דו"ח המבקר נובמבר 2022: בנקאות דיגיטלית
לא רק הפיקדונות: "הבנקים לא גלגלו את רווחי הדיגיטציה ללקוחות"
"הדיגיטציה בבנקים הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות, אך היא גם הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי ורווחי חמשת הבנקים הגדולים גדלו בעקביות בהתאם לגידול בתיק האשראי". כך קבע מבקר המדינה, בעקבות ביקורת שנערכה במשרד בין אוקטובר 2021 לפברואר 2022.
לדברי המבקר, "הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות בעידן הדיגיטלי להגברת התחרות בענף הבנקאות, על מנת שההתייעלות הדיגיטלית תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בהפחתת העלויות לצרכן".
(דן רבן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
הרשויות שלא ערוכות לאספקת מי שתייה בשעת חירום
כ-2.4 מיליון תושבים בישראל מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום. שיעורי הרשויות המקומיות שנבדקו ואינן ערוכות במידה מיטבית לאספקת מים בחירום הם: כ-58% מהרשויות המקומיות המתואגדות; כ-62% מהרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד וטרם התאגדו שנבדקו; וכ-57% מהמועצות האזוריות.
עוד עלה כי 40 (כ-75%) מהרשויות המקומיות המתואגדות, שמידת היערכותן למשבר מים אינה מספקת, שוכנות באזורים בעלי עצימות גבוהה של 8 ומעלה לרעידת אדמה.
(ירון דרוקמן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
הביקורת על רשות המיסים: שעות הקבלה הורעו והחזרי מס נתקעו
מבקר המדינה שב ובדק את הפעולות שעשתה רשות המיסים לשיפור השירות ולתיקון הליקויים בתחום השירות לנישום שהועלו בדוח הקודם מ-2015, וגילה כי לא רק ששעות קבלת הקהל לא הורחבו כפי שנדרש, למעשה הופחת מספרן שכן בוטלו שעות קבלת הקהל בימים א' ו-ג'. בכך מוקצים פחות ימים ושעות למי שזקוק לסיוע ופגישה עם עובדי משרד השומה.
בביקורת הקודמת עלה כי קבלת הקהל במשרדי השומה מתקיימת לרוב בימים א'-ה', בשעות הבוקר, בשעות 8:30 - 13:00. מאחר שקבלת הקהל במשרדי השומה מתקיימת לרוב בשעות הבוקר ובאופן מצומצם בשעות אחר הצהריים, נאלצים נישומים רבים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת שירותים אלה. ממצאי המעקב מעלים כאמור כי הליקוי לא תוקן.
בנוסף, על פי נתוני רשות המיסים, יתרות הזכות שרשות המיסים לא אישרה החזר שלהן לנישומים החייבים בדיווח הסתכמו ב-6.89 מיליארד שקל. יתרות הזכות שעוכבו יותר מ-90 יום מסתכמות ב-3.23 מיליארד שקל, ומכלל זה 2 מיליארד שקל ממתינים לאישור, ואת היתרה הרשות מעכבת מטעמים הנוגעים לשומה או לגבייה. כך, על פי נתוני רשות המיסים נכון לינואר 2022, ישנם 78,659 מקרים שבהם לא הוחזרו יתרות סכום, בשל חוסר בפרטי חשבון בנק, בערך כולל של 479.9 מיליון שקל.
(גד ליאור)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
דו"ח המבקר נובמבר 2022: היבטי מועילות של מערכת המס
העיכובים בהתקדמות הרכבת הקלה בגוש דן
מבקר המדינה הקדיש פרק מיוחד להתקדמות מיזם הרכבת הקלה בגוש דן. המבקר סקר את הדחיות המרובות במועד הפתיחה של הקו האדום, שמסתכמות ביותר מחמש שנים, וצפה כי גם הקווים הירוק והסגול ייפתחו באיחור ניכר.
דוח המבקר בחן את אומדן העלות הכוללת של הקו האדום, שעודכן לפחות 12 פעמים, וחורג כיום ביותר מכשמונה מיליארד שקלים. בין הסיבות לחריגות ולעיכובים המבקר ציין את היעדר ההסכמים בין נת"ע לרשויות המקומיות, חברת החשמל וחברות תשתית נוספות. המבקר ציין עוד כי כבר יותר מ-20 שנה חברת נת"ע פועלת בשם המדינה למרות שלא נחתם מסגרת בינה לבין משרדי התחבורה והאוצר.
(רועי רובינשטיין)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
דו"ח המבקר נובמבר 2022: התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן
לא מפרסמים טווחי שכר, לא מעודדים יעילות: המבקר על השכר בשירות הציבורי
המבקר קובע כי אגף השכר קידם רק באופן חלקי את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר וההעסקה במסגרת הסכמי שכר: קידום פישוט מבנה השכר וההעסקה, עידוד תפוקות, התאמת תנאי השכר לעולם עבודה תחרותי וגמישות ניהולית "הושג במידה מצומצמת, והשינויים חלים רק על 0.6% עד 10% מעובדי השירות הציבורי".
עוד עלה בביקורת כי תשע שנים מאז שאימצה הממשלה המלצה לפרסום טווחי שכר בעת פרסום מכרזים פומביים, ושבע שנים מאז שהיה צריך לבצע זאת - לא יושמה ההמלצה. ככלל, המשרדים אינם מפרסמים במכרזים פומביים את טווח השכר המיועד למי שייבחרו, עקב מבנה השכר ומורכבותו ותלותו בנתוניו הספציפיים של כל מועמד.
