מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת אדר, קיבוץ חניתה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: ירדן (13), גפן (10), לוטם (4), מעיין (41), ארז (46)
הבית: וילה בהרחבה של הקיבוץ. ארז: "זה בית שאנחנו בנינו עם מערכת סולרית על הגג שנותנת כ-4,000 שקל לחודש. עלה כ-1.1 מיליון. היום הערך של בית כזה הוא בסביבות 1.9 מיליון".
חניתה: ארז: "אני בן המקום, דור שלישי. סבא הוא מהוותיקים של הקיבוץ, אמא שלי גדלה פה ועכשיו אנחנו הדור הבא. אנחנו חברי קיבוץ אבל כל אחד מקבל את השכר שלו ויש ערבות הדדית". מעיין: "אני במקור מכרמיאל. נפגשנו פה בחניתה בפאב לפני 20 שנה. הייתי בת 17 וחצי ולא רצו להכניס אותי כי לא היתה לי תעודת זהות. בסוף הצלחתי להיכנס, וארז, שהיה אחראי על האבטחה, כעס על השומר שהכניס אותי. בסופו של דבר הוא התחיל איתי בפאב".
ארז: "אנחנו גרים פה מ-2006. עברנו יום לפני החטיפה של אודי גולדווסר ואלדד רגב, פה לא רחוק על הגבול. אני הייתי המ"מ בפלוגה ועשיתי איתם מילואים, וזה רק מזל שזה לא אני הייתי שם בג׳יפ". מעיין: "כשהעברנו את הארגזים שמענו את הבום, ומיד אחרי זה הקפיצו אותו חזרה".
אוהבים? מעיין: "זו איכות חיים נדירה. יש לילדים עצמאות וחופש. ידעתי תמיד שבעיר אני לא אחיה למרות שיש לי אהבה ומשיכה לעיר הגדולה, אני מאוד אוהבת את חיפה ותל אביב, אבל בסופו של יום יש משהו בלחזור חזרה לשקט ולטבע". ארז: "אבל יש גם חסרונות. אנחנו כמו נהגי מונית. הכל זה עם רכב ואחרי צהריים צריכים לקחת את הבנות לחוגים, וזה נסיעות. ירדן רוכבת רכיבה ספורטיבית על סוסים בשבי ציון ליד נהריה, וגפן קנפוגיטסו, הולכת מכות, ובימים של החוגים אתה הנהג שלהן".
העיר הקרובה? ארז: "מבחינת המדינה זו חיפה, אבל אנחנו עושים הכל בשלומי ובנהריה, שזה 20 דקות מפה. גם כאן יש הרבה פקקים בבוקר כי יש הרבה יותר רכבים ואנשים, והכבישים נשארו אותו דבר".
מה עושים? מעיין: "אני 14 שנה מורה לחינוך מיוחד. עובדת עם אוטיסטים בכפר ורדים, אבל כבר מתחיל לדגדג לי לעבור הלאה. אני מאוד אוהבת וינטאג׳ וכל הבית שלי ככה. אני לוקחת דברים ישנים ומחדשת אותם ונוסעת לחפש מציאות בשווקים בתל אביב וחיפה. אני אספנית של ספלים וכוסות של פעם. התחלתי להכין גם גלידות שאני הכי אוהבת בעולם ומדי פעם מוכרת בקיבוץ. האמת שחברה אמרה לי ׳מעיין יש לך סטייל מטורף, אולי תעשי עם זה משהו׳, אולי באמת יום אחד זה מה שאני אעשה. בפנטזיה שלי אני משלבת את הכל, בגדים יד שניה, גלידות בספלים של פעם שיש לי, סטיילינג, רהיטים - וזה עוד יקרה״.
ארז: "אני הרכז ביטחון של היישוב. זה תפקיד שאפשר לבחור לא לעשות כלום או לבנות לך את התפקיד כמו שאתה רוצה, ואני לקחתי את זה רחוק. הקמתי פה צוות כיבוי אש ואנחנו קופצים לשריפות בכל האיזור. יש לנו כיתת כוננות מאוד גדולה, צוות רפואה שנותן מענה רפואי כי אנחנו חור וגם באירוע אמת אף לא יתייחס אלינו, ואני בגישה של להכין את היישוב להתמודד לבד עם הכל. אנחנו 100 מטר מהגבול, ויש מקומות שבהם גדר היישוב וגדר הגבול משיקים. יש לנו חבר'ה מהיישוב עם כל הציוד בבית, ואם צריך קופצים לשמור על היישוב. יש לא מעט אירועים שקורים פה. וחוץ מזה אני מתעסק עם תחום הבטיחות במפעל שלנו שמייצר את הציפוי ליריעות הפוליאסטר שהרוב הולך לייצוא. אני גם סגן מפקד יחידת חילוץ איזורית של מתנדבים ונותנים מענה לחילוצים פה באיזור".
חילוצים? ארז: "אני אוהב את זה. זה הרבה אדרנלין ואני מעדיף תמיד לרוץ בשטח. יש פה הרבה מטיילים שנתקעים בנחלים וצריך לחלץ אותם".
מינוס? ארז: "זה תלוי במעיין. יש תקופות שיש יותר הוצאות ויש תקופות שפחות, אבל בסך הכל אנחנו מעל הממוצע. זה יקר לגור פה. החינוך לא זול והבנות בביה״ס אנתרופוסופי, וזה עולה כסף. חייבים פה שני רכבים". מעיין: "יש לנו גם עוד ילדה. יש פרויקט שנקרא גרעין צבר של חברה שמגיעים מחו"ל לעשות צבא בארץ והם מגיעים ליישובים והמשפחות מאמצות אותם. אז אנחנו אימצנו את שוהם והיא אימצה אותנו. כבר 7 שנים אנחנו יחד. היא כמו האחות הגדולה, משוחררת מהצבא כבר שנה". ארז: "גילינו שזה יותר כיף שמקבלים עוד ילד בגיל 20".
איך מבלים? מעיין: "אנחנו מטיילים המון. פעמיים בשנה אנחנו לוקחים את הג׳יפ ושבוע ישנים כל פעם במקום אחר בשטח". ארז: "השנה עשינו מרמת הגולן ועד עין גדי, וסיימנו ביום כיפור שכל שנה אנחנו ישנים בבית ספר שדה ואפשר לטייל בנחל דוד שבכל יום אחר עמוס במטיילים".
חופשה אחרונה? ארז: "הייתי בגיאורגיה עם קבוצת חברים. חבר שחגג 50 הזמין את כולנו למסע ג׳יפים". מעיין: "יחד לא היינו בחו״ל שנים". ארז: "זה סדרי עדיפויות. יש כל כך הרבה מקומות שלא היינו בהם שהם פה ולקחת את הג'יפ ולישון שם מדבר אלי יותר מעוד בית מלון". מעיין: "עשינו גם סופ"ש בתל אביב, שזה מבחינתי כמו חו"ל".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
