לאחר ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', טען הבוקר (ג') כי הוא "איש ימין כלכלי ומאמין שתפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע לשוק", ובאותה נשימה הצהיר שהוא "מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר של הבנקים בשיעורים גבוהים", שוחחנו על כך ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, עם פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, אשר טען: "זה פשוט להסתכל לנו בעיניים ולצחוק עלינו".
עוד אמר בן-דוד: "סמוטריץ' מאמין שאסור להתערב בשוק? מאז שהממשלה הזו נבחרה זה בדיוק מה שהם עושים. הם גורמים לתוהו ובוהו, אז נוח לו לדבר על הבנקים. הוא יורה לכל הכיוונים ואחרי זה הוא יגיד לנו שהמיסים יורדים כאן, שהרי הם יורדים בגלל שהמצב במשק בעייתי, ובכלל לא רק את הבנקים אלא גם אותנו צריך למסות עוד, כי אחרת איך ישלמו על כל מה שהם שמו בתקציב?". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
לטענתו, "הם מגרשים את אנשי המקצוע הכי רציניים במשרדי הממשלה, הם יורדים עליהם בלי הרף על כל שומרי הסף שאנחנו בונים עליהם שישמרו עלינו, הציבור, מי ירצה לעבוד שם? הם פשוט מגרשים אותם וגורמים לאווירה כזו שעולה השאלה מי ישאר במדינה שהם רוצים להשאיר לנו פה?".
באשר להשפעה האפשרית של הצעת השר על הבנקים בארץ ועל שוק הבנקאות המקומי ככלל, אמר פרופ' בן-דוד: "הבנקים ימצאו פתרונות לדבר הזה, אפשר לסמוך עליהם. אם כבר, הכלים הם לא אצלו, אלא אצל בנק ישראל, שיש לו כלים רגולטוריים.
"הדבר המרכזי כאן שיכול לטפל בחזירות של הבנקים זה לפתוח אותם לתחרות בצורה מסיבית, בין אם זה בחו"ל או ביניהם, יש לבנק המרכזי את הכלים האלה והוא לא עושה את מה שהוא צריך לעשות. יש פה יכולת לשנות את כללי המשחק, הם לא צריכים לבקש טובות מאף אחד. ברגע שיש רווחים כל כך גדולים, מה מונע מסיטיבנק לשים פה סניף בכל פינת רחוב וגם ליהנות מהרווחים האלה? למה שבנקים אחרים לא יעשו את זה? זה האיום הגדול שאפשר לשים על הבנקים שמתנהלים כאילו יש להם קרטל. לבנק המרכזי בהחלט יש את הכלים להתמודד עם הדברים האלה", טען.
באשר לדבריו של נגיד בנק ישראל, שנאם גם הוא בכנס הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה הבוקר, ואמר כי "אם הפיחות בשקל יימשך, ייתכן שיידרשו העלאות ריבית נוספות", טען בן-דוד: "אני מסכים לחלוטין עם הנגיד שהסיבה לפיחות השקל היא המהפכה המשפטית. אני אומר את מה שהוא לא יכול להגיד: הוא המבוגר האחראי היחיד כאן.
4 צפייה בגלריה
"הוא המבוגר האחראי היחיד כאן". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
"במצב של אינפלציה, אתה רוצה שתהייה מדיניות פיסקליות מרסנת - שהיא באחריות הממשלה - ומדיניות מוניטרית מרסנת - שהיא באחריות הבנק המרכזי. אבל היות שיש כאן ממשלה שלא רק נוהגת בהפקרות תקציבית, אלא גם גורמת לאי-ודאות שמבריחה כספים ואנשים וגורמת למצב שאנשים שמוציאים את הכסף למעשה גורמים לפיחות, אז הוא נשאר היחיד שיכול להילחם באינפלציה, והכלים שלו הם מוגבלים. הוא מגיב למה שעושים לנו בממשלה הנבחרת של מדינת ישראל ואם הוא יצטרך הוא יעלה את הריבית עוד יותר. אין לו ברירה, כי אף אחד אחר כאן לא מתנהל כאילו המשק במשבר", טען.
בלאגן הדלק ממשיך; המינויים באוצר תקועים
בתוך כך, כתבנו גד ליאור התייחס לטענה אחרת של שר האוצר מהבוקר, לפיה הוא "ער לביקורת על ההתמהמהות באיוש שורה של תפקידי מפתח" באוצר וכי "כלל האגפים ויחידות הסמך עובדים מצויין תחת בעלי התפקידים הנוכחיים הנמצאים בהארכת כהונה או במילוי מקום", והסביר מדוע סמוטריץ' לא בדיוק מדייק בדבריו וכי יש תפקידים שאין להם ממלא מקום. ליאור הסביר גם את המשמעות של אי-מינוי אותם תפקידים, שחלקם כמה מהרגישים ביותר בכלכלה הישראלית, ובמקביל הסביר מדוע "הפיקוח" על מחירי הדלק נמשך וכיצד הוא צפוי להשפיע על המחיר לצרכן גם בחודש הבא.
כמה עולה הלוויה?
