לאחר שבליכוד דחו את מתווה הפשרה שקידמה ההסתדרות, עשרות בכירים במשק שמאוגדים תחת "פורום העסקים" הודיעו בתחילה שהם מוכנים "לעצור את הפעילות במשק", אך הם מחכים לתוצאות דיון החירום של ההסתדרות הערב. בסופו של דבר הודיעו על השבתה בעצמם.
ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, ניסינו להבין למה המנהלים החזקים ביותר במשק, שמעסיקים עשרות אם לא מאות אלפי עובדים, חיכו להסתדרות כדי לצאת לשביתה - ואיך השאלה מי יכריז על השביתה קשורה לשאלה אם תקבלו שכר או לא במידה שמקום העבודה שלכם ישבות.
עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד עוה"ד דפנה שמואלביץ ושות', משרד בוטיק למעסיקים, מסבירה כי המעסיקים לא רצו להשבית את המשק בעצמם משתי סיבות - משפטית ופנים פוליטית. "מבחינה משפטית, למעסיק בישראל אין זכות השבתה. יש לו זכות להתגונן מפני שביתה שהכריז ארגון עובדים, שבגללה הוא לא יכול לספק לעובדים אחרים שלו עבודה, אבל הוא לא יכול להשבית בעצמו. במקרה כזה, שהשביתה היא תגובת נגד להקטנת נזקים, המעסיק פטור מלשלם שכר. גם בשביתה רגילה ברור שעובר לא זכאי לשכר, כי הוא לא בא לעבודה. במקרה הנוכחי שאנחנו רואים עכשיו, המעסיקים צריכים לשבת על הגדר כי הם לא יכולים להשבית בעצמם מבחינת החוק.
"בנוסף, יש את העניין הפנים פוליטי. המעסיקים למעשה לא חייבים להשבית את מקום העבודה כדי לאפשר לעובדים שלהם להביע את עמדתם נגד המהפכה המשטרית או נגד ביטול עילת הסבירות. המעסיקים רשאים להוציא את העובדים ל'חופשה'. המעסיק לא חייב להוציא את כולם, הוא יכול להוציא חלק, יכול להוציא בהדרגה או להחליט להפסיק את כל הפעילות. בכל המקרים האלה המעסיק בעצם אומר שה'יום חופש' הזה הוא על חשבונו".
"מעבר לכך ובהקשר של המקרה הנוכחי, אם ההסתדרות הייתה רוצה להוביל את המחאה ולפגוע פחות בכיס של המעסיקים והעובדים, היא תמיד יכולה לממן את השביתה עם המעסיקים, חצי-חצי. יש לה קרן שביתה מפוצצת בכסף, שהיא יכולה לקחת ממנה, לתרום חצי יום, המעסיק חצי יום, והנה - העובד ילך לשבות ולא יפסיד שכר".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד הסבירה שמואלביץ כי השביתה שמדובר בה נחשבת לשביתה מעין פוליטית. "שביתה כלכלית נוגעת לטובות כלכליות של העובדים מול המעסיק ושביתה פוליטית היא שביתה נגד מדיניות שלא קשורה לתנאי העבודה. בין שתי השביתות האלה, הכלכלית הטהורה והפוליטית הטהורה - יש שביתה שנקראת 'מעין פוליטית'. היא שביתה נגד מדיניות של הממשלה שמשפיעה על תנאי העבודה, יחסי העבודה, שוויון, הגבלת זכות השביתה, חופש ביטוי, כל אלו הם נושאים של יחסי עבודה". שמואלביץ הסבירה כי שביתה על עילת הסבירות יכולה להיחשב מעין פוליטית, תלוי איך מפרשים את זה, שכן היא עשויה להשפיע על יחסי עבודה.
