חודש אוגוסט כמעט נגמר והבורסה המקומית שוב רושמת ירידות שערים: מדד ת"א 35 איבד כ-1.4% ות"א 125 ירד בכ-1%. יחד עם זאת, בשונה מהמגמה במרבית החודשים מתחילת השנה הנוכחית, המדדים המובילים בוול סטריט דווקא ירדו בשיעורים יותר חדים: מדד S&P 500, המאגד 500 מהחברות הגדולות בארה"ב, איבד כ-1.5%, מדד נאסד"ק נחתך בכ-2.3% ומדד דאו ג'ונס איבד גם הוא כ-1.6%.
ברקע, סמנכ"ל מחלקת המסחר בבורסה, יניב פגוט, התראיין היום (ד') ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, וסיפר כי "גם בחודש אוגוסט אנחנו רואים הסטה משמעותית של כסף ל-S&P 500. כלומר, המדד (האמריקני) ביצע לא טוב בחודש שעבר וביולי (ביחס למדדים הישראליים), וזה לא מפריע לאנשים להמשיך ולהגדיל חשיפה לחו"ל על חשבון חשיפה לשוק המקומי. למעשה, המדדים המרכזיים של הבורסה בתל אביב - ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125, לא צברו כסף חדש בחודש-חודשיים האחרונים.
"מתחילת השנה גייס מדד S&P 500 למעלה מתשעה מיליארד שקל ממשקיעים ישראלים, ובכל יום נכנסים עוד מיליוני שקלים להשקעה. זה מספר דרמטי - קרנות הסל הללו הגדילו את הנכסים שלהם בכ-50%", המשיך פגוט והדגיש כי "גם שוק אגרות החוב הישראלי רותח. מתחת לרדאר שלנו נעלמו כמעט 20 מיליארד שקל, פדיונות של כסף שיצא החוצה מהנכסים האלה והציבור למעשה איבד פה הרבה מאוד רווח".
>> לסיפורים החשו בים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
על אף הירידה בחודש האחרון גם במדדים מובילים ברחבי העולם, לפגוט אין ספק מה הסיבה לירידות בשוק המקומי: "הסיפור המשפטי הוא לב האירוע בכל מה שקשור לביצועי החסר של השוק בתל אביב. סביבת הריבית בישראל לא יותר גבוהה מאשר סביבת הריבית בארצות הברית - ההיפך, היא טיפה יותר נמוכה. העלאת ריבית בספטמבר בישראל היא בתרחיש מאוד נמוך והפיחות בשקל בחודש האחרון הוא דווקא נגזרת של התחזקות של הדולר בעולם.
"בסופו של דבר, הסיטואציה הפוליטית פה פגעה בנחשקות של הנכס הזה שנקרא שוק ההון הישראלי, פגעה בנחשקות של להשקיע בחברות ישראליות ולמעשה אנשים פשוט מעדיפים להוציא את הכסף לחו"ל", הוא טען.
4 צפייה בגלריה
"הסיפור המשפטי הוא לב האירוע בכל מה שקשור לביצועי החסר בשוק בת"א". בנימין נתניהו ויריב לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ומה לגבי ההשפעה על הכלכלה הישראלית כולה ועל האזרחים בפרט? "שוק ההון המקומי הוא החמצן של החברות שמתממנות ולקוחות הלוואות ממנו, כמו שאנחנו לוקחים הלוואות מבנקים. כל הכבישים במדינת ישראל, כל מתקני ההתפלה במדינת ישראל, כל היזמות במדינת ישראל - ניזונים מכסף שמגויס בחלקו הגדול בשוק ההון. הון אפשר לגייס כמעט אך ורק בבורסה.
"כשהחברות האלה בעצם לא יכולות להגיע לשוק, בסופו של דבר זה מתגלגל לקיטון בפעילות של החברות, קיטון בפעילות של המשק, ירידה בהכנסות ממיסים ובסופו של דבר חוזרים לכל אחד מאיתנו ואומרים: 'אין מספיק הכנסות ממיסים, בוא נעלה מיסים, בוא נעשה קיצוצים בשירות לציבור'. בסופו של יום, הבורסה מרכזת את כל האירוע הזה במיקרוקוסמוס של כל הכלכלה הישראלית", הוא הסביר.
בכל הנוגע להחלטת הריבית שצפויה בארץ בשבוע הבא, אמר פגוט כי "אני חושב שזו החלטה יחסית קלה. כל זמן שלא רואים פה איזשהו פיחות חד, דרמטי ומהיר, אז למעשה שני המדדים הנמוכים שהיו פה בחודשים האחרונים נותנים לנגיד את מרווח הנשימה על מנת להותיר את הריבית על כנה. בהחלט יכול להיות שלקראת סוף השנה נראה עוד העלאות ריבית, אך בנקודת הזמן הנוכחית נראה שהתהליך הזה לקראת מיצוי".
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה הראשונה בנגן שבפתח הכתבה, או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.
