הסערה סביב רווחי העתק של הבנקים ברבעון הראשון של 2023 - למעלה מ-6 מיליארד שקל במצטבר לחמשת הבנקים הגדולים בישראל - ממשיכה לעורר שיח רב בציבור ובכנסת. אחרי שנגיד בנק ישראל אמר אתמול שהוא "מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות", ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "יש היגיון רב במיסוי הרווחים מהריבית של הבנקים", שוקי אורן, יו"ר הבנק וואן זירו, טען ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "מיסוי רווחי יתר של הבנקים אולי פותר בעיה בתקציב מדינת ישראל, כיוון שזה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ולסתום חור בגירעון, אבל ברור שזה לא מטפל בכלל בבעיה".
אורן הסביר כי "מיסוי נוסף על רווחי הבנקים לא יגרום להם להתנהג בצורה שונה, כי מדובר על מס גבוה יותר על הרווחים - הם לא ינסו בגלל זה להרוויח פחות, והם לא יחלקו לציבור משהו. אין כאן שינוי בהתנהגות. מה שיקרה זה שהכנסות המדינה יגדלו מזה, בזמן שאנחנו רצינו לטפל בכלל בבעיה של ההפרשים הגדולים בין הריביות על פקדונות לריבית להלוואות, שהביאו לרווחיות. מיסוי לא ישנה את זה כהוא זה. הוא יגרום לזה שהבנקים ישלמו יותר מיסים, אולי זה בסדר, אני לא בא להתווכח עם זה, אבל זה לא פותר את הבעיה".
אז מה המדינה צריכה לעשות?
"אני חושב שיש מקום להתערבות של המדינה כדי לייצר סביבה יותר תחרותית. לדוגמא בחוק ההסדרים האחרון עבר חוק שמחייב את הבנקים להודיע בהודעת סמס מה היו העמלות שהם שילמו באותו חודש לייצר יותר שקיפות. אני חושב שבאותו אופן המדינה יכולה לקדם את זה שהבנקים יהיו יותר שקופים ויותר מחויבים להודיע ללקוחות אם יש להם יתרות נוספות בחשבון שאפשר להשקיע אותם למשל".
עוד אמר אורן כי "ברור לחלוטין שעצם הדיון שמתרחש עכשיו מציף משהו מקולקל במערכת הבנקאית, ומה שמקולקל זה שהמערכת אינה שקופה. המערכת הבנקאית נהנית מזה שהלקוחות פחות יודעים, חלק מהדברים מוסתרים מהלקוחות, ולכן ברגע שהריביות עלו הבנקים באופן אוטומטי העלו את הריבית על הלוואות אבל על פקדונות אף אחד לא טרח לספר ללקוחות שאפשר לקבל ריבית גבוהה יותר. אני מסכים עם הטענה שהבנקים מרוויחים מבלי לעשות שום דבר כתוצאה מזה שהריבית עלתה".
נציין כי גם בנק וואן זירו הוא חלק מהמערכת הבנקאית כמובן, אבל מכיוון שהוא בנק חדש שאינו מגיע לרווחי עתק כמו הבנקים הגדולים בינתיים, כל הנושא של מיסוי הבנקים לא נוגע לו בשלב הזה. לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
פרשת החוסרים בקופות
ברקע סערת הקופאיות שפורסמה לראשונה ב-ynet, רמי לוי התראיין אתמול לאולפן ynet והודה לראשונה כי הוא דורש מהקופאיות להשלים מכיסן הפרטי חוסרים, ואם זה לא מספיק - הוסיף שהוא לא מתכוון לשנות את המדיניות, "אחרת נפשוט רגל". במקביל, היום פורסמו הדוחות הכספיים של הרשת לרבעון הראשון של 2022, בהם - כמה מפתיע - הרשת מדווחת על עלייה ברווחים ועל הכנסות של 1.76 מיליארד שקל.
אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ"ל מדיניות ותוכן בקרן ברל כצנלסון, הסביר ב"כסף חדש" כי "לפי החוק אסור לעשות את הדבר הזה, לנכות מהשכר של העובדים, אם זה לא מעוגן בהסכם קיבוצי, בגלל דברים כמו בעיות משמעת או שאתה חושב בלי שום הוכחה שהוא גנב ממך. הוא עושה פשוט דבר אסור, ואני חושב שבאמת, אדם מיליארדר, סופר-עשיר, שרק רוכש עוד חברות ונכנס לעוד תחומים - לגזול מקופאיות שמקבלות שכר מינימום את פת הלחם הזאת זו חזירות. לצערי, זה מתחבר עם צעדים אחרים של רמי לוי. הוא נלחם נגד איגודי עובדים, ריגל אחרי העובדים שלו, זה לא פעם ראשונה".