בנוגע לשביתה של עובדי מדינה, הסבירה שמואלביץ כי "לאחרונה ניתנה פסיקה מרתקת בנושא, שדנה בשאלה האם פרקליט, כלומר עובד השירות המשפטי, רשאים לקחת חלק בהפגנות והאם ההפגנות היום הן בעלות אופי מדיני? התשובה היא שהפגנה בעלת אופי מדיני לא חייבת להיות רק במדיניות חוץ, אלא גם בעניינים פוליטיים פנימיים, ולפרלקליטים, כמו לכל מי שעוסק באכיפת החוק - אסור להשתתף בהגפנה כזאת. יש מגבלות על חופש הביטוי שלהם בגלל נראות פני השירות הציבורי".
בנוגע לחילוקי הדעות בתוך ההסתדרות, אחרי שחלק מראשי ארגוני העובדים של ההסתדרות התנגדו מוקדם יותר להשבתה, אמרה שמואלוביץ כי "ההסתדרות היא גוף סופר-פוליטי. אפשר לראות מי נמצא במכתב של ראשי הוועדים שמתנגדים לשביתה ומי לא נמצא בו, ולמי פונים במכתב הזה. הסיפור הוא כזה - בשביתה מעין פוליטית, כשההסתדרות מחליטה להירתם כולה תחת מטרה מסויימת, היא צריכה להחליט קודם כל כארגון, שבראשו עומד מבוגר אחראי, מה תפקידה במחאה מהסוג הזה. האם היא אמורה לשבת על הגדר? האם היא אמורה להצטרף? להוביל? רק לתת שירותי תיווך ופשרה? בעניין הזה ההסתדרות צריכה לגבש זהות עצמית. אני לצערי לא רואה את זה, אני רואה פה מן ניסיון לקפוץ על העגלה או לצאת ממנה, להשיג הון פוליטי". עם זאת הוסיפה שמואלביץ כי "לא נתעלם מכך שאני עורכת דין של מעסיקים שנאבקת בהסתדרות לא מעט אז דעתי לא לגמרי לא מוטה". לריאיון המלא האזינו בנגן שבראש הכתבה או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
החשש מהתגובה של סוכנויות הדירוג לחקיקה
אחרי ההתעלמות מהאזהרות של ממשל ביידן בארה"ב בנוגע להמשך החקיקה בלי הסכמה רחבה, נשאלת השאלה איך בסוכנויות הדירוג יתייחסו לחקיקה החד-צדדית והמחאות שמתגברות - כשברקע, נזכיר, חברות הדירוג ציינו בהחלטתן הקודמת שהן לא מורידות את הדירוג על סמך ההנחה שהחקיקה לא תעבור באופן חד-צדדי, ואף דווח כי נתניהו והרצוג הבטיחו להן שכך יהיה.
אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ auren ישראל, הסביר ב"כסף חדש" כי "מאחר שהדירוג הנוכחי נשאר כידוע לנו בהתבסס על הבטחות שבכירים בממשלה שלנו סיפקו וגם שהמערכת הבנקאית שלנו סיפקה לחברות הדירוג, הגיוני שהן יהיו עכשיו הרבה יותר סקפטיות. הן בוודאי מושפעות גם ממה שהן רואות בתקשורת, ברחובות, וגם מזה שלא מצליחים להגיע עדיין להסכמות. על זה בעצם מתבסס כל הדירוג שלהם עד עכשיו וההשארה שלו באותו גובה".
עוד הסביר אנג'ל כי אם סוכנויות הדירוג יחושו שלא הציגו להן את כל האמת, "סביר להניח שנראה הורדה בתחזית, שגם הורדה בתחזית היא מאוד משמעותית, אבל בהורדת דירוג של ממש אני מניח שהחברות יהיו זהירות ויחכו רק לחקיקה משמעותית לדעתן.
"גם מה שהיה בשיחה בין ביידן לנתניהו והפער שהוצג לתקשורת, זה אחד מהתמריצים של סוכנויות הדירוג לבדוק עוד פעם את מצבנו, וכל הדברים האלה ביחד משפיעים על תחזית הצמיחה שהחברות האלה רואות אצלנו. אז אמנם הן תמיד מציינות שאנחנו כלכלה יציבה וחזקה, אבל אני מזכיר לך שתחזית הצמיחה לפני שנה הייתה 6% ומעלה, והיום תחזית הצמיחה של שלוש החברות היא סביב ה-1.5%, זה נמוך מאוד ביחס לצפי האופטימי שהיה לנו, וזה משפיע על המשקיעים, וכמובן על אנשי העסקים גם בארץ וגם בחו"ל, שמסתכלים עלינו".
