ירוק ופורץ דרך: הקלינטק הישראלי

בסוף החודש יתקיים בקליפורניה כנס הקלינטק השנתי, אליו יגיעו חברות רבות מהעולם וביניהן גם 14 חברות ישראליות שמחפשות משקיעים ויצירת קשרים אסטרטגיים. קלינטק, תחום שעוסק בטכנולוגיה נקייה, הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות לאור הפוטנציאל האדיר הגלום בו, בין היתר הוא עוסק ביכולת לאגור אנרגיה ולהשתמש בה לצרכים שונים.

אחד החסמים המרכזיים בתחום בארץ הוא ההוכחה הטכנולוגית של המוצר. טל חדד, מנהל ענף הקלינטק במכון היצוא, מספר כי בענף יש אתגר וחסמים לעבור לשלב המסחרי ולכן ההשקעות ושיתופי הפעולה בראייה עולמית חשובים מאוד. "השוק האמריקאי מאוד אטרקטיבי בתחום האנרגיות המתחדשות וכל השקעה נוספת היא קפיצה משמעותית עבור החברות. הכנס הזה נותן פלטפורמה שמאפשרת גם לנו להציג את תעשיית הקלינטק הישראלית באור חיובי בהקשר של החדשנות. בכנס יתפרסמו שתי רשימות: מאה החברות המובילות ו-50 חברות שכדאי לשים אליהן לב. בכל רשימה יש 4 חברות ישראליות". 

טיפול בכספית רעילה

כיום בעולם יש בעיה של כספית כמתכת רעילה שנפלטת בתעשיות, בעיקר מתעשיית האנרגיה הפחמית, תחנות כוח, תעשיות מלט, ואפילו אירופה שלא מטמינה פסולת אלא שורפת במשרפות ואלו גם פולטות כספית. הכספית נפלטת עם הגזים לאטמוספרה ובסופו של תהליך  מגיעה למקורות המים, וזה מגיע לדגים ולאצות בסוף. ככל שהדג גדול יותר יש בו יותר כספית. הכספית גורמת לבעיות התפתחויות, לבעיות במערכת העצבית ופוגעת בנשים בהיריון. אחרי שהבינו את הבעייתיות במתכת הזו, פורסמה אמנה בינלאומית ביפן ב-2013 שהעלתה את הנושא למודעות ויצרה גל של תקינה ופורסמו תקנים בכל העולם שדורשים מהתעשיות להפחית לאחוזים מינימליים פליטות של כספית.

"כספית מטופלת לא מאתמול", אומר חגי קלר, מנכ"ל חברת מרקורימובל שתשתתף בכנס. "אבל היא מטופלת בכל מיני שיטות קונבנציונליות על ידי פילטרים מבוססי פחם פעיל ותוספים כימיים. הפתרונות הקיימים היום הם פתרונות מוגבלים, כי הם יקרים, הם מתכלים והבעיה הכי חמורה שאליה התוודענו היא שברגע שמשתמשים בפתרונות האלה, אתה אמנם פותר את הבעיה נקודתית אך יוצר גם זיהום משני".

היזם של החברה ד"ר צח ברנע, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, עלה על פתרון. קלר מספר כי החברה הוקמה ב-2015 במסגרת חממה טכנולוגית של האצ'ינסון כינרות על בסיס הטכנולוגיה שפיתח ברנע. "הפטנט הוא תהליך כימי שמבוסס על שימוש של נוזל מיוחד תוך העברתו בסולקן/סקרבר - זו מערכת הנדסית שמפגישה בין הגז לבין הנוזל ושם מתרחשת ריאקציה ואז הגז יוצא נקי מהכספית. בתהליך הזה הכספית נספחת בנוזל, זו מערכת סגורה והכספית מופרדת ונלקחת החוצה. היא סביבתית, לא יוצרת זיהום ומבחינת עלויות היא אטרקטיבית".

הוא ציין כי החברה נמצאת בפיילוט בחצי שנה האחרונה בחברת חשמל באשקלון בתמיכה ובמעורבות של המו"פ של החברה, זאת למרות שהיא עומדת בתקינה. "עד היום זה נתן תוצאות הפרדה של 98%, הפתרונות הקיימים היום בעולם הם בין 65% ל-90%. האתגר שלנו עכשיו הוא לגייס עוד כסף לחברה, היה רק גיוס ראשוני, עכשיו פנינו להיחשף למשקיעים וזוהי אחת מהמטרות לכנס הקרוב - ולגייס סכום כסף משמעותי כדי שנגיע לשלב המסחור. אנחנו גם רוצים להגיע להסכמים אסטרטגיים לקראת פיילוטים נוספים ומכירות ראשונות".

