110 אלף ש' לנהג משאית: "על הכביש מסביב לשעון"

עובד לשעבר בחברת הובלות טען שהתבקש לנהוג מעבר למגבלות המוטלות בתחום. בית הדין אישר את הפשרה והפיצוי שעליהם הסכימו הצדדים

מערכת PsakDinפורסם: 17.01.18 , 18:03

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נתן לאחרונה תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין חברת "אלגלי משה ובניו", העוסקת בהובלת מוצרי מזון, לבין נהג משאי שהועסק אצלה, ותבע פיצויים על הפרת זכויות, בין השאר בגין נסיעה של שעות מרובות. השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין קיבלה את הסיכום בין הצדדים, שבמסגרתו שילמה החברה לנהג 130 אלף שקל מבלי להודות באמור בתביעה.

התובע, שיוצג על ידי עו"ד לירן שוובר, עבד בחברה כנהג סמיטריילר במשך כשש שנים ושלושה חודשים, עד נובמבר 2016, אז הסתיימה העסקתו בנסיבות שנויות במחלוקת. בתביעה הוא הציג שורה של טענות בדבר הפרת זכויות שונות על ידי החברה – כולל הפרה של צו ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על ענף ההובלה – ובהן שעות נוספות, הפרשה לקרן השתלמות, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, ופדיון חופשה. לדבריו, הוא פוטר "מהיום להיום", בלי התראה מוקדמת ותוך הפרת זכויותיו.

תביעה

מנהל פוטר כי ליטף עובדות – ותבע את החברה

עו"ד ענת רוזנר

בכיר בחברת "נטפים" הוזהר שוב ושוב להפסיק לגעת בעובדות. אחרי 3 תלונות הוא פוטר, אבל העז לטעון שההליך לא היה תקין. בית הדין דחה אותו

מנהל פוטר כי ליטף עובדות – ותבע את החברה

בתחום ההובלה יש מגבלות שונות על נהגי סמיטריילרים ועל החברות שמעסיקות אותם, שנועדו למנוע שעות נהיגה מרובות ומסוכנות. בהקשר זה הוא טען שהחברה נהגה להחליף בין זהות הלקוחות (שעבורם מבוצעת ההובלה), כך שמול כל לקוח הייתה עומדת בתנאים ובמגבלות, אולם לא מול התובע – שנהג "מסביב לשעון", והרבה מעבר למותר.

הנהג הוסיף שהחברה שילמה לו פיצויי פיטורים חלקיים בלבד, וכי הוא זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע. לדבריו הוא חזר מהשבעה אחרי מות אביו וגילה שתנאי עבודתו שונו – המסלול, המשאית הצמודה שנלקחה ממנו ועוד – כך שהוא למעשה הפך לנהג "מחליף". כשניסה לדבר עם מעסיקיו, ציין, הדבר הסתיים במכתב פיטורים.

החברה, שיוצגה על ידי עורכי הדין אלי נידם ויניב מזרחי, ביקשה לדחות את התביעה על כל מרכיביה. היא טענה שמדובר בניסיון חסר תום לב של הנהג להוציא ממנה כספים שלא מגיעים לו. לדבריה הוא עזב את העבודה ביוזמתו לאחר שהודיע שאינו מסוגל להמשיך לעבוד כנהג משאית עקב הידרדרות בראייתו.

עוד נטען כי לא נפל פגם כלשהו בהעסקתו, וכי לאורך שנות עבודתו שולמו לו כל זכויותיו, כולל שעות נוספות, בעוד שהוא גרם לנזקים למשאית שבה נהג.

בשלב מסוים בדיון הציעה השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין לסיים את ההליך בפשרה, שמטבע הדברים תביא לסיום מהיר יותר של הסכסוך. הצדדים יצאו להפסקה ולאחריה הציגו בפניה את ההסכם שאליו הגיעו.

במסגרת הפשרה הסכימה הנתבעת – מבלי להודות באמור בתביעה – לשלם לנהג 110 אלף שקל בגין פיצויי פיטורים, מענק סיום עבודה, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות. בנוסף היא תישא בהוצאות שכר טרחת העו"ד של התובע, בסך 20 אלף שקל. הוסכם שהצדדים יפנו לרואה חשבון על מנת לחלק את סכום הפיצוי לרכיבים השונים, וכי הסכום ישולם לתובע בשמונה תשלומים חודשיים רצופים.

לאחר ששמעה את הצעת הצדדים אישרה השופטת שומרוני-ברנשטיין את הפשרה ונתנה לה תוקף של פסק דין.