מהן ההשלכות של ירידה בדירוג אשראי?
על רקע הדוח החריג שפרסמה השבוע חברת האשראי הבינלאומית מודי'ס ובו אזהרה מפני השלכות המהפכה המשפטית על כלכלת ישראל, שוחחנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם איתי אטר, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וממובילי יוזמת מכתבי הכלכלנים, שהסביר מה זה בכלל דירוג אשראי, מה היה הדירוג של ישראל בשנים האחרונות ומה קורה במדינות אחרות שבהן הוחלשה מערכת המשפט או התנהלו מחאות חברתיות גדולות.
לדבריו, "הדרך שבה בוחנים את דירוג האשראי היא במספר פרמטרים, שאחד מהם זה המוסדות - הסיכוי שהמוסדות פועלים בצורה דמוקרטית, שהמוסדות עצמאיים. הונגריה, למשל, זו דוגמה רלוונטית שבה גם נחלשה מערכת המשפט, הייתה פגיעה באיזונים ובבלמים והיה ריכוז כוח מאוד משמעותי אצל הרשות המבצעת. ההורדה בדירוג לא מתרחשת בהכרח באופן מיידי אחרי השינוי המשטרי, אבל בהונגריה בפירוש אנחנו רואים היחלשות של המערכת הכלכלית. אנחנו רואים את זה גם בהונג קונג", סיפר פרופ' אטר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
על ההשפעה של אותה הורדה בדירוג על הכלכלה המקומית של אותן מדינות, אמר פרופ' אטר כי "קודם כל זה מעיד שהמערכת הכלכלית לא מתפקדת כמו שצריך. הרבה פעמים הביקורת על חברות דירוג האשראי היא שהן פועלות מאוחר מדי, אחרי שהסוסים יצאו מהאורווה וברחו. אז בהקשר של הונגריה - המדיניות שם גרועה, ואותו דבר בהקשר הישראלי. העובדה שמודי'ס מוציאה דוח חריף, זה ברור לכולנו שמשהו לא מתפקד כמו שצריך.
"ההערכה היא שיש סיכוי גבוה שחברות דירוג האשראי יורידו את התחזית או את הדירוג, וזו תהיה מעין הוכחה לדברים שאנחנו הכלכלנים חוששים שיקרו. זה למעשה איזושהי אינדיקציה למדיניות כלכלית כושלת של הממשלה. אם זה יקרה, זה אומר שהחובות וההלוואות שהמדינה שלנו לוקחת יהיו יותר יקרות. זה אומר פחות כסף - הרבה מאוד כסף שילך להחזר חובות ופחות לחינוך ובריאות ועוד שירותים".
עוד הבהיר אטר, כי "זה לא רק פחות כסף לממשלה שתוכל להשקיע פחות בחינוך, בריאות, ביטחון וכל הדברים האלה, זה גם משפיע על הסקטור העסקי. זאת אומרת, זה לא רק התקציב הממשלתי שיותר נמוך, זה אומר שגם החברות שפועלות במשק יצטרכו לקחת ריבית יותר גבוהה, הסביבה העסקית שבה הן פועלות היא יותר מסוכנת, חוסר הוודאות הוא יותר גדול".
