אם אתם מתעניינים בצילום או בסמסונג, כנראה שלא הייתם יכולים להתחמק מהשערורייה האחרונה סביב ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית. משתמש בפורום רדיט האשים את החברה בכך שהמצלמה של מכשיר הדגל שלה - ה-S23 אולטרה - מזייף תמונות של הירח. כדי להסביר את הנקודה, המשתמש צילם את הירח מתוך צילום שהקרין על מסך המחשב שלו. לאחר מכן הוא בדק את התמונה בסמארטפון וגילה לתדהמתו שאיכות הצילום השתפרה פלאים למרות שהתמונה המקורית (לא של הירח האמיתי להזכיר) הייתה באיכות ירודה. כלומר, המצלמה "המציאה" פרטים שלא הופיעו בתמונה המקורית. או במילים פחות מנומסות, התמונה זויפה על ידי סמסונג כדי שתיראה יפה יותר.
כמובן שהדבר הוביל לסערה בכל מקום שבו בעלי דעה ברשת אוהבים להתווכח - כלומר כמעט בכל רשת חברתית. להגנת סמסונג ייאמר שהחברה לא ניסתה לקבור את הסיפור והתייחסה אליו בפוסט שמסביר כיצד המצלמה הגיעה לתוצאה הזו. עם זאת, רבים לא אהבו את ההסבר של סמסונג. כך או כך, השערורייה הזאת דווקא מעלה שתי שאלות אמיתיות בכל הנוגע לצילום דיגיטלי בימינו - האם תמונה דיגיטלית שוות ערך לתמונה שצולמה במצלמה אופטית? ושאלה פילוסופית יותר: האם צילום שעבר עיבוד עדיין נחשב לדימוי אמיתי של נושא התמונה?
השוק חלש אז משחקים מלוכלך
קשה להיות סמסונג בימים אלה. החברה אומנם עדיין נחשבת ליצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם, אבל מספרי המכירות שלה לא ממש מרשימים כפי שהיו בעבר. בנוסף, היא מתקשה להכות את אפל בשוק הפרימיום - במיוחד עכשיו כשהמתחרות הסיניות מציגות סמארטפונים שלא מביישים את עילית התוצרת האמריקאית או הקוריאנית. מכיוון שהסינים הבינו שאחד היתרונות של מכשיר פרימיום הוא מצלמה משוכללת, הם החלו לצייד את המכשירים שלהם במצלמות מובילות שממותגות תחת האסלבלאד אצל וואן פלוס ו-Oppo, לייקה אצל שיאומי (ו-וואווי בעבר) או זייס אצל Vivo (וגם אצל סוני היפנית).
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
כעת סמסונג חייבת לשמור על יתרון האיכות. בעוד המתחרים סוגרים מהר את הפער, יש טכנולוגיה אחת שסמסונג לא מוותרת עליה ושהמתחרים עדיין לא הצליחו לפצח, צילום זום עם עדשת פריסקופ שמאפשרת הגדלה אופטית של פי 10. הטכנולוגיה של סמסונג ישראלית, אם תהיתם. היא מבוססת על הסטארט-אפ הישראלי Corephotonics שאותו רכשה היצרנית בתחילת 2019 עבור 155 מיליון דולר. ולא רק זה, אלא שגם חלק ניכר מטכנולוגיית הצילום לסמארטפונים מפותחת במרכז המו''פ שלה בתל-אביב. ישראל אולי לא מוכרת ככזו - אבל יש בארץ הרבה מאוד מוחות מבריקים בתחום הצילום הדיגיטלי, ירושה של חברת צורן וכמובן של יחידות האלקטרו-אופטיקה של הצבא והתעשיות הביטחוניות.
אבל כיצד זה מתקשר לצילומי ירח ולהאשמות בזיופים?
סמסונג, כאמור, חייבת לשמור על פער אמיתי בין היכולות שלה לאלו של המתחרות. מבחינה טכנולוגית למשל, המצלמות של וואווי הצליחו בשנים קודמות להכות לא מעט את אלה של סמסונג. גם לייקה הגרמנית, שנחשבת לאחד ממותגי הצילום החשובים בעולם, מחזיקה בטכנולוגיית צילום מתקדמת. וככזו היא בהחלט סייעה לוואווי להצליח היכן שאפילו אפל נכשלה בתחילה. לכן צריך להוכיח את עליונות המצלמה. מתברר שאנשים אוהבים לצלם הרבה מאוד דברים: ילדים, ספורט, חופשות, טיולים, אוכל ואת הירח. למעשה ישנו תת-ז'אנר שלם של צילומי ירח.