בנושא עידוד תפוקות באמצעות תגמולים ייעודיים, נמצא כי שכר עידוד הוא מנגנון התגמול והתמרוץ הכרוך בהוצאה הגבוהה ביותר בשירות הציבורי בישראל: בשנת 2020 עמדו תשלומי שכר העידוד לעובדי המשרדים על כ-667 מיליון שקל. "על אף עלותו הגבוהה, מסתמן כי מנגנון שכר העידוד אינו אפקטיבי".
(גד ליאור)
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
הגז הטבעי לא הגיע לצרכנים
מבקר המדינה בדק את מצב פריסת רשת חלוקת הגז הטבעי ומצא כי בחלוף 13 שנים ממתן רישיונות החלוקה הראשונים, שיעור הצרכנים שצרכו בפועל גז טבעי ברשת החלוקה הוא כ-22% בלבד מהיעד שנקבע (102 מ-450 צרכנים). לפי דוח המבקר, אי-העמידה ביעד ודחיית המועד לחיבור מחצית מספר הצרכנים שנקבעו בהחלטת הממשלה משמעותן אובדן חיסכון למשק בסכום של 0.8 - 1.9 מיליארד שקל.
המבקר מציין כי בנובמבר 2020 צמצמה רשות הגז הטבעי את היעד למספר הצרכנים הצפויים להתחבר ולצרוך בפועל גז טבעי מרשת החלוקה בכ-50% (225 צרכנים), בהשוואה ליעד שנקבע עד לשנת 2020 (450 צרכנים) בהחלטת הממשלה מס' 352 משנת 2015, ודחתה את חיבורם של צרכנים אלה בחמש שנים, לשנת 2025. כל זאת, ללא דיון סדור או אישור שינוי היעדים בהחלטות ממשלה.
עוד עלה, כי על אף שרישיונות החלוקה ניתנו לראשונה חמש שנים לאחר רישיון ההולכה, ואף שרישיונות החלוקה וההולכה ניתנים לתקופה של 30-25 שנים, רשת החלוקה התפתחה בקצב איטי יחסית ליעדים שהציבה הממשלה ובהשוואה לפיתוח מערכת ההולכה. המודל הכלכלי של רשת החלוקה, ובפרט הקשיחות בעדכון תעריפי החלוקה, היעדר צרכני עוגן והיכולת לגבות תעריפים בגין שימוש בפועל בלבד, לעומת המודל הכלכלי של מערכת ההולכה, עלולים להפחית את הכדאיות הכלכלית שבהרחבת פריסת הרשת.
בשורת החלטות ממשלה שהתקבלו במשך העשור הקודם הוחלט להסב לגז טבעי את מגזר התחבורה הכבדה - מגזר חדש שהיה צפוי לייצר ביקוש ניכר לגז טבעי ברשת החלוקה. ואולם משרד האנרגייה ורשות הגז הטבעי לא הצליחו לרתום את המשרד להגנת הסביבה ואת משרד התחבורה להסבת מגזר התחבורה הכבדה לשימוש בגז טבעי בהיקף משמעותי.
נכון למועד סיום הביקורת חוברו לרשת חלוקת הגז הטבעי רק ארבע שכונות מגורים בישראל, וכן חובר לרשת החלוקה יישוב שבעבר חובר בצנרת למאגר גז יבשתי - כולם באזור הנגב. בעוד שלוש מ-18 שכונות שהוגדרו בפיילוט בנובמבר 2019 הוחל בהנחת רשת החלוקה. בשנים האחרונות משרד האנרגייה ורשות הגז הטבעי, שהיא יחידת סמך בו, פעלו בחוסר תיאום בעניין הסבת המגזר הביתי לגז טבעי. רשות הגז הטבעי קידמה בארבע השנים האחרונות את חיבור המגזר הביתי לרשת חלוקת הגז הטבעי, ולעומת זאת משרד האנרגייה ביצע בחינות כדאיות למעבר לטכנולוגיה חשמלית, בלי לבחון את חלופת הגז הטבעי.
שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם
החלטת שר האנרגיה לשעבר על שימור יחידות 4-1 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה כביטוח משקי לשעת חירום כרוכה בעלות משקית עודפת העשויה להאמיר עד ל-4.3 מיליארד שקלים. אולם הסיכונים הטמונים בו ואי-הוודאות בנוגע להחזרת היחידות משימור מעלים ספק לגבי יכולתו של הפרויקט לספק ביטוח משקי. פרויקט זה אף מהווה תחליף מלא לייצור חשמל ביחידות 80-70 החדשות, היעילות והמזהמות פחות, ובעת חירום הייצור ביחידות 4-1 יבוא על חשבונן.
(ירון דרוקמן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון
מבקר המדינה ממליץ להגדיל את הפטור ממסים לצרכנים שקונים אונליין מחו"ל, כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה: המבקר חושב כי משרדי האוצר והכלכלה צריכים לבחון את הגדלת הפטור ממיסים ביבוא האישי ככלי נוסף להפחתת יוקר המחיה, ואף לשקול את הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים ומוצרים שבהם קיימים כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי, כך עולה מדוח המבקר שפורסם היום. כיום הפטור ממע"מ בקניות אונליין מחו"ל הוא לסכום הנמוך מ-75 דולר (לא כולל דמי משלוח).
(מירב קריסטל)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
דו"ח המבקר נובמבר 2022: התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון – ביקורת מעקב
הטיפול של דואר ישראל בחבילות
לפי דוח מבקר המדינה, חברת הדואר סוגרת סניפים ומפנה דברי דואר למרכזי מסירה מרוחקים מבית הצרכן ויש על כך ריבוי תלונות ופגיעה במיוחד בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות. בנוסף, מספר התלונות על משלוחים מחו"ל זינק. עובדי הדואר תיקנו כמה מהליקויים משנים קודמות. בין היתר: שחרור החבילות בנתב"ג מהיר בהרבה וגביית המיסים מהצרכנים שופרה.
(מירב קריסטל)
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
