ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי הודיעו הבוקר (שני) כי הם חתמו על הסכם קיבוצי כללי, לפיו תעודכן קצובת דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי ל-400 שקל ליום, לעומת 378 שקל כיום - עלייה שתואמת פחות או יותר את העלייה במדד המחירים לצרכן, שאליו בדרך כלל מוצמד התשלום השנתי לעובדים. חשוב לציין כי בזמן שבמגזר הפרטי לא חל כל עדכון כבר 7 שנים בסכום, במגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד כבר עכשיו על 449 שקלים ליום, וסכום זה עלה בשנה האחרונה מ-432 שקל בהתאם להסכמים הקיבוציים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בעדכון שלכאורה יכול להוסיף לעובדים בין 110 שקל ל-220 שקל בשנה - בהתאם לוותק במקום העבודה. למה רק לכאורה? כי הסכם כזה כבר נחתם לפני שנה והסכום היה אמור לעלות ל-382 שקל ליום, אך אפילו זה לא קרה. הסיבה: הסכם שכזה נכנס לתוקף רק לאחר חתימת שרת הכלכלה על צו הרחבה במשק, ובינתיים גם הצו הקודם לא נחתם על ידי השרה אורנה ברביבאי.
בעיה נוספת: ההסכם נחתם על ידי יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מול יו"ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים דובי אמיתי, ולא מול יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים והתאחדות התעשיינים רון תומר, שיכול להתנגד ולהשפיע על החלטת השרה, שכאמור החליטה שלא לחתום על ההעלאה שסוכמה לפני שנה.
רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי העבודה במשק אמרה ל-ynet: "רק היום הועבר אלינו הסכם ההבראה. כעת צריך לבחון אותו ולקיים תהליך הקבוע בחוק שאפשר שיארך כחודשיים על פי דין". ורבנר טענה כי מעסיקים יכולים לשלם כבר בחודש הבא את דמי ההבראה המוגדלים בהנחה שהרחבת ההסכם תאושר סופית בתום התהליך הקבוע בחוק, אך כמובן שעד שהצו יחתם אין חובה כזאת.
דמי ההבראה אמורים להיות משולמים פעם אחת מדי שנה במשכורת חודש יוני או יולי לכשני מיליון עובדים שכירים במגזר הפרטי. כל עובד זכאי לתשלום ימי הבראה על פי הוותק שלו כאמור, כאשר וותק של שנה מקנה תשלום של חמישה ימי הבראה, בשנה השנייה והשלישית שישה ימי הבראה, בשנה הרביעית עד העשירית שבעה ימי הבראה, שנים 11-15 - שמונה ימים, שנים 16-19 - תשעה ימים ומהשנה ה-20 והלאה עשרה ימים. מדובר בהטבה לעובדים, שקיימת בחוק מאז שנות ה-50.
