בשיתוף צופן מרכזי טכנולוגיה עילית
(צילום: ניידת שידור, סיני דודפור)
מדוע כששני צעירים, אחד ערבי והשני יהודי, שסיימו לימודים באותו מקצוע ועם אותם ציונים, מנסים להשתלב בהייטק - היהודי ימצא עבודה בקלות רבה והערבי לא? הסיבות לכך רבות ומגוונות, אך המשותף לכולן הוא שהן ניתנות לשינוי. כנס צופן 2023 שנערך החודש, ציין 15 שנים של יוזמות ומאמצים לשינוי המצב, לצד חמש שנות שיתוף פעולה עם ה-USAID בנושא שילוב החברה הערבית בענף ההייטק. מה היה לבכירי המדינה והמשק להגיד בנושא? ומהם הצעדים הנדרשים שעלו בפאנלים המגוונים של הכנס?
את האירוע פתח נשיא המדינה, יצחק הרצוג באומרו כי "ברור לכולנו ששילובם של עובדים מחברה הערבית בהייטק מהווה מנוף אמיתי להתפתחות כלכלית ולאינטגרציה חברתית. אחת ההגדרות שהפכו זה מכבר שם נרדף למדינת ישראל היא אומת ההייטק. במבט ביקורתי קצת יותר, ראוי שנשאל את עצמנו האם באומת ההייטק ניתנת הזדמנות אמיתית לכל אזרחי האומה להשתלב בתוכה? נכון, יש התקדמות כל הזמן ובוצעה קפיצת מדרגה חשובה, רואים יותר גיוון – ועדיין יש עוד כברת דרך ארוכה מאוד.
"כבר 15 שנים שזוהי המשימה שנטל על עצמו ארגון צופן: לקדם את תעשיית ההייטק בתוך החברה הערבית, תוך הגדלה משמעותית של מספר העובדות והעובדים מהחברה הערבית בהייטק וקידום הפיתוח האזורי. אני מאחל לכם הצלחה רבה בפעילות החשובה, למען חברה שוויונית יותר, למען תעשייה מגוונת יותר, למען כלכלה ישראלית צומחת יותר ולמען חברה ישראלית מגוונת ומאוחדת יותר".
גב' איימי טוהיל-שטול, ראש משלחת USAID לגדה המערבית ועזה, חיזקה ואמרה כי "האירוע הוא חגיגה של יצירתיות וחדשנות שיכולות לקרות כאשר מהנדסים ערבים ויהודים עובדים יחד בתעשיית ההיי-טק. Tech Bridges היא עדות לאופן שבו ניתן להפיץ את רוח החדשנות הטכנולוגית באזור."
10 צפייה בגלריה
הגב' איימי טוהיל-שטול, ראש משלחת USAID לגדה המערבית ועזה
(צילום: Baloot ADV בלוט משרד פרסום)
שר העבודה ח"כ יואב בן צור, הוסיף: "לאורך כל שנותיי בעשייה הציבורית פעלתי מתוך תחושת שליחות חוצת מגזרים ועמים לתת מתן זכויות שווה לכל אזרח, משרד העבודה בראשותי פועל בכלל המישורים למען בני המגזר הערבי המבקשים להשתלב בשוק העבודה בישראל, נמשיך להעניק הכשרות טכנולוגיות, ונפעל למען הורדת חסמים בכדי לתת מענה תעסוקתי מכובד בשכר הולם ומתוך כבוד לאורח חייהן, בשביל שיוכלו לפרנס את בני משפחתם בכבוד. בשביל שהם יצליחו, בשביל שכולנו נצליח, נדרש מכולנו אוריינות הדדית".
יש בחברה הערבית הרבה יותר מכותרות על אלימות
הכנס התקיים על רקע כותרות קשות שעולות כמעט מדי יום בתקשורת על אלימות קשה בחברה הערבית. "זה עצוב ומקומם, מתסכל וכואב שבחודשים האחרונים ההקשר היחיד שבו מוזכרת החברה הערבית הוא הפשיעה והאלימות - זה לגמרי לא משקף את החברה הערבית, שיש בה הרבה יותר", אמרה מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן.
"החברה הערבית היא גם מהנדסות ומהנדסים בהייטק, יזמות ויזמים, מפתחות ומפתחים פורצי דרך. זה סטארט אפים, האקתונים, מאיצים, אנג'לים ומה שביניהם. החברה הערבית היא יהודים וערבים שעושים יחד אקזיט, משתתפים יחד בכנסים ומציגים רעיונות חדשניים בארץ בעולם. הפעילות שצופן וארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום מקדמים יחד היא האלטרנטיבה לפשיעה ולאלימות. זה ההווה שחובתנו לברוא יחד והעתיד שאליו יש לשאוף ואותו לקדם כבר עכשיו".
