בזמן שמאות אלפי לוחמים ולוחמות התייצבו לשירות מילואים, גם הסד"כ של ההייטק הישראלי צופף שורות. מי מאנשיו שלא עלו על מדים ונבלעו בלב עזה, עלו על המקלדת והתחילו להטמיע בזמן אפס פתרונות טכנולוגיים אקוטיים עבור מערכות הביטחון, הבריאות והשוק האזרחי בזמן המלחמה. כך, תוך שבועות ספורים, יצרה חברת הטכנולוגיה ריברסייד פתרון דיגיטלי מיידי לגביית עדויות משורדי נובה לטובת הליך העמדתם לדין של מחבלי השבת השחורה, ואף גייסה את נועה קירל לקידום המיזם; או, למשל, בעקבות הצורך הדחוף שנוצר לזיהוי הנרצחים, נשלף כלי מתקדם - הצלבת נתונים באמצעות בינה מלאכותית; הראש היהודי גם העמיד טכנולוגיה שהופכת מכשיר סלולר לווקי-טוקי שמצויד בלחצני מצוקה לשימוש כיתות הכוננות; במקרה אחר הטמיעו המתכנתים במערכות המחשוב של גופי הביטחון את תוכנת הניהול ושינוע הציוד בזמן חירום של חברת "ברינג".
מי שמתכללת את כל העסק הזה היא מיכל שריג-כדורי, שבימים כתיקונם היא מנהלת קשרי הממשל בוויקס ומנהלת פורום של כ-25 חברות צמיחה מובילות בהייטק. ב-7 באוקטובר, כמו כולנו, היא הייתה אזרחית שנכנסה להלם, חיבקה את ילדיה במקלט ביתה ביבנה, ותחת מטח טילים הבינה שמה שהיה לא יהיה עוד. ושוב, כמו כולנו, לקח לה יומיים להתעשת ולהבין מה היא יכולה לעשות: להביא את הטכנולוגיה של ההייטק לעזרת מנגנוני המדינה שנאלמו דום לנוכח הפתעת הדמים.
ההייטק מתחת לאלונקה
שריג-כדורי, בעברה אשת משרד החוץ שמכירה מקרוב את עבודת הממשלה, ידעה שהיא לא יכולה לעשות את זה לבד, ושהיא חייבת קשר ישיר לאוזני השלטון. "הבנתי מיד שאחת הזירות הקריטיות במלחמה הזו תהיה הזירה הטכנולוגית והדיגיטלית. התייעצתי עם חברות הפורום והחלטנו שאנחנו, אנשי ההייטק, נקים מוקד עזרה ראשונה טכנולוגית, שיטמיע בתוך המערכות הציבוריות בישראל את כל מה שאנחנו יודעים ופיתחנו".
אז היא פנתה לניר ינובסקי, מנהל במערך הדיגיטל הלאומי, שאמון על קידום מהפכת הדיגיטל במגזר הציבורי וכפוף לשר הכלכלה – ויחד הם הקימו את "מוקד ערב"ה" – עזרה ראשונה בטכנולוגיה והטמעה.
ואת פונה אליו, כי מה את מבינה?
"שבשביל להתמודד עם הצרכים הייחודיים שמצב החירום מייצר, הגופים הציבוריים מבית חולים ועד כוחות הביטחון ורשויות מקומיות צריכים יכולות דיגיטליות שיאפשרו להם לעשות בצורה הרבה יותר יעילה את המשימות האקוטיות. הבנתי שהצורך במגזר הציבורי והביטחוני הוא אדיר ושאני צריכה לשדך ביניהם".
ריפרש
מי משבש את ה-GPS שלנו? / עם ד"ר הראל מנשרי
23:15
ינובסקי: "במערך הדיגיטל הלאומי התחלנו מיד ללוות את הקשר שבין חברות ההייטק וגופי הממשלה ולתרגם את הצרכים לפתרונות. תוך זמן קצר היו יותר מ-300 חברות שותפות למיזם. היה מקסים לראות כמה עושר יש בהייטק הישראלי ועד כמה הפתרונות רלוונטיים תוך כדי לחימה. הכוכבים האמיתיים הם החברות שעבדו לילות כימים כדי לקצר את משך הפיתוח של מוצרים משנים לימים בודדים".
תוך כדי שאתם מדלגים מעל בירוקרטיה כמובן, כי אין זמן. יורים עלינו.
"מגזר ציבורי רגיל לתת פתרונות בקבעי זמן ארוכים, ברמה של תהליך שיכול לקחת לפעמים גם חודשים, אבל במצב החירום שנקלעה אליו המדינה, חברות ההייטק נכנסו מתחת לאלונקה בלי להתבלבל. אחד האתגרים גדולים היה הצורך לזהות את הכמות הבלתי נתפסת של הנרצחים והחללים, בעוד כל הגורמים נדרשים להעביר ביניהם מידע. למהירות הביצוע ולדיוק של הנתונים יש במקרה הזה חשיבות מקודשת".
