מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת רוט, מקיבוץ מגן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: רעות (45), נדב (52), דורון (12), שירה (11), אלון (8 וחצי)
קיבוץ מגן? נדב: "נולדתי פה ואחרי שהתחתנו חזרנו לקיבוץ. זה מקום שטוב לחיות בו. איזור מהמם בנגב המערבי. עשיתי לה קצת תחבולות כדי להביא אותה למגן. אמרתי לה שזה לזמן קצר אבל הניסיון הלך והתארך". רעות: "גרנו חמש שנים בתל-אביב וברגע של חולשה הוא הצליח לגרום לי להגיע. השנה הראשונה הייתה קשוחה כי ילדתי והייתי רחוקה מהמשפחה ובמקום חדש שקט, עם קצב חיים שהוא בכמה רמות מתחת למרכז. למדתי להעריך את זה".
מה עושים בקיבוץ? נדב: "העסק העיקרי זה חקלאות. תפוח אדמה, בוטנים, גזר, חיטה, צנוניות. בנוסף, יש מפעל שמייצר קולטי שמש לחימום סולארי של בריכות שחייה שהרבה הולך לייצוא ומאוד מצליח. אז הקיבוץ מצליח כלכלית".
קסאמים? רעות: "רוב הזמן זה גן עדן. פסטורלי ושקט, וכשיש את האירועים, שהיו פעם או פעמיים בשנה, היינו מתמודדים". נדב: "אני מורה בבית הספר, ואני זוכר שבאחד הטיולים הלכנו בתל-אביב ועבר אופנוע שהוציא בום מהאגזוז, ו-100 ילדים נשכבים בתוך שנייה על הרצפה. זה הנורמלי של הילדים בעוטף ואתה חי עם זה". רעות: "מה שעזר שבמבצעים האחרונים היו מפנים אותנו עד יעבור זעם. אבל מה שקרה ב-7 באוקטובר שינה הכל".
7.10? נדב: "ב-6:30 התעוררנו לבומים נוראיים, השמיים מלאים בטילים. אני בכיתת כוננות והוצאתי את הנשק והאפוד, וקיבלנו הודעה להגיע". רעות: "אמרתי לו שאני מפחדת להישאר לבד, אבל הבנתי שאין ברירה והוא הולך. נכנסתי לממ"ד עם שלושת הילדים. הייתי בתחושה שזה נסגר ואי-אפשר לפתוח מבחוץ, רק בלילה נפל לי האסימון שגם את החלון וגם את הדלת אפשר לפתוח מבחוץ. הייתי בתחושה שאני מוגנת וזה מה ששידרתי לילדים ומזל שלא ידעתי את זה".
כיתת כוננות? נדב: "הלכתי לכיוון הגדר של הקיבוץ ומרחוק ראיתי אנשים עם קסדות, רכבים, נשקים. צעקנו להם כדי להבין אם זה צה"ל והם ענו ביריות אז הבנו שזה מלחמה. שלחתי מהר הודעה הביתה לסגור הכל ולא לצאת. היינו 15 ונעמדנו על קו הבתים הראשון והם היו איזה 70-60 מחבלים, והתחיל קרב שאנחנו מנסים לעצור אותם מלהיכנס לתוך הקיבוץ, והם כ-20 מטר מאיתנו. הרבש"ץ שלנו נפגע ונשאר לשכב, רצתי אליו והתחלתי למשוך אותו אחורה ואז אני שומע שריקה וטיל אר-פי-ג'י פוגע ברכב שהוא שכב לידו, והרכב עלה באוויר. נפלתי שם והמשכתי לירות ואחרי כמה דקות היד שלי נפגעה וכל הזרוע נשברה. זחלתי לאיזו מרפסת, הוצאתי את הטלפון כדי לחייג לרעות ואני רואה שהסלולרי שהיה בכיס חטף כדור והגן על האשכים שלי. בשלב מסוים הצליחו לפנות אותי תוך כדי חילופי ירי. זה היה קרב של כמה שעות והם לא הצליחו להיכנס ונסוגו. ואז הגיע הצבא".
את בממ"ד? רעות: "בזכותם הם לא הצליחו להיכנס לבתים ונמנע האסון שקרה בקיבוצים אחרים. אחרי כמה שעות ראיתי בווטסאפים מה קורה והבנתי שיש פצועים בכיתת כוננות, והיה לי ברור שנדב נפצע. מהילדים ביקשתי לא לפתוח לינקים בהודעות וקיוויתי שהם לא מבינים מה קורה בחוץ. לא רציתי לדעת, וגם עכשיו אני לא יכולה להכיל את הזוועות".
מלון בים המלח? נדב: "פינו את כל הקיבוץ למלון אנג'וי, עד כמה שזה נשמע ציני עכשיו, אבל המלון יוצא מהכלל ועושים פה מעל ומעבר. יש פה התגייסות מדהימה של החברה האזרחית. על המדינה אני לא רוצה לדבר כי זה ביזיון אחד גדול". רעות: "אני בשבועיים הראשונים הייתי שבר כלי. הייתי חצי בן אדם, לא יכולתי לאכול והקהילה תמכה בי ובילדים, והיו פה פסיכולוגים מתנדבים שפשוט עזרו לנו, והיו מטפלים שעשו הידרותרפיה ונשימות, וזה ממש היה הצלה. אני כל שבוע מתחזקת יותר ואני רואה פה את ישראל היפה מכל עבר".
עד מתי אתם פה? נדב: "כנראה שלפחות עד פברואר. פרטיות זה לא הצד החזק פה אבל יש קורת גג ואנחנו אומרים תודה על מה שיש". רעות: "זה שאנחנו בחיים ובבריאות יחסית ובגבולות ישראל - לא יכולה להתלונן על כלום. ברור שכשהזמן עובר ומתחילות לעלות שאלות מה עם העבודה ומה עם בית ומה יהיה".
עבודה? נדב: "אני מורה בבית ספר יסודי". רעות: "אני מאפיינת חוויית משתמש בחברת סטארט-אפ בבאר-שבע, אבל אני בין עבודות ובדיוק בתהליך מול חברה אחרת".
מצב כלכלי? נדב: "הקהילה של הקיבוץ תומכת ואין לנו המון הוצאות כאן. אבל אין ספק שצריך לחזור לעבוד". רעות: "לשמחתנו הרבה אין לנו חרדה כלכלית מעל הראש".
סדר יום? רעות: "זה מה שקשה פה. שהזמן מנהל אותנו ולא אנחנו מנהלים אותו. אני מנסה למצוא עוגנים במהלך היום שלפחות תהיה איזושהי יציבות. כרגע זה לפי הארוחות".
תחזרו לעוטף? רעות: "אני בחרדה. לא מוכנה להיות במצב הזה שוב. הגיהינום כל כך השתלט עכשיו שזה לא זמן לקבל החלטות".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
פורסם לראשונה: 00:01, 08.12.23
