הדולר נסחר שוב סביב 3.67-3.68 שקלים, ושערו היציג נקבע על 3.6680 - נמוך מעט משערו אתמול. האירו נסחר סביב 3.89 שקלים ושערו היציג נקבע על 3.891 שקלים - עלייה של 0.3%. בורסת ת"א, שרשמה ירידות חריגות ביחס לעולם בחודש האחרון, נפתחה שוב בירידות של כאחוז במדדים המובילים, שלאחר מכן התמתנו. ברקע, הסערה הפוליטית הגדולה סביב המהפכה המשפטית והמצב הביטחוני המתוח, כאשר הבנק האמריקני סיטי פרסם אתמול אזהרה שהתייחסה למצבם של הבנקים הישראלים, וציין כי למרות שלאי היציבות ואי הוודאות הפוליטית במדינה אין השפעה מיידית על מאזנם, היא עלולה להשפיע על שווי המניות שלהם בעתיד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר במחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסת ת"א, קרא אתמול בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio לבנק ישראל, שיש מי שטוען שכבר מתערב בשוק המט"ח בימים האחרונים אך לא מודה בכך, להרגיע את השוק: "בנק ישראל יכול לעשות פעולות משמעותיות, כמו שראינו אותו עושה בקורונה. הוא יכול להגיד שהוא מחויב לכלכלה הישראלית, שהוא מתכוון לפעול אם הוא יגלה אנומליות. אם זה בשוק המט"ח, שוק אגרות החוב ואפילו שוק המניות. אף אחד לא רוצה לריב מכות עם בנק מרכזי. אם בנק מרכזי מצהיר שהוא מחויב לתמוך בפעילות אז הדבר הזה מייצר ביטחון למשקיעים, מרחיק ספוקלנטים והמנהיגות כרגע יכולה לקנות זמן באמצעות הבנק המרכזי ולהגיע לפתרון".
כלומר בנק ישראל צריך להגיד "אנחנו שומרים על המטבע, אנחנו מתכוונים למכור דולרים"?
"אם נמשיל את זה לשדה הקרב, זה כמו שפלוגת טנקים מורידה את הכיסוי של הצלנית מעל הטנקים אז כולם מבינים את המשמעות של הדבר הזה. בבנק מרכזי יש כלי מאוד משמעותי שנקרא 'לדבר'. ואם הם מדברים בתקופה הזאת הם קונים זמן למנהיגות כדי להגיע לעמק השווה ולמצוא פתרון לפלונטר הזה שהגענו אליו, ובסופו של דבר פותרים גם את הבעיה הכלכלית וגם את הסוגיה המשפטית וחוזרים להתעסק בכלכלה. כי כרגע אנשים לא מסתכלים על תמחורים ומספרים. הם פועלים מפחד. וכשהם פועלים מפחד זה יוצר נזקים והנזקים הגדולים ביותר הם הנזקים לציבור הרחב, שחלקם כבר לא הפיכים".
אתמול שערו היציג של הדולר נקבע על 3.673 שקלים - עלייה של 0.38%, ושער האירו נקבע על 3.8788 שקלים - עלייה קלה של 0.1%. במקביל, המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בעליות: המדדים ת"א 35 ות"א 125 התחזקו בכמעט אחוז אחרי מסחר תנודתי מאוד אולם חלק מהמדדים הענפיים ירדו.
במקביל, תשואות האג"ח (איגרת חוב - נייר ערך שמנפיקים במטרה ללוות כסף) של ממשלת ישראל ל-10 שנים המשיכו לטפס ומחירן ירד. זאת, בראש ובראשונה בשל הצפי להמשך העלאות ריבית במשק הישראלי ובין היתר הסנטימנט השלילי הכללי של השוק הישראלי בשבועות האחרונים, ברקע המהפכה המשפטית, המחאות הנרחבות נגדה והחשש הכבד לפגיעה בכלכלה הישראלית ובפרט בדירוג האשראי של ישראל.
מתחילת השנה ועד סוף השבוע שעבר איבד מדד ת"א 35 כ-3.8% ומדד ת"א 125 כ-4.8%. זאת, לעומת מדד S&P 500 בארה"ב שזינק ב-3.82% באותה תקופה ומדד נאסד"ק שהוסיף 9.7%. גם בשאר העולם המגמה דומה: מדד פוטסי 100 (אנגליה) עלה ב-4.3% מתחילת השנה, קאק 40 (צרפת) זינק ב-9%, דאקס (גרמניה) ב-8.11%, שנגחאי (סין) ב-4.83% וניקיי (יפן) ב-6.75%.
לצד הפיחות החד בשקל, המשך התחזקות האינפלציה בישראל מעלה את החשש מהמשך העלאות ריבית חדות של בנק ישראל. רק בשבוע שעבר הכריז הבנק המרכזי על העלאת ריבית נוספת ושמינית ברציפות בשיעור חד של 0.5%, וכעת הריבית הבסיסית במשק הישראלי עומדת על 4.25% וריבית הפריים זינקה בהתאם ל-5.75%.
יתרה מכך, בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio שנערך דקות ספורות לאחר הכרז הריבית האחרונה, טען ד"ר איתמר כספי, מנהל יחידת ניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, כי "סביר להניח שגם החלטה הבאה תהיה העלאת ריבית".
לדבריו, "מדד חודש ינואר (בכוונה למדד המחירים לצרכן, המעיד על האינפלציה בישראל - ד"ר) הפתיע אותנו ואת החזאים כלפי מעלה, ולכן נאלצנו להגיב לנתון הזה וכך זה יהיה גם בהמשך. בנוסף, המשק הישראלי נמצא במצב טוב ומציג נתוני צמיחה חזקים שבולטים גם בהשוואה בינלאומית, וגם שוק העבודה הדוק ולכן אנחנו יכולים לפעול בכיוון הזה ולהמשיך במלחמה כנגד האינפלציה".
פורסם לראשונה: 10:56, 28.02.23
