החברה אוברוולף סבלה מלא מעט כשלונות בניסיון שלה לפרוץ לתעשיית הגיימינג העולמית.
השינוי המיוחל הגיע בשנת 2012, אז הציגה אוברוולף את מערכת הפיתוח הייחודית שלה, המאפשרת לשחקנים ולמפתחים ליצור תוספים ו"מודים" למשחקים האהובים עליהם. מערכת זו הפכה מהר מאוד לעיקר הפעילות של אוברוולף בארץ ובעולם. כיום אוברוולף נחשבת לאחת מחברות הגיימינג הגדולות ביותר בישראל. עם הקמתה גייסה החברה 940 אלף דולר מאיש העסקים יוסי ורדי, זאת לצד גיוסים נוספים שנרשמו לחברה לאורך השנים. כמו כן, החברה רכשה במרוצת השנים מספר חברות וטכנולוגיות בתחום, בהן פלטפורמת המודים "CurseForge" לצד אתר "Stats Royale", שנחשב לאתר האוהדים הפופולרי ביותר של משחק המובייל "Clash Royale".
אבל איך כל זה התחיל? איך השאיפה לפתח משחקים הפכה לדרך לגיטימית להשפיע על התעשייה, במקום ליצור משחקים שלמים מאפס? לפי שחר סורק, סמנכ"ל השיווק של אוברוולף, יש לא מעט סיבות לכך. "כיום אנחנו עדים לעלייתו של דור חדש לחלוטין של שחקנים, דור ששונה מאוד מדור השחקנים של פעם", הוא מסביר. "זה בא לידי ביטוי בזה שאם פעם שחקנים היו משחקים במשחק, נהנים ממנו ובסופו של דבר כנראה עוברים למשחק הבא, היום השחקנים רוצים לקחת חלק פעיל במשחקים האהובים עליהם - עד לרמה שהם רוצים לקחת חלק גם בפיתוח שלהם".
שחק סורק, סמנכ"ל השיווק באוברוולףצילום: תום סיימוןולמה זה ככה? איפה זה בא לידי ביטוי?
"לפיתוח מודים ותוספים למשחקים קיימים יש לא מעט יתרונות בהשוואה לפיתוח של משחק שלם", מסביר סורק. "הראשון שבהם הוא העובדה שברוב המוחלט של המקרים, בשביל ליצור מוד או תוסף מוצלח למשחק קיים, כמעט אף פעם לא יהיה מדובר במשימה שתדרוש מהמפתח לבנות משהו מסובך ברמה של משחק שלם שמפותח מאפס - מדובר בתהליך קל בהרבה, אם כי כמובן שיש יוצאי מהכלל שמצליחים לפתח מודים מטורפים שכמות ההשקעה בהם עצומה. כמו כן, אנחנו שואפים מאוד לספק למפתחים שמשתמשים בפלטפורמה שלנו כמה שיותר סיוע. זה בא לידי ביטוי בצוות הסייעניים הייעודי שלנו, שיוצר קשר ישיר עם המפתחים ועוזר להם לפתח תוספים ומודים טובים יותר".
מה עם ישראל? הגיימרים שלנו אוהבים לפתח מודים?
"יש לנו לא מעט משתמשים בישראל, וכבר זכינו לראות פיתוחים כחול-לבן שיושבים על הפלטפורמה שלנו וזכו להצלחה בינלאומית, למשל חברת Buff שפיתחה מערכת שמאפשרת לשחקנים לקבל נקודות על ידי השלמת אתגרים שונים במהלך המשחק, כשאת הנקודות האלה הם יכולים לנצל אחר כך לקניית פרסים וחפצים שונים במשחק ומחוצה לו. כמו כן אנחנו משתפים פעולה עם מגוון גופים שמקדמים גיימינג בישראל, ואפילו היינו הספונסרים של ה-IESF (הפדרציה הבינלאומית לספורט אלקטרוני), שאירחה את אליפות העולם בגיימינג באילת בשנה שעברה, שזה לעצמו הישג של ממש בשביל הגיימינג בישראל".