מאחורי המשבר בחברת ההשקעות טריא
בתוך כך, המשבר בחברת ההשקעות החברתיות טריא מחריף: היקף בקשות המשיכה של לקוחות מהחברה עמדו מתחילת השנה על למעלה ממיליארד שקל, כאשר רק בחודשיים האחרונים עמדו בקשות המשיכה שלא נענו על 142 מיליון שקל.
משה קאשי, מנהל תחום פיננסיים בלובי 99, הסביר בריאיון ל"כסף חדש" מה בדיוק החברה עושה, איך היא נקלעה למשבר כה חמור ומה המשמעות עבור לקוחותיה. "חברת טריא היא חברת הלוואות P2P (Person to Person). המודל שלה אומר: במקום שהבנק ייתן את ההלוואה, בוא אתה תיתן את ההלוואה לאנשים אחרים ותזכה בריבית, כאשר גם החברה לוקחת עמלה קטנה מהריבית", הסביר קאשי והוסיף: "טריא החלה את דרכה בתקופה שהריביות בישראל ובעולם היו מאוד נמוכות וכסף חדש חיפש מקומות חיסכון חדשים.
"יותר ויותר לקוחות הפנו את הכסף שלהם לטריא שהלוותה ללקוחות מהצד השני. אולם, כשהריבית החלה לעלות, טריא נכנסה לשתי בעיות: האחת היא שחלק מהלווים לא החזירו את הכסף, אבל זו הייתה בעיה קטנה. הבעיה היותר גדולה היא שכסף חדש לא נכנס פנימה".
למה הכוונה?
"כשלקוח מלווה את הכסף שלו דרך טריא ורוצה ואותו בחזרה, טריא לא הולכת לבחור שלווה את הכסף ולוקחת ממנו בשביל להחזיר, היא לוקחת ממישהו אחר שהכניס את הכסף לטריא ומחזירה לו. כשהריבית התחילה לעלות, פחות ופחות כסף זרם לתוך טריא, וברגע שפחות אנשים הכניסו כסף ויותר אנשים התחילו להוציא, לטריא לא היה את הכסף להחזיר להם".
עוד לדברי קאשי, "טריא לא מחויבת ליחס נזילות (כמו שבנקים מחוייבים - ד"ר). הרגולציה שחלה על טריא היא לא כלפי הלקוחות, אלא כלפי הלווים. אם אתה לוקח הלוואה מטריא, אז על טריא חלה רגולציה איך להתנהל מולך, אבל אם אתה נותן את הכסף שלך לטריא, אין שום רגולציה על זה".
לטענתו, "בסופו של דבר זו גם שאלה של אמון: אם נוצר מצב שכמה לקוחות ניסו למשוך את הכסף שלהם ולא הצליחו, ואז היה פרסום ואף אחד לא רצה להכניס את הכסף שלו לטריא, זה כדור שלג מתגלגל. כשהריבית יותר גבוהה אנשים פחות מחפשים הלוואות חברתיות והשקעות אלטרנטיביות, טוב להם בפיקדון בבנק או בקרן כספית לצורך העניין, וזה מה שקורה עכשיו עם טריא".
ומה לגבי כספי הלקוחות? "טריא כבר עושה צעדים כדי לבנות מחדש את האמון שלה. דבר ראשון, היא יכולה לבוא לבעלי המניות שלה ולהגיד להם: 'תשקיעו בי כסף, אני אחזיר ללקוחות שלי, אבנה את האמון מחדש וכשהלווים יחזירו את הכסף זה ילך אליכם'. הדרך השנייה זה לפנות ללקוחות גדולים, מוסדיים, ולבקש מהם להכניס כסף במקום הלקוחות שרוצים לצאת. השאלה אם הם יצליחו לעשות את זה.
"זו שאלה של ניהול ושאלה של מה תיק ההלוואות שלהם. אני מאמין שאם תיק ההלוואות שלהם הוא תיק טוב ואין שם הרבה 'דיפולטים' - כלומר אנשים שלא מחזירים את הכסף - יכול להיות שהם יחלצו מהסיטואציה הלא נעימה שהם נקלעו אליה", הוסיף קאשי. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
האם ישראל פספסה את רכבת ה-AI?
ברקע הפרסומים על כך שחברת OpenAI שעשתה את ChatGPT בדרך להכנסות של למעלה ממיליארד דולר בשנה הקרובה, שוחחנו ב"כסף חדש" עם חיים פינטו, מרצה בטכניון וסמנכ"ל הטכנולוגיות של חטיבת השירותים של סיסקו באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה, על עתיד הבינה המלאכותית בישראל. כמה רווחי זה להשקיע בבינה מלאכותית, איפה ישראל נמצאת בתחום והאם "פספסנו את הרכבת"? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: ברקע שורה של פרסומים שהתייחסו לטבלה בת כחודש של ארגון ה-OECD, לפיה ישראל המדינה "היקרה ביותר" מבין מדינות הארגון בשנת 2022, שוחחנו אתמול ב"כסף חדש" עם עם פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, שהסביר איך בכלל מודדים יוקר מחיה והאם ניתן להשוות אותו במדויק בין מדינות. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
