קשה לשער אם וכמה חיי אדם היו ניצלים ב־7 באוקטובר, אם בתוך הכאוס שזרעו מחבלי חמאס בעוטף עזה רשתות הסלולר והתקשורת היו מתפקדות כראוי. בשל נפילת רשת החשמל באזור, כמה מאתרי הסלולר ששרדו במתקפה אומנם המשיכו לפעול בזכות הגנרטורים הצמודים אליהם, אבל אלה שבקו חיים אחרי שעות אחדות. חברי כיתות הכוננות התקשו לתקשר ביניהם, חמ"לים נותקו, חלק מהתושבים שנותרו בממ"דים איבדו קשר עם העולם. צוותי חברת החשמל וחברות הסלולר לא הורשו להגיע לאזור, שהפך לשדה קרב, גם בגיבוי רכבים מוגנים.
עוד כתבות +ynet:
הלקח נלמד. מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה: "הבנו מיד, שבמקרה של התקפה רבתי אנחנו חייבים לספק יכולת אלטרנטיבית, לרשויות, לחמ"לים, למוקדי 106, לרבש"צים, כדי שבכל מקום תישמר רציפות קשר עם העולם החיצון". במהלך מהיר רכש המשרד בשבועות האחרונים 450 מכשירי טלפון לווייניים עבור יישובי קו העימות – בדרום, בצפון וביהודה ושומרון - לשימוש בשעת חירום. טלפון לווייני אינו תלוי באנטנות על הקרקע, בכבלים וברשת החשמל, והשימוש בו דורש רק שהייה מתחת לכיפת השמיים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמחצית מהמכשירים – למעשה כל המלאי שניתן היה ללקט ממחסני היבואנית גילת טלקום - חולקו כבר בשבוע שעבר במועצות אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון ושדות נגב. החצי השני יגיע לארץ באמצע ינואר. כל רשות קיבלה שני מכשירים, ומכשיר נוסף הופקד בידי הרבש"ץ המקומי. המטרה: לאפשר לבעלי תפקידי מפתח לשמור על קשר ועל יכולת מבצעית גם בעת נפילת מערכות התקשורת. "אירועי השבת השחורה", אומר מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב יוסי קרן, "לימדו אותנו כמה קשה להתנהל ככוח מבצעי כשהתקשורת קורסת. אין ביטחון ואין תחושת ביטחון בלי תקשורת".
בלי קשר, מנהל משרד התקשורת כבר תקופה ארוכה רומן הפכפך עם חברת שירותי הלוויין "סטארלינק" של המיליארדר אילון מאסק, לרכישת יחידות גישה לווייניות לאינטרנט מתוצרתה, שיאפשרו גישה שלא תלויה בסלולר או בכבלים גם לאינטרנט בפס רחב בחמ"לים המרכזיים. בניגוד לטלפון הלווייני, היחידות הללו מספקות גם גישה בסיסית לאינטרנט – עד כ־100 מגה־ביט בשנייה (בעידן הסיבים האופטיים, שמציעים יותר מ־1 ג'יגה־ביט בשנייה). הן כוללות נתב ייחודי שצריך לחבר למחשב ואנטנה חיצונית קטנה, שיש להציב בקרבת מקום תחת כיפת השמיים. גם הן מיועדות לאזורים מבודדים ומרוחקים שבהם חיבור לאינטרנט לא קיים או שאינו יציב.
כמו הסלולרי לפניו, גם מכשיר הטלפון הלווייני עבר כיווץ דרמטי בשנים האחרונות. אם לפני 20 שנה הוא עוד נישא במזוודה, ולפני 10 שנים הזכיר במראהו לבנת בניין כבדה, שממנה הזדקרה אנטנה אימתנית – דגם "אירידיום 9555" העדכני שחולק בשבוע שעבר ביישובים מזכיר יותר טלפון סלולרי ישן של נוקיה מתחילת שנות ה־90: קטן ונבלע ביד, עם לחצני ספרות פיזיים ומסך מלבני קטן אפור. האנטנה עדיין עבה, אבל קצרה ונשלפת. בניגוד לסמארטפון המודרני, הוא מספק רוחב פס בסיסי בלבד, שמתאים רק לשיחות קוליות ומסרי SMS, לא לגלישה באינטרנט. החיוג דרכו מחייב להוסיף לכל מספר את הקידומת הייחודית 818 בנוסף לקידומת הבינלאומית (972 בישראל), מה שיוצר מספר ארוך במיוחד - אבל כמו בכל טלפון, את מספרי הנמענים ניתן (וכדאי) לתכנת מראש.
לא מדובר במכשיר זול. מדינת ישראל תשלם 1,500 דולר לכל יחידה, ועלות המינוי לשירות הלווייני היא 55 דולר נוספים, לא כולל שיחות (דולר לדקה). מי ישלם? במשרד התקשורת התחייבו בינתיים לשלושה חודשים, וכמו בישראל - אחר כך נראה (כלומר נריב על זה).