בין השאר, פרופ' אטר פרסם גרף ביחד עם ד"ר ינאי שפיצר, שמדגים מה קרה לבורסה הישראלית מאז תחילת קידום הכוונה לחוקק את המהפכה המשפטית. לדבריו, "נכון לאתמול (שלישי), 24 שעות אחרי העברת ביטול עילת הסבירות בכנסת, הפער בין הבורסה בתל אביב למדד S&P 500 עמד על 26.5% - שזה פער אדיר. אומנם היום ראינו קצת עליות בבורסה, אבל עדיין נותר פער אדיר בין מי שהשקיע בנובמבר 2022 בארצות הברית לבין מי שהשקיע בתל אביב. אנחנו מייחסים לצערנו את הפער הזה למה שקורה במדינה. אותו סחרור, אותה חוסר ודאות שמתרחשת במדינה, מתבטאים בירידות הגדולות בבורסה בתל אביב לעומת עליות בניו יורק". רוצים לדעת עוד? לריאיון המלא האזינו בנגן שבראש הכתבה או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
השקל צונח
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התראיין גם הוא ב"כסף חדש" בהקשר הסערה שהתחוללה בשווקים השבוע, וטען בין היתר כי "מה שראינו בבורסה ובשקל מרמז על אי הוודאות הגדולה והחשש הגדול של בריחת הון החוצה מישראל. הדבר החמור יותר, זה שמשקיעים זרים יצמצמו עוד יותר את ההשקעות בישראל, שזה אומר פחות מטבע חוץ, וכשיש פחות מט"ח השערים יכולים באופן טבעי לעלות הרבה יותר למעלה - כלומר השקל ייחלש עוד יותר. הירידות שאנחנו רואים בבורסה הן חלק מהמגננה של השחקנים שבתקופת אי-ודאות מעדיפים לשבת על הגדר.
"לצד העובדה שבהחלט יכולה להיות פה בריחת הון נוספת, ייתכן מאוד שנראה את שער הדולר מזנק לרמות של 3.8, 4 או יותר. יכול להיות שנראה גם התחזקות של השקל אבל זה לא יקרין על המגמה הכללית - שהיא לא טובה מבחינת המשק הישראלי", טען פרימן.
בדומה לפרופ' אטר, גם פרימן טען כי "הפגיעה בהייטק ובעסקים תיתרגם גם לפגיעה בהכנסות המדינה, והמשמעות של זה היא עוד קיצוצים רוחביים בשירותי המדינה - פחות שירותי בריאות, חינוך, תחבורה יקרה יותר, כולנו ניזוקים מזה. צריך לזכור שאם בחודש האחרון ציפינו למדד מחירים נמוך יותר כלומר לירידה באינפלציה, ואז ראינו באופק כבר שבנק ישראל יוכל להוריד את הריבית - הרי שזינוק של הדולר אומר לנו שהנפילה הזאת של השקל תתורגם חזרה לעליות מחירים בישראל, ונקבל עוד פעם לחצים אינפלציוניים שיובילו את בנק ישראל להעלות את הריבית עוד יותר. נגיד בנק ישראל, אגב, הזהיר בדיוק מפני הפיחות הזה שאנחנו רואים עכשיו בשקל". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא בנגן >>
האם ההסתדרות תצטרף לשביתה הבאה?
בתחילת השבוע, טרם אושר סופית בכנסת החוק לביטול עילת הסבירות, עסקנו רבות ב"כסף חדש" באיומי השביתה של ההסתדרות - אשר הפעם לא הצטרפה לשביתה כנגד החקיקה, ושל המעסיקים בישראל - אשר בהתחלה חיכו לראות מה תעשה ההסתדרות, ובסוף החליטו להשבית את המשק בעצמם.
לטענת עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד עוה"ד דפנה שמואלביץ ושות' - משרד בויטק למעסיקים, "המעסיקים למעשה לא חייבים להשבית את מקום העבודה כדי לאפשר לעובדים שלהם להביע את עמדתם נגד המהפכה המשטרית או נגד ביטול עילת הסבירות. המעסיקים רשאים להוציא את העובדים ל'חופשה'. המעסיק לא חייב להוציא את כולם, הוא יכול להוציא חלק, יכול להוציא בהדרגה או להחליט להפסיק את כל הפעילות. בכל המקרים האלה המעסיק בעצם אומר שה'יום חופש' הזה הוא על חשבונו".
בנוגע לחילוקי הדעות בתוך ההסתדרות, אחרי שחלק מראשי ארגוני העובדים של ההסתדרות התנגדו להשבתה, אמרה שמואלוביץ כי "ההסתדרות היא גוף סופר-פוליטי. אפשר לראות מי נמצא במכתב של ראשי הוועדים שמתנגדים לשביתה ומי לא נמצא בו, ולמי פונים במכתב הזה. הסיפור הוא כזה - בשביתה מעין פוליטית, כשההסתדרות מחליטה להירתם כולה תחת מטרה מסויימת, היא צריכה להחליט קודם כל כארגון, שבראשו עומד מבוגר אחראי, מה תפקידה במחאה מהסוג הזה. האם היא אמורה לשבת על הגדר? האם היא אמורה להצטרף? להוביל? רק לתת שירותי תיווך ופשרה? בעניין הזה, ההסתדרות צריכה לגבש זהות עצמית.
