מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת פקלאריס-טהלר, מעין הים, חדרה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
משפחת פקלאריס-טהלר
משפחת פקלאריס-טהלר
משפחת פקלאריס-טהלר
(צילום: אסי חיים)
בצילום: אכילס (50), נטלי (46).
הדירה: 4 חדרים בשכונה חדשה ליד הים. 6,000 שקל שכ"ד.
איך הכרתם? אכילס: "סיפור ארוך. אני יווני אבל יש לי קשר חם לישראל והגעתי לכאן בפעם הראשונה ב-1996. הייתי פה 30 פעמים, התנדבתי בקיבוצים, הייתי עיתונאי ודיווחתי מהמלחמות, וכנראה שהקארמה שלי הייתה להתחתן עם ישראלית". נטלי: "הכרנו כשהוא עבד ביטבתה ואני הייתי אחרי גירושים וירדתי לאילת".
קיבוץ? אכילס: "ב-2013 היה משבר כלכלי קשה ביוון. גרתי באתונה והאווירה הייתה קשה. אנשים עבדו אבל לא קיבלו שכר. הכרתי אנשים ביטבתה מהפעמים הקודמות שהייתי כאן, ושאלתי אם אפשר להגיע וכמובן שאמרו לי כן. הייתי בן 39 והתחלתי לעבוד בחדר האוכל. אני אוהב את הקיבוץ כי אני מאמין בסוציאליזם, ובעיניי זו דוגמה מוצלחת לאפשרות לחיות בצורה כזו. ברור שצריך הכנסה ועסקים, אבל אהבתי את המודל. אחרי כמה חודשים אמרו לי שרוצים שאשאר, אבל יש שתי אופציות – להתגייר או להתחתן עם ישראלית. לעבוד על הרבי לא התאים לי, וכבר הייתי בגיל שחיפשתי בת זוג".
נטלי? "אני הסתובבתי בעולם. גרתי עם בעלי לשעבר בארה"ב, אחר כך בקוסטה-ריקה, ואחרי שהתגרשתי נסעתי למקסיקו לעשות ריקברי ולא רציתי לחזור. ואז חברה סיפרה לי על החיים באילת והחלטתי לנסות. כשהגעתי לשם הרגשתי שמצאתי את המקום שלי. אנשים שם חיים חו"ל בישראל. נשארתי לעבוד בריף הדולפינים בבריכות הווטסו. זה אחד המקומות הכי יפים בישראל. בנוסף לימדתי שם יוגה ופילאטיס. אז גם הכירו לי את אכילס, אבל זה לא המריא, והוא גם נראה לי קצת הזוי. בשלב מסוים הוא חזר לאתונה ולא היה קשר, עד שנפגשנו שוב באתונה".
אתונה? נטלי: "ההורים שלי מייצגים כל מיני חברות תעופה בארץ, וכילדה טיילנו בלי סוף. גדלתי עם כפית זהב בפה, אבל אחרי הצבא גיליתי שפחות זה הרבה יותר, והייתי מאושרת לנסוע עם תרמיל ולגלות מקומות חדשים. הייתי נוסעת כל שנה לכמה חודשים. ארבע שנים אחרי שהכרתי את אכילס, הייתי חודשיים באפריקה, ואחרי זה תכננתי לנסוע לעשות סדנה באי פארוס ביוון. היה לי יום באתונה לבד, ונזכרתי בו ושלחתי הודעה. הוא הזמין אותי אליו, ופתאום זה היה מושלם ומאז אנחנו יחד". אכילס: "מהרגע שהיא יצאה מהמעלית, הבנתי שזה זה והצעתי לה להיות חברה שלי". נטלי: "זה היה כמו הצעת חברות כשהיינו קטנים. אהבתי את הישירות".
חתונה? אכילס: "התחתנו באי שבו אמא שלי נולדה ביוון". נטלי: "זה היה ממש החתונה היוונית שלי. הגיעו משפחה וחברים והיה כיף, אבל אחרי זה חזרנו לישראל. אכילס אוהב את תל אביב, ואילת שעממה אותו. שכרנו דירה מהממת ביפו ופתחנו שני עסקים. בבוקר לימדתי יוגה ובערב היינו מארחים עם אוכל יווני ומוזיקה. אכילס מבשל אוכל יווני מדהים ומנגן ושר, ואיך שזה התחיל להמריא – קורונה. איבדנו את כל ההכנסה שלנו והחלטנו לעזוב את הדירה. טסנו ליוון לכמה חודשים בתקופת הסגרים, וכשחזרנו נחתנו בדירה שיש לי באילת. לפני שנה החלטנו לחזור ולהקים עסק. הוא רצה תל-אביב, אבל הרבה חברים מהריף באילת הגיעו לפה לחדרה, והחלטנו בסוף לשכור פה דירה. אני אוהבת את החופים". אכילס: "אני מתגעגע לעיר".
עסק? אכילס: "אני עושה אירועים יווניים. קראנו לזה 'בועת אתונה של אכילס', ואני מגיע לאן שמזמינים אותי, מבשל ומנגן עם הלהקה שלי וזו חגיגה אחת גדולה. אני אוהב לארח ולבשל ואני לא מתפשר. חייב את חומרי הגלם היווניים, הגבינות היווניות. זה עובר מפה לאוזן והישראלים מתים על זה. זה האוכל היווני האמיתי של לפני 200 שנה. בלי פיוז'ן ובלי טוויסטים. כמו שאני אוהב. אני גם לא עושה את זה ליותר מ-50 אנשים, כי אז זה נהפך לקייטרינג וזה פחות כיף ופחות טעים. זו חגיגה של מוזיקה, סיפורים ואוכל. אני אוהב אנשים ואוהב לשמח. מה שעוד ממלא אותי אושר זה ההיריון של נטלי. אנחנו מחכים ללידה. יש לנו תאומים".
תאומים? נטלי: "לימדתי את השיעור האחרון של הפילאטיס, וכל רגע זה יכול לקרות. אנחנו כבר לא צעירים ומרגישים מוכנים. עשינו, חווינו לא מעט, ואני מרגישה בשלה".
מינוס? אכילס: "אין. אם אתה יווני בישראל – אתה עשיר. כולם אוהבים אותי והאוכל והמוזיקה היוונית מאוד פופולריות כאן. התחלתי גם לעבוד עם אפי נצר ואני כותב מילים יווניות ללחנים שלו ובקרוב נופיע עם זה".
יוון? נטלי: "יש לי חלום יום אחד לגור על אי היווני של אכילס, שיהיה לנו שם איזה טברנה ומקום לארח". אכילס: "אולי יום אחד בעתיד. כולם בישראל רוצים לגור ביוון אבל הם לא מבינים שהם יצטרכו לעבוד שם כדי לחיות. זו לא חופשה. בכל מקרה, כשהילדים יהיו בני 5-4 אני מתכנן לגור כמה חודשים על האי כדי שילמדו את השפה והזהות היוונית בנוסף לישראלית".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il