תארו לעצמכם עולם ללא מסכים. במקום להציץ שוב ושוב במסכי הסמארטפון והנייד ולגלול תמונות, סרטונים וצ'אטים, המידע פשוט מופיע מול העיניים. הכירו את Mojo, עדשות המגע החכמות הראשונות שמאפשרות חיבור לאינטרנט ישירות מהעיניים. לפני קצת יותר משבוע, בהכרזה צנועה, הודיעה חברת Mojo Vision מסרטוגה שבעמק הסיליקון, כי השלימה אב-טיפוס עובד ראשון של עדשות המגע החכמות שהיא מפתחת למציאות רבודה (AR) - אבן דרך קריטית במהלך, שישנה בתוך שנים את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם הסביבה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
לא מדובר במשקפיים חכמים אלא בעדשות מגע זעירות, שאנחנו אמורים להרכיב בבוקר, ולהסיר לפני השינה. מדע בדיוני? ממש לא. העדשה של Mojo יכולה להציג טקסט, גרפיקה עשירה ווידאו ברזולוציה גבוהה כשאתם בתוך הבית, במרחב הפתוח, ואפילו - כן כן - כשהעיניים עצומות.
מציאות רבודה היא טכנולוגיה המשלבת אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת. אלה יכולים להיות תרשימים, נתונים ואנימציות המופיעים מול העין לפי הצורך: התראות מהטלפון, זיהוי אנשים ואתרים, הנחיות תנועה, הסברים מפורטים ועוד. כך תוכלו לנווט בדרכים בלי להתיק מבט מהכביש, לזהות במהירות חבר נשכח, לקבל הסבר היסטורי מפורט מול מגדל פיזה, או להתרשם מהקצב שלכם במהלך ריצה. הכל בלי להחזיק בשום מכשיר ובלי צורך להפנות מבט למסך כלשהו.
הטכנולוגיה הבסיסית קיימת, אבל כל התעשייה מתלבטת בדרך לממש את הרעיון. הדרך המתבקשת היא משקפיים, אבל הניסיונות הראשונים לא זכו להצלחה: "גוגל גלאס", שעוררו באזז תקשורתי מטורף, כשלו בשווקים על גרסאותיהם השונות; אף אחד לא התלהב לחבוש משקפי חייזר מסורבלים, שהקרינו לסביבה זרות וריחוק. מיקרוסופט פיתחה משקפיים משוכללים ויקרים יותר בשם "הולולנס", שהגרסה האחרונה שלהם מככבת כיום בבתי חולים, במפעלי הרכבה ועוד. ויש גם חברות כמו אפסון או Vuzix Blade, שפיתחו מוצרים דומים לצרכים ארגוניים. אף אחד מהם לא הפך להיט בחנויות הגאדג'טים.
מצד שני, המרוץ העולמי לפיתוח משקפיים נוחים יותר, או תחליף-משקפיים כלשהו, שיכבוש את השוק ויחליף אפילו את הסלולרי, נמצא בשיאו. המניע הוא כמובן המטאברס, החזון החדש שעליו הכריז מארק צוקרברג לא מכבר: סביבה וירטואלית, שבה כל אדם יוכל לחיות חיים וירטואליים במקביל לחיים הפיזיים. ברור כי הבסיס להצלחת הרעיון הוא ה"עיניים" שדרכן נחווה את העולם הווירטואלי הזה. אם המשקפיים התבררו עד כה כפתרון בעייתי - מה כן? התשובה מתחייבת: העין עצמה, אבל יישומה נראה עד כה בלתי אפשרי. נכון, מיליוני בני אדם ברחבי העולם עושים שימוש כיום בעדשות מגע, אבל האם עדשה קטנה כל כך יכולה להכיל מערך טכנולוגי כה מורכב ורגיש?
טאלנטים מאפל וגוגל
Mojo קפצה ראש בחשאי לבריכה המסוכנת הזו כבר לפני שבע שנים - ניסיון הירואי לממש פנטזיה הלקוחה היישר מסרטי מדע בדיוני בלי לצאת בהכרזות יומרניות. הקימו אותה שני מהנדסים מוותיקי עמק הסיליקון, דרו פרקינס ומייקל וימר, שניהם לקויי ראייה, בניסיון להתמודד עם בעיה המוכרת לשניהם מקרוב, ולהפוך את עדשת המגע לאביזר משמעותי יותר. אחרי כמה שנות עבודה הם החלו לגייס טאלנטים מחברות כמו אפל, אמזון, HP, גוגל ואחרות, שנענו לקריאתם "להמציא משהו שמעולם לא נבנה לפני כן". היום הם מעסיקים מומחים ממגוון עצום של תחומים - מדענים, עתידנים, מומחי רפואה וטכנולוגים.