ואיך חברות ההייטק יכולות לסייע כאן?
"האתגר בתהליך זיהוי החללים נבע מכך שכל גוף ממשלתי החזיק בחלק מהתמונה, והיה צריך לחבר את הפאזל בין הנפגעים, מה הזהות שלהם ואיפה נמצא כל אחד. בשגרה, גוף אחד מחזיק בפרטים הדמוגרפיים של כל אזרח, גוף אחר יודע מי מאושפז בבית חולים, גוף אחר יודע מי אזרח ומי חייל, וגוף אחר מקבל מהמשפחות דיווח ודגימות דנ"א על יקיריהם שנעדרים. היה צריך להכניס את המידע הזה לשרשרת פיענוח כדי להצליב כמה שיותר מהר בין הנתונים. בזכות החברות המתנדבות, המדינה השתמשה בכלים טכנולוגיים שסייעו לזיהוי מהיר ככל הניתן, ואיפשרו להביא את החללים והנרצחים לקבורה".
מחבל בחולצה ירוקה
צורך אקוטי נוסף שעלה נוגע להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה, והאקט הפלילי דורש איסוף אלפי עדויות. כדי לענות על הצורך של מערכת החוק, פיתחו במוקד ערב"ה תוך זמן קצר, גם במונחי סטארט-אפ ישראלי, פלטפורמה חירומית המאפשרת לגבות עדויות באופן מיידי ויעיל. היא הושקה בשבוע שעבר, וכבר נעשה בה שימוש בגביית עדויות משורדי מסיבת הנובה. ייחודה שהיא מאפשרת לנותן העדות לצלם את עצמו מוסר את עדותו היכן שהוא רוצה ומתי שנוח לו, בלי להיגרר לחקירות במשטרה.
"מהר מאוד הבנו שהעדים התפזרו בכל הארץ וחלקם נסעו לחו"ל לתוכניות שיקום, בעוד חוקרי לה"ב 433 ממש צריכים את העדות שלהם כדי להעמיד מחבלים לדין", אומרת שריג-כדורי, ומוסיפה שהעדויות נחוצות גם עבור הארכיון שמוקם בספריה הלאומית. את העדויות ניתן למסור בכתובת: october7.riverside.fm. "הוחלט להתאים טכנולוגיה שתהיה קבילה למתן עדות ונוחה לשימוש. מה גם שהיכולת של העד לשלוט בתהליך ולספר את הסיפור שלו בזמנו ובדרכו מחזירה לו את השליטה באירוע הטראומטי. כיוון ששורדי נובה הם ברובם צעירים שבקיאים בטכנולוגיה, החלטנו לצייד אותם בפיתוח שמאפשר להם לשבת ולצלם את עצמם מתי והיכן שהם רוצים".
איך זה נעשה בפועל?
"פנינו לכמה חברות הייטק שלכל אחת מהן היה פתרון משלים. מחברה אחת לקחנו הקלטה עצמית ברמה גבוהה מאוד, חיברנו עם תוכנה שמייצרת באמצעות העדות הקולית תמלול של הדברים. צריך להבין שיש למשטרה אלפי עדים. נגיד שיושב חוקר ושומע מעד אחד ש'הייתה תקרית עם מחבל שלבש חולצה ירוקה עם כיתוב לבן'. איך הוא ימצא את כל העדים שרלוונטיים לאותה התקרית? אם יש לו טכנולוגיית AI שיושבת על התמלולים ומאפשרת לנתח את המאגר ולעשות אנליזה של כל העדויות שמוזכרת בהן חולצה ירוקה, זה מקל מאוד על החקירה".
ואז גייסתם את נועה קירל. למה?
ינובסקי: "החשש הכי גדול היה שהצעירים לא ימהרו להקליט את עצמם, גם כי זה פיצ'ר שהם עוד לא מכירים, גם כי כולנו פוחדים מפייק ולא סומכים על אף אחד. היה חשוב לנו שיבינו שעומד פה גוף מקצועי שעובד עם המדינה. אז פנינו לנועה שהתנדבה להוביל את סרטון ההדרכה והסבירה לא רק את אופן התפעול של המערכת אלא גם את הערך שבמתן העדות למיצוי הדין עם הטרוריסטים ולתיעוד הזוועות".
שווה להתוודע גם לפורטל העלאת תמונות וסרטונים שהקימו בערב"ה עבור המשטרה, שפנתה אל המוקד בבקשה לסייע באיסוף חומרים דיגיטליים שנמצאים אצל תושבי העוטף, במטרה לאפשר גיבוש תמונה מדויקת יותר של הטבח. בהתאם, פותח כלי המאפשר להעלות באופן מאובטח תמונות וסרטונים דרך אתר המוקד.
את כל העבודה המטורפת הזו עשו, ועדיין עושים, אלפי הייטקיסטים מתנדבים, תוך כדי עבודה, לרוב על חשבון זמנם.