המתקן של מרקורימובל בתחנת כוח

שבב סולארי קטן שמאריך חיים

הייחוד של החברה הוא שהשבב ניתן להוספה לכרטיס אלקטרוני בצורה אוטומטית וזה מאפשר לה להגיע למוצרים זולים יותר מאשר אם תיקח תאים סולאריים או פתרונות אחרים. "הפתרון שלנו ידידותי לסביבה וגם קטן וזול. כאשר מטמיעים אותו במערכות נוסף הידע שלנו בנושא של אגירת אנרגיה – על סמך השבב אנחנו מספקים מודול שמכיל תקשורת שיעבוד 10 שנים לפחות. השבב עצמו עובד רק כשיש אור אבל האגירה שבו מאפשרת לו לעבוד בתנאי שדה ובטווח טמפרטורות ל-10 שנים", מציינת קיסר.

היא מציינת כי אחת הדרכים לשפר את היעילות של החקלאי זה סנסורים – מתי להשקות או לדשן. "החקלאי מקבל את המידע באמצעות סנסור שמחובר לפלטפורמה שלנו ונותן כל כמה דקות קריאה שהולכת לענן. שם אתה משתמש בניתוח של המידע ולפי זה מחליט – האם אני רוצה לפתוח את הברז ולהשקות או לא. הסנסור גם בודק לחות של קרקע, דישון וטמפרטורה ליד הקרקע. יש לקוחות למשל שמודדים את היקף הפרי במקרה שהחווה נמצאת במיקום מרוחק. באמצעות הטכנלוגיה שלנו החקלאי יודע אם הפרי מספיק גדול כדי ללכת לקטוף או לא. סנסור שנמצא בשדה חייב להיות אטום לרטיבות פגיעה והאריזה שלו צריכה לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצונים, בעלי חיים. אנחנו מאריכים את החיים של אותו סנסור, לא צריך לתחזק אותו יותר מדי"

בתחום הערים חכמות לחברה יש כבר פיילוטים שהסתיימו בהצלחה שעוסקים בחנייה חכמה ופינוי אשפה חכם על סמך הבטריה הסולארית. "סנסור רואה אם יש מעליו רכב או לא", אומרת קיסר. היא מספרת על הציפיות לכנס הקרוב: "החברה בתהליך של גדילה וצריך להתחיל לספק כמויות גדולות של יחידות ולכן צריך לבנות תשתיות וכוח אדם – ואנחנו רוצים עוד גיוסים ומקווים להביא משקיעים נוספים בכנס".

השבב הסולארי מותקן בשדה(צילום: לואיז גרין)

הכביש יטעין אתכם

דמיינו לעצמכם שאתם נוסעים על כביש שמטעין את הסוללה של הרכב ללא כל צורך לטעון אותו ובטח שלא לתדלק. זהו הפתרון שמציגה חברת אלקטרוד שהוקמה ב-2013. לדברי מנכ"ל החברה, אורן עוזר, כשמסתכלים על עולם התחבורה החשמלי מבינים שהבעיה המרכזית היא דחיסת אנרגיה, כלומר הבטריה. "אנחנו מניעים את הרכב מסלילים שמונחים מתחת לאספלט. זה כמו שנאי רגיל, נקרא שנאי אוויר – שהליבה היא אוויר ולא שנאי רגיל וברגע שעובר זרם בסליל הוא מייצר שדה אלקטרו מגנטי והסליל שנמצא ברכב מייצר את הזרם המשני וכך מעבירים אנרגיה מאלמנט שנמצא מתחת לכביש".

בטר פלייס הידועה לשמצה בחרה להתחיל עם מכוניות פרטיות, אך היו לה בעיות תשתית רבות והיא הייתה צריכה לרשת אזורים גדולים עוד לפני שעלתה מכונית אחת על הכביש. "אנחנו לעומת זאת בחרנו להתחיל בתחבורה ציבורית עם אוטובוסים שנוסעים על קו אחד וברגע שמסתכלים על זה ככה זה יותר פשוט", אומר עוזר ומוסיף: "מרשתים את הנתיב של האוטובוס שנוסע בנתיב קבוע. יש לו יחידת אגירה ואז רק 60-70 אחוז מהנתיב יהיה מרושת. זה לא רק ירוק ואיכותי, ברגע שאתה מוריד את הבטריה מהמשחק, שהיא יקרה מאוד, גם הרכב הפך להיות יותר זול, החשמל יותר זול. הפתרון שלנו הרבה יותר כלכלי".