ברקע לוויית הענק של מנהיג הציבור החרדי-ליאטלי הרב גרשון אדלשטיין ז"ל, שהלך לעולמו היום בגיל 100, והפקקים הגדולים שנרשמו ברחבי הארץ, שוחחנו בפודקאסט עם אור פירון-זומר, מנכ"לית ומייסדת חברת סופיה סידורי קבורה, בניסיון להבין מה נדרשת ממפיקת הלוויות וכמה זה עולה לבני המשפחות האבלות. "יש הלוויות מאוד גדולות, כמו זו שיש היום, ששם מה שצריך זה לעשות סדר ושם נכנסים משטרה ומד"א ועוד המון גופים. זה שונה לחלוטין מהפקות שאנחנו עושים, שהעניין הוא לא רק הסדר, אלא 'חוויית המשתמש' נקרא לזה.
לדבריה, "אנשים מגיעים והמשפחה רוצה לתת להם חוויה אחרת - היא רוצה שהם ישבו על כיסאות בצורה מסודרת, שיהיה צל כי חם או שיהיו מטריות כי גשם, היא רוצה שיהיו בקבוקי מים, כיפות, טישו, את כל ה'פסילטיז' שמאפשרים לעשות אירוע בצורה מכובדת. זה מאוד דומה לאירועים אחרים. יש אפשרויות ב-10,000 שקל, יש אפשרויות ב-40 אלף שקל ואם בוחרים ללכת לבתי עלמין סגורים אפשר גם להגיע ל-80 אלף שקל. יש הרבה מאוד אפשרויות", היא סיפרה.
כמה אנשים באמת לוקחים את השירות הזה?
"ככל שעובר הזמן יש יותר ויותר אנשים שבוחרים לקבל את הסיוע שלנו, משתי סיבות עיקריות: האחת היא שאנשים נמצאים ברגע קשה ועם השאלה האם יש להם זמן להתעסק בזה, במשהו שהם לא מבינים ושהם לא מוצאים את ידיהם ורגליהם, או שהם רוצים לתת למישהו שמבין בזה לעשות את עבורם. הסוג השני אלו אנשים שמבינים שאנחנו אנשים שונים, ולכן יש עניין שההלוויות שלנו ייראו דומות למי שאנחנו. כלומר, הם לא רק רוצים עזרה בארגון אלא גם שההלוויה תשקף את האדם שהם נפרדים ממנו".
מי האנשים שבאים אלייך ורוצים שתפיקי הלוויה?
"אלו אנשים שיש להם פחות קהילה. בדר"כ, ברגע הזה, קהילה מתגבשת סביב מישהו ועוזרת לו לעבור את השלב הזה. למשל, אנשים דתיים בדרך כלל מחוברים לקהילה וישר היא תעזור: בלארגן את הללוויה, מישהו יביא את המים, מישהו יביא את הצל ומישהו שידאג שיהיו ארוחות בשבעה. אנשים שיותר גרים בעיר, שיש להם משפחות יותר קטנות ופחות אפשרות לעשות חלוקה של כל בני הדודים שכל אחד יגיע למלצר בשעה אחרת, אז הם יותר צריכים את השירות שלנו. סוג אחר של אנשים זה אנשים שרגילים לקחת שירות, אנשים עשירים".
היו לכם אירועים מיוחדים? בקשות מיוחדות של אנשים?
אנחנו עושים הכל, מעוגיות עבאדי ומיחם ועד לבריסטה שנמצא בכל רגע נתון ומגיש קפה הפוך לכל מי שרוצה. האירוע הכי יקר לא קשור בבקשה מיוחדת, אלא פשוט בכמות מאוד גדולה של אנשים שהגיעו, וזה עלה מאות אלפי שקלים. זה גם ההלוויה וגם השבעה, זה כמו שמישהו עושה חתונה אבל זה שבעה ימים, זה מטורף.
"היו לנו המון בקשות מיוחדות, היה לנו מישהו שהייתה לו חנות פסנתרים אז הוא רצה שנביא פסנתר כנף והבאנו גם את שלמה גרוניך לנגן בהלוויה. היה מישהו שזה היה היומולדת של מי שנפטר אז עשינו לו ממש יומולדת. היה אירוע אחד שלא הסכמנו לעשות של מישהו שביקש לעשות משני הצדדים, מהכניסה לבית העלמין עד החלקה שטיח אדום ושיעמדו אנשים משני הצדדים ויעשו מטחי כבוד בזמן שהנפטר מועבר לחלקה", סיפרה פירון-זומר.
אם פספסתם: אתמול דיברנו על גל ההצהרות על הקמת ועדות והצעות חוק מגוונות שלא ברור בדיוק מהיכן יתקצבו אותן, לכאורה בניסיון להילחם ביוקר המחיה. שוחחנו עם מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דיוטש, שאמרה: "היו ארבע ועדות יוקר מחיה שכאלה רק בעשור האחרון. העובדה שראש הממשלה הודיע פתאום על הקמת ועדה נוספת בנוסף לוועדה ששר האוצר כבר הכריז עליה ונמצאת בחוק ההסדרים, זה קצת מצחיק. זה פשוט מלחמות קרדיטים. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים ומשמעותיים כדי שדברים יקרו, זה ששרי הממשלה השונים ישתפו פעולה אחד עם השני. שר הכלכלה ושר האוצר וראש הממשלה צריכים לחבור יחד ולא להתחרות אחד בשני, אחרת יותר מדי לא יקרה פה". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
