התקציב שהועבר הלילה בכנסת, כלל תוספות כספים שהוסכמו ברגע האחרון כדי להשיג את תמיכתם של מפלגת עוצמה יהודית תמורת העברה של "עודפי תקציב" נוספים בסך 250 מיליון שקל למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בדומה להגדלת קצבאות האברכים באמצעות אותם "עודפים" כדי להשיג את תמיכת יהדות התורה. הבעיה: העודפים האלה לא בהכרח יהיו קיימים, וכדי לקיים את ההסכם ייתכן שיידרש בכלל קיצוץ רוחבי בשאר המשרדים. בנוסף, 9 המליארדים שבהם התגאה השר איתמר בן גביר כתוספת לתקציב המשרד לביטחון לאומי, מורכבים ברובם מכספים שנמצאים ברזרבות תקציביות שכדי לשחרר אותם נדרש אישור מאגף התקציבים בזמן אמת.
ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, התייחס לדברים היום (ד') בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, ואמר: "אלו 'חידושים' שמעמידים בספק את הרצינות של השימוש בתקציב ככלי עבודה. זה פוגע חזק מאוד באמון הציבור, שהוא קריטי לניהול המדיניות הכלכלית". לכל מה שכדאי לדעת על מה שקורה בכלכלה - האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
עוד טען אריאב, כי "בגלל האילוצים הפוליטיים בלתי האפשריים האלה שקיימים במערכת עושים פה צחוק מהעבודה ומעבירים תקציב שהוא מראש לא סביר מבחינת הכנסות והוצאות - הוא 'על כרעי תרנגולת'".
2 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', בנימין נתניהו ויצחק גולדקנופף
(צילום:רויטרס, AFP, אלכס קולומויסקי)
באשר להסכמים עם השר בן גביר, אמר אריאב כי "אלו טלאים שכנראה גם לא חוקיים. תקציב זו תוכנית עבודה של הממשלה ודרכו הממשלה משיגה את יעדיה. היעדים של כמעט כל ממשלות ישראל לדורותיהן היו עידוד הצמיחה, מלחמה באינפלציה וצמצום עוני ופערים (חברתיים-כלכליים - צ"ש). הממשלה המשיכה לכאורה עם אותם יעדים, אבל בפועל היא עושה בדיוק דברים הפוכים.
"כלכלה זה הרבה נושאים של תמריצים ואיך הציבור מגיב לתמריצים. אז הנושא של הגדלת הקצבאות לאברכים זה דבר שפועל בניגוד לשלוש המטרות האלה - בניגוד לצמיחה ובניגוד לצמצום העוני, שלפעמים יש יחסי תחלופה ביניהם. במקרה הזה גם הצמיחה נפגעת וגם צמצום העוני נפגע. לא צריך להיות ד"ר לכלכלה בשביל זה, מספיק לימודים בסיסיים ואתה מבין שבעצם התקציב לא משיג את מטרתו", אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר.
כאמור, אריאב טוען גם כי מדובר בתקציב שאינו ריאלי: "כבר ביום אישורו כחוק אנחנו יודעים שמדובר בתקציב לא ריאלי, כיוון שכל צד ההכנסות וגם בצד ההוצאות יש הרבה אי-ודאות והתניות בכך שיישארו עודפים, אבל מצד ההכנסות, אנחנו יודעים כבר שהוא לא ריאלי כי יש נפילה חזקה בהכנסות שתימשך. אנחנו רואים שהגירעון שהוכרז עליו הוא לא הגירעון הלא נכון וכשאתה מגדיל גירעון, חוץ מזה שאתה פוגע ביחס חוב-תוצר וביציבות המשק, אתה גם פוגע במאמצים של בנק ישראל לרסן את האינפלציה".
לדבריו, "אם לא יישארו עודפים אז לכאורה לא יהיה כסף לממן את ההתחייבות הזאת שניתנה (לבן גביר - צ"ש), אלא אם ימצאו מקורות מימון אמיתיים ולא כל מיני עודפים, אז או שיצטרכו להעלות מיסים או לבצע קיצוץ רוחבי ולפנות מקורות לאותם דברים. אנחנו נכנסים פה לאיזשהו סחרור וצריך לזכור ברקע שיש לנו משברים אמיתיים לטפל בהם: משבר ההייטק, משבר האינפלציה ושער הריבית. הממשלה ובנק ישראל חייבים לעבוד פה בצורה מאוד מתואמת כדי להילחם באינפלציה ואי-אפשר ביד אחת להגיד שמעלים את הריבית כדי לדכא ביקושים ולנסות להילחם באינפלציה מהכיוון הזה ומהצב השני הממשלה מפזרת כספים קואליציוניים בלי חשבון ובעצם פועלת נגד המגמה הזו של בנק ישראל".
כמו כן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר טען כי "זה בפירוש תקציב סקטוריאלי. יוקר המחיה, רפורמה המתבקשת בחינוך, רפורמה גדולה שצריך לעשות בכל נושא המיסוי - כל הדברים האלה לא קיימים (בתקציב הנוכחי - צ"ש).
