דמי ההבראה ששולמו במשכורת יוני האחרונה לשכירים במקומות העבודה הפרטיים לא הועלו כבר שמונה שנים בניגוד למגזר הציבורי, אך היום (שני) שר העבודה יואב בן צור חתם באופן רשמי על צו להעלאת התשלום ליום הבראה אחד מ-378 ל-418 שקל (אשתקד עמד התעריף להתעדכן ל-400 שקל). טקס החתימה נערך בבניין ההסתדרות לצד יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי.
על כוונתו של בן צור לחתום על צו ההרחבה פורסם לראשונה ב-ynet, וכעת לאחר שעברו חודשיים מהצהרת הכוונות שלו לה הוא מחויב לפי החוק, הצו נחתם באופן רשמי ואת ההפרש על 2023 העובדים ברוב המגזר הפרטי אמורים לראות כבר במשכורת ספטמבר ובכל מקרה עד סוף השנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet.
נזכיר כי לדמי הבראה זכאים כל העובדים, כולל עובדים שעתיים על פי חוק, בתנאי שהעובד מועסק במקום העבודה לפחות שנה. דמי ההבראה הם תשלום מהמעסיק המגיע לעובד כל שנה עבור הוצאות ההבראה והנופש של העובד. הם מחושבים בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה ובהתאם להיקף משרתו. גם עובדים שעתיים יהיו זכאים לתוספת.
על פי החוק, מקבל עובד דמי הבראה לפי המפתח הזה: עבור 5 ימים בשנה הראשונה לעבודתו, 6 ימים עבור השנה השנייה והשלישית, 7 ימים מהשנה הרביעית ועד העשירית, 8 ימים בין השנים ה-11 וה-15, מהשנה ה-16 ועד ה-19 ישולמו דמי הבראה עבור 9 ימים ומהשנה ה-20 ואילך ישולמו 10 ימי הבראה, שבתעריף הנוכחי לעובדי המגזר הפרטי הם 3,780 שקל, לעומת 4,180 שקל בתעריף החדש, ו-4,710 אילו היו עובדים במגזר הציבורי.
הסיבה שלא הוגדלו דמי ההבראה עד עכשיו: מאבק פוליטי
העיכוב בהעלאת דמי ההבראה נמשך כבר זאת השנה השנייה לאחר ששרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי עכבה את החתימה שלה על הצו בשל מחלוקת סביב השאלה מיהו ארגון המעסיקים היציג הגדול יותר לעניין הסכמה להעלאת דמי ההבראה - נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי או התאחדות התעשיינים בראשות ד"ר רון תומר. הממשלה נפלה בטרם נפתרה המחלוקת וציבור העובדים הפסיד שנה נוספת של תשלום ההעלאה בדמי ההבראה.
פסיקה של בית הדין לעבודה מלפני חודשיים לפיה נשיאות המגזר העסקי הוא הארגון שיוכל לייצג את העסקים בישראל במשא ומתן עם גורמים ממשלתיים ועם ההסתדרות, אולם התאחדות התעשיינים תמשיך לייצג את המפעלים והגורמים העסקיים המאוגדים במסגרתה, אפשרה למעשה לשר העבודה לחתום על צו כוונות לפיו יחתום על צו הרחבה לכל המשק בעניין דמי ההבראה.
בית הדין למעשה דחה את התביעה שהגישה התאחדות התעשיינים (במסגרת ארגון מעסיקים שהקימה עם ארגון נוסף בשם 'נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל'), ובה דרשה למנוע הוצאה של צווי הרחבה להסכמים שעליהם חתמה ההסתדרות עם נשיאות המגזר העסקי - כמו ההסכם בעניין התגמול לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מבצע "שומר חומות" ובעניין דמי הבראה, מהטעם שלא נוהל עמה מו"מ בעניין.
לאורך כל השנים ניהלה ההסתדרות מו"מ להסכמים כלל משקיים מול נשיאות המגזר העסקי שבה היו חברים ארגוני מעסיקים שונים לרבות התאחדות התעשיינים.
בשנת 2020 פרשה ההתאחדות מהנשיאות והקימה (ביחד עם ארגון נוסף) ארגון מעסיקים חדש. ההסתדרות המשיכה להתנהל מול נשיאות המגזר העסקי וחתמה מולה הסכם דמי הבראה בשנת 2021 וכן הסכם לתגמול עובדים בגין היעדרות מעבודתם בשל מבצע "שומר חומות". לגבי שני ההסכמים הגישה ההסתדרות בקשה למשרד הכלכלה להרחיב אותם בצווי הרחבה כדי שכלל העובדים במשק יוכלו ליהנות מהם. אלא שההתאחדות הגישה התנגדות לשרת הכלכלה ברביאי כאמור ודרשה ממנה שלא להרחיב את ההסכמים משלא נוהל עמה מו"מ בעניין (אלא עם נשיאות המגזר העסקי ממנו פרשה).
פורסם לראשונה: 10:11, 10.09.23
