לאחר שהודיעה כי תדרוש רישיון מיוחד כדי לייצא את המתכות גליום וגרמניום המשמשות לייצור מוליכים למחצה (semiconductor), סין הפסיקה לחלוטין לייצא אותן בחודש אוגוסט האחרון - כך לפי דיווח ב-CNN. מדובר בשתי מתכות קריטיות לשימושים רבים בתחום האלקטרוניקה ולייצור שבבים לתעשיות שונות, וסין היא היצרנית הגדולה בעולם שלהן, אם כי לא היחידה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
סין מייצרת כ-80% מכלל הגליום העולמי וכ-60% מסך הגרמניום העולמי. יחד עם זאת, בחודש שעבר המעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם לא מכרה אפילו גרם אחד של אותן מתכות מחוץ למדינה. זאת, בעוד רק בחודש יולי ייצאה סין 5.15 טון של מוצרי גליום ו-8.1 טון של מוצרי גרמניום.
2 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ון ביידן נשיא סין שי ג'ינפינג פגישה ראשונה מאז כניסת ביידן לתפקיד אינדונזיה ועידת G20
נשיא ארה"ב ג'ון ביידן נשיא סין שי ג'ינפינג פגישה ראשונה מאז כניסת ביידן לתפקיד אינדונזיה ועידת G20
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא סין, שי ג'ינפינג
(צילום: AP)
ההחלטה של סין להטיל מגבלות משמעותיות על ייצוא המתכות הגיעה למעשה בתגובה לצעד דומה שעשתה לפני כשנה ארה"ב, במסגרת מלחמת הסחר בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם, אשר נראה כי מתמקדת כבר תקופה באחד מהתחומים הרווחיים והחשובים ביותר בעולם - ייצור שבבים. אותם שבבים הם קריטיים כאמור לשורה ארוכה של שימושים, החל מתקשורת ומכשירי סלולר, דרך פאנלים סולאריים ורכבים חשמליים ועד לתעשייה הצבאית.
לפי הודעת משרד הסחר הסיני, הגבלות אלו נועדו "להגן על הביטחון ועל האינטרסים הלאומיים" של סין. אולם, ההכרזה הגיעה בתזמון ייחודי - ערב יום העצמאות האמריקני (4 ביולי) וימים ספורים לפני הביקור המתוכנן של שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, בבייג'ינג. לטענת אנליסטים ומומחים בתחום, מדובר במסר ברור שסין מבקשת להעביר לממשל בראשות נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן.
זהו הצעד השני והמשמעותי ביותר עד כה שסין נוקטת נגד ארה"ב ב"מלחמת הטכנולוגיה" אשר שוררת כבר תקופה ארוכה בין שתי המעצמות. בחודש מאי האחרון סין אסרה על כמה מהתעשיות הבולטות ביותר במדינה לרכוש ממייקרון (Micron), יצרנית אמריקנית מובילה של שבבי זיכרון.
2 צפייה בגלריה
שבב של TSM
שבב של TSM
קריטי לאינספור תעשיות. מוליך למחצה
(צילום: shutterstock)
במקביל, כאמור, ארה"ב הטילה לאחרונה מגבלות דומות על סין, בניסיון למנוע ממנה גישה לטכנולוגיה שעשויה לשמש לייצור "מחשבי-על" ובינה מלאכותית מתקדמת. באוקטובר האחרון הודיעה המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם כי תדרוש רישיון מיוחד מחברות כדי לייצא לסין שבבים המשתמשים בחומרה או בתוכנה אמריקנית, ללא קשר לארץ המקור בה יוצרו. אל ארה"ב הצטרפו ארצות נוספות, בהן הולנד ויפן.
כאשר נשאל על הפסקת הייצוא הסיני של המתכות, טען אחד הדוברים של משרד המסחר הסיני כי משרדו קיבל כמה בקשות לייצוא של שתי המתכות וכי חלק מהן אף אושרו, אולם הוא לא הרחיב עוד בנושא.
ברקע, הכלכלה הסינית מתמודדות כבר מספר שבועות עם ירידה חדה בצריכה ועם משבר דיור גדול. בחודש שעבר צנח הייצוא הסיני בשיעור הגדול ביותר זה למעלה משלוש שנים, וכעת מומחים סבורים כי המגבלות שהטילו על אותן מתכות עלולות להתגלות כ"חרב פיפיות" שתפגע דווקא בסינים עצמם. בינתיים, הגבלות הייצוא הפילו את מחיר הגליום בסין בכ-20% מאז חודש יולי האחרון, בעוד מחיר הגרמניום דווקא עלה מעט.

"סין עושה 'תמות נפשי עם פלשתים'"

בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, טען יובל וינרב, שותף מייסד ב-Krystal Eight ומנחה הפודקאסט "להבין את סין", כי "נראה שההגבלות שסין עשתה על ייצוא החומרים להכנת שבבים היא בוודאות תגובת נגד שהייתה על השולחן מהרגע שארה"ב התחילה עם הנסקציות שלה על תעשיית השבבים הסינית.
"ארה"ב שמה את המגבלות שלה על סין וזו מכה אטסטרגית עבורה, כי שבבים מתקדמים נמצאים בכל מקום, זה נמצא כמעט בכל מוצר טכנולוגי מתקדם. כשארה"ב הטילה את המגבלות האלה על סין, היא בעצם עצרה את היכולת שלה להתקדם בדבר שהכי קריטי לה - כי אלו הטכנולוגיות הכי מתקדמות שעושות את ההבדל בכל תחום. זה בעצם יצר מצב שסין תקועה ביכולת הייצור של השבבים שני דורות אחורה, יש איזשהו פער של יעילות".
עוד לדבריו, "ארה"ב גרמה להולנד וליפן, שהן שחקניות חשובות בייצור השבבים, להצטרף אל הסנקציות - והיא נתקעה. אז כבר דיברו על זה שלסין יש מנוף של לחץ שהיא יכולה להשתמש בו, כי היא בונה בעקביות בעשורים האחרונים עמדה ממש מונופוליסטית בכל שרשרת הייצור של החומרים מהם מכינים את השבבים. סין מפעילה הרבה מהמכרות האלה ו(פועלת) בעיקר בעיבוד של החומרים האלה, ככה שיוכלו להשתמש בהם לתעשייה.
"ברגע שסין מחליטה להשתמש בכוח הזה שלה כדי לעשות מה שהיא עשתה, זה מכניס את כל העולם ואת שרשרת הייצור לבעיה מאוד גדולה. עד כה סין נמנעה מלעשות את את זה מחשש שכל הכלכלה הגלובלית תפגע ובכך גם הכלכלה הסינית, אשר מבוססת ייצוא. בעצם, היא בעצם עושה - אולי קצת בהגזמה - 'תמות נפשי עם פלישתים'.
"זו באמת הסיבה שזה נעשה לדעתי: לצרכי משא ומתן וכדי להראות לארה"ב, מול שמועות שהיא הולכת להחריף עוד את הסנקציות, ש'היי, אתם מתחילים להגזים, גם לנו יש איך לפגוע בכם ועכשיו אנחנו מראים שאנחנו גם לא נהסס להשתמש בזה'", הסביר וינרב.