רק לרבש"צים ורק במכשירים ייחודיים? לאו דווקא. הקישור הטלפוני הלווייני מכל פינה על פני הגלובוס הולך ומתקרב אל כולנו. זה קורה לאט ובהדרגה, ומתמקד בשלב ראשון בשירותי חירום; לא רק בעוטף עזה - באזורים נידחים בעולם שבהם אין קליטה, במיוחד בשטחים מוכי אסון, אפילו היכולת להעביר מסרים בלבד יכולה להציל חיים. חברת אפל, למשל, מציעה בארה"ב, בקנדה ובכמה מדינות באירופה קישור חירום לווייני בסלולרי כבר מדגמי אייפון 14. גוגל הודיעה רשמית בשנה שעברה, כי הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה שלה לסלולריים, אנדרואיד, תכלול תמיכה בקישור דומה. לפי שמועות עקשניות, דגמי גלקסי S24 של סמסונג, שיושקו בעוד חודש, כבר יכללו את התכונה. החוויה בטלפון תהיה בסיסית, בעיקר בשל רוחב הפס הצנוע שתציע (2 עד 4 מגה־ביט בשנייה).
במקביל, שתי חברות ענק – ענקית הלוויינים ורכבי החלל SpaceX של אילון מאסק וענקית הסלולר האמריקאית T-Mobile התקשרו ביניהן במיזם משותף של קישוריות לוויינית ישירה לסמארטפונים. הוא נעזר ברשת לווייני "סטארלינק" הקטנים של SpaceX, החגים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. קליטה רגילה מהם אומנם מחייבת כאמור אנטנות ומסופונים מיוחדים על הקרקע, אבל לרגל הפרויקט הסלולרי יוצמדו לדגמי הדור הבא שלהם מתקני שידור סלולריים, העושים שימוש בטווח תדרים שניתן לקליטה כמעט בכל סמארטפון. גם כאן, השלב הראשון יאפשר רק העברת הודעות, אולם עם הזמן מדובר גם על שיחות קוליות והעברת נתונים. כיוון שהשירות יעשה שימוש בתדר סלולרי רגיל, הוא ייתמך גם במכשירי אנדרואיד ואייפון קיימים. לדברי מאסק, לא יהיה אפילו צורך לכוון את הטלפון לשמיים כדי לקלוט את האות הסלולרי. "אנחנו בטוחים שזה יעבוד גם אם המכשיר בכיס שלך או אם אתה במכונית", אמר.
בספטמבר האחרון הודיעה גם בעלת רשת לוויינים אחרת בארה"ב, AST, כי הצליחה להעביר שיחה קולית ונתונים דרך הלוויינים שלה לסמארטפון רגיל בטכנולוגיית דור 5. השיחה בוצעה מהוואי לספרד, באמצעות גלקסי s22 של סמסונג, והנתונים הורדו במהירות 14 מגה־ביט בשנייה. החברה טוענת לתאימות מלאה לטלפונים של כל היצרנים הגדולים. נשיא חטיבת הרשתות של ענקית הטלקום AT&T, כריס סמבר, הצהיר כי "הרגעים האלה הם אבני דרך יוצאות דופן בהיסטוריה של הטלקומוניקציה".
חברה נוספת, בשם "לינק גלובל", שנוסדה ב־2017, החלה באחרונה לשתף פעולה עם מפעילי רשתות סלולריות ברחבי העולם כדי שיגור הודעות טקסט בחירום באמצעות רשת הלוויינים שלה. כבר בפברואר 2020 נשלחה באמצעותה הודעת הטקסט הראשונה בעולם מלוויין לטלפון סלולרי סטנדרטי, וביולי השנה הדגימה גם היא שיחה קולית בסמארטפון שעברה דרך לוויין. "לינק" מתכוונת להתחיל בכיסוי עולמי רציף בשנת 2025 באמצעות אלפי לוויינים.
לפי הערכות אנליסטים, מדובר בסנוניות ראשונות "להתכנסות" - למציאות שבה תתקיים קישוריות מלאה בין לוויינים לטלפון החכם, לשעון החכם, למחשב ולמכשירים אחרים. יו"ר רשות התקשורת הפדרלית (FCC) בארה"ב, ג'סיקה רוזנוורסל, הבהירה באחרונה, כי ההתלכדות של שירותים לווייניים ויבשתיים תחייב תקנות, משום ש"לא כל התדרים 'מיושרים' גלובלית, יש אפשרויות להפרעות, ונדרשים תקנים שיעזרו להעצים את היכולות הללו".
לוויינים ראשונים לצורכי תקשורת אינטרנטית נולדו בסוף שנות ה־90 בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר עם פרויקט "אירידיום" של מוטורולה. הפרויקט בן ה־25 סבל מקשיים טכנולוגיים ופיננסיים, ועבר גלגולים רבים. לצורך מימוש המיזם יוצרו 66 לוויינים ששוגרו לחלל בשנים 1997 ו־1998, והיו אמורים לכסות כל נקודה על פני כדור הארץ. בעשור האחרון החברה עברה לידיים חדשות ובין 2017 ל־2019 שיגרה לחלל 75 לוויינים מדור חדש לגמרי. המכשירים שחולקו בעוטף עזה מקושרים אליהם.