לדברי ג'לג'ולי, "הסיבות לפערים בין בוגר התואר היהודי לבוגר התואר הערבי הן רבות ומגוונות. חלקן נעוצות בצעיר המבקש להשתלב וחלקן בחברה המבקשת לקלוט אותו – את זה צריך לשנות כדי שנוכל לברוא מציאות של 'עוד סטארט אפ חדשני' בחברה הערבית. עוד 'פריצת דרך במחקר'. עוד 'שותפות ערבית - יהודית שהולידה קידמה למען האנושות'.
"הפעילות המגוונת, התורמת, המעצימה של אלפי המהנדסות והמהנדסים הערבים בתעשיית ההייטק ובמשק הישראלי בכלל, אינה זוכה לאותה החשיפה שמקבלת הפשיעה בתקשורת ובמודעות הציבורית בישראל. אחת הסיבות לכך היא שעדיין, למרות שהחלק היחסי של החברה הערבית בחברה הישראלית הוא למעלה מ 20% - יש רק 3% מהנדסים ערבים בתעשייה".
"שילוב החברה הערבית בהייטק הוא משימה לאומית"
"צופן הגיעה להישגים אדירים ב-15 שעות קיומה, וזו גאווה גדולה עבורי להיות חלק מארגון שהוא גורם משמעותי בהגדלת מספר העובדים בהייטק מהחברה הערבית ממאות בודדות לכ-10,000 ובהבאת ההייטק לחברה הערבית", אמר דדי פרלמוטר, יו"ר משותף הוועדה הציבורית לקידום החברה הערבית.
"העולם עובר מהפיכה משמעותית בשנים האחרונות, בהפיכת כל דבר שסובב אותנו תלוי בטכנולוגיה דיגיטלית ולאחרונה גם בבינה מלאכותית. עובדות ועובדים מיומנים בטכנולוגיות אילו נדרשים לא רק לתעשיית ההייטק שהיא המנוף הכלכלי של ישראל, אלא כל תחום שהוא, כדי שכלכלת ישראל תצמח ותתאים למאה ה-21.
התעשייה חייבת לקלוט יותר ויותר עובדים מכל קבוצות האוכלוסייה ובוודאי מהחברה הערבית. זה טוב לכלכלה הן של מדינת ישראל והן של החברה הערבית, וזה טוב גם לחברות שכח אדם מיומן ומגוון עוזר לחברות להיות פוריות יותר. שילוב החברה הערבית בהייטק הוא משימה לאומית ממערכת החינוך ועד קליטה בתעשייה.
"אני קורא לתעשיית ההייטק להיות לא רק המנוף הכלכלי אלא גם המנוף החברתי של מדינת ישראל. ההייטק הוא המנוע המרכזי למוביליות חברתית."
הגיוון יצעיד את תעשיית ההייטק קדימה
"כשצופן הוקם ב-2008 הייצוג של ערבים בהייטק הישראלי עמד על כחצי אחוז בלבד. היום, 15 שנה אחרי, אנחנו מסתכלים על 3.5% מכוח העבודה בהייטק הישראלי מהמגזר הערבי", אמר פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא ב-Google ומנכ"ל מרכז Google בישראל. "יש עוד כברת דרך להתקדם בה, אבל אני יודע איזה מאמץ עצום מאחורי השיפור הזה וכמה הוא משמעותי, לא רק בכמות המועסקים בהייטק הישראלי, אלא בהשפעה שהם מייצרים וימשיכו לייצר גם על הדורות הבאים ולא בכדי צופן סימנה מטרה שאפתנית וחשובה - להגיע ל10% מועסקים מהמגזר הערבי עד 2025. בגוגל מחויבים ומאמינים שגיוון האוכלוסיות בהייטק הישראלי הוא קריטי לחיזוק התעשייה והכלכלה הישראלית.
"ההייטק זו תעשיה שפורחת ומצליחה בזכות כוח האדם האיכותי שנמצא בה ואין לי ספק שכמה שיותר אוכלוסיות מגוונות שיכנסו באחוזים גבוהים לתעשייה רק יהפכו אותה לחזקה יותר. כך חברות ההייטק יכולות לקחת חלק פעיל בקידום צעירות וצעירים מהחברה הערבית וגם לסייע להצעיד את תעשיית ההייטק קדימה."
חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של מגזר המיעוטים, שהשתתף בפאנל הייטק בחברה הערבית- הווה ועתיד, אמר כי "בשנת 2023 לא ניתן לדבר על שילוב צעירי החברה הערבית בשוק העבודה מבלי לדבר על תחום ההייטק, שהוא קטר הצמיחה של המשק. החברה הערבית עשתה כברת דרך בשנים האחרונות וחל שיפור משמעותי בהשכלה ובהכשרות, גם בקרב המעסיקים אנחנו רואים מחויבות ונכונות גבוהה יותר לשילוב אוכלוסיות מגוונות, ובהתאמה המספרים עולים. יחד עם זאת, קיימים אתגרים מאוד משמעותיים לצעירים הערבים להשתלב בהייטק: חוסר הניסיון, המרחק הגיאוגרפי מריכוזי התעסוקה הגדולים ועוד ובשל כך, נדרש מאמץ מיוחד להמשיך את המומנטום שנוצר. במסגרת תכנית החומש 'תקאדום' אנחנו שמים דגש בדיוק על נושא זה, ומשקיעים מאמצים ותקציבים רבים לשם כך."
10 צפייה בגלריה
חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של מגזר המיעוטים
(צילום: Baloot ADV בלוט משרד פרסום)
עימאד תלחמי, יו"ר ומייסד באבקום, חיזק ואמר כי "שילוב ערבים בענף ההייטק הישראלי הוא לא רק חשוב, אלא גם יכול להיות מאוד משמעותי ומבטיח לשני הצדדים. ישראל נחשבת למובילה בתחום ההייטק ומאוד תורמת לתעשייה הטכנולוגית ברחבי העולם. אולם, עדיין קיים פער גדול בין האוכלוסיות היהודית והערבית בתחום זה. השילוב הטוב של ערבים בענף ההייטק יכול לתרום לצמיחה כלכלית ולקידום תחום ההייטק בישראל. הערבים בישראל מהווים חלק חשוב וגדול מהאוכלוסייה ויש להם המון יכולות וכישורים בתחום הטכנולוגיה. כך עלולות להתפתח יותר חברות הייטק שיכולות להביא ידע ותרומה מיוחדת למשק הישראלי ולשפר את התחרותיות הגלובלית שלה."
המשימה: הסרת חסמים פסיכולוגיים והשקעה לטווח ארוך
"המגזר הערבי שופע טאלנטים ובוגרים במקצועות ההייטק והטכנולוגיה, בוגרי האוניברסיטאות הטובות בארץ", אמר רם לוינסון, מנכ"ל פארק הייטק צפון. "פארק הייטק צפון הוקם במודע בלב אוכלוסייה הטרוגנית שבה 54% תושבים מהמגזר הערבי ובעצם נוכחותו אנחנו מסירים את החסם המשמעותי ביותר להשתלבות של המגזר הערבי בהייטק ובמקצועות הטכנולוגיים. הסקטור הציבורי יכול לסייע ליוזמה הפרטית הזו על ידי הסרת חסמים בירוקרטיים ותמריצים משמעותיים לפתיחת חברות הייטק בצפון הארץ והסקטור הפרטי יכול לתרום את חלקו על ידי הקמה של אתרים צפוניים לחברות שבסיסן במרכז ומתן תמריצים לעבודה בקרבת הבית לעובדים צפוניים. כשכל הסקטורים יעבדו ביחד למען שילוב של המגזר הערבי בהייטק, הדבר יאיץ את התפתחות האזור כאבן שואבת לחברות הייטק וטכנולוגיה, לשינוי פני אזור הצפון כולו."
עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר עורכי דין, אמר כי "משרד מיתר הגדיר את הגברת השילוב של עורכי דין מהחברה הערבית כיעד ארגוני. זו משימה מרכזית עבור גופים עסקיים משמעותיים שצריכים להשקיע לא רק ביעדים עסקיים אלא גם בקידום מטרות חברתיות. הצלחה בהשגת יעד זה מצריכה השקעה ארוכת טווח והרתמות של כל הארגון. מערכות ההשכלה הגבוהה משלבות סטודנטים ערבים ויהודים אולם במעבר לשוק התעסוקה קיימים עדין חסמים רבים אשר בגללם משפטנים ערבים נרתעים מהצטרפות למשרדים מובילים. אנחנו מתמקדים בבניית סביבה ארגונית מאפשרת אשר יוצרת אצל עורכי הדין את הבטחון בכך שיקבלו הזדמנות מלאה להתקדם מקצועית ולהגיע להישגים."