עיקר המאמץ של Mojo הוקדש בשנים האחרונות לפיתוח טכנולוגיה לתצוגת מידע על עדשת המגע רק בעת הצורך ובדרך שלא תפריע לתפקוד השוטף. מה שמכונה בחברה "מחשוב בלתי נראה". אב הטיפוס, שהוצג בימים אלה, כולל תכונות חומרה חדשות וטכנולוגיות מזעור פורצות דרך, המוטמעות ישירות בעדשה - תצוגה, תקשורת, מעקב אחר העיניים, אספקת אנרגיה ועוד. בין השאר פותחה לעדשה מערכת הפעלה עם ממשק משתמש הנשלט על ידי העיניים, שתועבר לחברות אחרות, כך שיוכלו להתאים לה מוצרים משלהן.
עוד לפני הופעת המטאברס, Mojo זיהתה שימושים צרכניים ראשוניים לעדשות חכמות דווקא בתחום הספורט; ספורטאים הרי משוועים להתרשם מביצועיהם במהלך הפעילות עצמה. Mojo רקמה כבר שותפויות אסטרטגיות עם מותגי ספורט וכושר בתחומי הריצה, רכיבה על אופניים, יוגה, סקי וגולף.
מיקרו-סוללות
אז מה כוללת העדשה החכמה של Mojo? אוסף רכיבים שקשה להאמין שניתן לדחוס בתוך עדשה. ראשית, היא משמשת כעדשת מגע רגילה לתיקון הראייה. שנית, שלא כמו משקפי "גוגל גלאס", שהקרינו תמונה על מסך זכוכית, היא מקרינה ישירות על רשתית העין. מובנית בה מערכת תצוגה זעירה בגודל של גרגיר חול, הקטנה בעולם להקרנת מציאות רבודה.
הצג, שכל גודלו פחות מחצי מ"מ, מכונה MicroLED ומספק רוזולציה מדהימה של 14,000 פיקסלים לאינץ' - גבוהה בהרבה מצפיפות הפיקסלים במסך סמארטפון ממוצע. האור מתמקד ישירות על חלק זעיר של הרשתית באחורי העין, שמכיל את רוב קצות העצבים. חיישנים חכמים עוקבים אחר תנועת העין המדויקת - כולל מד תאוצה, ג'ירוסקופ ומגנטומטר - וסוללות זעירות מספקות את האנרגיה.
מערכת החשמל, אגב, היא מרכיב קריטי בעדשת Mojo. היא מאפשרת לה להיות פעילה לאורך יום שלם, וכוללת מיקרו־סוללות, רכיבי מעגלים משולבים ורכיבי טעינה אלחוטית שפותחו בחברה.
העדשות, אמר סגן הנשיא הבכיר של Mojo, סטיב סינקלייר, בראיונות לכתבי טכנולוגיה, הן יותר חסכוניות בחשמל מרוב המשקפיים החכמים, שמבזבזים אנרגייה גם באזורים שהעין כלל לא נופלת עליהם. "אנחנו מנסים לבנות פתרון שלא יטריד אתכם כל הזמן. זה ייעלם כשלא תצטרכו את זה, אבל יהיה שם ברגעים שכן".
נכון לעכשיו, עיבוד המידע המגיע לעין וממנה מתבצע עדיין בתוך יחידה חיצונית, שבה נמצא מעבד זעיר. את המידע היא מקבלת מהעדשה בגלי רדיו, שמשדרת אנטנה מיניאטורית הממוקמת בתוכה. הנתונים "טסים" בהשהיה אפסית, בזכות פרוטוקול תקשורת המהיר אפילו מבלוטות'.
היחידה החיצונית הקטנה הזו היא נקודת החולשה של הפרויקט. מדובר באביזר קטן (שטרם הוצג), שיהיה צורך כנראה ללבוש סביב הצוואר, והוא שישמור על קשר שוטף עם העין. "מימסר", קורא לזה סינקלייר. המוצר הראשון שתשחרר החברה לשוק יכלול את היחידה הזו, וסינקלייר מבטיח כי היא תהיה "קטנטנה ולבישה".