אם יוחלט עכשיו שלא מאריכים לנגיד בנק ישראל את הקדנציה, כפי שצפוי, עד כמה הדבר הזה עלול להשפיע על הורדת דירוג או הורדת תחזית דירוג?
"אני אגיד הפוך - אם במקרה יציעו לנגיד להאריך את הכהונה שלו, מה שלא מסתמן כרגע, זה בוודאי יחזק את חברות הדירוג להשאיר אותנו במצב הסטטי כרגע ולא להוריד. רוצה לאמר, כנראה שהוא יוחלף ואנחנו עדיין לא יודעים במי הוא יוחלף, וזה מאותת לשוק ולחברות הדירוג, שוב, על אי יציבות, כי הוא בעצם מוביל חלק מהגב היציב של הכלכלה שלנו. בנק ישראל והתדמית של בנק ישראל והעצמאות של בנק ישראל זה אחת הפונקציות המשמעותיות, שלוש חברות הדירוג הזכירו את זה בכל הדוחות האחרונים שלהן העצמאות והיציבות של בנק ישראל היא חלק משמעותי בלהראות לשוק העולמי את הדמוקרטיה של ישראל".
בנוגע למה שקורה בבורסה המקומית, שננעלה היום בעליות חדות יחסית אחרי שנפתחה בירידות, אמר אנג'ל כי "הבורסה משקפת את חוסר הוודאות, ואנחנו רואים בימים האחרונים, אפילו בשעות האחרונות, תנודתיות חריגה, מטורפת. ברור לך שכשיש תנודתיות כזאת בדרך כלל מי שחוגג ונהנה מזה הם הספקולנים. רוב הציבור ניזוק בדרך כלל, כי המוסדיים, ששם הכסף של כולנו מושקע, לוקח להם יותר זמן להגיב והם צריכים הרבה יותר מנגנוני הגנה.
"אז בסופו של תהליך, הציבור ניזוק מהתנודתיות הזאת, והספקולנטים מרוויחים. אין ספק שהבורסה מגיבה מהר מאוד, זאת אומרת, אתה יכול לראות את הלך הרוח העסקי, לפעמים בתנודתיות יתר אפילו. אבל מה לעשות, כולנו מסתמכים על הבורסה וחיים מהחסכונות שלנו שנמצאים או צמודים לתהליכים שקורים בבורסה. ולכן תנודתיות באופן עקרוני פחות טובה לנו, ואנחנו נשאף לימים רגועים ויציבים יותר". הריאיון המלא בסימנייה השנייה בנגן.
הקרן של ממשלת אבו דאבי לא תשתלט על הפניקס
8 חודשים לאחר שנחתם מזכר ההבנות לרכישת השליטה בחברת הביטוח הפניקס על ידי קרן ADQ מאבו דאבי, החברה הודיעה לבורסה הבוקר על ביטול העסקה להעברת השליטה, וניסיון לקדם עסקה למכירת חלק קטן יותר מהמניות. כזכור, העסקה עוררה חששות רבים בשל כספי הפנסיה שמנהלת הפניקס. כתבתנו נווית זומר הסבירה על הבעייתיות שהייתה בעסקה מלכתחילה ומי המפסידים הגדולים מביטולה. הריאיון המלא בסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: במקביל לתהליכי החקיקה של ביטול עילת הסבירות, דיברנו בשבוע שעבר ב"כסף חדש" על תופעה מטרידה שפחות עולה לכותרות - הטענות על כך שהממשלה מחריבה את השירות הציבורי המקצועי, ועובדים מקצועיים איכותיים פשוט נוטשים. וגם: האם כלכלת סין בדרך למטה ומי רוצה לטוס מחיפה? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה בשבוע שעבר>>
פורסם לראשונה: 17:18, 23.07.23