זה לא רק רמי לוי אלא עוד רשתות, כל אלה פועלות פשוט בניגוד לחוק?
"תופתע לדעת שגם גופים גדולים עוברים על החוק. אני פעם ביקשתי תלושי שכר ומצאתי עבירות על החוק בכל החברות הכי גדולות שיכולות להיות כולל מדינת ישראל בעצמה, שזה לא מפתיע אותי. אני חושב שבשופרסל יש בהסכם הקיבוצי הסכם שמעבירים את הכסף לקופת רווחה ולכן אין סיבה לעשות את זה, אבל ברמי לוי זה ממה שאני מכיר לא חוקי".
"העליתי ציוץ שהראיתי בו חישוב פשוט שעשיתי. רמי לוי אמר שיש לו 2,000 קופאיות ואם כל אחת תיקח 50 שקל לא יהיה לו לשלם להן משכורת. בדקתי. נגיד 2,000 קופאיות לוקחות 50 שקל בחודש זה יוצא 1.2 מיליון שקלים, כשהרווח הנקי כשאני מוריד את ההוצאות של רמי לוי בשנה שעברה, היה 101 מיליון שקלים והדיבידנים היו 45 מיליון שקלים. עכשיו אנשים התווכחו איתי ואמרו הוא התכוון כל יום. אז עשיתי חישוב נגיד כל קופאית ברמי לוי גונבת עוד 50 שקל זה עדיין 24 מיליון שקל חלקיק זעיר מהרווחים של הרשת הזאת, אחרי שאני מוריד דיבידנים. זה חרטוט של רמי לוי, זה פשוט לא באמת מעניין אותו והוא מסתכל רק על תשואת הרווח שלו. המשכורת שהעובדים מביאים הביתה לא מעניינת אותו.
"מישהו שאל אם יש עודפים בקופות האם הקופאית מקבלת בונוס. אני בטוח שהן לא מקבלות. אז לא צריך לבדוק בכמויות כאלה, במיוחד כשלא מדובר בבעל עסק זעיר שבקושי שורד אלא אדם עשיר ברשת מבוססת מאוד שיכולה לעמוד בזה".
למה כל כך מסובך למלא את הדוח השנתי למס הכנסה? צחי שדה ודן רבן ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
דוחות שכר שווה
לסיום דיברנו עם עו"ד הדס רקח דביר, שמובילה את מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין שיבולת, על דוחות שכר שווה של החברות הגדולות שאמורים להתפרסם מחר (1.6) בפעם השנייה מאז יצאו לדרך. רק בתחילת השבוע ישראל דורגה במקום האחרון בשוויון בין גברים לנשים במדינות ה-OECD, האם הדו''ח שיתפרסם מחר צפוי להציג תמונה חיובית יותר?
רקח דביר הסבירה מה עומד מאחורי הדוחות ומה הרעיון שלהם, איך זה אמור לעזור להתגבר על פערי השכר הגדולים יחסית בישראל, איך הפקת הדוחות משפיעה על התנהלות המעסיקים שהיא מלווה, מה לגבי אכיפה משמעותית יותר של החוק כדי שכל החברות הנדרשות יעמדו בדרישות פרסום הדוח ומה האפקט של החוק על הפערים המגדריים, אם בכלל.
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם פרופ' דן בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב על העניינים הכלכליים המעניינים שהתרחשו בכנס הורוביץ לכלכלה, כשבין השאר שר האוצר טען שהוא ימין כלכלי ובאותה נשימה הצהיר שהוא חושב שכדאי למסות את רווחי הבנקים ונגיד בנק ישראל הזהיר כי אם הממשלה לא תתחיל לדאוג להתנהלות כלכלית נכונה - הוא ייאלץ להעלות עוד את הריבית.
"סמוטריץ' מאמין שאסור להתערב בשוק? מאז שהממשלה הזו נבחרה זה בדיוק מה שהם עושים", אמר פרופ' בן דוד ב"כסף חדש". "הממשלה וסמוטריץ' גורמים לתוהו ובוהו, אז נוח לו לדבר על הבנקים. הוא יורה לכל הכיוונים ואחרי זה הוא יגיד לנו שהמיסים יורדים כאן בגלל שהמצב במשק בעייתי, ובכלל לא רק את הבנקים אלא גם אותנו צריך למסות עוד - כי אחרת איך ישלמו על כל מה שהם שמו בתקציב?". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