במקביל ל"אירידיום" ול"סטארלינק" פעילות כיום בשוק העולמי כמה חברות נוספות, שמציעות שירותי לוויין לצורכי טלפוניה, אינטרנט, או שניהם. בתחום האינטרנט הלווייני למטוסים ולספינות - פועלות כמה חברות בינלאומיות, ביניהן Viasat, שמספקת שירותי WiFi בשחקים לאל על, ו־OneWeb, שהמיליארדר ריצ'רד ברנסון ("וירג'ין") נמנה על מועצת המנהלים שלה. לפי הערכות, מדובר בשוק שעד 2030 יניב הכנסות משירותים של 18.5 מיליארד דולר, מה שאומר שצפויה בו תחרות עזה.
פריצת דרך משמעותית בתחום הציגה באחרונה ענקית הטכנולוגיה אמזון, המחזיקה רשת לוויינים משלה בשם "קויפר". בספטמבר האחרון הצליחו שניים מלווייניה לתקשר זה עם זה במהירות העברת נתונים גבוהה במיוחד, 100 גיגה־ביט לשנייה, ממרחק של 621 מיילים, בטכנולוגיה ייחודית, מבוססת לייזר ואינפרא אדום. אמזון דיווחה כי אנשיה ביצעו בשירות הלווייני שיחת וידיאו, והצליחו גם להוריד סרט באיכות 4K מ"אמזון פריים וידיאו". הלוויינים המבצעיים הראשונים שלה בטכנולוגיה מיועדים לשיגור במחצית הראשונה של 2024, ובסך הכול היא מתכננת לשגר 3,236 לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. לשם השוואה, ל"סטארלינק" של מאסק יש כבר 5,420 לוויינים, ו־OneWeb, המתבססת על טכנולוגיה שונה משתיהן, מתכננת 648 לוויינים בלבד.
"אפשר לומר שג'ף בזוס ואילון מאסק חולקים את אותו חלום", אמר האנליסט ג'ון סטרנד לאתר "טק ניוז וורלד", "ההבדל הוא שמאסק כבר סיפק את מה שבזוס חולם עליו. אם בזוס פותח עכשיו את דוכן ההמבורגרים הראשון שלו, מאסק הוא הבעלים של מקדונלד'ס".
עלותו של מיזם "סטארלינק" שהשיק מאסק ב־2019 במסגרת SpaceX מוערכת ב־10 מיליארד דולר. המטרה הסופית שלו היא להגיע לכמות בלתי נתפסת של 42,000 לוויינים קטנים בחלל. בשנה שעברה, אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה שבמהלכה נפגעו קשות תשתיות התקשורת במדינה, העמיד מאסק אלפי מסופוני "סטארלינק" לשירות קייב. מהר מאוד התברר שהמתנה הולידה גם תלות: כשמאסק הסתייג מפעולות צבאיות מסוימות של אוקראינה, הוא פשוט ניתק את המערכת. בסופו של דבר הועברה האחריות על השירות במדינה לידי הפנטגון.
ישראל, כנראה, חשובה ל"סטארלינק", לפחות תדמיתית. במרץ 2021 פורסם באתר החברה, כי משתמשים בארץ יוכלו ליהנות מהשירות כבר ב־2022. רק שלסתם משתמש זה לא ממש משתלם: בארה"ב העלות החודשית של השירות עומדת בינתיים על 99 דולר, לא כולל שיחות, בנוסף לעלות חד־פעמית של 499 דולר הנדרשת לציוד הקליטה מהלוויין. וצה"ל, לעומת צבא אוקראינה, מסתדר היטב בתחום הלווייני גם בלי הטובות של המיליארדר השנוי במחלוקת. עם זאת, במשרד התקשורת ביקשו בכל זאת, כבר לפני כשנה, להיעזר בשירותי החברה כדי להבטיח גלישה ביישובים בחירום. המו"מ התקדם, התבצעו תיאומים, וערב המלחמה הייתה המדינה על סף הוצאת הזמנה לכמות נכבדה של מאות מכשירים – עד שמאסק הודיע על כוונתו לתרום יחידות "סטארלינק" לאזרחי עזה.
שר התקשורת שלמה קרעי מיהר להודיע על ניתוק קשרים, תוך נזיפה קשה במאסק. אבל ימים ספורים אחר כך, ערב ביקורו של המיליארדר בארץ כאורח הבוס בנימין נתניהו, כבר הודיע משרדו מחדש על "הסכמות עקרוניות" להפעלת יחידות לווייניות של "סטארלינק" בישראל וברצועת עזה גם יחד, אבל רק לאחר אישור ישראלי. הנושא, אומרים עכשיו במשרד התקשורת, עדיין בעבודה.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.12.23
