השקל נסחר ביציבות יחסית היום (ד') מול הדולר והאירו סביב 3.78 ו-4.08 בהתאמה, אולם המגמה בשבועות האחרונים הייתה הפוכה לגמרי והזינוק של שער הדולר עלול לגרום כבר בקרוב לגל התייקרויות, כשבאוצר מעריכים שגם מחירי החשמל עלולים לעלות, מכיוון שהסכמים לרכישת גז טבעי ופחם נקובים בדולר. עם זאת, טרם הוחלט לכנס בעניין הזה את רשות החשמל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
נזכיר כי לפני מספר חודשים הכיוון היה דווקא הוזלת החשמל בשל מכירתה הצפויה של תחנת הכוח אשכול, אך זו לא יצאה אל הפועל ונדחתה בינתיים. אם יתייקר מחיר החשמל יהיה צורך לייקר שוב גם את מחירי המים לשימושים השונים, כולל לחקלאות, מצב שעלול לגרום גם להתייקרות הפירות והירקות.
להמשך היחלשות השקל בשיעורים ניכרים יש כבר השלכות על תחומים רבים במשק: משקי הבית ספגו הפסדים ניכרים ולמעט הייצואנים למעשה, כל המשק יוצא נפסד מהעלייה הניכרת בשערי המטבעות הזרים, בעוד השקל הפך לאחד המטבעות הנחלשים בעולם בעת האחרונה ופוחת בשיעורים משמעותיים לעומת כל המטבעות כמעט.
בשל כך, במגזר העסקי וגם בקרב גורמים ממשלתיים גוברת הדרישה שבנק ישראל ימכור מיליארדי דולרים מהסכום הגבוה של יותר מ-200 מיליארד דולר שקיימים ביתרות המט"ח (במטבעות שונים). בין השאר הפנה גורם ממשלתי את תשומת הלב לדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן משנת 2021 שבו תקף את הבנק המרכזי על החזקת כמות כה גדולה של מטבע זר, שלדעת בכירים בבנק ישראל עצמו כפולה מהכמות שעל הבנק המרכזי להחזיק כיתרות מטבע.
בדוח כתב המבקר בין השאר: "רמת יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל, העומדת על כ-46% מהתוצר נכון לפברואר 2021, גבוהה מהרמה הרצויה לפי כל גישות האמידה המקובלות, העומדות בממוצע על כ-15% עד 22% מהתוצר, וגבוהה מהרמה הממוצעת של היתרות בקרב מדינות ההשוואה בכל המדדים המקובלים. יצוין כי רמת היתרות הממוצעת בקרב מדינות ההשוואה אף היא גבוהה מהרמה הרצויה ומצביעה על נטייה להחזיק רמת יתרות גבוהה ממנה".
עוד כתב מבקר המדינה: "לא נמצאו אסמכתאות לכך שבמהלך משבר הקורונה, ובפרט בחודש מרץ 2020, בחן בנק ישראל צעד של מכירת מט"ח, בעת בה שער החליפין של שקל לדולר הגיע בשיאו לכדי 3.862 שקל ל-1 דולר (מעט גבוה משערו השבוע, ג.ל). יצוין כי במהלך שנת 2020 רמת היתרות בבנק ישראל גדלה מאוד יחסית לכל המדינות בנות ההשוואה למדינת ישראל הן במיליארדי דולרים והן בשיעור השינוי - פער של כ-29.8 מיליארד דולר מממוצע השינוי של המדינות בנות ההשוואה ופער של כ-24.5% משיעור השינוי הממוצע במדינות אלה".
בבנק ישראל לא התייחסו לנושא.