מיכל: "היה מרגש לראות איך בן-לילה נבנתה שפה אחידה בין מי שרגילים לדבר 'ממשלתית', ובין מי שיודעים לדבר 'הייטקית', כולם מנסים לפצח ביחד אתגרים".
"האם אתה בממ"ד?"
מאז אותה שבת שחורה הצטרפו למיזם ערב"ה 350 חברות. עד כה התקבלו במוקד יותר מ-400 פניות לצרכים חיוניים מהשטח, ו-200 פיתוחים וחיבורים כבר יצאו לדרך. ואם זה עובד בשעת חירום, זה יכול לעבוד גם בשגרה, אם רק נשכיל להמשיך את הרוח הזו, כי אין ספק שעוד נצטרך חלק מהפיתוחים הללו.
תחום שבו זה יקרה ללא ספק הוא בכל הקשור ליעילות מרבית של כיתות הכוננות, שזקוקות לטכנולוגיות חדשות לניהול אירועי חירום. מוקד ערב"ה וההייטקיסטים הנגישו להם כלים המאפשרים להפוך את הטלפון הנייד למעין מכשיר קשר שיכול לתקשר עם התושב במרחב המוגן וגם לאפשר תקשורת מיידית בשטח.
ניר: "אחד הדברים שעלו ב-7 באוקטובר הוא החשיבות הראשונה במעלה של הצח"י – צוות החירום היישובי – ויכולתו לתקשר בו-זמנית עם כל התושבים, כדי לתפעל את האירוע, לדעת איפה כולם, מי נמצא בבית, מי לא עונה וכו'. לצורך כך המוקד איפשר בניית בוט עדכני שהוטמע בשטח ומאפשר לכוחות החירום ליצור קשר בבת אחת עם כל המשפחות ביישוב".
מיכל: "אם ניזכר בשבת השחורה, אנשים ישבו בממ"ד ופחדו לדבר כי בחוץ שמעו ערבית ומתוך הטלפון הנייד תיקשרו עם גורמי חירום. עכשיו פיתחנו בוט שקט, ששואל את התושב שאלות דרך הנייד – והתקשורת היא בכתב. למשל, 'האם אתה ביישוב/ האם אתה בממ"ד/ האם את במצוקה/ האם את צריכה עזרה'. המטרה היא להבין את האירוע תוך כמה שניות ולדעת למי לעזור".
והבוט הזה כבר בפעולה?
מיכל: "בהחלט. מקווה שלא יצטרכו לעולם להשתמש בו. אבל הוא בפעולה, וכמובן משדר אחורה ללוח בקרה ושליטה שמחובר לגורמי הביטחון היישוביים, שמיד מאבחנים מה קורה, וכשמתקבלת התמונה מישהו ביישוב שחשוף אליה ושאחראי על הכוננות עושה 'פוש אירוע חירום' וכל התושבים מקבלים את זה לסלולר".
ורק לחשוב שאם טכנולוגיה כזו הייתה קיימת ב-7 באוקטובר היא הייתה מצילה את חייהם של רבים.
תחום נוסף וחשוב שבו מצאו המוחות המבריקים של ערב"ה פתרונות לעת הזו הוא כל מה שקשור למיצוי הזכויות של מפוני עוטף ישראל מהדרום והצפון שלא רק איבדו את בתיהם ונחשבים לפליטים בארצם, אלא גם נלכדו בסבך הבירוקרטי.
מיכל: "יש זכויות שאם אתה לא מתחיל את תהליך הדרישה שלהן בפרק זמן קצוב – חודש, שבוע, ימים – אתה מאבד את היכולת למצות אותן. כמו למשל, כל הנושא של דחיית מועדי תשלומים, אכיפה, רישיון, ארנונה, מיסוי, רישוי – כל זה היה מוגבל עד דצמבר".
ניר: "מערך הדיגיטל, יחד עם חברות מתנדבות של מוקד ערב"ה, יצר אתר בשם כיוונים, שכולל מפתח שמסביר למפונים בקלות מה מגיע להם מאיזה גוף ואיזה טופס למלא. הנחת העבודה שלנו היא שאנשים שחוו כזו טראומה, אין סיבה שיסבלו גם מסחבת".
מיכל: "המערכת לא רק מציגה את הזכויות, אלא גם מתעדפת. להגיד לך במה לטפל עכשיו ומה לדחות, ולהבין כמה כל זכות שווה. למשל, אם יש מענק כביסה למפונים ששווה כמה עשרות שקלים, זה נחמד, אבל לעומת זאת מענק הפינוי עצמו, הרבה יותר משמעותי, כי הוא מצטבר לעשרות אלפי שקלים, ולכן צריך למלא אותו מהר. אבל איך המפונים יידעו? לכן בנינו מערכת שמחוברת לכל טופסי משרדי הממשלה. חברות ההייטק עזרו לנו לאפיין מערכת ולבנות ממשק משתמש – וכך קיצרנו משמעותית את התהליך".
