46 שנים חלפו מאז שכתב ג'ון לנון את השיר Now and Then ("עכשיו ואז"), בלדת רוק רך, שהקליט על טייפ בביתו בעודו מנגן על פסנתר. ניסיונות שנעשו לאורך השנים "להציל" ולבודד את קולו של לנון המנוח מתוך צלילי הפסנתר בהקלטה המקורית, שהייתה באיכות נמוכה ונלווה לה גם זמזום רקע עמום, נכשלו בזה אחר זה. עד השבוע: "השיר האחרון של הביטלס", בקולותיהם המקוריים של לנון ושלושת חבריו ללהקה - כל אחד הוקלט בנפרד - הופיע סוף-סוף בעיבוד עשיר ומלא בשירותי הסטרימינג המוזיקליים. הקליפ, בבימויו של פיטר ג'קסון ("שר הטבעות"), עלה ליוטיוב.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
"ניסינו בעבר, אבל לקח לנו כמעט רבע מאה לחכות לרגע הנכון כדי להתמודד שוב עם השיר הזה", אמר פול מקרטני, 81, חיוני ורענן מתמיד. "כשהיינו באולפן, היה לנו את הקול של ג'ון באוזניים, צלול ובהיר כשמש, אז אפשר היה לדמיין שהוא בדיוק בחדר הסמוך בתא קולי או משהו כזה, ופשוט עבדנו איתו שוב. חוויית הקלטת השיר הייתה קסומה". חברו ללהקה רינגו סטאר הוסיף: "זה היה הכי קרוב שנגיע אי פעם להחזיר אותו לחדר".
הפרדה בין ערוצים
האחראית הישירה לפלא הטכנולוגי שאיפשר את החייאת השיר, היא כמובן טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI). לפי "ניו יורק טיימס", מדובר בתוכנה ייחודית מבוססת למידת מכונה, שפיתחה חברת הסרטים של הבמאי פיטר ג'קסון במהלך העבודה על הפרויקט האייקוני שלו על הביטלס, Get Back, עבור אפל TV פלוס. הסדרה התיעודית שיצר ג'קסון השיבה לחיים קטעי וידיאו שצולמו זמן קצר לפני התפרקות הלהקה – הן באיכות התמונה והן באיכות הצליל. הצוות שלו פיתח טכנולוגיה, שבעזרת אלגוריתמים שאומנו על אלפי הקלטות, יכולה כיום להפריד לא רק בין ערוצי השירה לפלייבק, אלא גם בין הערוצים השונים של כלי הנגינה. אותה טכנולוגיה, אגב, שימשה גם בשנה שעברה ליצירת מיקס חדש לאלבום Revolver של הלהקה.
מקרטני וסטאר הבינו שהבינה המלאכותית היא ההזדמנות להחיות את Now and Then, השלישי מתוך שלישיית שירים אבודים שכתב לנון, שהצליחו לשחזר שניים מהם כבר ב-1995. מקרטני הקליט בס, סטאר הוסיף תופים, והמפיק ג'יילס מרטין תרם את המיתרים. ג'ורג' הריסון, שנפטר ב-2001, תרם את קולו כבר ב-1995.
מקרטני כועס על מי שטוענים כי מדובר ב"שיר מלאכותי": "שום דבר לא נוצר באופן מלאכותי או סינתטי. הכל אמיתי. 'ניקינו' את ההקלטות הקיימות, והתהליך נמשך שנים". להבדיל מאופנת הדיפ פייק ברשתות, קולו של לנון בשיר לא מזויף: הטכנולוגיה פשוט סייעה לבודד ולחדד אותו. הבסיס לעבודה היה הקלטת המקורית וגרסה אחרת, שהופיעה משום מקום בפברואר 2009 על גבי תקליטור. תהליך היצירה, אגב, תועד בדוקו קצר שזמין לצפייה בדיסני+ וב-yes.
"לשיר דרך הקול שלי"
עכשיו, אחרי שהבינה המלאכותית חדרה גם לקודש הקודשים של המוזיקה הפופולרית, הביטלס, קשה לבטל אותה בזלזול. בטח כשחושבים על אינספור ההקלטות לאורך ההיסטוריה, שטכנולוגיית "הפרדת הרצועות" יכולה לסייע בשחזור שלהן ולהעניק להן חיים חדשים. האמת היא, ש-AI נמצאת בשימוש הולך וגובר בתעשיית המוזיקה זה שנים, והדיון על חלקה בעיצוב פני המוזיקה בעתיד רק הולך ומקצין. כבר ב-2018 השתמשה בטכנולוגיה הזמרת והקולנוענית טארין סאות'רן כדי ליצור את תקליטה I Am AI: תוכנת בינה מלאכותית כתבה את המוזיקה, וסאות'רן את המילים.
בין 100 "המשפיעים ביותר בתחום הבינה המלאכותית" של המגזין "טיים" נכללו השנה שתי מוזיקאיות: האחת, הזמרת־יוצרת הולי הרנדון, שיצרה דיפ פייק קולי של עצמה בשנת 2021. היא אימנה רשת עצבית בקולה, כך שניתן יהיה להשתמש בה לכל שיר שייכתב, גם על ידי אחרים. השנייה היא אמנית האינדי גריימס, שהוציאה לא מכבר יישום בינה מלאכותית בשם Elf.Tech, המאפשר לאנשים אחרים "לשיר דרך הקול שלה", בתנאי שיחלקו איתה תמלוגים.
השנה התעורר ויכוח בארה"ב סביב שיר פופולרי אחר. Heart on My Sleeve שוחרר באפריל על ידי יוצר אנונימי המכונה Ghostwriter, שעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי לחקות בו את קולותיהם של דרייק ודה־וויקנד. לאף אחד משני הכוכבים לא היה שום קשר לשיר: הוא ברובו מקורי, נכתב והוקלט על ידי בני אדם; אבל "יוניברסל מיוזיק", חברת האם של השניים, תבעה להסיר אותו משירותי הסטרימינג הגדולים. הסערה גברה כשהשיר הוגש אפילו כמועמד לפרס הגראמי, והיא שככה רק כשברגע האחרון העלה Ghostwriter גרסה חדשה, שלא עושה שימוש בפילטרים של AI. "אני חושב", אמר, "שבעתיד הקרוב תהיה לנו תשתית שתאפשר לאמנים לתת רישיון לשימוש בקולם תמורת אחוזים מההכנסות. נראה שלשם אנחנו הולכים".