בנק ישראל הודיע היום (ב') על העלאת ריבית נוספת והשביעית ברציפות, בשיעור של 0.5% - בהתאם לטווח העליון של ההערכות. בכך, שיעור הריבית הבסיסית בישראל יעלה ל-3.75% ושיעור ריבית הפריים יעלה בהתאם ל-5.25% - הגבוה ביותר מאז שנת 2008. המשמעות: התייקרות נוספת של חלק גדול מההלוואות, של הריבית על המינוס ושל החלק במשכנתאות שצמוד לריבית הפריים. רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי התחזית המעודכנת שפורסמה לצד החלטת הריבית, בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ולפיה זו תסתכם השנה בשיעור של 2.8% בלבד - ב-0.2% פחות מהתחזית הקודמת - ובשיעור של 3.5% בשנת 2024.
לפי כלכלני הבנק המרכזי, שיעור האינפלציה בארבעה הרבעונים הקרובים צפוי לעמוד על 3% בלבד, לעומת יותר מחמישה אחוזים כיום, כאשר בשנת 2024 האינפלציה תרד ל-2%, שיעור שיימצא באמצע יעד האינפלציה - 1% עד 3% - שקבעה הממשלה. הנגיד הוסיף כי "בתקופה הקרובה התחזיות מראות כי האינפלציה השנתית תעלה במעט עוד לפני שתחל להתמתן ולאחר מכן לרדת".
בנוסף, מעריכים בבנק ישראל שהריבית הבסיסית תעמוד על 4% בממוצע ברבעון הרביעי של שנת 2023.
במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון, כי "חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. אמרתי בעבר כי אחד מהנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב-תוצר הנמוך של המשק, ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה.
"בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט.
"חשוב לזכור כי לא בכדי הכלכלה הישראלית זוכה להערכות גבוהות מצד גופי הדירוג ומוסדות בין לאומיים איתם אני עומד בקשר תמידי. זה הושג בזכות כברת דרך ארוכה ומבורכת שעברנו במאמץ של שנים רבות והפיכתנו לכלכלה מתקדמת. כמשק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם, המשך אמון השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית חיוני למשק הישראלי על מנת שתתקיים בו סביבה עסקית ופיננסית יציבה ובטוחה".
עוד צופים בבנק המרכזי כי הגירעון בתקציב יהיה נמוך מתקרת הגירעון הקבועה בחוק וכי נטל המס יקטן בשנים 2023-24 לעומת הנטל בשנת 2022 וידמה לזה שהיה בשנת 2021.
בין היתר ציינו כי התכניות הממשלתיות שייגזרו מההסכמים הקואליציוניים והסכמי השכר שייחתמו במהלך שנת 2023 יגדילו את ההוצאה הציבורית בחדות בשנה הקרובה. הגירעונות בתקציב יסתכמו בשנים 2023 ו-2024 ב-1.8% ו-2.1% מהתוצר. חובות המדינה יתייצבו על 62% מהתוצר ב-2023 ועל 61% בשנת 2024.
היצוא יגדל השנה רק ב-2% לעומת 10.5% בשנת 2022, וב-2.5% בשנת 2024. היבוא יגדל השנה ב-4% ובשנה הבאה ב-5.5%. הצריכה הפרטית תעלה השנה ב-4% ובשנה הבאה ב-4.5%, ושיעור האבטלה יגיע השנה ל-4% כמו גם בשנת 2024.
העלאות הריבית החדות נרשמות זה תקופה ארוכה בישראל, כמו גם במרבית העולם המערבי, כחלק מהניסיון להיאבק באינפלציה הגואה בצל היציאה ממשבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה ששיבשה את שרשראות האספקה והזניקה את מחירי האנרגיה. בישראל זינק מדד המחירים לצרכן בשיעור שנתי של 5.3% בחודש נובמבר האחרון, והוא צפוי להמשיך לעלות גם במדד של דצמבר, אשר יתפרסם בעוד כשבועיים.
בהתאם, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, מנסה לתמרן כאמור בין מיתון האינפלציה לחשש העולה ממיתון במשק, תוך התמודדות עם כניסתה של ממשלה חדשה והיעדר תקציב מאושר. לפי הערכות, הוועדה צפויה להמשיך להעלות את הריבית בתקופה הקרובה וזו צפויה להגיע כבר באביב לשיעור של 4%.
בעוד העלאות הריבית, אשר משמעותן היא "התייקרות הכסף", נועדו בראש ובראשונה לצמצם את הצריכה ולמתן את המחירים, העלאות תכופות וחדות במיוחד, כמו אלו שנרשמו בישראל לאחרונה גם בישראל, עלולות להוביל לקיפאון במשק ולקשיים משמעותיים עבור בעלי העסקים, אשר בתורם עלולים להוביל גם לעלייה באבטלה.
בתוך כך, יממה לאחר כניסת השרים החדשים, הממשלה החדשה מתחילה לגבש צעדים ותוכניות בתחום הכלכלי, כולל אפשרות לבלימת או לביטול של חלק מההתייקרויות שנכנסות החודש לתוקף, כמו העלייה במחירי החשמל המים, הדלק ומיסי הארנונה.
ההחלטה של בנק ישראל מגיעה לאחר שלפני כשבועיים הודיע הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב, או "הפד") על העלאת ריבית נוספת בשיעור של 0.5%. בכך, הריבית במעצמה הכלכלית המובילה בעולם עומדת כיום על טווח של 4.25%-4.5%.
על אף שגם הפעם הריבית בארה"ב עלתה בשיעור משמעותי, העלאת הריבית האחרונה של הפד נחשבת למתונה ביחס לארבע העלאות הריבית הקודמות שעמדו על שיעור חד במיוחד של 0.75%. יחד עם זאת, גם בארה"ב שיעור הריבית הנוכחי הוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2007 והצפי הוא להמשך העלאות ריבית, כאשר ההערכה הנוכחית היא שהריבית שם תגיע בחודשים הקרובים לשיעור של 5.25%.
בנוסף, גם בבנק האירופי המרכזי ובבנקים מרכזיים אחרים הבהירו בשבועות האחרונים שהעלאות הריבית יימשכו באופן אגרסיבי למדי בשל אי-בלימת האינפלציה עד כה, שמגיעה בארצות מובילות באירופה כבר לכ-10%.