למה? כי כנראה שזו הדרך הכי יעילה והכי מרשימה חזותית כדי להוכיח את היכולות של המצלמה ובעיקר של עדשת הפריסקופ הייחודית. אגב, גם לוואווי היתה עדשת פריסקופ במכשיריה, אך זו הוגבלה להגדלה של עד פי 5, לעומת עד פי 10 במכשירים של סמסונג. לא ברור אם המקור של עדשת הפריסקופ של וואווי הוא מאותו המקור של סמסונג, וזה לא יפתיע אם זה אכן כך. סמסונג אינה רק יצרנית של סמארטפונים, היא מייצרת הרבה מאוד רכיבים שבהם עושים שימוש יצרנים אחרים. מעבדים, שבבי זיכרון, מסכים, חיישני צילום או סוללות, אפשר בקלות להרכיב סמארטפון מוצלח מהתוצרת של סמסונג. וזה מה שחלק מהיצרנים הסינים עשו.
כאמור, צילום של ירח הוא תופעה תרבותית, אבל גם הישג טכנולוגי. הירח נמצא כ-400 אלף ק''מ מכדור הארץ. לפני שנים לא רבות, בשביל לצלם אותו הייתם זקוקים למצלמה מאוד משוכללת עם חיישן רציני ועדשות מיוחדות בשילוב פילטרים ובעיקר זמן חשיפה ארוך. בניגוד למצלמות האלה, זו שמורכבת בסמארטפון - משוכלל ככל שיהיה - עדיין לא מהווה תחרות מבחינת יכולות אופטיות. לכן צילומי ירח נחשבים כאמצעי מעולה לחזק את השיווק של סמארטפונים, בעיקר דגמי פרימיום.
AI מגיעה להציל את המצב
אבל כעת נותרת השאלה, איך לעזאזל מצליחים להוציא צילום ירח איכותי מעדשה וחיישן בני פחות מאינץ'? כדי להמחיש את קוטר החיישן הממוצע מספיק שתדעו שחצי אינץ' הוא גודל העינית הממוצעת בדלת כניסה ורבע אינץ' הוא קוטר תחמושת של רובה סער תקני בצה''ל. כלומר, מדובר במשהו קטן מאוד. וכאן נכנסת בינה מלאכותית לתמונה. AI נכנסה חזק מאוד למחשבים וסמארטפונים בשנים האחרונות. בעיקר כי הטכנולוגיה השתכללה ומזעור שבבי ה-AI איפשר להרכיב כאלה גם בטלפונים שלנו. אחד המקומות העיקריים שבהם תמצאו טכנולוגיות בינה מלאכותית היא המצלמה. גם כאן זה קל לשיווק ומאפשר לייצר פוסטרים של אנשים, נופים ועצמים יפים מאוד.
גם זיוף - או יותר נכון - ייפוי של המציאות לא התחיל לפני שבועיים אצל סמסונג. למעשה כבר שנים שכל יצרנית סמארטפונים שממקדת את השיווק שלה סביב ביצועי המצלמה מנסה להראות כאילו התמונות או הסרטונים שהיא מצלמת בטלפון שווי ערך לאלו של מצלמות "אמיתיות". ב-2012 נוקיה, אז עוד מתחרה אמיתית לאפל, הציגה את מצלמת ה-PureView שלה בנוקיה 920. היא נחשבה להישג טכנולוגי מתקדם והייתה אמורה להכות את האייפון היכן שהוא היה חלש - קרי במצלמה המיניאטורית שלו. ואז התברר שכל החומרים הפרסומיים של הדגם הזה שכללו כמובן צילומים וסרטונים איכותיים מאוד צולמו למעשה במצלמה מקצועית וכלל לא בסמארטפון. מיותר לתאר את גודל הפאדיחה של היצרנית הפינית שלא ממש ידעה להתמודד עם הביקורת.
דוגמה נוספת? וואווי עצמה נפלה לאותו בור עם השקת ה-P30 פרו ב-2019 כאשר גם אז הואשמה שמצלמת הסמארטפון שלה מזייפת את התוצאה. ואולם, למרות הכל היא הצליחה להיחלץ מזה בזכות העובדה שהמצלמה הייתה טובה מאוד בלי קשר לצילום הירח. שנתיים לאחר מכן, סמסונג הואשמה בזיוף תמונות של הירח עם מכשיר הדגל החדש שלה דאז - ה-S21 אולטרה. אז הצליחו בסמסונג למסמס את השערורייה בעיקר בזכות העובדה שהעולם עבר להתעסק בדברים אחרים - כמו למשל משבר הקורונה. כעת הסיפור חוזר והפוסט של סמסונג שבו היא מסבירה את אופן הצילום ולמה לדידה מדובר בתמונה אמיתית, הוא למעשה תרגום של פוסט קוריאני שנכתב כדי לענות למשבר הקודם מ-2021.