"אני לצערי לא רואה את זה, אני רואה פה מן ניסיון לקפוץ על העגלה או לצאת ממנה, להשיג הון פוליטי", טענה עו"ד שמואלביץ. עם זאת, היא הוסיפה כי "לא נתעלם מכך שאני עורכת דין של מעסיקים שנאבקת בהסתדרות לא מעט, אז דעתי לא לגמרי לא מוטה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה שבנגן >>
ומה עמדת ההסתדרות? יניב לוי, ראש מערך הדוברות של ההסתדרות, טען בריאיון ל"כסף חדש" כי "בסיטואציה הזו, בחישוב הסיכונים שערכנו, החלטנו לא לצאת לשביתה". כשנשאל האם בדיעבד הוא חושב האם ההסתדרות הייתה צריכה לפעול אחרת ולהצטרף או להוביל את השביתה שעליה הכריזו בעלי העסקים, אמר כי "לראיה - הם שבתו וזה לא הזיז לאף אחד".
עוד הוסיף לוי כי "אם ארנון היה מחליט לצאת לשביתה כולם היו עומדים מאחוריו. בשעה זו של כאוס גדול הוא בחר שלא להגביר את הכאוס, וכן לנסות לחבר בין הצדדים. הוא ניסה לעשות זאת בכל יכולתו. בר-דוד החליט ואנחנו היינו מאחוריו וניסינו ביחד איתו להביא לשיח ולחיבור כזה או אחר על מנת שנוכל להביא בשורה כזו או אחרת, אפילו הקטנה ביותר, שתביא זריקת עידוד לחברה הישראלית. בשורה התחתונה - ניסיונות התיווך לא צלחו".
5 צפייה בגלריה
"עילת הסבירות - לא הסעיף הקשה ביותר". מפגינים נגד המהפכה המשפטית מול בניין ההסתדרות
(צילום: עידו ארז)
לוי התייחס גם להצהרה של ההסתדרות כי תכריז בקרוב על סכסוך עבודה ו"בעת הצורך" תשבית באופן מלא את המשק, וטען כי "על פי ההערכות שלנו, עילת הסבירות היא באמת עילה שמשנה את סדרי קבלת ההחלטות באופן מלא. זה לא הסעיף הקשה ביותר. נכון, יש סכנות, אנחנו יודעים להתמודד עם סכנות. מי שרוצה לתקוף את ההסתדרות יכול לעשות את זה. שנים מנסים לפגוע בנו אבל אני מאמין שאתם תראו כפי שראיתם עד עכשיו הסתדרות מאוד מגובשת".
בנוגע לשאלה האם הקשר של ההסתדרות לליכוד שיחק תפקיד בקבלת ההחלטות, אמר לוי כי "יש בן אדם אחד שמכתיב את הטון בהסתדרות וקוראים לו ארנון בר-דוד. הוא לא מפחד מאף אחד, לא מורתע מאף אחד. אנחנו תנועה דמוקרטית, לכל אחד מותר לאמר את דעתו, זה בסדר גמור. אנחנו מכבדים את כל הקולות.
"כשאתה מנהיג עובדים, תנועה כל כך גדולה, גוש כזה גדול ומהותי בחברה ובמשק הישראלי - צריך לקבל החלטות. ההחלטה של ארנון הפעם הייתה לנסות לתווך, כמעט הצלחנו. יש כאן כרגע באמת חבורה קיצונית משיחיסטית שהשתלטה על ממשלת ישראל. ואנחנו נשלם על זה מחירים בתקופה הקרובה והרחוקה". האזינו לריאיון המלא בסימניה שבנגן >>
