האם הממשלה נערכת לאתגרי שוק העבודה?
אמש יצא לדרך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הפעם הכנס מתמקד בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה. "לאופן היערכות המשק לשינוי העמוק הצפוי בשוק העבודה העתידי יש השלכות דרמטיות", אומר יוחנן פלסנר. סיכום היום הראשון
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שנפתח אתמול, מתקיים השנה תחת הכותרת שתי כלכלות - חברה אחת. הכנס (לשעבר פורום קיסריה) - הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה והשנה מתמקד בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה.
זו השנה ה- 24 שהכנס משמש כצומת שבו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. זאת במטרה לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות בממשל והשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו.
עוד מהכנס
נגידת בנק ישראל: "לא נהסס להתערב בחוב משקי הבית"
אמש, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוצגו נתוני סקר מיוחד שנערך לקראת הכנס בקרב 200 חברות הגדולות במשק הישראלי. על פי הסקר, 84 אחוזים מראשי החברות הגדולות והבינוניות במשק חושבים שהממשלה לא נערכת כראוי לאתגרי שוק העבודה העתידיים, ביחס להכשרות מקצועיות של מבוגרים. מגמות דומות נמצאו גם ביחס להכשרות הדור הצעיר ו-70 אחוזים מהנשאלים אינם שבעי רצון מפעילות הממשלה בכל הנוגע לטיוב הרגולציה והפחתת הנטל הבירוקרטי. שיעורים דומים נמצאו גם ביחס להיעדר פעילות מספקת להגברת כושר התחרות של המשק.
"לאופן היערכות המשק לשינוי העמוק הצפוי בשוק העבודה העתידי יש השלכות דרמטיות", אמר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר. לדבריו, ללא היערכות ראויה, עלולים השינויים הצפויים בסביבת העבודה לערער את היציבות של משטרים ודמוקרטיות ברחבי העולם. "מודל התעסוקה המוכר לנו היום צפוי להתערער ועלול להוביל לעלייה חדה בשיעורי האבטלה ברחבי העולם”.
מחסור אדיר בעובדי טכנולוגיה ברמה הבסיסית ביותר
המושב שפתח את הכנס היה מושב "שתי כלכלות - חברה אחת". בהשתתפות שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, יוג'ין קנדל, יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central, ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג ושר החינוך נפתלי בנט. במושב המיוחד סקר שי באב"ד את יעדי משרד האוצר לשנים 2017-2018. לדבריו, בנושא הגדלת הצמיחה והפריון יש תהליכים והתקדמות שוטפת בשיתופי פעולה עם הפלסטינאים, בהם בדיקת אזור תעשיה משותף והיתרים לעובדים פלסטינאים.
"אנחנו מטפלים גם בפערים של המגזר הפרטי מול המגזר הציבורי ושיפור הגמישות הניהולית בו. אין מדידה של משימות ויעדים במגזר הציבורי, ואני חושב שזה מאד בעייתי. אין יכולת להזזה של אנשים ולשאיפה למצוינות. יעד נוסף הוא כל הנושא של הכשרה טכנולוגית בישראל, אשר לוקה בחסר".
נקודה נוספת אותה העלה באב"ד, היה על תקצוב המכללות. לדבריו, המכללות הטכנולוגיות מתוקצבות כחמישית לעומת תקציב המל"ג והיא הדגיש את הבעייתיות בכך. "זה לא מתאים לצרכי התעשייה והמשק, יש מחסור אדיר בעובדי טכנולוגיה ברמה הבסיסית ביותר. ההכשרות שאנחנו עושים היום לא מספיק טובות ואנחנו מנסים להוביל רפורמה אדירה בנושא. זה גם לא מתאים לצרכים הדמוגרפיים של ישראל, למשל בכל הקשור לשילוב המגזר החרדי בשוק העבודה - הרבה יותר חכם להכשיר את החרדי בקורס טכנולוגי של שנתיים שלאחריו הכשרה בתוך מקום העבודה מבלי להישען על קצבאות, מאשר להתחיל ללמד אותו בגיל 18 לימודי ליבה מאפס".
"יעד נוסף הוא הפחתת רגולציה לעידוד הסקטור הפרטי - עסקים במדינת ישראל נמצאים במאבק, מפתיחת העסק והיתרים הנדרשים, ועד לקיום השוטף של העסק בגלל סבך הבירוקרטיה והרגולציה האינסופי שיצרנו כאן. על רקע זה, כיום כבר לא ברור כמה עוד רואי חשבון או עורכי דין מוסיפים לפריון המשק, לעומת עובד שהוכשר במכון הטכנולוגי".
רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי ציינה כי טכנולוגיה אמנם משנה סדרי עולם, אבל דווקא בבנקאות, הדברים לא כל כך שונים ממה שהיה פעם. "הצרכן שלנו הוא צרכן אחר, מצפה לחוויה אחרת, ולשירות הרבה יותר אישי זול מהיר ונגיש, הפלטפורמה שנדרשת כדי לתת שירות היא אחרת וכבר לא צריך נוכחות פיזית בכל מקום כדי לתת שירות, וגם הרגולציה משתנה, הרבה יותר מתקדמת, נותנת מקום גדול ליציבות אך מתייחסת להגברת תחרות ולצרכי הלקוח, ואינה דומה לרגולציה של פעם אשר קידשה רק את היציבות".
"עלינו לנהל מעבר בין-דורי, בין דור ההורים שרוצה לראות את הבנקאי בסניף לבין דור הילדים שלא רוצה לראות סניף כלל", הבהירה רוסק-עמינח. "גם במדינות שבהן לאנשים יש חשבון בנק תהיה מהפכה, כי המודל יהיה מבוסס על טכנולוגיה ולא על בנקאי מול לקוח, והיא תהיה גם הרבה יותר פרסונלית מהיום, כיוון שהכלים הטכנולוגיים יכירו את הלקוח ויוכלו לתת לו בנקאות הרבה יותר מדויקת".
שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאד לישראל
יוג'ין קנדל, יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central הוסיף כי "התיזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאד לישראל. "שתי הכלכלות - כלכלת ההייטק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השניה היא הרבה יותר מקומית. שתי הכלכלות הן בעלות צרכי רגולציה, מימון, וכח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והקשה ביותר - ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".
שר החינוך נפתלי בנט, הציג את תכניות משרד החינוך בשנים הבאות. "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות", אמר. לדבריו, קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. "זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה - רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו".
הקוד האתי הוא לא עשרת הדיברות
"בשלב הראשון - נצמצם את היקף החומר הנלמד ונפנה 30 אחוז מהזמן ללמידה אקטיבית כמו עבודת חקר. מדובר בשינוי תרבותי במערכת החינוך", ציין בנט. "ההבדל מבחינתי בין יזמות לבין חדשנות הוא שחדשנות באה לידי ביטוי ברעיון. יזמות לעומת זאת, באה לידי ביטוי במי שמוציא את הרעיון לפועל. אנחנו נכנסים לעידן שבו נצטרך שאחוז יותר גבוה מהאנשים בחברה שלנו יהיו יזמים חברתיים, חינוכיים, עסקיים. יש להטמיע זאת מגיל גן. עד היום, הוצאנו מהילדים את הרצון הזה - צריך להחזיר אותו. קצת פחות משמעות, יותר יזמות!".
בתגובה לשאלה בנושא הקוד האתי שחיבר פרופ' אסא כשר, אמר בנט, כי "הקוד האתי הוא לא עשרת הדיברות. יחד עם זאת אין עוד קוד בעולם שבנוי על כל כך הרבה ויכוחים. הנחת טיוטת הקוד האתי היא נקודת פתיחה לדיאלוג, זהו חלק מתהליך לנסות ולבנות הסכמה רחבה בנושא".
בהמשך הכנס השתתפו גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים בישראל ועוד. במהלכו, העלו הנוכחים את הבעיות איתם צריכה הממשלה להתמודד בשנים הקרובות על מנת להתכונן לשוק העבודה העתידי בישראל.
"ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ו-250 אלף נכים - אתם שקופים"
לדברי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ממשלת ישראל כשלה בטיפול בפערים החברתיים". "זהו כישלון רב שנתי המלווה אותנו כ-20 שנה. כשמעבירים תקציב, נושא הרווחה תמיד נדחק הצידה וזה מתחדד דווקא היום, כששכר המינימום של מעמד הביניים עולה, והנכים והגמלאים תקועים במקום ובאופן יחסי הולכים אחורה. במדינת ישראל, שבה רוב האזרחים רוצים שוויון, צמצום פערים, וצדק חברתי, יש להפנים כי דרוש שינוי מחשבתי. כמעט בכל חוק ההסדרים נמנעים מרפורמות משמעותיות בתחום החברתי. ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ול-250 אלף נכים - אתם שקופים. תפקידנו בהסתדרות, כתנועה חברתית, הוא להילחם בשביל הציבור הזה שלא יכול ולא יודע להילחם. איפה שהממשלה תיכשל בתפקיד אנחנו ניכנס וננסה לעזור".
