קשה להשגה: החיסכון הנסתר של ציבור העובדים
עבדתם בעבר בחברה שפורקה או אצל מעסיק שפשט את הרגל? מאות מיליוני שקלים ממתינים בקופות הגמל, הפנסיה והביטוח - כספים שהופקדו על שם העובדים והם אינם מודעים להם. גם כשמגלים את החיסכון, מסתבר שממש לא פשוט להגיע אל הכסף הזה כשהמעביד כבר "לא קיים"
י' עבדה במשך שלוש שנים בחברה בתחום המזון. החברה נקלעה לקשיים. במשך חודשים היא, כמו יתר העובדים בחברה, לא קיבלה משכורת. י' נאלצה לקיים את משפחתה ממשכורת אחת, של בעלה, ובקושי רב.
תוך זמן קצר החברה קרסה, כשבעליה משאיר אחריו שובל של חובות, בין היתר לעובדים שלא קיבלו שכר במשך חודשים, לא הופקדו להם בכל אותה תקופה כספים לחסכונות הפנסיוניים ולא ניתנו להם פיצויי פיטורים.
לכתבות נוספות בערוץ הכסף שלי
י' הבינה כי הסיכוי לקבל כספים מקופת החברה המרוקנת – אפסיים, אולם נודע לה כי היא זכאית לקבל לפחות חלק מהסכום מהביטוח הלאומי ש"מבטח" את העובדים (עד סכום מסוים) במקרים כגון אלו. היא הגישה תביעת חוב באמצעות המנהל המיוחד שמונה לפירוק החברה, ובסופו של דבר אושר לה סכום חלקי מתוך התביעה, בסך 28 אלף שקל.
כשהבינה שמיצתה למעשה את האפשרויות העומדות לרשותה, סיימה י' מבחינתה את הפרק הכואב הזה והמשיכה הלאה, כאשר בינתיים התקבלה לעבודה בחברה אחרת.
התביעה התקבלה, וסכום של 3,500 שקל הועבר לחיסכון על שמה של י'. היא מצידה לא ידעה כאמור על המהלך הזה, ובכלל, ברקע המעבר לעבודה חדשה, שכחה מהחיסכון שפתחה אצל המעביד הקודם.
חברות הביטוח והפנסיה לא טורחות לעדכן
מסתבר שהמקרה של י' אינו נדיר. בישראל מוגשות מאות בקשות לצו פירוק מדי שנה, באמצעות עובדים שהמעסיק שלהם נקלע לקשיים ולא משלם את המגיע להם. במקרים רבים, המעביד לא משלם שכר במשך מספר חודשים, בנוסף לאי תשלום פיצויים והפרשה לחסכון הפנסיוני של העובד – שאינה מתבצעת.בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, זכויות העובדים מובטחות בעת פשיטת רגל ובפירוק חברה. הביטוח הלאומי משלם לעובד את השכר שלא שולם לו, את כספי הפיצויים, וכן מעביר לחסכונות את כספי ההפקדות הפנסיוניות (כל זאת בהתקיים מספר תנאים ותחת הגבלות מסוימות), אולם לא תמיד העובדים מודעים לכך.
איך זה עובד? אחרי שהוגשה בקשת פירוק לחברה (על ידי העובדים או מישהו אחר מהנושים) ובית המשפט מאשר זאת, מתחיל הליך הפירוק שתכליתו כינוס נכסיה של החברה, מימושם וחלוקת תמורתם בין נושי החברה.
מי שמלווה את כל התהליך הזה, תוך כדי "שיתוף פעולה" עם בית המשפט, הוא כונס הכנסים הרשמי. לצורך ביצוע ההליך מתמנה מפרק, לו מוקנות הסמכויות הרלוונטיות. בחלק מהמקרים מתמנה גם "מנהל מיוחד" שתפקידו לטפל במשימות מסויימות, כגון תביעות החוב של העובדים (לעיתים המנהל המיוחד משמש גם כמפרק).
כל עובד רשאי להגיש תביעת חוב בגין משכורת שלא שולמה וזכויות פנסיוניות, באמצעות ייצוג משפטי או באופן עצמאי למנהל המיוחד (או למפרק). תפקידו של המנהל המיוחד חשוב ביותר למצוי זכויות העובדים, שכן הוא מהווה ערכאה שיפוטית, ובעת המינוי בית המשפט מסמיך את אותו למלא ולחתום על כל מסמך הדרוש למיצוי זכויות העובדים בגין עבודתם.
לאחר שהמנהל המיוחד מכריע בתביעת החוב, הכרעתו מועברת למוסד לביטוח לאומי, וזה מעביר את הסכום הפסוק ישירות לחשבון הבנק של העובדים.
