אחרי שבוע די סוער בגזרה של הממשלה מול נגיד בנק ישראל, שהסתיים בהורדה מסדר היום של ההצעה שביקשה לקבוע לבנקים את הריבית שהם מציעים אחרי שהנגיד נעמד על הרגליים האחוריות ושלח מכתב חריף לראש הממשלה, דיברנו ב"כסף חדש" עם פרופ' מישל סטרבצינסקי, שעד לאחרונה שימש כמנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, על הצעות החקיקה שעלו השבוע בנוגע לריביות בבנקים והסיבה לתגובה החד משמעית של הנגיד.
בנוגע להצעה שהנגיד יקבע את הריבית שהבנקים נותנים על העו"ש, באישור של שר האוצר - לא פחות - והתגובה החריפה של הנגיד להצעה זו, הסביר סטרבצינסקי כי "הנגיד היה חייב להגיב כמו שהגיב כדי להגן על הנגיד הבא, אם זה לא יהיה הוא, ובשביל זה אולי הוא עשה את זה. יש פה ניסיון להיכנס לתחומים של בנק ישראל בהצעה הזו וזה קורה בצורה הכי לא נכונה, שהיא גם לא נכונה ברמה העניינית. ההצעה הזאת נשמעת כמו התחלה של הקטנת עצמאות בנק ישראל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לעומת זאת, סטרבצינסקי התייחס גם להצעה השנייה שחזרה השבוע לכותרות ועלתה שוב בפגישה של שר האוצר והנגיד, ובמסגרתה היא מבקשת להטיל מס על הרווחים הגבוהים של הבנקים מהריבית, ואמר כי "להטיל מס על הבנקים זה סיפור אחר. הנושא של המיסים הוא לגיטימי, שר יכול להחליט על הטלת מיסים, זה סיפור אחר מלחייב את הבנקים בריבית. יש פה נבחרי ציבור והם יכולים להחליט בנוגע לנושאים האלה. החלטות דומות בנוגע למס על הבנקים התקבלו גם בספרד ואנגליה.
עוד ציין סטרבצינסקי בנוגע לריביות שהבנקים החלו להציע על העו"ש בימים האחרונים כי "כל הנושא הזה לא יכול להיות מהפכה, התחרות שמגיעה מכניסת בנקים חדשים שמנסים למשוך לקוחות - זה הכיוון. "כולם מחפשים סוג של גיים צ'יינגר, והגיים צ'יינגר הזה הוא כניסה של בנקים נוספים. מישהו שבאמת רוצה לכבוש חלקים מהשוק ובשביל זה הוא יעשה פעולות שכדאיות ללקוח. בעולם שהיינו בו עד לא מזמן, לבנקים הייתה הרבה נזילות ולכן הם לא התאמצו יותר מדי לקבל את הפקדונות שלנו. כשמגיע שחקן חדש שחשוב לו לקבל את הפקדונות הוא עושה את הפעולות שייטיבו איתנו. זה האתגר של המדיניות". רוצים לשמוע עוד? הריאיון המלא בנגן שבראש הכתבה.
הבעיה של הספריות הציבוריות
עוד דיברנו בפרק עם ח"כ נעמה לזימי, יושבת ראש הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, שעסקה השבוע בוועדה בנושא התקציבים לספריות הציבוריות, לאחר שלאחרונה החלו להגיע תלונות על כך שהספריות לא מצליחות למלא את ייעודן בגלל היעדר תקציבים. זה מתבטא בפחות ספרים חדשים, פחות פעילויות כמו שעות סיפור ועוד.
"גילינו עולם שלם של המון בעיות שמונעות מהספריות להיות מה שהן אמורות להיות", הסבירה לזימי. בדיון גילינו שאין לספריות ודאות כלכלית, הם לא יודעים כמה כסף יעבור ומתי. ואז לתכנן אירועי משוררים, סופרים ושעות סיפור זה דבר שהם לא יכולים להתחייב לו. זה משפיע גם על סופרים ואנשי הרוח והתרבות שלנו, כי פחות אפשר להזמין אותם. גם רכישת ספרים מותנית על בסיס האם יש רזרבה תקציבית או שאין, ואם יש ספרים חדשים והספריה לא קונה אותם אז הציבור שואל את עצמו למה צריך בכלל ספריה". הריאיון המלא בנגן שבראש הכתבה.