"האזרחים צריכים לשמוח שהבנקים רווחיים"
עוד שוחחנו היום ב"כסף חדש" עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, בין היתר על נושא רווחי העתק שרשמו הבנקים הגדולים ברבעון הראשון של שנת 2023, בצל עליות הריבית החדות במשק. בריאיון טען אבידן כי "כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לשמוח במדינה מסוימת שהבנקים רווחיים, כי זה חלק מהיציבות המשקית". לצד זאת, אמר גם כי "הרווחיות הזו ככל הנראה לא תימשך בשיעור הזה לאורך זמן. היא לא ברת קיימא בשיעור הזה".
באשר לטענות כי הבנקים לא מגלגלים את מלוא עליות הריבית לפיקדונות האזרחים, אולם כן עושים זאת בהלוואות שהם נותנים, טען אבידן כי "אנחנו עם 'מדליית כסף'. יכול להיות שגלגול הריביות לא מספיק טוב, אבל חוץ מאוסטרליה אין עוד מדינה בעולם שאנחנו מכירים, בטח לא בעולם המערבי שאליו אנחנו רוצים להידמות, שמגלגלת ריביות בשיעור גבוה יותר ממה שהמערכת הבנקאית בישראל מגלגלת. זה נכון שהיא החלה (לגלגל את עליות הריבית לפיקדונות - צ"ש) בפיגור או באופן איטי, אחרי המון שנים שהיינו בצבירת ריבית אפסית".
עוד אמר אבידן, כי "אנחנו לא מכירים אף רגולטור בעולם המערבי שמתערב באופן אקטיבית בתביעת ריביות או בנושא של המחרה. אחר כך תגידו 'אנחנו גם נקבע את מחיר האשראי לפי רמות סיכון'. זה כאילו שיש לך אח גדול שמתתערב בכל דבר וזה לא מחייב.
"למיטב ידיעתנו, העמלות שמשקי הבית במדינת ישראל משלמים הן לא יותר גבוהות או 'נופלות' במישור מוגזם ביחס לבנקאות הפרטית בעולם, לכן אין שם מקום (להתערב - צ"ש). המעורבות הרגולטורית בקביעת מחירים היא לא נכונה, אז נתנו היתר ורישיון לבנק חדש אחרי 40 שנה שלא קם בישראל וכרגע יש בנק דיגיטלי חדש (נוסף - צ"ש), בנק esh, שקיבל היתר והוא בתהליכי הקמה", אמר אבידן.
באשר להצעה להטיל "מס אינפלציה" על רווחי הבנקים, אמר אבידן כי "אני לא הייתי תומך בזה. פעם אחת אפשר להגיד: למה צריך להיות מיסוי סקטוריאלי? פעם שנייה, צריך לזכור שיש בעלי מניות לתאגידים האלה והם מצפים לקבל פיצוי לסיכון שלו. אז או שהמשקיעים, וחלקם משקיעי חוץ, ידירו רגליהם מהשקעה במערכת הבנקאית - מה שכנראה אף אחד מאיתנו לא מעוניין בו - או לחילופין שיגידו 'אם זו הרמה המינימלית שאנחנו רוצים אז יכול להיות שהמערכת הבנקאית תגרום לסיטואציה שיעלה התיאבון לסיכון, יעלו המחירים ונרצה לבוא לברך ונצא מקללים".
לריאיון המלא קפצו לסימנייה הרלוונטית בנגן שבראש הכתבה.
האם משתלם לחברות לנקוט עמדה?
בצל מחאות ההייטקיסטים, שאתמול הפגינו נגד התקציב אחרי ההפגנות הנרחבות נגד המהפכה המשפטית, איה לחמי, יועצת ארגונית ופסיכולוגית תעסוקתית, מייסדת ומנכ"לית AL Consultants, סיפרה לנו על סקר שערכה חברתה בנושא וכולל יותר מ-100 חברות, במסגרתו בדקו האם משתלם לחברות הייטק להציג עמדה או לא, בעיקר בפן של היחס של העובדים לחברה. לריאיון המלא קפצו לסימנייה הרלוונטית בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו על רווחי העתק של הבנקים ברבעון האחרון ושמענו מהתנועה לאיכות השלטון מה ההצעה שלהם שלטענתם תביא לסיום החגיגה של הבנקים על חשבוננו. בנוסף דיברנו על כך שרשות מקרקעי ישראל העניקה בחכירה 480 דונם, שבו החזיק קיבוץ מורן 40 שנה, לעבריין שהורשע בפלישה לשדות ובגניבת עדרי בקר. לבסוף שמענו על החידוש האחרון של וואטסאפ, שתאפשר לערוך הודעות לאחר השליחה, כחלק משילוב נרחב של תכונות חדשות באפליקציה על מנת להתמודד עם הפופולריות הגוברת של טלגרם. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