כאמור, מיצוי הזכויות לא מסתיים עם פסיקתו של המנהל המיוחד. ישנו מקור נוסף שלא ידוע למרבית העובדים שהחברה שעבדו בה קרסה - תביעות חוב עובדים מטעם החברות המנהלות את החסכונות הפנסיוניים.
תביעות חוב אלו מוגשות למנהל המיוחד מטעם חברות הביטוח או קרן הפנסיה בשם העובדים, כאשר המעביד לא העביר לקופה את כספי החיסכון.
"הטעות הרווחת אצל עובדים רבים היא שאחרי שהגישו תביעה למנהל המיוחד וקיבלו כספים מהמוסד לביטוח לאומי, הם אינם זכאים עוד לכספים ומיצוי זכויות", אומר עו"ד ירון טבצ'ניק, מומחה לדיני פנסיה ומנהל מיוחד מטעם הכנ"ר להכרעות חוב עובדים.
"הם לא ממשיכים לנסות לבדוק בחברות הביטוח האם ישנה קופה על שמם. מנגד, חברות הביטוח לא טורחות ליידע את העובדים כי פעלו בשמם והגישו תביעות למנהל המיוחד". לדברי עו"ד טבצ'ניק, לרוב מדובר בתביעות בסכומים נמוכים של כמה אלפי שקלים, אולם בסך הכולל הם מצטברים לעשרות ואף מאות מיליוני שקלים בחסכונות השונים.
גם אם מקשים עליכם - יש פתרונות
נחזור כעת לסיפור של י'. גם היא, כאמור, לא היתה מודעת לכספים שהועברו לחסכון שנפתח על שמה בעבר. רק אחרי מספר שנים, לאחר שביקשה לבדוק את מצב החסכונות שלה, גילתה כי יש לה קופת גמל מהעבר בה צבור סכום של כ-8,000 שקל.י' פנתה לקופה וביקשה למשוך את הכספים המגיעים לה, אלא שאז גילתה שהדרך אל הכסף שלה הרבה יותר ארוכה ממה שחשבה. בקופת הגמל לא מיהרו להיפרד מהכסף. שם דרשו ממנה להביא אישור מהמעסיק (שכבר לא קיים אחרי שהחברה פורקה לפני שנים), על כך שאין לו התנגדות שתמשוך את החיסכון וכן טופס 161 (טופס המאשר את סיום יחסי עובד מעביד ומפרט את זכויות העובד בנוגע לכספי פיצויים, ממנו גם נגזר שיעור תשלום המס).
כמו במקרה של י', גם במקרים אחרים בעיה נוספת הרובצת לפתחם של העובדים היא היעדר מסמכים. במרבית המקרים, כשהחברה בה עבדו מתפרקת, אין מי שמנפיק מסמכי עזיבה, כגון טופס 161, מכתב שחרור וכל מסמך הנדרש לשם שחרור הכספים שנצברו לטובת העובדים.
"נתקלתי במקרים רבים שעובדים מתייאשים מלהתמודד עם חברות הביטוח בניסיון לקבל לידיהם את הכספים שנצברו לזכותם בתקופת העבודה, בשל הקשיים שחברות הביטוח מציבות לפניהם", אומר עו"ד טבצ'ניק. "לחברות הביטוח גם יש אינטרס להשאיר את הכסף אצלם כמה שיותר, כדי ליהנות מדמי הניהול".
חלק מהסמכויות המוקנות למנהל המיוחד הן למלא ולחתום על טופס 161 ומכתב שחרור כספים מהחסכונות הפנסיוניים, ככל שהועברו כספים טרם פירוק החברה או פשיטת רגל. הבעיה היא, כאמור, שבחלק מהמקרים העובדים מגלים את החיסכון רק אחרי שנים - ואין להם מושג למי לפנות.
כדאי לדעת כי גם במצב כזה יש פתרון: ניתן להיעזר בממשק המופיע באתר משרד המשפטים, שם ניתן, על פי שם החברה או מספר התיק, לבדוק מי המפרק או המנהל המיוחד אליו ניתן לפנות לקבלת האישורים. במקרה שהחברה כבר נמחקה והמנהל המיוחד שוחרר מתפקידו, ניתן לפנות לכונס הנכסים הרשמי. השירותים הללו ניתנים ללא עלות.
אפשרות נוספת, לפחות בכל הקשור לטופס 161 ושיעור ניכוי המס מהחיסכון, היא לקבל אישור פרטני מרשות המיסים, אותו ניתן להגיש למנהלי החיסכון.
לפנייה לכתב/ת 