מי יוכל להנות מדירה זולה בהנחה?
בנוסף דיברנו עם כתבתנו הילה ציאון, שסיפרה על ההצעות שאושרו בדיון הראשון של קבינט הדיור ופורסמו לראשונה ב-ynet, ביניהן פיילוט למתן מענקים לרכישת דירות יד שנייה במחיר 300-600 אלף שקל והגדלת המענקים לחסרי דיור ולקבלנים בתוכניות דירה בהנחה. מה המשמעות של ההנחות והמענקים למי שרוצה לרכוש דירה, מי יוכל להנות מהם והאם מדובר בצעדים בכיוון הנכון? הריאיון המלא בנגן שבראש הכתבה.
ההייטק בדרך למשבר גדול עוד יותר?
אחרי למעלה מעשור של צמיחה ושגשוג, רשות החדשנות פרסמה השבוע את הדוח השנתי על מצב ההייטק הישראלי ב-2023, ממנו עולה כי מניות חברות הטכנולוגיה המקומיות עלו פחות ושיעור ההשקעות בסטארטאפים ישראלים צנח ב-71% ברבעון הראשון - יותר מבמדינות אחרות. במקביל, בצל הימים המתוחים סביב האפשרות של המשך החקיקה סביב המהפכה המשפטית, ברשות טוענים כי "החודשים הבאים קריטיים".
אחרי פרסום הדוח שוחחנו ב"כסף חדש" עם תומר צח, מנכ"ל הסטארטאפ CropX, אשר עמד בראש סטארטאפים נוספים בעבר. "אני בתעשייה הזאת שנים רבות וזה הסטארטאפ השלישי שלי, ואני יכול להגיד שאם עד המהפכה המשפטית כל שיחה שלי עם משקיעים התחילה בשאלות על איך אנחנו מתמודדים עם הקורונה או איך מזג האוויר בישראל, היום כשאני הולך לגייס כסף כל משקיע שואל מה קורה אצלכם בארץ", אומר צח. "ואז אני צריך להסביר ולהתנצל ולהרגיע, אבל החששות הולכים וגדלים, מרגישים את זה ושם זה הכי חזק שיש".
עוד אמר צח כי "תהליך גיוס לסטארטאפ הוא מאוד רגיש ושברירי ולכן מנכ"לים שאמרו להם 'לא' כמו שאמרו לי לא יפרסמו את זה. כי באמצע תהליך אתה לא רוצה להראות שמישהו אמר לך לא, כי משקיע יקרא את זה ויבין שאתה במצב פחות טוב. מה שאני בא להגיד זה שהתופעה הזאת הרבה יותר משמעותית ואינטנסיבית ממה שנדמה לכולם, כי כמות המשקיעים שמפרסמים היא שבריר מהעוגה כולה".
עוד דיברנו בפרק עם עו"ד איתי מור, מומחה להשקעות בפורטוגל, שסיפר למי יכולה להיות רלוונטית "ויזת הזהב" הפורטוגלית, שמהווה אפיק אחר מעט להשגת האזרחות הפורטוגלית שנחסמה עבור הרבה ישראלים שהיו זכאים להוציא אותה לפני ביטול "החוק הספרדי" בשנה שעברה.