החברה סיימה פיתוח של אב-טיפוס של רכב תפעולי חשמלי שנוסע על 24 מטר והשלב הבא הוא להעביר את המערכת לאוטובוס. "אנחנו מתאימים את הטכנולוגיה לכך ועד סוף השנה נסיים את הייצור ונתחיל בדיקות", מספר עוזר בהתרגשות. "באמצע 2018 נראה אוטובוס נוסע, יש לנו פיילוט במסגרת פרויקט חלוץ של משרד האנרגיה והוא יהיה כנראה בתל אביב, גם עיריית אילת מעוניינת. יש עניין בארץ וגם בחו"ל, יש התעניינות מאירופה, הם פתוחים יותר לאיכות סביבה ויש שם מימון".

ומה הציפיות שלו לכנס? "אני מקווה להמשיך את הקשרים מול חברות תשתיות, חברות חשמל וחברות שמתעסקות בתחבורה. חשוב שיכירו אותנו כדי שבאמצע 2017 נתחיל לעבוד מולם. צריך להתחיל כמה שנים לפני שהקו הראשון נוסע. אנחנו רוצים לייצר קשרים אסטרטגיים".

מזג האוויר של זיהום האוויר

חברה נוספת שתשתתף בכנס היא בריזומטר שמספקת מידע על זיהום אוויר בכל העולם עד רמה של רחובות ושכונות. למנכ"ל החברה הייתה בעיה: הוא רצה לקנות בית בארץ במקום הכי נקי מבחינת זיהום אוויר כי אשתו חולת אסתמה. זיו לאוטמן, סמנכ"ל השיווק של החברה ומנהל השלוחה בארה"ב, מספר כי החברה החלה כפרויקט בין קולגות לעבודה. "בחנו את הנתונים של המשרד להגנת הסביבה שמספקים מידע כזה לפי תחנות ניטור. היום אנחנו אוספים את כל הנתונים אודות איכות האוויר מכל משרדי הגנת הסביבה בעולם שיש להם תחנות ניטור ואנחנו משלבים את זה עם נתונים מטאורולוגיים עם נתונים מלווינים".

לאוטמן מספר גם כי החברה אוספת נתונים מתחבורה ומציין כי 60 אחוז מזיהום האוויר הוא כתוצאה מתחבורה. "מרבית הנתונים הללו הם פתוחים ונגישים. אנחנו אוספים את הנתונים הגולמיים, ויש אלגוריתמים שמנתחים את התנועה והפיזור של זיהום האוויר. הנתונים מתקבלים בזמן אמת ויש גם תחזית של עד 4 ימים קדימה שאותה אנחנו השקנו לאחרונה. מוצר נוסף שהשקנו לאחרונה הוא תחזית ומידע על אלרגנים באוויר שגורמים לפריחות ועיטושים".

תמונת זיהום האוויר בדרום קוריאה (מתוך האפליקציה)

לחברה יש גם אפליקציה חינמית שמספקת מידע על הזיהום אבל אין בה את כל הפיצ'רים שמוצעים ללקוחות עסקיים. היכולת להטמיע את הפתרון של בריזומטר במגוון פלטפורמות היא גדולה מאוד. לדברי לאוטמן, בקרוב מאוד כלי רכב ראשון יסגור את החלונות ויפעיל את הסירקולציה בזכות המידע של החברה. "לדייסון יש מטהר אוויר בתוך הבית שכבר משתמש במידע שלנו והכל מחובר דרך האינטרנט של הדברים. אם תרצה ללכת לרוץ נמצא לך את מסלול הריצה הכי נקי. אנחנו עובדים עם בתי חולים שמשתמשים במידע לחולי אסתמה. לאחרונה חתמנו חוזה שותפות גדול עם ענקית הקוסמטיקה דרמלוג'יקה שהשיקה סט שלם של קרמים לשיער לגוף ולפנים שיש להם חומרים פעילים שסופחים מזהמים ומרחיקים אותם. איך אנשים יידעו מתי למרוח להם? דרך אתר אינטרנט שהקמנו וניתן להיכנס לאתר ולבדוק איזה קרם אני צריך לשים עכשיו ביחס לזיהום שיש כרגע".

מהן מטרות החברה לשנה הקרובה? "היום יש לנו 50 מיליון בני אדם ביום שמקבלים את המידע מאיתנו דרך כל הפלטפורמות. המטרה שלנו השנה היא להגיע למיליארד בני אדם. סיימנו בדיוק סבב גיוס, החברה גייסנו עד היום כ-5 מיליון דולר. אנחנו מצפים בכנס לפגוש עוד חברות בתחום הבתים החכמים והמובייל ולחתום על עוד הסכמים ולפגוש עוד לקוחות פוטנציאליים".

בשיתוף מכון היצוא