אפשר להאשים את הממשלה הקודמת בככל מיני כשלים, אולם בנושא אחד הכל מסכימים - גם בקואליציה הנוכחית ואפילו ראש הממשלה נתניהו התבטא כך רק לאחרונה - כי היא ראויה לשבחים: ניהול תקציב המדינה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ממשלת בנט-לפיד, עם שר האוצר אביגדור ליברמן, הצליחה להגיע אשתקד עד לעודף חסר תקדים של למעלה מ-30 מיליארד שקל בתקציב. זאת, אחרי שנות גירעון רבות ובעיקר גירעון השיא העצום בגין משבר הקורונה רק שנה ושנתיים קודם לכן. זאת, אף שבמשבר הבריאות הקשה הזה כמובן גם לא ניתן להאשים את ממשלת ישראל באותה העת.
הבטחות בלי כיסוי
אולם, ההישג העצום בתחום תקציב המדינה של הממשלה הקודמת, נמחק כעת תוך חודשים ספורים, מאז ראשית השנה. העודף הגדול הפך בחודש שעבר לראשונה לגירעון, אף כי עדיין בהיקף מצומצם.
גם כאן לא ניתן להאשים רק את הממשלה הנוכחית בחלק מהגירעון שנוצר. בעולם כולו מורגשת האטה בפעילות הכלכלית, משבר ההייטק הוא עולמי והעלאות הריבית שביצע בנק ישראל הן שגרמו לבלימת העסקאות בתחום הדיור ולצמצום דראסטי בהכנסות המדינה ממיסי הנדל"ן.
אולם, לצד כל אלה – הממשלה הנוכחית היא בזבזנית. זה מתחיל במינוי 32 שרים, חלקם במשרדים שאין כל צורך בהם - ושבין השאר משרד האוצר המליץ לסוגרם לאלתר, ממשיך בהסכמים קואליציוניים יקרים במיוחד וכעת גם בהבטחות שמחירן הרבה מאוד מיליארדי שקלים.
אמר לנו בכיר באוצר: כאשר מחליטים על הוצאה כספית כלשהי מתקציב המדינה, טוב תעשה הממשלה אם תמצא לה מקורות. בעבר זה קרה כמעט תמיד. לאחרונה אנחנו חוזים בהבטחות של מיליארדים ורק אחר כך מחפשים מאיפה להביא את הכסף. זה מביא לקיצוצים אין סופיים בתקציב ואף לחשש בצורך של העלאות מיסים.
אולם, מה שמתרחש לאחרונה ממש רחוק מחיפוש מקורות מראש. קודם מבטיחים – אם זה תוספות לישיבות חרדיות ואם זה העלאת שכר לחיילים - ורק אחר כך מחפשים מהיכן יבוא הכסף.
פרסמנו אתמול ב-ynet, כי החוסר בתקציב כבר עולה על 10 מיליארד שקל וצפוי אף לגדול. אחת הסיבות היא ההבטחה להיטיב עם חיילי צה"ל בתמורה להורדת גיל הפטור מגיוס לציבור החרדי, בהיקף שעלול להגיע על פי הערכות לפחות לשישה מיליארד שקל, אולם על פי חישובים כלכליים שנעשו בימים האחרונים עלול להגיע גם לכ-10-8 מיליארד שקל. בהתאם, בימים אלו מתקיימים דיונים במשרד ראש הממשלה בנושא זה.
ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות הדתיות אומנם חושבו כבר בתקציב המדינה לשנים 2024-2023, אולם גורמים באוצר ציינו כי במפלגות החרדיות יש דרישה לתוספות תקציביות נוספות "בהיקף לא קטן", שיועלו בוודאות בסמוך לאישור המתוכנן של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שחייבים להיות מאושרים בכנסת בקריאה שנייה ושלישית עד ה-29 במאי. אם התקציב לא יאושר - הממשלה תיפול, הכנסת תפוזר ויוכרזו בחירות חדשות.
נכון לעכשיו, תחזית הגירעון של האוצר עומדת 0.9%, אולם כעת מעריכים כי התחזית תתעדכן כלפי מעלה וייתכן כי אף תעבור את רף ה-3%.
בדרגים הבכירים במשרדי ראש הממשלה והאוצר מנסים לקדם הצעת חוק לפיה אי-אישור תקציב המדינה לא יביא לנפילת הממשלה. המדובר בחוק שהוא אחד הנספחים לרפורמה המשפטית, שנדונה בכנסת בימים אלה. אולם, נראה שחקיקה כזאת לא תספיק להתבצע לפני אישור תקציב המדינה הדו-שנתי בעוד חמישה שבועות.
חברות דירוג האשראי עוקבות בדאגה
יצוין כי בחוק התקציב, שהוא חוק יסוד, כלולה מגבלת ההוצאה. המשמעות היא שהממשלה לא יכולה להגדיל את התקציב מעבר לזה שנקבע ואושר בממשלה במגבלות החוק ואם קיים צורך בהוצאה נוספת על הממשלה למצוא לה מקורות מימון מתוך התקציב כפי שנעשה רק לאחרונה בקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציב. קיצוץ נוסף בשיעור של 3% צפוי כבר כעת במקביל לאישור תקציב המדינה בסוף החודש הבא. יצוין שמדובר בחוק יסוד שניתן לשנותו רק ברוב של 61 חברי כנסת, כאשר ניסיונות שנעשו השנים האחרונות לשנותו כשלו.
כפי שפרסמנו, גורמים בכירים במשרד האוצר מודאגים מאוד מההתפתחויות בתחום תקציב המדינה ואף העלו את החשש שלא יהיה מנוס מקיצוצים משמעותיים נוספים בתקציב המדינה, שיפגעו קשות בשירותים לאזרח, ואף מהעלאות מיסים בקרוב, לאחר שכאלה נמנעו בשנים האחרונות, למעט העלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים והעלאת המס בראשית השנה על רכישת מכוניות חשמליות.
על הדאגה הזאת הגיב גורם בכיר במשרד ראש הממשלה בביטול, ואמר כי עדיין לא רואים סטיה בהכנסות ממיסים ממה שנחזה לתקציב. ובכל מקרה "גם אם יתממשו ההנחות הפסימיות של גידול בגירעון במשרד ראש הממשלה לא יסכימו להעלאת מיסים".
אחרי הניהול הבלתי אחראי הזה מביטים בדאגה, וגנראה גם בהשתאות, בחברות דירוג האשראי הבינלאומיות. הורדת דירוג אשראי בשל התנהלות לא אחראית של ממשלה התרחשה בשנים האחרונות במדינות רבות.
יצוין שבממשלות ישראל הקודמות, דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו נהג באחריות תקציבית רבה – כולל כאשר היה שר האוצר בראשית שנות האלפיים - ודאג תמיד למצוא מקורות מימון.
משום מה אותו מר נתניהו לא מקפיד בעת האחרונה על הכלל הזה, מה שעלול לפגוע באזרחים שהשירותים להם הם זכאים מהממשלה יקוצצו לפתע והמיסים שיחויבו לשלם יעלו לפתע. גם אם מטרות הקצבת הכספים החדשים הן חשובות וחיוביות - המצב הזה הוא מדאיג, מצער ועצוב.