בנוסף שוחחנו עם ענבל חננאל, ראש דסק חו"ל ורויאלס ב-Pplus, על כמה עולה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד? וזאת לאחר כמובן שפורסם כי השחקנית הישראלית גל גדות ("וונדרוומן") תקבל כוכב שכזה. כמה זה עולה, מי הכוכב הכי פופולרי שמככב עם כוכב ומי המפורסמים שסירבו לכבוד? הריאיונות המלאים בנגן>
כך תחסכו נכון לילדים שלכם
על רקע פרסום הביצועים של התוכנית "חיסכון לכל ילד" בשנה האחרונה, דיברנו ב"כסף חדש" השבוע עם עו"ד ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסים מקבוצת שלדן, שהסביר מה המשמעות של החיסכון הזה ואיך אפשר להיטיב אותו עבור הילדים שלכם. "בשנת 2017 הוחלט במדינה שרוצים לשאוף לצמצם פערים בין הילדים", הסביר בוקסבאום. "לכן החליטו לפתוח חיסכון או פנסיון יותר נכון שהמדינה מממנת, וניתן להכפיל את הסכום שהמדינה נותנת בסכום זהה - המדינה נותנת 55 שקלים וההורים יכולים להחליט להעביר עוד 55 שקלים, ואז זה למעשה 110 שקלים שנצברים בכל חודש. אלה נצברים עד שבגיל 21 כל ילד יכול למשוך מהחיסכון עשרות אלפי שקלים כדי להשקיע בעסק או להתחיל את החיים שלו. במכפלות, משתינוק נולד ועד גיל 21, זה פשוט פי שניים כסף, ויכול להגיע גם למאות אלפי שקלים עם הזמן".
מהדוח שהוציאו בביטוח הלאומי עולה כי רק 51% מההורים בחרו להפקיד את הסכום, על אף היתרון המשמעותי שלו לחיסכון לאורך טווח. בוקסבאום מסביר כי "כנראה שזה עניין של מודעות, אבל צריך לעשות את השינוי המחשבתי הזה של האם אני חייב את ה-55 שקלים האלה היום לעומת מה יהיה לי בעתיד, בחיסכון ארוך טווח שיעזור לילד שלי. זה או 55 שקלים בחודש היום או עוד עשרות אלפי שקלים בגיל 21".
הריבית מסמנת שטורקיה מתקרבת למערב?
בהמשך הפודקאסט דיברנו עם ד"ר עמרי אילת, עמית מחקר במכון למחקרי מדיניות ואסטרטגיה באונ' חיפה, על העלאת הריבית החדה יחסית בטורקיה בסוף השבוע, מ-8.5% ל-15%, והמשמעויות שלה על הכיוון אליו הולכת טורקיה בקדנציה השלישית של ארדואן.
"למעשה, אנחנו רואים שעכשיו אחרי שארדואן נבחר שוב הוא יכול לעשות גם צעדים פחות פופולריים כמו העלאת ריבית, והצעד הזה החל עוד במינוי של הנגידה של הבנק המרכזי, שהגיעה מהג'יי פי מורגן, שזה בפני עצמו מעיד שטוריקה מנסה להראות שהיא עוברת מניהול פופוליסטי של הכלכלה לניהול מקצועי. הנגידה לא הייתה מסכימה להתמנות אילולא הייתה מקבלת הבטחה לאוטונומיה בהעלאת ריבית ובניהול נכון".
עוד הסביר אילת כי "העלאת הריבית הזאת מעידה גם על ההתקשרויות של טורקיה עם ארה"ב ובכלל עם המערב. נראה שבהחלט יש רצון בטורקיה להתקרב לארה"ב, להיות חלק מהקפיטליזם. הסיפור פה הוא מי יוציא את טורקיה מהבוץ. האם זה יהיה קרן מטבע, הבנק העולמי, בנקים אמריקנים שיערבו להם. בגלל שמדובר בכלכלה מאוד גדולה זה מאוד יקר. במצב הנוכחי להציל את הטורקים זה דבר שהוא די חשוב לאמריקנים, בגלל החלוקה הגושית שהעולם הולך אליה, והשאלה היא איך עושים את זה. הם לא רוצים להשתולל".