גם בצ'ק פוינט הישראלית, מאמינים בטיפוח של כישרונות מכל גווני החברה הישראלית ובמתן הזדמנות שווה. "אני שמחה לשתף ששיעור העובדים מהחברה הערבית בחברה הוא הרבה מעל לממוצע בתעשייה", אמרה מרים שטייניץ סמנכ"לית בצ'ק פוינט. "הרוב המוחלט, מתוך כ-130 העובדים מהחברה הערבית, עובדים בתפקידים טכנולוגיים. כמו רוב העובדים שלנו, זו לרוב העבודה המקצועית הראשונה שלהם ואחרי הכשרה מקצועית ראשונית הם משתלבים בחברה במגוון תפקידים ועם הזמן מתקדמים. ההייטק הישראלי מהווה דוגמה כיצד ניתן לקיים בישראל חברה רב תרבותית, מגוונת ומכילה."
יחד עם זאת ועל אף השינויים החיוביים והמבט אל המחר, מציינת עולה בכר, מנכ"לית growon והמאיץ הטכנולוגי scientech - אגודת הגליל, "בכל הקשור ליזמות נשית בחברה הערבית, לצערי התשובה לא ממש השתנתה במהלך השנים. למרות השיפור הקל באחוז המועסקים בהייטק והעלייה המינורית במספר יזמים ומיזמים באוכלוסייה, הנתון לגבי נשים ערביות כמעט נותר בעינו. מדוע? כי עדיין לא הצלחנו להסיר את החסמים הפסיכולוגים, החברתיים, והתרבותיים. התיקון צריך להתחיל בחינוך ליזמות, חינוך לעצמאות כלכלית נשית וחינוך בכלל. רק ככה נחולל שינוי שנראה אולי בעוד שני דורות מהיום".
צופן משנים את סדר היום הציבורי
אחמד מואסי, ראש תחום החברה הערבית בקרן אדמונד דה-רוטשילד התשותפה והתומכת בצופן, תיאר את התרומה העצומה והערך הכלכלי שיש לתכניות המנטורינג בכלל ושל צופן בפרט, על המשתתפים בתכנית ועל המשק הישראלי וענף ההייטק.
בתום הכנס סיכמה ג'לג'ולי ואמרה כי "צופן היא הגשר המעצים, המלווה והמנחה של הצעירים הערביים להשתלבות אמיתית והוגנת בתעשייה. לכל צעיר וצעירה נבנית תוכנית בהתאם לצרכים וליכולות ומעניקה מעטפת של שירותים: מאבחנת את החסמים התרבותיים והאישיים, הפערים הלימודיים והטכנולוגיים, התכנים החסרים, הניסיון הנעדר ומעניקה לאלה פתרונות בדמות הכשרות טכנולוגיות ואחרות, מנטורינג, ליווי אישי, סדנאות ופעילות קבוצתית, מיט אפים, הרצאות חשיפה ועוד.
"צופן מלווה גם את חברות ההייטק - מעודדת אותן לאמץ הלכה למעשה את ערכי הגיוון התעסוקתי, מקיימת הרצאות ומהווה גשר לאיוש משרות פתוחות ע"י מועמדים ערבים, ובנוסף מלווה את המדינה במכרזים לעידוד גיוון תעסוקתי ושילוב ערבים בתעשיית ההייטק. הגיע היום בו אנחנו מדברים על הישגים של החברה הערבית ולא על מוות, פשיעה ואלימות. אנחנו משנים את סדר היום הציבורי."
"אני שמחה על הכנס החשוב הזה ועל שיתוף הפעולה הפורה וארוך הטווח של צופן עם IATI. סיכמה קרין מאיר רובינשטין מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות IATI. "יחד אנחנו מתווים אסטרטגיה לשילוב וגיוון בקרב עובדי ענף ההיי טק. משימתנו, להמשיך ולקדם תרבות מכילה, שתסייע לקבלה לתפקידים בחברות. אנחנו יודעים היום כי צוותים מגוונים תורמים יותר לארגון ונמשיך להוביל מהלכים למען הגדלת ההון האנושי בתעשיות המתקדמות בישראל, גם בתקופה כלכלית מאתגרת זו".
בשיתוף צופן מרכזי טכנולוגיה עילית