צילום דיגיטלי הוא אמיתי או מזויף?
לא אלאה אתכם בהסברים טכניים כיצד עובדת מצלמת סמארטפון. מספיק לומר שכל מצלמה של טלפון משתמשת בהרבה מאוד אלגוריתמיקה וטריקים כדי להפוך תמונה אופטית ירודה ליצירת פאר ויזואלית. למעשה לא מדובר אפילו בהמצאה של עידן הצילום הדיגיטלי. מאז המצאת המצלמות הראשונות ניסו לעבד את התוצרים כדי לשפר את האיכות שלהם. בין אם דרך שימוש בפילטרים על העדשה, הגדלת זמן החשיפה או שימוש בשיטות שונות ומשונות בזמן הפיתוח של פלטות או סרטי הצילום. שילוב של כמה תמונות ברמות חשיפה שונות, למשל, מאפשר לקבל תמונה יפה יותר.
מצלמות דיגיטליות פשוט לוקחות את כל הטריקים האלה והופכות אותם לפיצ'רים. וכאן נכנסת הבינה המלאכותית לתמונה - במקום להשתמש בפילטרים קבועים, AI לוקחת את הצילום ומתקנת את הבעיות שהיא מזהה בה. צילמתם את הים? המערכת מוסיפה קצת יותר כחול וירוק לצבעים כדי להדגיש את האווירה. צילמתם ענן או שמיים? היי, בואו נוסיף לבן ותכלת כדי שיהיה מודגש יותר.
בינה מלאכותית יודעת גם לרטש את התמונה בזמן אמת. אם בעבר היינו צריכים להחליק קמטים או להעלים כרס בפוטושופ, כעת המצלמה עושה את זה תוך כדי המיקוד והצילום. וכל זאת בזכות ה-AI. התמונה של הירח של סמסונג נראית אכן פחות מציאותית ממה שהיא באמת. אבל זה בעיקר כי מישהו הצליח להראות שמדובר בצילום שעבר עיבוד לאחר מעשה. כלומר כביכול מהלך שקרי. מנגד, כמעט כל מצלמה דיגיטלית מספקת לנו דימוי של המציאות שאינו העתק מדויק 1 ל-1 שלה. בכל מצלמה מודרנית בסמארטפון תמצאו מנגנונים המאפשרים לעבד את התמונה. ניתן למשל למחוק דמויות או עצמים שמפריעים. אפשר גם להוסיף צבעים שלא היו שם, לצבוע רק דמות אחת ולשנות את הרקע לשחור-לבן או לטשטש את הרקע. גם את הטריק הזה עושה בינה מלאכותית שמטשטשת את מה שמסביב לדמות כדי ליצור מצג שווא של דיוקן כמו מצלמה מקצועית.
המסקנה כאן אינה חד-משמעית וכנראה תלויה מאוד בהשקפה שלכם. אם אתם מעדיפים תמונות "טבעיות", שמספקות את התוצאה הקרובה ביותר לעין האנושית של הצלם ולדרך בה הוא תפס את הסצנה. ככל הנראה שצילום דיגיטלי עם סיוע של AI אינו עבורכם. צילום אנלוגי או אופטי זה כנראה מה שמתאים לכם. וזה בסדר, גם אם זה אומר שלמעשה שום תוצר דיגיטלי של מצלמה לא יוכל להתאים לכם, כי כיום אין כמעט שום מצלמה דיגיטלית שלא מוסיפה משהו לתמונה. אפילו אם זה רק תיקון עיוות של העדשה למשל. מנגד, גם מצלמות אנלוגיות מוסיפות משהו - לא לחינם יש לנו כל מיני פילטרים שמנסים לתת לתמונות נופך של מצלמת פולארויד או של מצלמת כיס משנות ה-70 של המאה הקודמת. כלומר, בסופו של דבר, עיבוד של תמונות הוא לא דבר חדש, פשוט היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את זה בצורה הרבה יותר קלה. ואולי זה מה שכל כך מפחיד.