מאסק נגד צוקרברג
מלחמת האגו של המיליארדרים עולה מדרגה: אחרי שאילון מאסק ומארק צוקרברג הביעו נכונות לערוך ביניהם קרב היאבקות בזירה, נשיא ה-UFC (החברה הגדולה בעולם לקידום ענף אמנויות הלחימה המשולבות) אישר כי דיבר עם השניים וכי החל בהכנות ראשוניות לקרב. על מה הם רבים בכלל, איך ויכוחי ציוצים הגיעו לזירת האגרוף הפיזי ומי הולך לקחת את הקרב הזה, בהנחה שהוא אכן יתקיים? כתבת הדיגיטל אושרית גן אל הצטרפה אלינו עם כל הפרטים. הריאיונות המלאים בנגן>
"מי שמנסה להעביר כסף מרוסיה לארץ בלחץ אדיר"
ניסיון ההפיכה ברוסיה בסוף השבוע שעבר הגביר את הלחץ על אנשים וחברות שרוצים לשמור על ערך הכסף שלהם ולניידו החוצה מרוסיה. רו"ח יוליה לוי סיפרה ב"כסף חדש" כי קיים פוטנציאל לגל עלייה נוסף של אנשי עסקים אמידים שרוצים להעביר השקעות לישראל, אך הבנקים המקומיים מסרבים לשתף איתם פעולה.
"אפשר להתווכח האם הסנקציות על הכספים ברוסיה משיגים את התוצאה המדינית שלה קיוו מעצמות העל, אבל בפועל אין ספק שזה יוצר קושי גדול גם לאנשים פרטיים וגם לחברות שלא יכולים לנייד כספים החוצה מרוסיה, ומה שקורה שאותם כספים הולכים ונעלמים לאור השחיקה בשערי החליפים של הרובל מול הדולר והאירו ושאר המטבעות העיקריים", מסבירה לוי. "הכספים האלה נמסים כמו שלג ביום חם, ואנשים שם מאוד בלחץ.
"מצד אחד יש פה את השיקול של האנשים הפרטיים שיש להם כספים שהם רוצים להציל, ומצד שני, יש את הנושא של ציות ורגולציה שקיימת כרגע על הבנקים, ואי אפשר להתעלם מהשיקולים האלה. אותה רגולציה מחייבת את הבנקים לוודא שהכספים כשרים, שהם לא עברו בכל מיני בנקים נגועים, ולכן מצד אחד יש דחיפות להוציא כספים כשרים מרוסיה, ומצד שני הבנקים לא משתפים פעולה עד הסוף, כי יש להם את מדיניות ניהול הסיכונים שלהם. זה מייצר איזשהו פינג פונג כשלמעשה הרבה מאוד בנקים שמקבלים פניות מאנשים שיש להם תעודת זהות כחולה ושנחשבים לתושבי רוסיה לצרכי מס - למעשה מסרבים לקבל את הכספים בטענה שהם לא יכולים לוודא שהם הגיעו ממקומות כשרים.
"יש כאלה שמדברים על איסור מוחלט, ויש בנקים מאוד שמרניים בארץ, שאומרים - כל כסף שמגיע מרוסיה או מאוקראינה חשוד במשהו, סוג של תפוח אדמה לוהט שלא רוצים לגעת בו, ולכן למעשה טורקים את הדלת כדי למנוע מעצמם את החשיפה".
הרחבת רפורמת הייבוא? "צעד בכיוון הנכון"
עוד דיברנו בפרק עם סגן השר לשעבר, אביר קארה, בצל ההצעה של שר הכלכלה, ניר ברקת, שהגיש בשבוע שעבר את החלק הראשון של חוק הייבוא החופשי לישראל, המכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אשר לדבריו יפתח את השערים של מדינת ישראל למגוון מוצרים מאירופה ויוזיל את המחירים לצרכן.
"קודם כל הצעדים בכיוון הנכון", אמר קארה, "צריך להגיד שאפו גם לשר, שבאמת שם דגש על הבעיות הרלוונטיות, בעיות היסוד שיש במשרד הכלכלה. אנחנו בשנה שעברה התעסקנו ברגולציה ועכשיו ברקת מתעסק בבירוקרטיה. למעשה ברקת עוקף את מסלול ההצהרה, ומייצר איזשהו מסלול חדש לכל המוצרים שנמצאים במסלול 2 ומסלול 3, לאפשר להכניס אותם לישראל אפילו בלי ההצהרה. יש להם כבר את התקן האירופי, תנו להם להיכנס. לדעתי זה יגביר בצורה משמעותית את היכולת להיכנס ולהכניס מוצרים לשווקים בישראל". הריאונות המלאים בנגן>