בלי מצלמת וידאו
עוד לפני שקופצים למציאות הרבודה, שני המייסדים פרקינס ווימר גאים קודם כל ביכולת של העדשות החדשות לשפר את איכות חייהם של לקויי ראייה. לדברי ד"ר אשלי טואן, סגנית נשיא למכשור רפואי בחברה, "עבור אוכלוסייה זו, העדשה שלנו יכולה לעבד את התמונה כך שניתן יהיה לשפר את הניגודיות, להגדיל את התמונה או להקטין אותה".
עדשות הגרסה הראשונה יידעו להדגיש, למשל, תוואי דרך עבור הסובלים מליקויי ראייה חריפים, כמו קווי מתאר של מדרכות או דלתות. הם גם יוכלו להציג טקסט, בדיוק כמו הטלפרומטר המסייע לקרייני טלוויזיה ונואמים. גרסה מתקדמת יותר תציג כבר מידע כמו מזג אוויר, מיקום מדויק, זיהוי אנשים אוטומטי ועוד.
נכון, גם כאן אורבות סכנות של חדירה לפרטיות. העדשות לא יכללו מצלמת וידאו והן לא יוכלו להקליט, אבל חיישן התמונה יאפשר להן לזהות פנים, ולהציף לרשתית פרטים שיעזרו לשיחה. Mojo תצטרך לדאוג שאת הנתונים הללו לא ניתן יהיה לשתף עם צד שלישי. החברה עומדת בקשר שוטף עם מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, והיא גם משתתפת בתוכנית של ה-FDA המלווה יצרני מכשירים פורצי דרך. המטרה היא לעמוד בניסויים הקליניים הנדרשים כדי לקבל את אישור המינהל.
לפי ראשי Mojo וכתבים טכנולוגיים שבדקו את האב-טיפוס החדש, הוא כבר מכיל את כל המודולים של המוצר הסופי. עכשיו זה רק עניין של אופטימיזציה ושיפורים כדי להביאו לשלב הייצור. כתב CNET סקוט סטיין, שהחזיק אותו קרוב מאוד אל עיניו, סיפר כי התחושה הייתה "כאילו אחזת בזוג המשקפיים החכמים הקטן ביותר בעולם".
טרנד ה-MicroLED
מתי מתכוונת Mojo למכור מוצר ראשון? מנהלי החברה מדברים על כמה שנים. בכל מקרה, ברור כי הוא לא יופיע לפני קבלת האישור מה-FDA. במקביל, Mojo מבטיחה להפיק מעתה אבות־טיפוס בקצב מהיר, והדור הבא יהיה מוכן כבר הקיץ.
Mojo אמנם לא תגיע לשוק מחר, אבל אם היא רוצה להישאר בתמונה, זמנה קצוב. ההכרזה על המטאברס הכניסה את התעשייה לתזזית: חברות רבות מסתערות על פיתוחי תוכנה לעולמות וירטואליים, ובמקביל שוברות את הראש על פתרונות חומרה. לפי ההדלפות האחרונות, אפל מתכוונת להשיק משקפי "אפל גלאס" למציאות רבודה כבר בשנה הבאה או בזו שאחריה. האנליסט מינג-צ'י קו, שנחשב כבקיא בסודות החברה, טוען כי השלב הבא - עדשות מגע מתוצרת אפל, מהסוג שפיתחה Mojo - צפוי עד 2030.
במקביל, מיקרוסופט ממשיכה לרכוש ניסיון בתחום בעזרת משקפי ה"הולולנס 2" , וגוגל רכשה בחודש שעבר סטארט-אפ שמתמחה בייצור תצוגות MicroLED למציאות רבודה. ועוד לא דיברנו על תחום משקפי המציאות המדומה, ה-VR, שם שולטות אוקולוס של מטא ופלייסטיישן VR של סוני. אם חלק מהמומחים מיהרו להספיד אותם - בגלל הסרבול, המשקל, והניתוק מהעולם החיצון - בא המטאברס והכניס בהם רוח חיים. גם כאן, הזמן עובר, הניסיון נצבר, הרכיבים עוברים מזעור, והשלב הבא בפתח - עדשות המגע החכמות.