ניסנקורן הוסיף, "שרגא ברוש ואנוכי מנסים כבר הרבה שנים לבנות מודל שיתוף עם מעסיקים במגזר הפרטי וברוב המקרים מצליחים. לעומת זאת, מול המדינה שולט מודל העימות ולא מודל השיתוף. ברור שמודל השיתוף הוא זה שצריך לשאוף אליו - ולא שינויים חד צדדים של חקיקה וכיפופי ידיים. זה מחייב הלך רוח מאד ברור גם מצד המנהיגים".
"הכסף לחינוך הטכנולוגי איננו, וזה מקומם"
שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים בישראל, הוסיף: "התעשייה הישראלית מאבדת את כושר התחרות שלה בצורה שצריכה להדליק נורות אדומות בכל מקום שבו נקבעת מדיניות כלכלית. כתוצאה, אנחנו מאבדים את כושר התחרות שלנו. אין מקצוע בתעשייה שלא חסרים בו עובדים היום, הפריון נמוך בצורה מדאיגה ולא ניתן לעבור על כך לסדר היום. כשמחליטים שרוצים להעלות פריון, לא ניתן יהיה לעשות זאת בלי השקעות מסיביות בחינוך הטכנולוגי, וזה מתחיל מבתי הספר והתיכונים. בחו"ל, להיות בעל מקצוע אינה מילת גנאי אלא כבוד - לשם אנו מכוונים. משרד החינוך עשה קפיצת מדרגה משמעותית בנושא - אבל הכסף איננו, וזה מקומם, במיוחד על רקע העובדה שמשרד החינוך מתוקצב שני אחרי משרד הביטחון. אלה כספים קטנים בסדר גודל של מדינה ולא ברור לי מדוע משרד החינוך לא מוצא את הדרך אליהם".
לדברי ברוש, באמצעות חינוך טכנולוגי נצליח לסגור פערים והחברה הישראלית תיראה אחרת לגמרי. "ילדים למשפחות עניות יוכלו לקבל עתיד טוב הרבה יותר. מאד מכובד להיות סטארט אפ ניישן. אבל כמה מהסטארט-אפים הופכים להיות תעשיות באמת? כמה הופכים לצ'ק פוינט? המדינה צריכה לגדל אנשים, ואחרי שהם גדלים להזרים כספים ולאפשר לעוד אלפי אנשים לעבוד ולהעלות את רמת החיים שלהם. אנחנו צריכים להקים חברה ומדינה אחרת".
בתשובה לשאלה איך צריך להתייחס לעולם העבודה העתידי? אמר ברוש כי הכול תלוי בניהול. "כשכיהנתי כיו"ר שירות התעסוקה השבתנו את השירות למשך חודש, ומה קרה? לא קרה כלום. לעומת זאת בעיריית רמת גן פיטרנו 200 עובדים כי הבנו שהעיר לא יכולה להתנהל כך. אז מי שאומר שאי אפשר לפטר אנשים בשירות הציבורי - זו אגדה לא אמיתית. כשמקשיבים ויש נכונות להתפשר ולא לרוץ לעיתון - לא רואים שביתות ומחלוקות".
פקידים לא צריכים לקחת קרדיט
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אמר כי "לא צריך לתת את הקרדיט לאמיר לוי אלא לשר האוצר וראש הממשלה. פקידים לא צריכים לקחת קרדיט. אין רפורמות בחוק ההסדרים בנושא שוק העבודה כי מפחדים. אף פעם לא הבנתי למה מורה בן 50 צריך להרוויח פי 2 ממורה בן 25. מה הוא עובד יותר קשה או יותר טוב? הוא צריך את הכסף יותר? לא. דווקא הצעירים צריכים יותר את הכסף מאלה שהם בני 55. התשובה היא - כי זה יותר נוח לכולם. כל הארגונים דואגים קודם כל למבוגרים ואח"כ לצעירים".
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
לפנייה לכתב/ת 
